חסידות - בירור דברים

אשר שרייבר

משתמש ותיק
יהיה טוב אמר:
אשר שרייבר אמר:
יהיה טוב אמר:
להאמין בו, למה?
שהוראותיו צודקות?
שהוא נהיה צדיק? (באופן שאם לא היה נהיה אדמו"ר לא הייתי חושב שהוא צדיק?)
שהוא קדוש, טהור? (כמו שכותבים היום כ"ק, שולחנו הטהור)

כבר כמה שנים שאני מתעניין בספרי חסידות, אך עדיין לא זכיתי להבין דבר זה.
נניח שמקבל סייעתא דשמיא. נניח שמקבל נשמה כוללת, (מאן יימר? בוודאי יש מושג כזה. אך לכאורה זה הולך הפוך. אדם התקדש ועבד את הבורא עד למאוד, זוכה לנשמה כוללת. ואז נהיה מנהיג ישראל).
אך איך נהיה 'קדוש וטהור'? הוא מזדכח אוטומטי מכל התאוות ומידות רעות?

צדיק? קדוש? טהור?
מאן דכר שמיה!?!

דיברתי אודות "מנהיג ישראל".
"שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור הרי הוא כאביר שבאבירים"
האם עליך כותבים כ"ק או הרה"צ וכו', או על נשואי האשכול?
האם עליך ידחפו ויעמדו שעות ארוכות כדי 'להנות מזיו פניך הקדושים ולקבל קדושה\התעוררות', או על נשואי האשכול?
אוי, סליחה!! ההערה שלי אודות "רועה ישראל" התייחס בפרטות לשורה דלהלן:
גדר אמר:
האם אחרים חייבים בכבודו? לא. [חוץ אם האדמו"ר ת"ח שמחויבים לכבדו כמו כל ת"ח, וחוץ מהענין האנושי שלא לזלזל באדם שרבים נשמעים לו].
עכשיו דוק ותשכח שאין בינינו שום חילוקי דעות בנושא זה:
יהיה טוב אמר:
(להבהרת דבריי, בוודאי שצריך לכבד אותם בתור רבנים מנהיגי העדה.)


------------------------------------------------------------------
אז עתה מעלה עוד שאלות וקושיות טובות... אולי תפנה את זה לחסידים הרלוונטיים (אלו שיודו לך שרבם אינו קדוש ואינו תלמיד חכם...) והם יחכימו אותך...
 

אשר שרייבר

משתמש ותיק
יהיה טוב אמר:
אשר שרייבר אמר:
אגור בן יקא אמר:
אני רואה שכאן הרבה כתבו אודות מי שאינו מיוחד לא בתורה ולא בעבודה שמתמנה לאדמו''ר, שמ''מ עצם ההתמנות לתפקיד נותנת לו נשמה כללית של אלו שהתמנה עליהם וכו'..

נשאלת השאלה, בשלמא חסידיו שכנעו את עצמם בזה, אבל מה חושב האדמו''ר לעצמו?.... ;)

ברור לי - הקטן והשפל - שאכן זה התנאי הראשון!
שהוא בעצמו ירגיש כאין וכאפס, יסמוך אך ורק על חסדי ה' בזכות אבותיו הק', אע"פ שבעצמו אינו הגון ואינו כדאי.
אך שמשמים הוטל עליו התפקיד (בבחינת "עבדות אני נותן לכם". הוריות י:) לשמש כמנהיג העדה (ולפעמים נכלל בזה: להתנהל כלפי חוץ בנשיאת-ראש, ולא לחזור כל היום וכל הלילה לפני כולם על שפלות עצמו וגריעותו וענוותנותו...) ולהיות הצינור (צינור גרידא) לקשר את החסידים למעלה למעלה.
זה מה שהוא בעצמו חושב - לדעתי.

ועל זה המליצו ואמרו: "למה אתה בוש - לכך (לפי שאתה בוש) נבחרת!"



ולכן מצינו בהמון מקרים שאחים רבים על זה ולא מדברים אחד עם השני ומחלוקתות ובתי משפט וכו'?
על מי אנחנו עובדים? על עצמינו?

