במקום שאנוס רחמנא פטריה.ברוך שאמר אמר:אז עדיף או חייב?מ אלישע אמר:ברוך שאמר אמר:עדיף יותר או חייב?
ליקוטי מוהר"ן -קמא סימן סו
...
כִּי אֵין לְהָאָדָם לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ וְלִמְצֹא לְעַצְמוֹ תֵּרוּץ, עַל יְדֵי הַמְּנִיעָה, לוֹמַר שֶׁהוּא חָפֵץ לַעֲשֹוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ מֵחֲמַת הַמְּנִיעָה וְהָאֹנֶס, וְעַל כֵּן יִהְיֶה נֶחֱשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ו): 'חָשַׁב לַעֲשֹוֹת מִצְוָה, וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָֹאָהּ, כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ'. כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֹנֶס, נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:
אֲבָל כָּל זֶה נֶאֱמַר עַל מִי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת בָּזֶה אֲזַי יוֹצֵא בָּהּ, כִּי מַה לּוֹ לַעֲשֹוֹת כִּי יֵשׁ לוֹ אֹנֶס. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת, רַק שֶׁהוּא רוֹצֶה הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, אוֹ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁרוֹצֶה לַעֲשֹוֹת, הוּא חָפֵץ בְּהַדָּבָר עַצְמוֹ. אִם כֵּן מַה מּוֹעִיל לוֹ, מַה שֶּׁמְּקִלִּין לוֹ שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ, כִּי אֵינוֹ מְקָרֵר דַּעְתּוֹ כְּלָל בָּזֶה. כִּי הוּא תָּאֵב וְחָפֵץ וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד, לַעֲשֹוֹת הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, וְלֹא לָצֵאת עִם הַ"כְּאִלּוּ", שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ. כִּי בֶּאֱמֶת רָאוּי לְאִישׁ יִשְֹרְאֵלִי, שֶׁיִּגְמֹר חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל:
וַאֲזַי, כְּשֶׁחוֹשֵׁק מְאֹד בֶּאֱמֶת, וְאֵינוֹ מְקָרֵר דַּעְתּוֹ כְּלָל בַּמֶּה שֶּׁנֶּחְשָׁב עָלָיו כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ, אֲזַי בְּוַדַּאי יִגְמֹר הַדָּבָר וְיוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וִישַׁבֵּר וִיבַטֵּל כָּל הַמְּנִיעוֹת וָאֳנָסִים. כִּי הֵם לֹא בָּאוּ רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ הַחֵשֶׁק הָרָאוּי לְאוֹתוֹ הַמְּנִיעָה, כְּפִי גֹּדֶל מַעֲלַת הַנֶּחֱשָׁק, אֲזַי מִמֵּילָא נִתְבַּטֵּל הָאֹנֶס וְהַמְּנִיעָה כַּנַּ"ל:
בענין מה שהביאו משבחי הר"ן אות כב
שהתחיל לחשב בעצמו מה יעשה אם יוליכו אותו לאיזה מקום על הים שאין שם יהודי וימכרו אותו שם, ומי ידע מזה? והיה לו צער גדול, איך יוכל לקיים שם את מצוות התורה? והתחיל לחשב בדעתו בענין זה, עד שזכה שבא על השגה שיוכל לעבוד את ה' יתברך אפלו כשלא יוכל, חס ושלום, לקים המצוות. כי השיג את העבודה של אבות העולם שהיה להם קודם מתן תורה, שקיימו כל המצוות אע"פ שלא עשו את המצוות כפשוטן. כמו יעקב אבינו שקיים מצות תפילין ע"י המקלות אשר פצל כידוע וכיוצא בזה, עד שהשיג איך לקים את כל המצוות בדרך זה כשיהיה אנוס שם במקום שימכרו אותו חס ושלום.
מבואר שחשש שימכר לעבדות, ובזה היה לו צער גדול על קיום המצוות, שיהיה אנוס ולא יוכל לקיים מצוות.
עד שמצא אופן שכשיהי' אנוס, יקיים את המצוות באופן שיוכל לקיים כמ"ש שם.
