האם ניתן לחדש חידושים מ"שורשי התורה" או ע"פ סוד לאחר מתן תורה ממקום יותר גבוה מהתורה?

הסכים עימו

ברוך שאמר אמר:

מ אלישע אמר:

ברוך שאמר אמר:

עדיף יותר או חייב?

לחץ כדי להרחיב...

ליקוטי מוהר"ן -קמא סימן סו 
...
כִּי אֵין לְהָאָדָם לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ וְלִמְצֹא לְעַצְמוֹ תֵּרוּץ, עַל יְדֵי הַמְּנִיעָה, לוֹמַר שֶׁהוּא חָפֵץ לַעֲשֹוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ מֵחֲמַת הַמְּנִיעָה וְהָאֹנֶס, וְעַל כֵּן יִהְיֶה נֶחֱשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ו): 'חָשַׁב לַעֲשֹוֹת מִצְוָה, וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָֹאָהּ, כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ'. כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֹנֶס, נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:‏
אֲבָל כָּל זֶה נֶאֱמַר עַל מִי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת בָּזֶה אֲזַי יוֹצֵא בָּהּ, כִּי מַה לּוֹ לַעֲשֹוֹת כִּי יֵשׁ לוֹ אֹנֶס. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת, רַק שֶׁהוּא רוֹצֶה הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, אוֹ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁרוֹצֶה לַעֲשֹוֹת, הוּא חָפֵץ בְּהַדָּבָר עַצְמוֹ. אִם כֵּן מַה מּוֹעִיל לוֹ, מַה שֶּׁמְּקִלִּין לוֹ שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ, כִּי אֵינוֹ מְקָרֵר דַּעְתּוֹ כְּלָל בָּזֶה. כִּי הוּא תָּאֵב וְחָפֵץ וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד, לַעֲשֹוֹת הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, וְלֹא לָצֵאת עִם הַ"כְּאִלּוּ", שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ. כִּי בֶּאֱמֶת רָאוּי לְאִישׁ יִשְֹרְאֵלִי, שֶׁיִּגְמֹר חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל:‏
וַאֲזַי, כְּשֶׁחוֹשֵׁק מְאֹד בֶּאֱמֶת, וְאֵינוֹ מְקָרֵר דַּעְתּוֹ כְּלָל בַּמֶּה שֶּׁנֶּחְשָׁב עָלָיו כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ, אֲזַי בְּוַדַּאי יִגְמֹר הַדָּבָר וְיוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וִישַׁבֵּר וִיבַטֵּל כָּל הַמְּנִיעוֹת וָאֳנָסִים. כִּי הֵם לֹא בָּאוּ רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ הַחֵשֶׁק הָרָאוּי לְאוֹתוֹ הַמְּנִיעָה, כְּפִי גֹּדֶל מַעֲלַת הַנֶּחֱשָׁק, אֲזַי מִמֵּילָא נִתְבַּטֵּל הָאֹנֶס וְהַמְּנִיעָה כַּנַּ"ל:‏

בענין מה שהביאו משבחי הר"ן אות כב 
‏שהתחיל לחשב בעצמו מה יעשה אם יוליכו אותו לאיזה מקום על הים שאין שם יהודי וימכרו אותו שם, ומי ידע מזה? והיה לו צער גדול, איך יוכל לקיים שם את מצוות התורה? והתחיל לחשב בדעתו בענין זה, עד שזכה שבא על השגה שיוכל לעבוד את ה' יתברך אפלו כשלא יוכל, חס ושלום, לקים המצוות. כי השיג את העבודה של אבות העולם שהיה להם קודם מתן תורה, שקיימו כל המצוות אע"פ שלא עשו את המצוות כפשוטן. כמו יעקב אבינו שקיים מצות תפילין ע"י המקלות אשר פצל כידוע  וכיוצא בזה, עד שהשיג איך לקים את כל המצוות בדרך זה כשיהיה אנוס שם במקום שימכרו אותו חס ושלום.

מבואר שחשש שימכר לעבדות, ובזה היה לו צער גדול על קיום המצוות, שיהיה אנוס ולא יוכל לקיים מצוות.
עד שמצא אופן שכשיהי' אנוס, יקיים את המצוות באופן שיוכל לקיים כמ"ש שם.‏

לחץ כדי להרחיב...