לא הבנתי.
אתה פונה אלי בטענה על שיש כאלו - לדעתך - שלא עומדים בסף התנאי שלי?...
 

ובכן

משתמש ותיק
חידוד אמר:
מלכתחילה לא חלקתי על תחילת דבריך ותמהתי רק על הראיה מהשעה"מ, ועדיין אני סבור שיש הבדל יסודי ועצום בין קבלת המערכת של כל כלל ישראל שהוא דבר יסודי בכל התורה, לבין התוצאה הנגזרת שכל שאיזה חלק מכלל ישראל סבורים משהו חובה לקבלו.

אך כל זה לראיה שהבאת אך לגוף דבריך אינני חולק בפסקנות והנני חוכך בדעתי הנה והנה.
הן זה דברתי מאז, שאני חוכך בזה.
אחר שאנו מסכימים על כך שת"ח שנתקבל בכל ישראל, אסור לאף אחד לזלזל בו.

- באתי לדון, לדון בלבד, מה יהא הדין במי שנתקבל בציבור מסויים כת"ח.
[ואני לא כל כך רואה מה הוסף בכך שהמפקפקים חושבים שהמכירים בו מעולם לא בדקוהו].

כל הבאת ה'שער המלך' היה רק לחדד את היסוד עליו עומד גדר קבלת אדם כת"ח, ולבאר מזה מדוע יש כאן מקום להסתפק בקיבלוהו ציבור מסויים, ודלא כדברי ידידנו הותיק, הרב דהרבה כוותיה - לא @איכא בשוקא, שדחה אפילו צד כזה.
 

ובכן

משתמש ותיק
איכא בשוקא אמר:
ובכן אמר:
ת"ח שנתקבל שמעו בכל הציבור, אין לנו ספק שחובה על כל אחד מישראל לכבדו.
ברשותו אחלוק על [הטמון ב]הנחתו הפשוטה הלזו, אין לי ברירות כזו, אלא מטעמים אחרים ממה שכבודו מניח. אני טעמיי בזה הם מחמת הוכחות עקיפות, ולא מחמת עצם הפרסום, ועל כן השואת דעותינו בזה היא השוואה חיצונית ולא מהותנית.
לא את עצם הפרסום יסדתי לי לראיה, אלא את ההכרה הציבורית, הנבנית מן הפשוט שבפשוטים, דרגא בתר דרגא. הפשוטים מכירים בת"ח ממוצעים, שהם מכירים בת"ח גדולים, שהם מכירים בת"ח מופלאים, שהם מכירים בת"ח בעלי סמכות עליונה.
אני, כאדם פשוט, אין בי כח לבדוק את רבה של רמת השרון למשל עד כמה הוא ת"ח, וגם אם יפלו לפני חידו"ת דיליה, ולא יישרו לפני בלשון המעטה, לא אוכל בזה לבטלו מתורת ת"ח ולבזותו - אם פשט בציבור שהוא ת"ח, הואיל ויש כאן הכרה ציבורית [הבנויה כפי שכתבתי] בת"חיותו.

אם יש לך מנגנון אחר לדעת מיהו ת"ח, אשמח לדעת.

על שאר דבריך נדבר אחרי בירור השלב הזה.

ואגב, עוד בראשית הדיון שהתפתח בינינו רציתי להעיר קצת שאין זה מהנכון לערב נידון זה בתוך אשכול זה, שלכתחילה לא בא להגדיר את רועי החסידות בדרגת תלמיד חכם כלשהו.
ועתה הנני מעיר זאת, כי נראה שרוב המשתתפים באשכול אינם שמים על לב דבר זה, ודוק מאד.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
E. W אמר:
מאז "המנוח זצ"ל" יש מישהו שחושב שההשקפה הליטאית של גדולי התורה באמת מובאת ביתד נאמן??? 
אני אישית עדיין מברר האם זה נכון שמרן ר' משה הלל הירש לא זכה לתואר הנכסף "מרן", כדי שאבטל את המנוי שלי מיתד ואולי בכך אכפר על זה שלא ביטלתי במחאה על המנוח זצ"ל...

הדברים, כנראה, קשורים זה בזה.

