הלימוד בליל שבועות ואמירת 'תיקון ליל שבועות'

מה אתה עושה בליל שבועות?

  • אומר תיקון ליל שבועות כמקובל מהאר"י

    קולות: 42 22.5%
  • לומד בחברותא או לבד

    קולות: 47 25.1%
  • גם אומר תיקון וגם לומד

    קולות: 71 38.0%
  • הולך לישון

    קולות: 6 3.2%
  • גם אומר תיקון וגם הולך לישון

    קולות: 4 2.1%
  • גם לומד וגם הולך לישון

    קולות: 17 9.1%

  • סה"כ בוחרים
    187

פלגי מים

משתמש ותיק
אייזיק סאלאווייציק אמר:
משיב דבר אמר:
הרב @אייזיק סאלאווייציק , מה שברור שהעניין להיות ער בליל שבועות ולומר התיקון, הוא יותר גדול מ"העניין" לישון בליל שבועות....


ומה יותר חמור: ביטול המנהג הנ"ל או ביטול תפילה וקר"ש כראוי?
אף אחד כמובן לא דיבר על חשבון ביטול קרי''ש .
 
מבשן אשיב אמר:
משלי כ''ו ד' ה'
נראה לי שבהודעה זו קיימתי שניהם יחדיו


אחר בקשת המחילה מכבודו.
במקום ללכת סחור סחור, ינסה להסביר במה פליג עלי.
כי אם לפסוקים פניך, הרי התורה אינו מתחיל במשלי...
כתבתי בצורה ראויה בלי זלזול וכו', ותוכל גם אתה לכתוב כדרה של (פורם ל)תורה.
 
מבשן אשיב אמר:
רק אזכיר עוד קט כי תחילת השפעת יוסף הלוי שר''י על כת הדרדעים הייתה בהתלוצצות על תיקון ליל שבועות ע''פ הקבלה כידוע
יצביע הדר"ג על מקום אחד בו התלוצץ אי מי על מנהג זה.
דע לך, שלדון בדבר שנראה לך מאוד ברור, אינו ליצנות. אפילו אם לך זה קשה טובא.
 
 

פלגי מים

משתמש ותיק
אייזיק סאלאווייציק אמר:
מבשן אשיב אמר:
רק אזכיר עוד קט כי תחילת השפעת יוסף הלוי שר''י על כת הדרדעים הייתה בהתלוצצות על תיקון ליל שבועות ע''פ הקבלה כידוע
יצביע הדר"ג על מקום אחד בו התלוצץ אי מי על מנהג זה.
דע לך, שלדון בדבר שנראה לך מאוד ברור, אינו ליצנות. אפילו אם לך זה קשה טובא.

אתה רק נושא בתואר סאלאוויציק ואינך בריסקער או שאתה בריסקער ?
 
שלומיאל בן צורישדי אמר:
אייזיק סאלאווייציק אמר:
מבשן אשיב אמר:
רק אזכיר עוד קט כי תחילת השפעת יוסף הלוי שר''י על כת הדרדעים הייתה בהתלוצצות על תיקון ליל שבועות ע''פ הקבלה כידוע
יצביע הדר"ג על מקום אחד בו התלוצץ אי מי על מנהג זה.
דע לך, שלדון בדבר שנראה לך מאוד ברור, אינו ליצנות. אפילו אם לך זה קשה טובא.

אתה רק נושא בתואר סאלאוויציק ואינך בריסקע׳ר או שאתה בריסקע׳ר ?
ואתם - האם הנכם באמת "שלומאיל בן צורישדי"?
 
 

לביא

משתמש ותיק
אגור בן יקא אמר:
יש להוסיף אפשרות לקיים שני הענינים... יש מספיק זמן ללמוד לאחרי שמסיימים את התיקון..
רגע, יש כאלו שבאמת מספיקם לסיים את התיקון?
בד״כ מתחילים להתפלל שחרית כשאני באמצע הזוהר.
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
אייזיק סאלאווייציק אמר:
דע לך, שלדון בדבר שנראה לך מאוד ברור, אינו ליצנות. אפילו אם לך זה קשה טובא
לדון כדרכה של תורה כן
אך לבוא אחר הארי ולרמוז בקפיצה כי אין בזה שום ענין תוכ''ד גיבובי דברים על קישוטי טישים
הרי זה ליצנות גמורה
'והלץ ילוצץ על חקי החכמה מפני שלא ישיגם בדעת ברורה אבל אינו שונא דעת, ולא יליץ על דבר שבא עליו מופת'
[לשון המלבי''ם]
 

לביא

משתמש ותיק
משבט הכהונא אמר:
מעניין מאוד לציין שבחו"ל ביו"ט שני רובא דרובא אינם ערים כל הלילה וכלל לא אומרים התיקון
כי לכאורה אנו תופסים שבו׳ בסיוון נתנה תורה ולא בז׳.
ומה שעושים היום שני י״ט הוא משום תקנה.
ולכן אין עניין לתיקון לכאורה.
(כך לפחות יוצא לי בחשבון ליישב למה לא נוהגים כך)
 