אז עדיף או חייב?

לחץ כדי להרחיב...

במקום שאנוס רחמנא פטריה.
אפשר לומר שמי שמשיג את דרך קיום המצוה בשרשה יהיה חייב לקיים באופן זה,
וכמובן שאיני בדרגהלהבין במה מדובר, ולכן איני מבין אם בכזה אופן עליו לקים "מצוות תפילין ע"י מקלות" או שעדיף לקיימה ע"י שיעסוק "בהלכות תפילין".
 

ספר וסופר אמר:

וכאן יש לציין, שמאוד תמוה לי דברי הרב פעלים שהבאת למעלה, שנראה מדבריו שהבין שרשב"י הגיע באידרא לדרגת משה בלוחות שניות ממש, וזה תמוה, כי על פניו לא קם בישראל כמשה נאמר גם על משה של לוחות שניות, ובודאי לא שייך לומר כן על רשב"י בשפו"א.

לחץ כדי להרחיב...

היכן מבואר מדבריו שהגיע לדרגת משה בלוחות שניות ממש?
 

ספר וסופר אמר:

וכאן יש לציין, שמאוד תמוה לי דברי הרב פעלים שהבאת למעלה, שנראה מדבריו שהבין שרשב"י הגיע באידרא לדרגת משה בלוחות שניות ממש, וזה תמוה, כי על פניו לא קם בישראל כמשה נאמר גם על משה של לוחות שניות, ובודאי לא שייך לומר כן על רשב"י בשפו"א.

לחץ כדי להרחיב...

למה לא?

ברוך שאמר אמר:

ספר וסופר אמר:

וכאן יש לציין, שמאוד תמוה לי דברי הרב פעלים שהבאת למעלה, שנראה מדבריו שהבין שרשב"י הגיע באידרא לדרגת משה בלוחות שניות ממש, וזה תמוה, כי על פניו לא קם בישראל כמשה נאמר גם על משה של לוחות שניות, ובודאי לא שייך לומר כן על רשב"י בשפו"א.

לחץ כדי להרחיב...

למה לא?

לחץ כדי להרחיב...

עיין שם בפירוש אור החמה.
 

הרב @ברוך שאמר 

לפני שאגיב לכל שאלה:

מה היחס שלך לעצם מה שביארתי?

מ אלישע אמר:

ברוך שאמר אמר:

מ אלישע אמר:

ליקוטי מוהר"ן -קמא סימן סו 
...
כִּי אֵין לְהָאָדָם לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ וְלִמְצֹא לְעַצְמוֹ תֵּרוּץ, עַל יְדֵי הַמְּנִיעָה, לוֹמַר שֶׁהוּא חָפֵץ לַעֲשֹוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ מֵחֲמַת הַמְּנִיעָה וְהָאֹנֶס, וְעַל כֵּן יִהְיֶה נֶחֱשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ו): 'חָשַׁב לַעֲשֹוֹת מִצְוָה, וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָֹאָהּ, כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ'. כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֹנֶס, נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:‏
אֲבָל כָּל זֶה נֶאֱמַר עַל מִי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת בָּזֶה אֲזַי יוֹצֵא בָּהּ, כִּי מַה לּוֹ לַעֲשֹוֹת כִּי יֵשׁ לוֹ אֹנֶס. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת, רַק שֶׁהוּא רוֹצֶה הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, אוֹ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁרוֹצֶה לַעֲשֹוֹת, הוּא חָפֵץ בְּהַדָּבָר עַצְמוֹ. אִם כֵּן מַה מּוֹעִיל לוֹ, מַה שֶּׁמְּקִלִּין לוֹ שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ, כִּי אֵינוֹ מְקָרֵר דַּעְתּוֹ כְּלָל בָּזֶה. כִּי הוּא תָּאֵב וְחָפֵץ וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד, לַעֲשֹוֹת הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, וְלֹא לָצֵאת עִם הַ"כְּאִלּוּ", שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ. כִּי בֶּאֱמֶת רָאוּי לְאִישׁ יִשְֹרְאֵלִי, שֶׁיִּגְמֹר חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל:‏
וַאֲזַי, כְּשֶׁחוֹשֵׁק מְאֹד בֶּאֱמֶת, וְאֵינוֹ מְקָרֵר דַּעְתּוֹ כְּלָל בַּמֶּה שֶּׁנֶּחְשָׁב עָלָיו כְּאִלּוּ עֲשָֹאָהּ, אֲזַי בְּוַדַּאי יִגְמֹר הַדָּבָר וְיוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וִישַׁבֵּר וִיבַטֵּל כָּל הַמְּנִיעוֹת וָאֳנָסִים. כִּי הֵם לֹא בָּאוּ רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ הַחֵשֶׁק הָרָאוּי לְאוֹתוֹ הַמְּנִיעָה, כְּפִי גֹּדֶל מַעֲלַת הַנֶּחֱשָׁק, אֲזַי מִמֵּילָא נִתְבַּטֵּל הָאֹנֶס וְהַמְּנִיעָה כַּנַּ"ל:‏