יש בעם ישראל מנעד רחב של דמויות, בתחתיתו נמצאים אלו הנקראים 'רשעים', וברומו נמצאים הצדיקים ותלמידי החכמים.

כאשר אלו שמתחתית הרשימה מתעלים להיות 'המנוח זצ"ל', הרי שצריך לעדכן את כל ה'סקאלה' לאור ה'התפתחויות', והכרח הוא ממילא להעלות את כל שאר העומדים במרחבי ה'מנעד' בכמה דרגות. ה'פרופורציה' חייבת להשמר.

וד"ל. (הדברים נכתבו, כמובן, בהלצה, אך יש בהם גם קורטוב של אמת, ה'אינפלציה' תקפה בשווה, גם בקצה הזה וגם בקצה הזה).
 

שניאור

משתמש ותיק
ה' הוא האלוקים אמר:
לצחוק על הפני מנחם בפניו
לא כתבתי שהוא צחק 'עליו', התכוונתי שהוא נתן 'שמייכל'.
אני באמת לא יודע אם הסיפור היה או לא, אתמול אחרי שכתבתי את הסיפור וכמה הגיבו [חלקם בפרטי] שזה נשמע סיפור שלא היה, הלכתי לשאול את מי ששמעית ממנו את הסיפור, ואז הוא אמר לי שהוא לא יכול לקחת אחריות על הסיפור, הוא לא כלי ראשון אלא כלי שלישי.
 

שניאור

משתמש ותיק
אשר שרייבר אמר:
שהוא בעצמו ירגיש כאין וכאפס, יסמוך אך ורק על חסדי ה' בזכות אבותיו הק', אע"פ שבעצמו אינו הגון ואינו כדאי.
מספרים שהרה"ק מהר"י מהוסיאטין זי"ע עמד פעם לפני הדלקת נר חנוכה ומלמל משהו לעצמו, הגבאי התכופף לשמוע מה הוא אומר, ושמע אותו מבקש שזכות אבות תעמוד לו וכו'.
 

שניאור

משתמש ותיק
מסתפק במועט אמר:
רוטטער אמר:
מתון מתון אמר:
[זולת חב"ד].
איזה חשבון יהיה לחב"ד להוציא מעשה מליבם?


מצד שני איך זה שזה לא ידוע בשום מקום זולת חב"ד (כפי דברי הרב @מתון מתון )
הנחה לא נכונה, הדבר מקובל וידוע בהרבה מקומות.
 
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
פותח הנושא
שניאור אמר:
מסתפק במועט אמר:
רוטטער אמר:
איזה חשבון יהיה לחב"ד להוציא מעשה מליבם?


מצד שני איך זה שזה לא ידוע בשום מקום זולת חב"ד (כפי דברי הרב @מתון מתון )
הנחה לא נכונה, הדבר מקובל וידוע בהרבה מקומות.
 
