ההכנות האמיתיות לפסח! הגרח"ק עשה השנה מנוי, ולמה להגר"ד לנדו זה לא מעשי.

הצג קובץ מצורף כזית ר' חיים וכנסים.pdf אבקש את עזרת הציבור:
למה לחשוב למעשה על הקרבת קרבן פסח - זה רק מצוה של צפייה לישועה ולא מעשי במציאות ימינו.
כי הרי קרבן ציבור מקריבים בטומאה, ומקריבים אע"פ שאין בית.

ושמעתי שהחת"ס כתב לרעק"א שישתדל בזה לארגן אישור מהסולטן והשיבו רעק"א שאין סיכוי שהוא יסכים.
וכן אמרו לי שהגר"ד לנדו כתב 6 סיבות למה אי אפשר - ואיני יודע מה הם.

מה שאני מכיר זה הענין של הספק היכן מקום המזבח.
(יש לכאורה אמה על אמה שזה בטוח המקום)

התכלת באבנט.
(תלוי אם אבנטו של כהן הדיוט צריך תכלת
וגם אם כן עדיין תלוי אם מצאנו אותה...)

המצב המדיני.
(אולי עם הטבות ענק לפלסטינים וקמפיין מתאים זה אפשרי
ובפרט שסעודיה סוברת שאל אקצא היא בכלל לא שם, ויש הרבה מדינות מוסלמיות בקשרים מצויינים עם ישראל
ואפשר לדחוף את זה בתכנית השלום של ארה"ב בקרוב ע"י היהודים דהתם...
אבל צריך קודם כל שבכלל אנחנו נרצה...)

ייחוס כהנים
(אולי מותר לסמוך על המוחזקים ככהנים.
וכמדומני שזו מחלוקת תנאים אם מותר לעשות תנאי או שזה ספק חולין בעזרה)

מה עוד?
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
יש הרבה סיבות שאפשר לדון בהם, אבל הסיבה הכי ברורה היא הכרעת גדולי הפוסקים על חוסר הוודאות בקשר למקום המזבח
 

בר בי רב

משתמש ותיק
החפץ חיים אמר בזמנו על תכלת ראדזין, מי יכניס עצמו לאש להכריע לפי זה.
בעיקר הנושא יצא עלון נרחב לפני כמה שנים, והביא הרבה שדנו בזה.
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
המימד הנוסף של הענין אמר:
וכן אמרו לי שהגר"ד לנדו כתב 6 סיבות למה אי אפשר - ואיני יודע מה הם.

עי׳ אשכול קובץ גליונות שמיני פרה
שם מדבר הגר"ד על פרה אדומה ולא על קרבן פסח!

וכמדו׳ חלקם שייך גם בזה, (לא בדקתי כעת).
 

יהודי של פעם

משתמש רגיל
יש עוד טעם פשוט שאני לא יודע למה ר' דב לנדו לא הביא
אולי לא רצה לקטרג
מבואר בגמ' פסחים סז. שרק בטומאת מת נעשה פסח בטומאה
אבל אם רוב ישראל טמאין בטומאה אחרת כגון זבין ובועלי נידות רח"ל א"א להקריב בטומאה
ובזמן החת"ס ורעק"א שדנו בזה רוב ישראל שמרו על טהרת המשפחה.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
המימד הנוסף של הענין אמר:
כזית ר' חיים וכנסים.pdfאבקש את עזרת הציבור:
למה לחשוב למעשה על הקרבת קרבן פסח - זה רק מצוה של צפייה לישועה ולא מעשי במציאות ימינו.
כי הרי קרבן ציבור מקריבים בטומאה, ומקריבים אע"פ שאין בית.

ושמעתי שהחת"ס כתב לרעק"א שישתדל בזה לארגן אישור מהסולטן והשיבו רעק"א שאין סיכוי שהוא יסכים.
וכן אמרו לי שהגר"ד לנדו כתב 6 סיבות למה אי אפשר - ואיני יודע מה הם.

מה שאני מכיר זה הענין של הספק היכן מקום המזבח.
(יש לכאורה אמה על אמה שזה בטוח המקום)

התכלת באבנט.
(תלוי אם אבנטו של כהן הדיוט צריך תכלת
וגם אם כן עדיין תלוי אם מצאנו אותה...)