בענין מה שהביאו משבחי הר"ן אות כב 
‏שהתחיל לחשב בעצמו מה יעשה אם יוליכו אותו לאיזה מקום על הים שאין שם יהודי וימכרו אותו שם, ומי ידע מזה? והיה לו צער גדול, איך יוכל לקיים שם את מצוות התורה? והתחיל לחשב בדעתו בענין זה, עד שזכה שבא על השגה שיוכל לעבוד את ה' יתברך אפלו כשלא יוכל, חס ושלום, לקים המצוות. כי השיג את העבודה של אבות העולם שהיה להם קודם מתן תורה, שקיימו כל המצוות אע"פ שלא עשו את המצוות כפשוטן. כמו יעקב אבינו שקיים מצות תפילין ע"י המקלות אשר פצל כידוע  וכיוצא בזה, עד שהשיג איך לקים את כל המצוות בדרך זה כשיהיה אנוס שם במקום שימכרו אותו חס ושלום.

מבואר שחשש שימכר לעבדות, ובזה היה לו צער גדול על קיום המצוות, שיהיה אנוס ולא יוכל לקיים מצוות.
עד שמצא אופן שכשיהי' אנוס, יקיים את המצוות באופן שיוכל לקיים כמ"ש שם.‏

לחץ כדי להרחיב...

אז עדיף או חייב?

לחץ כדי להרחיב...

במקום שאנוס רחמנא פטריה.
אפשר לומר שמי שמשיג את דרך קיום המצוה בשרשה יהיה חייב לקיים באופן זה,
וכמובן שאיני בדרגהלהבין במה מדובר, ולכן איני מבין אם בכזה אופן עליו לקים "מצוות תפילין ע"י מקלות" או שעדיף לקיימה ע"י שיעסוק "בהלכות תפילין".

לחץ כדי להרחיב...

השאלה בראש האשכול היא - האם לפי מה שקיבלנו מאבותינו ורבותינו וחז"ל הקדושים בכל הדורות שייך בכלל להשיג כאלו השגות?

בפשטות מחז"ל משמע שלאחר מתן תורה אין אחיזה ותפישה במקומות כאלו בכלל.

כמובן שרבי נחמן העיד על עצמו שהוא כן השיג, וזה חידוש נוראי ממש.

והוא בעצמו העיד שהוא חידוש גדול.

הנידון כאן, הוא:

כיון שקיבלנו מרבותינו להבין את מה שאנחנו לומדים ומתעסקים בו, רצוני לדעת איך דברי רבי נחמן מתיישבים לן עם דברי חז"ל.

באור החיים הק' יש גם ביטויים כאלו.
בשם העטרת צבי מזידיטשוב ג"כ יש ביטויים גדולים.
הבעש"ט אמר שיש היום ילוד אשה ששומע תורה מ...
בשלחן הטהור (קאמרנא) כתב על השגת האריז"ל והבעש"ט ביחס לדרות קודמים.
וגם ברמח"ל.

השאלה היכן דברי חז"ל שמפורש בהם סתירה לזה.

