רק הערה קטנה אחת על מה שכתב שםכדיתבון אמר:מראה חום.docx
בס' אשקך מיין לא שיער שיתכן וכו', אלא בדק בעצמו בכל הבקעות הנזכרות בחז"ל, ואין שם כלל מסוג האדמה הנוטה לצבע אדום שלנו.ויש שרצו להביא סמך ממימי אדמה שיתכן שהוא סוג של חום. אמנם גם זה נדחה כנ"ל, שלא מיירי בסתם אדמה, אלא מבקעות בגליל שעשויית מאדמה עם נטייה לאדום.
כדיתבון אמר:מראה חום.docx
נותן טעם לשבח אמר:רק הערה קטנה אחת על מה שכתב שםכדיתבון אמר:מראה חום.docx
בס' אשקך מיין לא שיער שיתכן וכו', אלא בדק בעצמו בכל הבקעות הנזכרות בחז"ל, ואין שם כלל מסוג האדמה הנוטה לצבע אדום שלנו.ויש שרצו להביא סמך ממימי אדמה שיתכן שהוא סוג של חום. אמנם גם זה נדחה כנ"ל, שלא מיירי בסתם אדמה, אלא מבקעות בגליל שעשויית מאדמה עם נטייה לאדום.
נחלי מים אמר:כדיתבון אמר:מראה חום.docx
מי כתב את זה?
א. כל דבריך סובבים הולכים על ציר הטעות כביכול יש שם מראה חום בעולםכדיתבון אמר:נחלי מים אמר:כדיתבון אמר:מראה חום.docx
מי כתב את זה?
אני הקטן.
במח"כ אין בדבריך שום יישוב למקילים, אלא רק מראה עד כמה גבר שגעונם, שבשביל לא להודות על האמת שהתירו את האסור, ממשיכים להתיר בדברי שטות.כדיתבון אמר:קשה לדעת בדיוק על איזה מקומות כיוונו חז"ל ואם לא חל שום שינוי, וגם עכשיו יש אדמות בגליל שהם בצבע חום הנוטה לאדמימות. ואיני קובע בזה מסמרות, רק באתי ליישב דעת המקילים.
על פינת גג אמר:ואינו דומה מראה הבקעת המכונה בלשון השימושית 'צבע עץ טבעי' והוא קרוב הוא אצל הלבן וממשפחתו,
למראה אבק הקאוו"ע הנמס והשוקולד אשר הם מאדימים מאד ביחס לכל שאר הגוונים.
לדבריך פירות הנקלפים אף הם בכלל השחור, ולא היא.המצפה לישועת ה' אמר:בפשוטו, גוונים אלו (היינו הקאוו"ע והשוקולד) נוטים המה ל'שחור', מפני כהותם ושחרוריותם, ולא ל'אדום'.
כמובן שזה תלוי בדרגה של החום. אכן היעב"ץ, שהוא המחדש שחום הוא מראה טהור, כותב שחום הוא דיהה מן הדיהה של מראה שחור, וכנראה לדעתו לא גזרו על דיהה מן הדיהה במראה שחור. וכבר השיגו עליו האחרונים (כמדו' בספר בית מאיר ופרדס רימונים) שמפורש ברמב"ן בהלכות נידה שדיהה מן הדיהה של שחור הוא טמאהמצפה לישועת ה' אמר:על פינת גג אמר:ואינו דומה מראה הבקעת המכונה בלשון השימושית 'צבע עץ טבעי' והוא קרוב הוא אצל הלבן וממשפחתו,
למראה אבק הקאוו"ע הנמס והשוקולד אשר הם מאדימים מאד ביחס לכל שאר הגוונים.
בפשוטו, גוונים אלו (היינו הקאוו"ע והשוקולד) נוטים המה ל'שחור', מפני כהותם ושחרוריותם, ולא ל'אדום'.
'אדום' לכאורה נאמר רק בגוון אשר הוא במראה בינוני (מבחינת שחרוריות ולבנוניות) ויש בו חמימות וזריחת-מה, וכעין מראיתם של הסוסים.
בקיצור: מראה כהה - שחור, מראה בהיר -לבן. מראה בינוני בצבע 'חם' - אדום. מראה בינוי בצבע 'קר' - ירוק.