המצב המדיני.
(אולי עם הטבות ענק לפלסטינים וקמפיין מתאים זה אפשרי
ובפרט שסעודיה סוברת שאל אקצא היא בכלל לא שם, ויש הרבה מדינות מוסלמיות בקשרים מצויינים עם ישראל
ואפשר לדחוף את זה בתכנית השלום של ארה"ב בקרוב ע"י היהודים דהתם...
אבל צריך קודם כל שבכלל אנחנו נרצה...)

ייחוס כהנים
(אולי מותר לסמוך על המוחזקים ככהנים.
וכמדומני שזו מחלוקת תנאים אם מותר לעשות תנאי או שזה ספק חולין בעזרה)

מה עוד?

א. רעק"א בתשובתו כותב שאין אנו יודעים מהו בדיוק צבע הארגמן בשביל האבנט.

ב. הבנין ציון סי' א' כותב שאסור לבנות מזבח שלא עפ"י נביא.

ג. הנחל אשכול במבוא (אות יב) כותב שא"א להקריב בלא בית דין של סמוכין ככתוב "ואשיב שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה". וע"ש שמוכיח כן מהרמב"ם (אך לא מצאתי איפה ברמב"ם מבואר כן).

ד. מאחר וקיי"ל טומאה דחויה בציבור א"כ צריך ריצוי ציץ, וכיון שאין לנו ציץ אכתי יש בעיה של הקרבה בטומאה. ואמנם בתוס' יומא ז,ב ד"ה מכלל מבואר שאם אי אפשר הציץ להיות על מצחו דחיא טומאה (ובמאירי פסחים עז,א הביא ב' שיטות בזה), אך היינו דווקא היכא שמצד הדין אי אפשר שהציץ ירצה כגון ביוה"כ שלובש בגדי לבן או טומאת גברא שאין הציץ מרצה עליו, ולא היכא שאין ציץ כמבואר בהמשך דבריהם שבנשבר הציץ אינו מרצה. ויעויין במרומי שדה בפסחים שם כתב דדווקא בקרבן ציבור מרצה הציץ על טומאת גברא ולא בקרבן יחיד, וכן משמע במאירי הנ"ל.

ה. גם למ"ד טומאה הותרה מ"מ זה אינו אלא בטומאת מת ולא בשאר טומאות, וכיון שכל אחד הוא בספק שמא ראה בימי חייו זבות במשך שלשה ימים רצופים א"כ הו"ל מחוסר כפורים ואינו יכול להמנות על קרבן פסח.

ו. בנין המזבח צריך שיהיה משקלי ציבור (עי' שו"ת ראב"ן סי' נ) ואין אפשרות בימינו לקבץ שקלים מכל כלל ישראל.

ז. דעת הכלי חמדה פ' כי תבוא דקרבן פסח צריך להיות לריח ניחוח (ודלא כדעת הנצי"ב המובא בעמק ברכה שרק בשאר קרבנות יש דין ריח ניחוח) וכיון שבזמן הגלות אין ריח ניחוח לא שייך להקריב קרבן פסח.
 

בן של רב

משתמש ותיק
עבודה מדהימה עשה כאן הרב @מבקש אמת
ואבוא בכמה הערות והארות על סדר דבריו.

א. צבע הארגמן אולי יתכן שיצטרכו הפוסקים להכריע בשיקול הדעת ואולי יכריעו שאין מעכב גוון מסויים אלא האדום הטבעי של המורקס.
שהרי לא ניתנה תורה למלאכי השרת, וכך אנו עושים יום יום שמכריעים בכל מה שאין ברירה.

ב. מש"כ הבנין ציון שא"א בלי נביא צע"ג כי הוא עצמו מביא שם מהכפתור ופרח שר"י מפריש תכנן לעשות כן
(וכנראה ס"ל שכבר אמר הנביא פעם אחת ולתמיד)
ואף שהוא חולק עליו - סו"ס יש כאן בנין ציון נגד תוס'!

ג. להקריב בלי סמיכה - הנה הב"י נסמך בצפת ממהר"י בירב.
ולא מופקע שיבוא פוסק גדול היום ויסבור כהשו"ע
(ומה יותר שעת הדחק בעולם ממצוה העיקרית שלנו שניתנה בתחילת דרכנו כאומה = קרבן פסח = עשה שיש בו כרת = קרבן ציבור היחיד שאשה חייבת)
ושנית: גם אם נתבטלה הסמיכה מה הקשר לפסוק שבכלל מדבר על כך שחזקיהו המלך יתקן את המצב של השחיתות
(ישעיה א. ע"ש ולא מצאתי זכר לפירוש זה שצ' ב"ד סמוכים כדי לבנות בכל המפרשים שם)

ד. חסר לי מושגים כנראה. מה הבעיה לעשות ציץ?