לא הבנתי בכלל מה "הקושיא הגדולה",
רבי נחמן אמר שיש לו תורות שנמשכים משורשי "התורה".
אותו תורה שיש לנו, אבל מהשורשים שלה.
"קרא אסמכתא בעלמא" - הכוונה בדבריו שהשיג שורשי "התורה", והמקרא הגלוי לנו בתורה זה נמשך מהשורשים האלו.
וזה כמו שמובא בזוהר הקדוש "אורייתא מחכמה עלאה נפקת", היינו שיש איזה חכמה שזה שורשי התורה, כן! כן! התורה הקדושה שיש לנו תורה שבכתב ותורה שבעל פה עם כל ענפיה והשתלשלותה, כל זה נובע מחכמה עלאה. ונמשיך הלאה: "מה שעשתה חכמה עטרה לראשה, עשתה ענווה עקב לסילותא" - אז גם החכמה הגדולה הזאת, היא רק העקב לענווה וכן על זה הדרך.
וברור שכל זה לא בא בסתירה ל"זאת התורה לא תהא מוחלפת", כי אנחנו מדברים על אותו תורה, אותו תורה ממש, אבל השורש, וכמו שהשורש של התורה שבע"פ זה התורה שבכתב, כן יש איזהו שורש גם לתורה שבכתב עצמו.
וככלל הנשמות שבסוד "משה משיח" (שאתפשטותיה בכל דרא ודרא), הם עצמם "ולבדם" עולים ומשיגים כל הזמן יותר ויותר, וזה מסביר קצת את הזוהר של "ומשה לא ידע ואנא ידע".
ופשוט וברור, שכל דברי רבי נחמן נאמרו על גודל ועוצם השגתו "בתורה" עד שהשיג גם את "שורשי התורה", וזה כמו שהוא גם אמר שהשיג השגות "בתורה" שאין להם עדיין תמונת אותיות.
וזה כמו שתורת הקבלה היא הפנימיות של התורה, והיא הפנימיות והעומק של זאת התורה שבנגלה שהיא לא תהא מוחלפת. ואצל רבי נחמן זה יותר ביחס וברובד "שורשי".
ולמעשה לנו אין כל נפקא מיניה בזה להלכה למעשה, ואין לנו לזוז מפסקי השו"ע ונושאי כליו, ובפרט בחסידי רבי נחמן הם חזקים בזה ועוד יותר מהליטאים והבריסק'ערס והחזון'אישניקים, וכמו שרבי נחמן אמר שניתן לקמט את כל ספרו אבל לא להזיז אפילו איזה סעיף קטן שיש בשולחן ערוך!

מצטרף להנ"ל

ברוך שאמר אמר:

בנציון אמר:

דיין אמר:

לכאורה נושא האשכול זה העיקר התשיעי מעיקרי האמונה - זאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו
כלול בזה שלא יתכן עוד גילוי של רצון ה' שלא נמסר למשה בסיני, כי התורה זה גילוי רצונו, ומה שנמסר בסיני זה השלמות של רצונו ולא יתכנו עוד תוספות
וזה בכלל מה שדרשו חז"ל שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה, וכל הנבואות כלולים בנבואת משה ושורשם בתורה שבכתב

לחץ כדי להרחיב...

וכן זה כלול בעיקר שמשה רבינו היה אב הנביאים ולא קם נביא בישראל כמשה וק"ו שלא יותר ממשה.

לחץ כדי להרחיב...

המסורת המקובלת ברוב כלל ישראל, היא שמלבד משיח צדקנו לעתיד לבוא, שאז יהיה התגלות מיוחדת מהבינה וכו' וכו'

אין אפשרות לחדש.

לחץ כדי להרחיב...

איך לשיטתך ההשגה של משיח מסתדר אצלך עם הי"ג עיקרים?


--- באותו אופן שאתה מבין ונדחק לתרץ את יכולת ההשגה של משיח ביחס לי"ג עיקרים, תבין ותדחק לתרץ גם את ההשגה של רבי נחמן ביחס לי"ג עיקרים!