ספר וסופר אמר:וכאן יש לציין, שמאוד תמוה לי דברי הרב פעלים שהבאת למעלה, שנראה מדבריו שהבין שרשב"י הגיע באידרא לדרגת משה בלוחות שניות ממש, וזה תמוה, כי על פניו לא קם בישראל כמשה נאמר גם על משה של לוחות שניות, ובודאי לא שייך לומר כן על רשב"י בשפו"א.
ספר וסופר אמר:וכאן יש לציין, שמאוד תמוה לי דברי הרב פעלים שהבאת למעלה, שנראה מדבריו שהבין שרשב"י הגיע באידרא לדרגת משה בלוחות שניות ממש, וזה תמוה, כי על פניו לא קם בישראל כמשה נאמר גם על משה של לוחות שניות, ובודאי לא שייך לומר כן על רשב"י בשפו"א.
עיין שם בפירוש אור החמה.ברוך שאמר אמר:ספר וסופר אמר:וכאן יש לציין, שמאוד תמוה לי דברי הרב פעלים שהבאת למעלה, שנראה מדבריו שהבין שרשב"י הגיע באידרא לדרגת משה בלוחות שניות ממש, וזה תמוה, כי על פניו לא קם בישראל כמשה נאמר גם על משה של לוחות שניות, ובודאי לא שייך לומר כן על רשב"י בשפו"א.
למה לא?
מ אלישע אמר:במקום שאנוס רחמנא פטריה.ברוך שאמר אמר:אז עדיף או חייב?מ אלישע אמר:ליקוטי מוהר"ן -קמא סימן סו
...
כִּי אֵין לְהָאָדָם לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ וְלִמְצֹא לְעַצְמוֹ תֵּרוּץ, עַל יְדֵי הַמְּנִיעָה, לוֹמַר שֶׁהוּא חָפֵץ לַעֲשֹוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ מֵחֲמַת הַמְּנִיעָה וְהָאֹנֶס, וְעַל כֵּן יִהְיֶה נֶחֱשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ו): 'חָשַׁב לַעֲשֹוֹת מִצְוָה, וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָֹאָהּ, כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ'. כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֹנֶס, נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:
אֲבָל כָּל זֶה נֶאֱמַר עַל מִי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת בָּזֶה אֲזַי יוֹצֵא בָּהּ, כִּי מַה לּוֹ לַעֲשֹוֹת כִּי יֵשׁ לוֹ אֹנֶס. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת, רַק שֶׁהוּא רוֹצֶה הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, אוֹ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁרוֹצֶה לַעֲשֹוֹת, הוּא חָפֵץ בְּהַדָּבָר עַצְמוֹ. אִם כֵּן מַה מּוֹעִיל לוֹ, מַה שֶּׁמְּקִלִּין לוֹ שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ, כִּי אֵינוֹ מְקָרֵר דַּעְתּוֹ כְּלָל בָּזֶה. כִּי הוּא תָּאֵב וְחָפֵץ וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד, לַעֲשֹוֹת הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, וְלֹא לָצֵאת עִם הַ"כְּאִלּוּ", שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ. כִּי בֶּאֱמֶת רָאוּי לְאִישׁ יִשְֹרְאֵלִי, שֶׁיִּגְמֹר חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל:
וַאֲזַי, כְּשֶׁחוֹשֵׁק מְאֹד בֶּאֱמֶת, וְאֵינוֹ מְקָרֵר דַּעְתּוֹ כְּלָל בַּמֶּה שֶּׁנֶּחְשָׁב עָלָיו כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ, אֲזַי בְּוַדַּאי יִגְמֹר הַדָּבָר וְיוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וִישַׁבֵּר וִיבַטֵּל כָּל הַמְּנִיעוֹת וָאֳנָסִים. כִּי הֵם לֹא בָּאוּ רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ הַחֵשֶׁק הָרָאוּי לְאוֹתוֹ הַמְּנִיעָה, כְּפִי גֹּדֶל מַעֲלַת הַנֶּחֱשָׁק, אֲזַי מִמֵּילָא נִתְבַּטֵּל הָאֹנֶס וְהַמְּנִיעָה כַּנַּ"ל:
בענין מה שהביאו משבחי הר"ן אות כב
שהתחיל לחשב בעצמו מה יעשה אם יוליכו אותו לאיזה מקום על הים שאין שם יהודי וימכרו אותו שם, ומי ידע מזה? והיה לו צער גדול, איך יוכל לקיים שם את מצוות התורה? והתחיל לחשב בדעתו בענין זה, עד שזכה שבא על השגה שיוכל לעבוד את ה' יתברך אפלו כשלא יוכל, חס ושלום, לקים המצוות. כי השיג את העבודה של אבות העולם שהיה להם קודם מתן תורה, שקיימו כל המצוות אע"פ שלא עשו את המצוות כפשוטן. כמו יעקב אבינו שקיים מצות תפילין ע"י המקלות אשר פצל כידוע וכיוצא בזה, עד שהשיג איך לקים את כל המצוות בדרך זה כשיהיה אנוס שם במקום שימכרו אותו חס ושלום.