ה. מה הבעיה לבדוק זיבה עם כיס (קונדום?) מגיל קטן, ושמעתי שרבי משה שפירא חלק ולגלג על חשש זה ואמר שזיבה זה דבר ברור (ודלא כהגרשז"א).
וזה מתאים מאוד עם הרמב"ם בפיהמ"ש שכ' שזו מחלה קשה מאוד.
וכן משמעות הרמב"ן על התורה.

ו. שקלי ציבור אפשר לזכות לכולם כמו שאז תרמו מראש על האבוד ועל הגבוי שעדיין לא הגיע
(ומסתמא גם אז לא חסרו חכמולוגים שלא נתנו והסתדרו עם זה איכשהו).

ז. אם ר"י מפריש רצה להקריב וכן החת"ס - כנראה הבינו שיהיה ריח ניחוח בשפע...
ואגב: אי אפשר להוכיח מהגלות בין הגויים למצב החדש בארה"ק
שהרי סו"ס היהודים הטובים משטייגענים כאן בנחת ולא נטמעים בין הגויים.
וגם אם זה התחיל ע"י ציונים ורשעים עם מטרות זדון
הרי הם כבר בגיהינום... ואנו ב"ה לומדים ומקיימים יישוב א"י ומצוותיה בלי חשש (עם 16 מנדטים = לשון מאזניים...)
ולו יצוייר שנגיע למצב קיום התורה בינוני כמו בימי אחאב וכדו'
גם אז נהיה חייבים לחשוב שאנו בגלות כזו שהקב"ה שונא אותנו עד כדי ולא אריח בריח ניחוחכם?
 

שמעיה

משתמש ותיק
יהודי של פעם אמר:
יש עוד טעם פשוט שאני לא יודע למה ר' דב לנדו לא הביא
אולי לא רצה לקטרג
מבואר בגמ' פסחים סז. שרק בטומאת מת נעשה פסח בטומאה
אבל אם רוב ישראל טמאין בטומאה אחרת כגון זבין ובועלי נידות רח"ל א"א להקריב בטומאה
ובזמן החת"ס ורעק"א שדנו בזה רוב ישראל שמרו על טהרת המשפחה.

ה'רוב' נקבע לפי העומדים בעזרה, וכנפסק ברמב''ם.
 

יהושע

משתמש ותיק
אם אנשים בודדים עולים להר לתפילה זה גורם תסיסה ענקית אצל הערבים ושפית דמים מרובים, מה יהיה אם נעלה להר להקריב קרבן פסח, האם הקרבת קרבן פסח דוחה פיקוח נפש?
 

יהודי

משתמש ותיק
לכתוב שזה 'ההכנות האמיתיות' זה היה משונה וזר גם פעם, וכי לא דאגו לצרכי החג ולשאר מצוות עשה מהתורה שקיימות בחג זה? אם כבר מסתמא בקרבן לא השקיעו יותר מארבעה ימים קודם, ובשאר ההכנות - שאינן אמיתיות אלא זוטרות - השקיעו יותר זמן.
 

שמעיה

משתמש ותיק
ההכנה ל'פסח' - הוא הקרבן. ואילו ל'חג המצות' - מבערים את החמץ מן הבית ודואגים לשאר הצטרכויות החג.
 

הכהן

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
ההכנה ל'פסח' - הוא הקרבן. ואילו ל'חג המצות' - מבערים את החמץ מן הבית ודואגים לשאר הצטרכויות החג.
כבר בלשון חז"ל קוראים 'פסח' למה שאנחנו קוראים פסח
 

המימד הנוסף של הענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
בנציון אמר:
יהודי אמר:
למה זה 'ההכנות האמיתיות לפסח' יותר משאר ההכנות שעמך בית ישראל מכינים? משונה וזר.

כ"כ שכחנו את הקרבנות ואת המרכזיות שלהם, שמי שאומר שזה ההכנה האמיתית זה נראה משונה וזר.

עיקר חג הפסח הוא קרבן פסח שהוא החלות של כניסה בברית.
אותו אוכלים על מצות ומרורים ועליו נאמר לא תאכל >עליו< חמץ.

וכבר האריכו בזה בספרים רבים וכן כתבו גם אנשי כנה"ג בספרם המכונה 'סידור' - שבו סידרו בשחרית מנחה מעריב הרבה בקשות על העבודה.