ולגבי "המסורת המקובלת" שלא זזה מתגבותיך, לידיעתך עד לא מזמן (עד לפני כמה מאות שנים בודדות במספר) רוב מניין ובניין בעם ישראל לא ידעו מה זה בכלל "ספירת הבינה", וברוך השם שלאט לאט מתקבל בעולם הקבלה, (הגם שבעוונותינו הרבים עדיין תורת הקבלה זה לא ברמה היכן שזה היה צריך להיות בעולם ובכבוד הראוי לה, ואקצר כדי לא לנטות מהנושא), ואנשים יודעים שיש קצת יותר ממה שהם חשבו.

זה כמו שתשאל שלפי "המסורת המקובלת" שהייתה בעם ישראל מדורי דורות, זה בבירור לא כהתגלות וכדרכו של הבעל שם טוב הקדוש, וכן לא כהתגלות וכתורתו של האר"י (ואכן היו בעבר כאלו טיפשים עם כאלו שאלות, ואכן חלקו ולא קיבלו את דרכם), האם הבעל שם טוב אמור להסביר את עצמו חלילה, או האר"י?

ולגבי "המסורת המקובלת" לידיעתך, עד לפני כמה מאוד שנים בודדות, הייתה "מסורת מקובלת", ל'גדולי האומה' להתעסק וללמוד ספרי חקירה ופילוסופיה. (וד"ל. ואני לא יאריך בנושא) האם כיום מי שמתנגד ללימוד הזה בנחרצות (מכל סיבה שהיא), הוא יוצא מגבול "המסורת המקובלת".

לדעתי, הבעיה כאן גדולה בהרבה יותר ממה שזה נראה: בעזרת השם בוא יבוא בקרוב בימינו משיח צדקנו, והוא יתחיל להנהיג הנהגות ודרכים בעבודת השם וכו', ואז יבואו כל מיני "ניקים", ויתחילו להגיד לו זה לא "המסורת המקובלת", ולא כך קיבלנו, ולא כך הורונו רבותינו, ולא כך נהג "מרן", מו"ר, עט"ר ולא כך נהגו אבותינו וכו'. (מה גם ש"המסורת המקובלת" מזה כאלפיים שנה, הרי הייתה להיות בגלות ובצרות חלילה...).

כך שכלפי סודות התורה ובפרט לגבי ספירת הבינה, ושער החמישים, יובל וכו' ובפרט בכאלו דברים דקים כמו הנושא המדובר, של תורה שנמשך מתורה דעתיקא סתימאה, אתה לא יכול לבוא עם "המסורת המקובלת" היבשה שלך, אלא אם כן זה מהעיקרי האמונה שבאו בכתובי הקדמונים ובמפורש.

ולכן אסיים עם מה שהתחלתי: --- באותו אופן שאתה מבין ונדחק לתרץ את יכולת ההשגה של משיח ביחס לי"ג עיקרים שכן באו בכתובי הקדמונים ובמפורש, תבין ותדחק לתרץ גם את ההשגה של רבי נחמן ביחס לי"ג עיקרים !

ואגב, בהקשר לשאלתך גם כשמשיח יבוא אז רבי נתן כותב (ליקוטי הלכות הלכות תחומין הלכה ה): "...אוריתא דעתיקא סתימאה שהיא התורה שיגלה משיח צדקנו במהרה בימינו, ועיקר מעלת התורה הזאת על התורה של עכשיו הוא בחינה הנ"ל, דהיינו שנזכה לעצות עמוקות ונפלאות כאלה עד אין סוף, שלא תוכל הסטרא אחרא והקליפה לסותרם ולקלקלם בשום אפן בעולם, כי בודאי מצוות התורה לא ישתנו אפלו דקדוק אחד בימי המשיח, אדרבא עקר ביאת המשיח הוא ללמד אותנו לקיים את כל דברי התורה הזאת שזכינו לקבל מפי משה רבינו עליו השלום, שהוא יהיה משיח בעצמו בבחינת מה שהיה הוא שיהיה וכו'".
ועל פי הנ"ל תנסה לבאר ולתרץ וליישב את כל השאלות הקודמות, ואי אפשר לפרטם כי רבים הם... אבל בקצרה מדובר בפנימיות תורתינו הקדושה שקיבלנו מסיני, אבל בפנימיות ברמה גבוהה מאוד מאוד וכו'.

ברוך שאמר אמר:

צ''ע אמר:

ברוך שאמר אמר:

האם לאחר מתן תורה אפשר לחדש חידושים מ"שורשי התורה" או ע"פ סוד וכדו' "ממקום יותר גבוה מהתורה"?