היכן ?
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
פותח הנושא
שניאור אמר:
ר' @מסתפק במועט הסיפור הזה מובא גם במאמר מרדכי להרמ"ח מסלאנים זי"ע, וגם סופר ע"י אדמורי"ם מבית רוז'ין [אני לא זוכר כרגע מי].
1.אשמח לקבל מיקום מדוייק במאמר מרדכי. וכן מאדמור"י רוז'ין.
2.מבדיקה שעשיתי עכשיו , המקור החב"די בכתובים זה "התמים" ,שזה די מאוחר. תרצ"..
3.המאמר מרדכי שיצא אח"כ יכול להיות שנסמך על זה, ושוב חזרנו למסורת חב"ד.
4. הטענה שמסורת זו לא מופיעה בכל כתבי החסידות היא טענה חזקה לסתור.
הרי לא מדובר באיזה מעשה או באיזו 'תורה' ספציפית. מדובר ממש ביסודות של הנהגת החסידות ,
ולא מסתבר שנעלם מהמסורות של כלל החסידים.
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
שניאור אמר:
ה' הוא האלוקים אמר:
לצחוק על הפני מנחם בפניו
לא כתבתי שהוא צחק 'עליו', התכוונתי שהוא נתן 'שמייכל'.
אני באמת לא יודע אם הסיפור היה או לא, אתמול אחרי שכתבתי את הסיפור וכמה הגיבו [חלקם בפרטי] שזה נשמע סיפור שלא היה, הלכתי לשאול את מי ששמעית ממנו את הסיפור, ואז הוא אמר לי שהוא לא יכול לקחת אחריות על הסיפור, הוא לא כלי ראשון אלא כלי שלישי.
ובכן, מצאתי הוכחה די פשוטה.
בבלאנקים של הפני מנחם כלל לא היה כתוב האדמור מגור שליט"א.
היה כתוב בהרה"ק מגור זצללה"ה, ותואר זה הופיע גם בבלאנקים שלפני תחילת ההנהגה.
ההבדל היה שהורידו את התואר ראש ישיבת שפת אמת.
[וכאגב, הסיפור הרבה יותר מתאים על הרבי מגור הנוכחי, כידוע ליודעים, רק בהיות ואינו כותב כלל על בלאנק, אז גם אצלו לא שייך המעשה]
למשל:
עשי"ת תשנ"ב [שלשת רבעי שנה לפני תחילת ההנהגה בתמוז תשנ"ב]:
  image.png
טבת תשנ"ג [שלשת רבעי השנה לאחר תחילת הפירען]:
image.png
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מסתפק במועט אמר:
מדובר ממש ביסודות של הנהגת החסידות ,
האם קיימת גרסא אחרת בענין מינויו של כ"ק הה"מ נ"ע? הרי זה, לדברי מר, מ'יסודות הנהגת החסידות'! כיצד יתכן ששתקו מכך באופן כה 'מפליא'?!
האמת היא שאינו 'יסוד' ולא 'פינה', אלא פשוט ענין הסטורי (רב־משמעות, כמובן, אך לא במדה שהשתיקה תעורר תמיהה).
 

אריה כלביא

משתמש חדש
לבי במערב אמר:
מסתפק במועט אמר:
המקור החב"די בכתובים זה "התמים"
המקור הראשון הוא כמדומה בסה"ש 'תורת שלום' ס"ע 83 (משיחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מליובאוויטש נ"ע בשנת תרס"ז לערך).