בעצם שכחתי שגם תפילת מוסף וגם ברכת המזון ועל המחיה וגם ברכות ההפטרה וגם שבע ברכות נישואין ועוד ועוד הם סביב הענין האמיתי = בית חיינו.

(ואולי זהו האסון הכי חמור שעשתה לנו הציונות = שהגענו לריאקציה והסתייגות או לפחות אדישות ונמנום - במקום הגישה הריאלית המקורקעת והמציאותית שהיתה בכל הדורות בגעגועים וצפייה לקרבנות).
 

המימד הנוסף של הענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעויין בכל כ"ד נביאים ותהלים וכו' שלא "שטייגען" ו"שאיפות" אחרות חשובות תפסו את מרכז חייהם - אלא נכספה וגם כלתה נפשם לחצרות ה' כי זה כולל הכל.

ובדרכם הלכו רוב מסדרי הזמירות לשבת.
 

המימד הנוסף של הענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהושע אמר:
אם אנשים בודדים עולים להר לתפילה זה גורם תסיסה ענקית אצל הערבים ושפית דמים מרובים, מה יהיה אם נעלה להר להקריב קרבן פסח, האם הקרבת קרבן פסח דוחה פיקוח נפש?

מישהו הציע לי ספק בצחוק ספק ברצינות -
שאולי ניתן להם את כל תקציב הישיבות כדי שישתקו על ההקרבה.
מוצדק?
(זה לא קשור לנושא של בזבוז חומש במצוות כי עוד לא קיבלנו את הכסף
אלא הנידון אם עדיף להשקיע בעצם הלימוד או בקיום שלו בפועל
וכמו שהכהנים מבטלים ת"ת כדי לעבוד ולא חיישינן לביטול תורה...)

ואני הייתי מציע (בדרך מליצה) כתנאי לכניסה לקואליציה
שאת כל תקציב הבטחון יעבירו להרגיע ולהסתדר עם הערבים שיסכימו!

כי כל אותם אלפים ורבבות שמתו בימי דוד זה על שלא תבעו בנין ביהמ"ק (חז"ל) .
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
הכותרת מאוד מטעה - כאילו יש מחלוקת בין הגרח"ק להגרד"ל, לפי הגרח"ק אנחנו יכולים לעלות כרגע להר הבית, לסלק את הוואקף ולהקריב קרבן פסח. ואם לא עולים, זה בגלל שעם הוואקף יש בעיה. ואולי גפני יסדר בהסכם הקואליציוני, לחסל את תקציב הישיבות, אולי גם את תקציב המקוואות, לשלם הכל לוואקף, והכל יהיה בסדר. ואילו הגרד"ל חולק.
אז רפואה שלמה למי שחושב את זה -
והגרח"ק, כמובן, לא חושב כך, הוא רק קנה כבש משום מהרה יבנה המקדש. איך יבנה? לא דרך ההסכם של גפני עם הוואקף, או לחילופין שא' בן גביר פשוט יכבוש את הר הבית. הוא יבנה בביאת משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן.
גם הגרד"ל סבור כך.
כך סברו לפחות רוב גדולי אומתנו, שהציפיה לעבודת הקרבנות שלהם - כנראה לא פחות מאיתנו - לא כללה שום הכנות מעשיות בעניין ביאת בית הבחירה, אלא ייחול ותפילה וציפיה, "והשב כהנים לעבודתם ולווים לשירם ולזמרם".

רק כמו שלסטייפלער זצ"ל היה בגד לביאת המשיח, בנו יבדל"ח השתתף בכבש לביאת המשיח. זהו.
 
A

Anonymous

Guest
המימד הנוסף של הענין אמר:
יעויין בכל כ"ד נביאים ותהלים וכו' שלא "שטייגען" ו"שאיפות" אחרות חשובות תפסו את מרכז חייהם - אלא נכספה וגם כלתה נפשם לחצרות ה' כי זה כולל הכל.

ובדרכם הלכו רוב מסדרי הזמירות לשבת.
האם חצרות ה', לדעתך, פירושו להקריב קרבן פסח ליד כיפת הזהב? האם לזה הם כל כך נכספו?
חצר ה' היום הוא בבית מדרש.
 

בנציון

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
המימד הנוסף של הענין אמר:
יעויין בכל כ"ד נביאים ותהלים וכו' שלא "שטייגען" ו"שאיפות" אחרות חשובות תפסו את מרכז חייהם - אלא נכספה וגם כלתה נפשם לחצרות ה' כי זה כולל הכל.