לחץ כדי להרחיב...

אין דבר יותר גבוה מהתורה !!
כל הבריאה והעולמות הם מהתורה !

יותר מאשר השאלה היא גובלת באפיקורסות הרי שהיא נוגעת ממש בהבל !
מה שייך חידוש שאינו מהתורה ?

לחץ כדי להרחיב...

כך אתה סובר, ואני מכבד את רבותיך ואת דרכך.

אבל רבי נחמן מברסלב [ויתכן שגם אחרים {אני באמצע לברר את הענין}] ודאי שסבר לא כך:
 
ציטוטים מהספר "חיי מוהר"ן :

"הוא מקבל תורה ממקום שלא קיבל ממנו שום אדם בעולם [חיי מוהר"ן שנ"ג]

 

לחץ כדי להרחיב...

ברוך שאמר אמר:

"הוא מקבל תורה ממקום שלא קיבל ממנו שום אדם בעולם [חיי מוהר"ן שנ"ג]

לחץ כדי להרחיב...

הציטוט המלא זה כך:
אָמַר שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן עַד עַכְשָׁו מֵאֵיזֶה מָקוֹם הָיוּ, וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם הֵם אוֹמְרִים תּוֹרָה, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם נִשְׁאֲרוּ בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּתָם וְהִתְחִיל לַחֲשׁב הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִבִּינָה וְהַמַּגִּיד זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֵחָכְמָה אַף עַל פִּי שֶׁבִּינָה לְמַטָּה מֵחָכְמָה אַף עַל פִּי כֵן הָיָה אוֹמֵר תּוֹרָה מֵאוֹתָהּ הַבִּינָה שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵחָכְמָה. רַבִּי בָּרוּךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִבִּינָה שֶׁהִיא לְמַטָּה מֵאוֹתָהּ הַחָכְמָה אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה ממקום שלא קיבל ממנו שום אדם בעולם. שָׁמַעְתִּי פַּעַם אַחַת שֶׁהִתְפָּאֵר בְּשֶׁבַח גְּדֻלַּת תּוֹרָתוֹ וְאָמַר אָז בְּתוֹךְ דִּבְרֵי הִתְפָּאֲרוּתוֹ הֲלא אֲנִי יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתָם. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו וּמִתְּנוּעוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים אָז הָיָה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ תּוֹרָתוֹ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ וְעֶלְיוֹן מְאד.

האם כתוב כאן שיש דבר יותר גבוה מהתורה?
האם כתוב כאן שכל הבריאה והעולמות הם לא מהתורה חלילה?

כתוב כאן, שכלפי התגלות התורות של הצדיקים הנ"ל שהשיגו כל אחד שזה קיבל מבינה וזה מחכמה, וזה מבינה כזאת וזה מחכמה כזאת, ורבי נחמן אומר שהוא לוקחו ממקום גבוה יותר מהבינה והחכמה שלקחו הצדיקים הנוראים הנזכרים, ומהמקום שהוא לוקחו אז לא לקחו שום אדם, דהיינו לא הבעש"ט ולא המגיד ולא הרב"ב ולא שאר צדיקים, אלא לוקחו ממקום גבוה ועליון מאוד!




 

טעמו וראו אמר:

איך לשיטתך ההשגה של משיח מסתדר אצלך עם הי"ג עיקרים?

לחץ כדי להרחיב...

לשון הרמב"ם בהל' תשובה פ"ט ה"ב:

מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהי' יתר משלמה. ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו.

לחץ כדי להרחיב...

וממילא לק"מ.

לבי במערב אמר:

טעמו וראו אמר:

איך לשיטתך ההשגה של משיח מסתדר אצלך עם הי"ג עיקרים?

לחץ כדי להרחיב...

לשון הרמב"ם בהל' תשובה פ"ט ה"ב:

מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהי' יתר משלמה. ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו.

לחץ כדי להרחיב...

וממילא לק"מ.

לחץ כדי להרחיב...