יש להעיר שהמאמר המובא שם שהשכינה לקחה תרמילה ועברה וכו' מופיע במקורות בית רוז'ין שאמר זאת הרה"ק התולדות יעקב יוסף כשהגיע לבקר במעזריטש וגם מסתבר כך כי לומר זאת כשיושבים כולם ומסובים ליד שולחן אחד? 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אריה כלביא אמר:
וגם מסתבר כך
לא זכיתי להבין הקושיא. הרה"ק ר' צבי אמר שהשראת השכינה עברה מאצלו לחברו (ותלמידו?) כ"ק הה"מ נ"ע.
אינני רואה סתירה בגרסא הנוספת. הרי יתכן בהחלט שגם הרה"ק מפולנאה התבטא כן בבקרו במעזריטש.
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
האם קיימת גרסא אחרת בענין מינויו של כ"ק הה"מ נ"ע?
כן. 'מסורת אחרת מספרת על מינויו של המגיד ממזריטש לתפקיד, על ידי מבחן שערך הבעל שם טוב: כל אחד מתלמידיו נתבקש לומר 'מהי העצה נגד הגאוה'. התשובה של רבי דב בער הייתה: 'אין עצה נגד גאווה. כי כשנמצאים על הר אפילו לא יודעים שאנו על הר, ואפשר רק להתפלל להנצל מהגאווה'. תשובה זו נתקבלה על דעת מורו ומיד הוא מינה את הרב דב בער ליורש, עוד בחייו' (ויקיפדיה ,המקור הוא :'אדמור"י חסידות צ'רנוביל ותולדותיה (טולנא, רחמסטריווקא ועוד) נוהגים לספר זאת בקידוש שעורכים בי"ט כסליו לזכרו.')
נוסף לכך הובא שם הציטוט מפי הבעש"ט כדלהלן : "יודע אני כי הדב הזה אין לו רגליים (הרב דב בער היה נכה ברגליו), אבל יש לו ידיים רחבות, לקרב בהן את הלבבות, ומסוגל הוא לאחד תחת הנהגתו את כל אלה הנאמנים לחסידות". אם זה נכון יש פה הכתרה של הבעש"ט את הה"מ כיורש. מה שלא משאיר אפשרות להנהגת רבי צבי. אמנם אין שם מקור להתבטאות הזו
כיצד יתכן ששתקו מכך באופן כה 'מפליא'?!
כאמור לעיל, לא שתקו. אבל גם אם שתקו, אינה דומה שתיקה מאופן מינויו של הה"מ לדילוג על אישיות שהיתה יורשת ההנהגה.(אם-כי העובדה שזו היתה שנה בלבד והנהגה לא פעילה יש כדי להמעיט בפליאה.)
האמת היא שאינו 'יסוד' ולא 'פינה', אלא פשוט ענין הסטורי (רב־משמעות, כמובן, אך לא במדה שהשתיקה תעורר תמיהה).
הניסוח באמת לא היה מוצלח. התכוונתי לעובדה היסטורית יסודית.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מסתפק במועט אמר:
[א] כן. 'מסורת אחרת מספרת על מינויו של המגיד ממזריטש לתפקיד, על ידי מבחן שערך הבעל שם טוב: כל אחד מתלמידיו נתבקש לומר 'מהי העצה נגד הגאוה'. התשובה של רבי דב בער הייתה: 'אין עצה נגד גאווה. כי כשנמצאים על הר אפילו לא יודעים שאנו על הר, ואפשר רק להתפלל להנצל מהגאווה'. תשובה זו נתקבלה על דעת מורו ומיד הוא מינה את הרב דב בער ליורש, עוד בחייו' (ויקיפדיה ,המקור הוא :'אדמור"י חסידות צ'רנוביל ותולדותיה (טולנא, רחמסטריווקא ועוד) נוהגים לספר זאת בקידוש שעורכים בי"ט כסליו לזכרו.')
[ב] נוסף לכך הובא שם הציטוט מפי הבעש"ט כדלהלן : "יודע אני כי הדב הזה אין לו רגליים (הרב דב בער היה נכה ברגליו), אבל יש לו ידיים רחבות, לקרב בהן את הלבבות, ומסוגל הוא לאחד תחת הנהגתו את כל אלה הנאמנים לחסידות". אם זה נכון יש פה הכתרה של הבעש"ט את הה"מ כיורש. מה שלא משאיר אפשרות להנהגת רבי צבי. אמנם אין שם מקור להתבטאות הזו
א. שו"ר המוסג"פ, וירו"ץ. עכ"פ, בכל אלו אין מקור הקדום לשנת תרס"ז. הצג קובץ מצורף היכל הבעש''ט גל' כ.pdf
ב. ה'מקור' הוא מ'שרי המאה'...
 

את והב

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מבשן אשיב אמר:
באגרות הפרי הארץ מפורש להיפך שאף כי יש לעמול יותר ויותר צריכים להיות 'שמח בחלקו'
כדאי לצטט את לשון‏־קדשו במלואה, ומאלי' תסור ה'סתירה':פרי הארץ.JPG

מכתב זה הנפלא והידוע מאוד היה צריך לתלות בכל פתח של ישיבה, באותיות ענק....
 