מבואר שחשש שימכר לעבדות, ובזה היה לו צער גדול על קיום המצוות, שיהיה אנוס ולא יוכל לקיים מצוות.
עד שמצא אופן שכשיהי' אנוס, יקיים את המצוות באופן שיוכל לקיים כמ"ש שם.
אפשר לומר שמי שמשיג את דרך קיום המצוה בשרשה יהיה חייב לקיים באופן זה,
וכמובן שאיני בדרגהלהבין במה מדובר, ולכן איני מבין אם בכזה אופן עליו לקים "מצוות תפילין ע"י מקלות" או שעדיף לקיימה ע"י שיעסוק "בהלכות תפילין".
איך לשיטתך ההשגה של משיח מסתדר אצלך עם הי"ג עיקרים?ברוך שאמר אמר:בנציון אמר:דיין אמר:לכאורה נושא האשכול זה העיקר התשיעי מעיקרי האמונה - זאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו
כלול בזה שלא יתכן עוד גילוי של רצון ה' שלא נמסר למשה בסיני, כי התורה זה גילוי רצונו, ומה שנמסר בסיני זה השלמות של רצונו ולא יתכנו עוד תוספות
וזה בכלל מה שדרשו חז"ל שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה, וכל הנבואות כלולים בנבואת משה ושורשם בתורה שבכתב
וכן זה כלול בעיקר שמשה רבינו היה אב הנביאים ולא קם נביא בישראל כמשה וק"ו שלא יותר ממשה.
המסורת המקובלת ברוב כלל ישראל, היא שמלבד משיח צדקנו לעתיד לבוא, שאז יהיה התגלות מיוחדת מהבינה וכו' וכו'
אין אפשרות לחדש.
ברוך שאמר אמר:צ''ע אמר:ברוך שאמר אמר:האם לאחר מתן תורה אפשר לחדש חידושים מ"שורשי התורה" או ע"פ סוד וכדו' "ממקום יותר גבוה מהתורה"?
אין דבר יותר גבוה מהתורה !!
כל הבריאה והעולמות הם מהתורה !
יותר מאשר השאלה היא גובלת באפיקורסות הרי שהיא נוגעת ממש בהבל !
מה שייך חידוש שאינו מהתורה ?
כך אתה סובר, ואני מכבד את רבותיך ואת דרכך.
אבל רבי נחמן מברסלב [ויתכן שגם אחרים {אני באמצע לברר את הענין}] ודאי שסבר לא כך:
ציטוטים מהספר "חיי מוהר"ן :
"הוא מקבל תורה ממקום שלא קיבל ממנו שום אדם בעולם [חיי מוהר"ן שנ"ג]
ברוך שאמר אמר:"הוא מקבל תורה ממקום שלא קיבל ממנו שום אדם בעולם [חיי מוהר"ן שנ"ג]
לשון הרמב"ם בהל' תשובה פ"ט ה"ב:טעמו וראו אמר:איך לשיטתך ההשגה של משיח מסתדר אצלך עם הי"ג עיקרים?