ובדרכם הלכו רוב מסדרי הזמירות לשבת.
האם חצרות ה', לדעתך, פירושו להקריב קרבן פסח ליד כיפת הזהב? האם לזה הם כל כך נכספו?
חצר ה' היום הוא בבית מדרש.

אני מוחה על הזלזול המחפיר בבית המקדש, ה' ירחם.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
המימד הנוסף של הענין אמר:
יעויין בכל כ"ד נביאים ותהלים וכו' שלא "שטייגען" ו"שאיפות" אחרות חשובות תפסו את מרכז חייהם - אלא נכספה וגם כלתה נפשם לחצרות ה' כי זה כולל הכל.

ובדרכם הלכו רוב מסדרי הזמירות לשבת.
האם חצרות ה', לדעתך, פירושו להקריב קרבן פסח ליד כיפת הזהב? האם לזה הם כל כך נכספו?
חצר ה' היום הוא בבית מדרש.

בודאי בפשטות הכונה לבית המקדש
 

בן של רב

משתמש ותיק
גם אני מצטרף למחאה על כבוד בית חיינו!
(לא הגבעה... ולא 770...)

אם זה לא היה בשוגג - זה היה מחייב נידוי בק"ו מזלזול בת"ח.

רק קצת מושגי יסוד:
הרי כל המושג שמונה עשרה נקבע רק בבית שני.
אבל בבית ראשון לא היו בתי כנסת ולא התפללו בציבור.
פשוט לא היה צורך.
בית המקדש מילא בהצלחה את כל הקדושה והרוחניות הנצרכת
והם היו קשורים לה' אפילו בשדה - דרך בית המקדש!

והנה הגענו היום לכזו עניות מנוולת שאפשר להעלות על הדעת שחצרות השם זה לא בית חיינו!
(וכביכול נכספה נפשו של דוד רק לבית כנסת של ימינו שכל קדושתו מכח היותו תחליף זמני בגלות והוא נקרא מקדש מעט ומתפללים בו לכיוון המקדש החרב)
 

בנציון

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
גם אני מצטרף למחאה על כבוד בית חיינו (לא הגבעה... ולא 770...)
הרי כל המושג שמונה עשרה נקבע רק בבית שני.
אבל בבית ראשון לא היו בתי כנסת ולא התפללו בציבור.
פשוט לא היה צורך.
בית המקדש מילא בהצלחה את כל הקדושה והרוחניות הנצרכת
והם היו קשורים לה' אפילו בשדה - דרך בית המקדש!

והנה הגענו היום לכזו עניות מנוולת שאפשר להעלות על הדעת שחצרות השם זה משהו חלקי (שהוא רק מקדש מעט ומתפללים בו לכיוון המקדש החרב)

בר מן דין, הסגנון הבוטה והמזלזל, כאילו בית המקדש זה כיפת הסלע, ושלא שייך להעלות על הדעת שדוד המלך נכסף להקריב קרבן פסח.
על זה אמרו בגמ' כל האומר אין לי אלא תורה, אפילו תורה אין לו.
 
A

Anonymous

Guest
השטחיות חוגגת, ולא חשבתי שאצטרך לבאר את דברי,
גם אם היום יש אפשרות להקריב קרבן פסח, אבל זה כולם מודים שעדיין לא נבנה בית המקדש, יש כאן קיום של מצוות הקרבה לכל היותר. אבל אין כאן השראת השכינה. ועל כן חצרות ה' אינו נוגע כלל לעניינינו.
וכשדוד המלך נכסף לחצרות בית ה' הוא נכסף לבית ה', ולדאבון לבנו אנו בגלות, ומה שכן יש לנו בס"ד זה בתי מדרשות. וכל מחמדינו טבועות וגנוזות ואין לנו שיור רק התורה הזאת. זה חיינו ואורך ימינו.
לכן כל הדיבורים כאן בנוסח ... אינם לענין,
ובפרט המשפט האומלל שנכתב למעלה, אני מצטט:‏ עיין בכל כ"ד נביאים ותהלים וכו' שלא "שטייגען" ו"שאיפות" אחרות חשובות תפסו את מרכז חייהם - אלא נכספה וגם כלתה נפשם לחצרות ה' כי זה כולל הכל. ובדרכם הלכו רוב מסדרי הזמירות לשבת. עכ"ל.
נכון שלהתעסק עם קניית בהמות לקרבן זה מאוד מעניין ומרתק, אבל אין זה שייך לבית מדרש, בבית מדרש צריך לחזק את 'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים'
 
חלק עליון תַחתִית