הבוחן

משתמש ותיק
ראשית אתנצל מראש שלא קראתי את כל האשכול,
אולם לגבי מה שכתבו כאן על מינוי בן, ולא לפי צדקות וגדולה רצוני להעיר שהדברים נכתבו ברמב"ם מפורש,
רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה ז':
ומאחר שמושחין המלך הרי זה זוכה לו ולבניו עד עולם, שהמלכות ירושה שנאמר למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל, הניח בן קטן משמרין לו המלוכה עד שיגדיל, כמו שעשה יהוידע ליואש, וכל הקודם בנחלה קודם לירושת המלוכה, והבן הגדול קודם לקטן ממנו, ולא המלכות בלבד אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם, והוא שיהיה הבן ממלא מקום אבותיו בחכמה וביראה, היה ממלא ביראה אף על פי שאינו ממלא בחכמה מעמידין אותו במקום אביו ומלמדין אותו...
היוצא מדבריו,
שיש ענין במינוי ע"פ ירושה,
ולא רק, אלא שאפילו אם הבן ממלא מקום אביו ביראה אע"פ שאינו חכם, הוא קודם לאחרים שחכמים ממנו, וילמדו אותו חכמה...
הגהות מיימוניות (שם),
בספרי שנינו הוא ובניו שאם מת עומד בנו תחתיו, מניין לכל פרנסי ישראל שבניהן עומדין תחתיהן, ת"ל בקרב ישראל כל שהוא בקרב ישראל בנו עומד תחתיו, ובת"כ תניא, ובנים לא היו להם הא אם היו להם בנים היו קודמין, אף על פי שלא היו שקולין כאלעזר ואיתמר שכל הקודם בנחלה הוא קודם בכבוד ע"כ... 
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
פותח הנושא
הבוחן אמר:
ראשית אתנצל מראש שלא קראתי את כל האשכול,
אולם לגבי מה שכתבו כאן על מינוי בן, ולא לפי צדקות וגדולה רצוני להעיר שהדברים נכתבו ברמב"ם מפורש,
רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה ז':
ומאחר שמושחין המלך הרי זה זוכה לו ולבניו עד עולם, שהמלכות ירושה שנאמר למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל, הניח בן קטן משמרין לו המלוכה עד שיגדיל, כמו שעשה יהוידע ליואש, וכל הקודם בנחלה קודם לירושת המלוכה, והבן הגדול קודם לקטן ממנו, ולא המלכות בלבד אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם, והוא שיהיה הבן ממלא מקום אבותיו בחכמה וביראה, היה ממלא ביראה אף על פי שאינו ממלא בחכמה מעמידין אותו במקום אביו ומלמדין אותו...
היוצא מדבריו,
שיש ענין במינוי ע"פ ירושה,
ולא רק, אלא שאפילו אם הבן ממלא מקום אביו ביראה אע"פ שאינו חכם, הוא קודם לאחרים שחכמים ממנו, וילמדו אותו חכמה...
הגהות מיימוניות (שם),
בספרי שנינו הוא ובניו שאם מת עומד בנו תחתיו, מניין לכל פרנסי ישראל שבניהן עומדין תחתיהן, ת"ל בקרב ישראל כל שהוא בקרב ישראל בנו עומד תחתיו, ובת"כ תניא, ובנים לא היו להם הא אם היו להם בנים היו קודמין, אף על פי שלא היו שקולין כאלעזר ואיתמר שכל הקודם בנחלה הוא קודם בכבוד ע"כ... 
נכון שענין הירושה הוא מעוגן היטב כדבריך.
אלא שהחידוש של החסידות הינו - הירושה האוטומטית. (עד כדי שאחד הכותבים הביא אימרה מזעזעת שאומרת ש"הבן ממשיך , רק שלא יהא משומד.")אין 'סף מינימום' לתפקיד כמו בכל תפקיד, גם הנחות ביותר.
(אא"כ נחשיב ל'סף מינימום' אימרה מזעזעת שהובאה לעיל שאומרת ש"הבן ממשיך , רק שלא יהא משומד"..)
האם מישהו יכול לצייר בדמיונו מצב שאדמו"ר הולך לב"ע , ומכתירים את אחד מזקני וחשובי החסידים , ולא את בניו כי פשוט הם לא נמצאו מתאימים כלל וכלל ??
ברגע הראשון היינו אומרים שזה לא ייתכן , וכשהיו מוכיחים לנו בהקלטות מהלוויה , היינו אומרים שהחסידים השתגעו.
א"כ , זו לא הירושה עלי'ה דיבר הרמב"ם שהביא כבודו.
כמו שהובא לעיל כו"כ פעמים , הדבר קיים מכוח האמונה ביעוד של הבן להמשיך את אביו.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מסתפק במועט אמר:
האם מישהו יכול לצייר בדמיונו מצב שאדמו"ר הולך לב"ע , ומכתירים את אחד מזקני וחשובי החסידים
בודאי. ומהי השאלה בכלל?! הלא כבר היו דברים מעולם [כולל בדור זה האחרון].
 
חלק עליון תַחתִית