גר תלמיד חכם וכהן גדול ע"ה - מי קודם.

בן עזאי

משתמש ותיק
במדבר רבה פרשה ו פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

א.    [ עריכה ]
"נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן וְגוֹ'" - הדא הוא דכתיב (משלי ג, טו): "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ".

תנינן תמן:

  • חכם קודם למלך ישראל: מת חכם - אין לנו כיוצא בו, מלך ישראל שמת - כל ישראל ראויין למלכות.
  • המלך קודם לכהן גדול, שנאמר (מ"א א, לג): "ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדוניכם וגו'".
  • כהן גדול קודם לנביא, שנאמר (שם, לד) "ומשח אותו שם צדוק הכהן ונתן הנביא", צדוק קודם לנתן.
    ר' הונא בשם ר' חנינא אמר נביא כופף ידיו ורגליו ויושב לו לפני כהן, מה טעם? דכתיב (זכריה ג, ח): "שמע נא יהושע הכהן גדול וגו'". יכול בני אדם הדיוטות היו? ת"ל "כי אנשי מופת המה", ואין מופת אלא נבואה, שנאמר (דברים יג, ב): "ונתן אליך אות או מופת".
  • משוח בשמן המשחה קודם למרובה בגדים.
  • נביא קודם למשוח מלחמה.
  • משוח מלחמה קודם לסגן.
  • סגן קודם לראש משמר.
  • ראש משמר קודם לראש בית אב.
  • ראש בית אב קודם לאמרכל.
  • אמרכל קודם לגזבר.
  • גזבר קודם לכהן הדיוט.
  • כהן הדיוט קודם ללוי.
  • לוי קודם לישראל.
  • ישראל לממזר.
  • ממזר לנתין.
  • נתין לגר.
  • גר לעבד משוחרר.
אימתי? בזמן שכולן שוין; אבל אם היה ממזר תלמיד חכם, קודם לכהן גדול עם הארץ, שנאמר "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים".
סברין מימר לפדות להחיות ולכסות, הא לישיבה לא; אמר רבי אבין: אף לישיבה, מה טעם? "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים", אפילו מזה שהוא נכנס לפני ולפנים.



ולכאורה יש במשמע דדוקא ממזר ת"ח קודם לכה"ג ע"ה, אבל נתין וגר ועבד משוחרר לא, [ויתכן לדחות].
וכמו"כ יל"ע אי ממזר ת"ח אינו קודם למלך. ועויל"ע דאיך כה"ג קודם לנביא אם ת"ח קודם לכה"ג, ואולי ממזר ת"ח קודם לכה"ג ר"ל שאינו משוח בשמן המשחה. עויל"ע גר נביא אי קודם למשוח מלחמה.
 

רוצה להתעלות

משתמש ותיק
גר מבחינה מסוימת עדיף על ממזר שהייחוס שלו לא מקולקל שהרי הוא כקטן שנולד בשונה ממזר שייחוסו מקולקל.
ומדברים על הייחוס מהך דלא אמרו עדיף ממלך [שעדיף על כה"ג], משום שייחסו של כהן גדול הוא הכי נקי.
ובאים לומר שמקולקל הגדול ביותר ביחסו [ממזר] עדיף מהמיוחס ביותר [כה"ג] אם הוא ת"ח.
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
בן עזאי אמר:
 
​​​​​ולכאורה יש במשמע דדוקא ממזר ת"ח קודם לכה"ג ע"ה, אבל נתין וגר ועבד משוחרר לא, [ויתכן לדחות].

שו"ת הרשב"א חלק א סימן קטו
שלא בכל מקום אמרו שיקדים כהן. שהרי במקום תלמיד חכם ואפילו גר- קודם לו. 
 

דוד ה.

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
שו"ת הרשב"א חלק א סימן קטו
וכך למד פשט בגמרא דממזר ת"ח
שו"ת הרשב"א החדשות (מכתב יד) סימן טו
תשובה דברים אלו פשוטים הם שמותר וראוי ומחוייב. כיון שאינו יודע לקרות, היאך יברך על התורה ויקרא, אדרבא אסור לו שהרי מברך לבטלה. ולא עוד, אלא מן הדין כהן שאינו חכם ישראל חכם קודם לו, וכדאמרינן רב קרא בכהני. וכן אמרו מנין לגר ת"ח שקודם לכהן גדול עם הארץ שנאמר יקרה היא מפנינים יקרה היא מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים, ועוד אמרו כל ת"ח שקודם לפניו כהן עם הארץ וכו'.

ויש להוסיף מהסיפור עם שמעיה ואבטליון שעזבו כל העם את הכהן הגדול והלכו ללוותם למרות שהיו בני גרים.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
דוד ה. אמר:
ויש להוסיף מהסיפור עם שמעיה ואבטליון שעזבו כל העם את הכהן הגדול והלכו ללוותם למרות היותם בני גרים.
וכן כתב שם מהרש"א: שבקוה לדידיה ואזלי בתר שמעיה ואבטליון. דת"ח קודם לכהן גדול ע"ה לכל דבר, כדאמרינן בסוף מסכת הוריות.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
בן עזאי אמר:
א. לכאורה יש במשמע דדוקא ממזר ת"ח קודם לכה"ג ע"ה, אבל נתין וגר ועבד משוחרר לא.
ב. יל"ע אי ממזר ת"ח קודם למלך.
ג. יל"ע דאיך כה"ג קודם לנביא אם ת"ח קודם לכה"ג.
א. כן כתב רש"ש בפרק כהן משיח. (ותהיה דרך אגב: מדוע אין הנושא ממוקם במסכת הוריות?)​
ב. לכאורה, זיל בתר טעמא. והא לך דברי הרמב"ם בפירוש המשנה: טעם קדימת חכם למלך ישראל אינו אלא באמונה בלבד, לפי שהחכם תועלתו לאומה גדולה מאד מתועלת המלך; אבל במעשה אין להקדים על כבוד המלך שום דבר, ואע"פ שהוא ע"ה, שנאמר: 'שום תשים עליך מלך'.
ג. רמב"ם שם: כה"ג קודם לנביא כשהוא שוה לו בחכמה, אבל כשיש יתרון בחכמה – החכם קודם.
 
 
חלק עליון תַחתִית