שער הפסוקים - פרשת ויחי
והנה משיח בן דוד נאמר בו, (ישעיה נ"ב י"ג) הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה, ירום, מאברהם. ונשא, מיצחק. וגבה, מיעקב. מאד, ממשה. ועניינו הוא, שמשיח בן דוד, יזכה אף לבחי' חיה דאבא דאצילות, הנקראת נשמה לנשמה, מה שלא זכה אליה אפילו משה. ונמצא כי הרועה הראשון שהוא משה, הוא עצמו הרועה האחרון, כמו שרמזו רז"ל במדרש. וז"ס כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, (מיכה ז') ולכן שילה שהוא המשיח ומשה, עולים בחשבון א', כי הוא הוא עצמו, אלא שהמשיח הוא הנשמה לנשמה של משה:

לחץ כדי להרחיב...

ספר הליקוטים - פרשת שמות - פרק ב
וכן נאמר:
בתקונים (שם ח' ו') ותחסרהו מעט דא כתר, אבל לעת"ל נאמר על משה (ישעיה נ"ב י"ג) הנה ישכיל עבדי ירום מאברהם, ונשא וכו' מאד מאדם, אותיות מאד אדם, כי אז ישיג בחי' א"א מה שלא השיג אדם.

לחץ כדי להרחיב...

ספר פרי עץ חיים - שער הברכות - פרק ב
והנה כ' זו, רמוז לכתר, והוא כתר דל"ב נתיבות חכמה, דכתיב נתיב לא ידעו עיט. וכתר זה הוא שלא השיג מרע"ה, כי הוא סוד הנ' דנ' שערי בינה, שנעלם ממשה. ולעתיד נאמר, הנה ישכיל עבדי, בסוד לא כן עבדי משה, בסוד לקדושים אשר בארץ המ"ה, דהיינו ישיגו כל הנ' שערי בינה שבגי' מ"ה:

לחץ כדי להרחיב...

צ''ע אמר:

ברוך שאמר אמר:

צ''ע אמר:

אין דבר יותר גבוה מהתורה !!
כל הבריאה והעולמות הם מהתורה !

יותר מאשר השאלה היא גובלת באפיקורסות הרי שהיא נוגעת ממש בהבל !
מה שייך חידוש שאינו מהתורה ?

לחץ כדי להרחיב...

כך אתה סובר, ואני מכבד את רבותיך ואת דרכך.

אבל רבי נחמן מברסלב [ויתכן שגם אחרים {אני באמצע לברר את הענין}] ודאי שסבר לא כך:
 
ציטוטים מהספר "חיי מוהר"ן :
 

• [שסא] שמעתי בשמו שאמר "שיש לו תורות בלי לבושים, פירוש שאינו יכול להלביש את התורה שלו בשום לבוש ואמר קרא אסמכתא בעלמא הוא, שסומך התורה שלו על המקרא וכשסומכין על איזה דבר בודאי הסומך גדול יותר מן הנסמך כן התורה שלו גבוה מאד עד שאינה יכולה להתלבש אפי' במקרא כי אם דרך אסמכתא בעלמא". עכ"ל. 

לחץ כדי להרחיב...

לחץ כדי להרחיב...

בפשטות בעיון עמוק כאן בדברי רבי נחמן מבואר בדיוק ההיפך, והיינו שאין יותר גבוה מהתורה, ולא שייך חידוש שאינו מהתורה, דכידוע רבי נחמן הרי השיג מדרגות נשגבות מאוד מאוד (כמו שידוע לכל אחד שעוסק בספריו, ואכמ"ל), והוא אמר שהשיג השגות כאלו גבוהים בתורה הקדושה, עד שאינה יכולה אפילו להתלבש במקרא כמו שמובא כאן, אבל בכל זאת ואף על פי כן היא מחוייבת בהכרח לבוא לכל הפחות בדרך אסמכתא למקראות התורה וכמו שכתוב כאן. כי אין כזה דבר להשיג השגה חוץ מהתורה לגמרי!
אכן, ישנם השגות שהם מושגים ב"שורשי התורה", ואת זה הוא השיג כמו שמובא בפירוש במקום אחר. אבל זה שוב אותו תורה, אבל השורשים. וייתכן שהשורשים האלו זה מהחכמה וכו', כמו שצויין כאן בתגובות למעלה.