וממילא לק"מ.מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהי' יתר משלמה. ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו.
לבי במערב אמר:לשון הרמב"ם בהל' תשובה פ"ט ה"ב:טעמו וראו אמר:איך לשיטתך ההשגה של משיח מסתדר אצלך עם הי"ג עיקרים?
וממילא לק"מ.מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהי' יתר משלמה. ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו.
שער הפסוקים - פרשת ויחי
והנה משיח בן דוד נאמר בו, (ישעיה נ"ב י"ג) הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה, ירום, מאברהם. ונשא, מיצחק. וגבה, מיעקב. מאד, ממשה. ועניינו הוא, שמשיח בן דוד, יזכה אף לבחי' חיה דאבא דאצילות, הנקראת נשמה לנשמה, מה שלא זכה אליה אפילו משה. ונמצא כי הרועה הראשון שהוא משה, הוא עצמו הרועה האחרון, כמו שרמזו רז"ל במדרש. וז"ס כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, (מיכה ז') ולכן שילה שהוא המשיח ומשה, עולים בחשבון א', כי הוא הוא עצמו, אלא שהמשיח הוא הנשמה לנשמה של משה:
ספר הליקוטים - פרשת שמות - פרק ב
וכן נאמר:
בתקונים (שם ח' ו') ותחסרהו מעט דא כתר, אבל לעת"ל נאמר על משה (ישעיה נ"ב י"ג) הנה ישכיל עבדי ירום מאברהם, ונשא וכו' מאד מאדם, אותיות מאד אדם, כי אז ישיג בחי' א"א מה שלא השיג אדם.
ספר פרי עץ חיים - שער הברכות - פרק ב
והנה כ' זו, רמוז לכתר, והוא כתר דל"ב נתיבות חכמה, דכתיב נתיב לא ידעו עיט. וכתר זה הוא שלא השיג מרע"ה, כי הוא סוד הנ' דנ' שערי בינה, שנעלם ממשה. ולעתיד נאמר, הנה ישכיל עבדי, בסוד לא כן עבדי משה, בסוד לקדושים אשר בארץ המ"ה, דהיינו ישיגו כל הנ' שערי בינה שבגי' מ"ה:
בפשטות בעיון עמוק כאן בדברי רבי נחמן מבואר בדיוק ההיפך, והיינו שאין יותר גבוה מהתורה, ולא שייך חידוש שאינו מהתורה, דכידוע רבי נחמן הרי השיג מדרגות נשגבות מאוד מאוד (כמו שידוע לכל אחד שעוסק בספריו, ואכמ"ל), והוא אמר שהשיג השגות כאלו גבוהים בתורה הקדושה, עד שאינה יכולה אפילו להתלבש במקרא כמו שמובא כאן, אבל בכל זאת ואף על פי כן היא מחוייבת בהכרח לבוא לכל הפחות בדרך אסמכתא למקראות התורה וכמו שכתוב כאן. כי אין כזה דבר להשיג השגה חוץ מהתורה לגמרי!צ''ע אמר:ברוך שאמר אמר:צ''ע אמר:אין דבר יותר גבוה מהתורה !!
כל הבריאה והעולמות הם מהתורה !
יותר מאשר השאלה היא גובלת באפיקורסות הרי שהיא נוגעת ממש בהבל !
מה שייך חידוש שאינו מהתורה ?
כך אתה סובר, ואני מכבד את רבותיך ואת דרכך.
אבל רבי נחמן מברסלב [ויתכן שגם אחרים {אני באמצע לברר את הענין}] ודאי שסבר לא כך:
ציטוטים מהספר "חיי מוהר"ן :
- [שסא] שמעתי בשמו שאמר "שיש לו תורות בלי לבושים, פירוש שאינו יכול להלביש את התורה שלו בשום לבוש ואמר קרא אסמכתא בעלמא הוא, שסומך התורה שלו על המקרא וכשסומכין על איזה דבר בודאי הסומך גדול יותר מן הנסמך כן התורה שלו גבוה מאד עד שאינה יכולה להתלבש אפי' במקרא כי אם דרך אסמכתא בעלמא". עכ"ל.