ראינו גם ראינו מה שכתבת, אבל האם עם דקדוקים כאלו אפשר להכחיש מציאות בשטח? סע לגליל ותראה בעצמך צבע הבקעות! בדוק עם מומחים האם יש בא"י אדמה שמינה (עידית לא זיבורית) שהיא בצבע הנוטה לאדום. בדוק בעצמך מימי בשר צלי. ואז תוכל לדבר ולהכחיש את דברי הרב אשקך מיין שעשה את כל הבדיקות האלו, ודברי אחרים שחזרו על כל הבדיקות שלו וגילו בדיוק אותם התוצאות! עד מתי למכריעי המציאות בסברא???כדיתבון אמר:כנארה לא קראתם מה שכתבתי, שהבאתי כמה סימוכין מדברי חז"ל וקדמונים שצבע חום בלי נטיה לאדמימות אינו בכלל צבע אדום, אלא או בכלל צבע ירוק או בכלל צבע שחור (תלוי על הצבע).
דווקא זה לדעתי הוא די אדום.גלואיט אמר:בדוק בעצמך מימי בשר צלי.
מישהו הביא לי פעם את ה'מים' האלה בבקבוק. כמובן מדובר בצלי בלי מליחה.גלואיט אמר:"בדקת" או "לדעתך"? בדוק! (אם אתה רוצה להבין
איך בדיוק בודקים, עי' בזה באשקך מיין מה שמסביר
איך צריך בדיוק לבדוק).
הואיל ושתי שערות פוסלות בה.גרודניק אמר:לדעתם צבע הנקרא 'חום' היינו אדום של חז"ל איך יפרשו את ענין פרה אדומה שלא נמצאו אלא תשע פרות בכל הדורות והלא לדבריהם חום גם הוא בכלל אדום ופרה חומה דבר שכיח הוא.
קודם כל אתה לא יכול לשאול מכח הדמיון למימי אדמה, מכיון שהמציאות של מימי בשר צלי אמור להיות הרבה יותר ברור מהזיהיו של מימי אדמה, ותלי תניא בדלא תניא.גלואיט אמר:אני רואה כאן שר"ש קהאן מדגיש שלדעתו צריך לצלות רק חצי צליה, ומפנה לצ"צ סי' קי"ח. - והנה לע"ע לא השגתי צ"צ סי' קי"ח, אבל בסברא הוא חידוש גדול לומר
שכשאמרו מימי בשר צלי סתמא אין הכוונה שיהיה ראוי לאכילה אלא רק חצי צליה, ובודאי שא"א להקל בזה בלי ראיה ברורה. - ואמרו שהוא דומה למימי אדמה,
ואנו רואים שסתם אדמה אין בה אדמומית אלא רק אדמות נדירות, וגם הם בד"כ זיבורי זיבורית ולא "אדמה שמינה" כלשון הגמ', ועוד שנבדקו הבקעות שבגליל ונמצא
אדמתם בצבע חום בלי שום נטיה לאדום, וא"כ מכל זה ודאי מסתבר שצלי האמור היינו צלי גמור עד שראוי לאכילה ולא רק כמאכל בן דרוסאי.
יש ויש טעם להניח, כי סתם "בשר צלי" היינו לא המותר כבר באכילה אלא הראוי לאכילה לרוב בני אדם.רימון אמר:ומכיון שבשר צלי מותר באכילה בחצי צלייתו לדעת רוב הפוס' בסי' סט, אין טעם להניח שמימי בשר צלי אמור להיות יותר מזה.
אני יודע רק מסורת קדומה אחת: דברי הגמ' היכן הם הבקעות שהאדמה ששם אסורה. וכשבודקים, כפי מה שאפשר בידינו, מקבליםאלי מאירי אמר:ניכר שיש בציבור ג' שיטות עיקריות לגבי מהות הצבע האסור, ולכולן מסורות קדומות, והגיון משלהן.
(ידוע לי על ת"ח מורי הוראה שהיו להם תשובות לבאר ולברר שיטת מסורתם המקילה, ולא הרשו להם רבותיהם מחשש שיקלו יותר מידי.)