אגור בן יקא

משתמש ותיק
לביא אמר:
אגור בן יקא אמר:
יש להוסיף אפשרות לקיים שני הענינים... יש מספיק זמן ללמוד לאחרי שמסיימים את התיקון..
רגע, יש כאלו שבאמת מספיקם לסיים את התיקון?
בד״כ מתחילים להתפלל שחרית כשאני באמצע הזוהר.
אם לא מדברים או עושים משהו אחר באמצע, כן, מסיימים. לי לוקח כשלוש שעות (של השל''ה) ונשאר כעוד שלוש שעות
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
לביא אמר:
אגור בן יקא אמר:
יש להוסיף אפשרות לקיים שני הענינים... יש מספיק זמן ללמוד לאחרי שמסיימים את התיקון..
רגע, יש כאלו שבאמת מספיקם לסיים את התיקון?
בד״כ מתחילים להתפלל שחרית כשאני באמצע הזוהר.


הכוונה [כנראה] על התיקון המוכרח מהאר''י דהיינו תנ''ך [אפשר אף ללא הוספות השלה''ק] ומכאן והילך 'מדרשות דקראי ורזין דחוכמתא' כפי חפצו
דהיינו לא דווקא כל האידרא או כל מר''ר
כבר ציינתי לעיל שכל ה'תנ''ך' אורך כשעה ורבע
 
 
מבשן אשיב אמר:
אייזיק סאלאווייציק אמר:
דע לך, שלדון בדבר שנראה לך מאוד ברור, אינו ליצנות. אפילו אם לך זה קשה טובא
לדון כדרכה של תורה כן
אך לבוא אחר הארי ולרמוז בקפיצה כי אין בזה שום ענין תוכ''ד גיבובי דברים על קישוטי טישים
הרי זה ליצנות גמורה
'והלץ ילוצץ על חקי החכמה מפני שלא ישיגם בדעת ברורה אבל אינו שונא דעת, ולא יליץ על דבר שבא עליו מופת'
[לשון המלבי''ם]


חלילה.
כל דברי האריז"ל הם אש להבה, וכבר נודע מה שכתב אא"ז הגר"ח מואלוזין זי"ע בהקדמת ביאור הגר"א ז"ל לס' דצניעותא אודות האר"י הק'. וחלילה לבן תמותה לדבר אודותיו או אודות דבריו בנימה של בקורות וכו'. 
נדברתי רק על צורת העניין, כתבי האר"י מלאים בהנהגות שונות (שהם כולם קוה"ק, תורת אמת בלי ספק) ומשום מה לקחו עניין אחד של לימוד כ"ד הספרים, ועושים אותו למעשה קוף של קריאה בעלמא "ע"פ האריז"ל". 
אוסיף למשל: ע"פ האריז"ל כל התיקון נשלם דוקא בקדושת כתר! וגם בטבילה באילת השחר וכו', האם כולם עושים כן?
לקחת נקודה זעירה ולעשותה (בד"כ גם בלי להבין עניינה כלל) לא לזה דיבר האר"י. וברור. 
 
 

מאור עינים

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
יסוד העניין להיות ער בליל שבועות, הוא מהקבלה, ולכן הגיוני לעשות בו מה שנאמר בקבלה.
כי להיות ער בליל שבועות וללמד רמב"ם, זה בעצם לקחת רק חצי מהאר"י...
נכון שיש הסברים גם ע"פ נגלה, אבל יסודו מהקבלה.

רק ציטוט משו"ע הרב [אורח חיים סי' תצד]
נוהגין הרבה להיות נעורים כל הלילה לעסוק בתורה וכו' ועיקר העסק יהיה בתורה שבעל פה.
 

לביא

משתמש ותיק
אגור בן יקא אמר:
אם לא מדברים או עושים משהו אחר באמצע, כן, מסיימים. לי לוקח כשלוש שעות (של השל''ה) ונשאר כעוד שלוש שעות
מה זה תיקון השל״ה? יש במחזור של שבועות את התיקון ואני הולך על פיו.
ייתכן שבגלל שבתנ״ך/מצוות/מדרשים לרוב עולים לי חידושים יפים ולכן אני מתעכב, אבל זה דווקא מה שעושה לי את ליל שבועות ללילה מיוחד.
 

משיב דבר

משתמש ותיק
מאור עינים אמר:
משיב דבר אמר:
יסוד העניין להיות ער בליל שבועות, הוא מהקבלה, ולכן הגיוני לעשות בו מה שנאמר בקבלה.
כי להיות ער בליל שבועות וללמד רמב"ם, זה בעצם לקחת רק חצי מהאר"י...
נכון שיש הסברים גם ע"פ נגלה, אבל יסודו מהקבלה.

א. רק ציטוט משו"ע הרב [אורח חיים סי' תצד]
נוהגין הרבה להיות נעורים כל הלילה לעסוק בתורה וכו'
ב. ועיקר העסק יהיה בתורה שבעל פה.
א. לא הבנתי כונתך. הרי מובא גם במג"א.
ב. הוא כנודע סתירה בזוה"ק.
 
 

פלגי מים

משתמש ותיק
מאור עינים אמר:
משיב דבר אמר:
יסוד העניין להיות ער בליל שבועות, הוא מהקבלה, ולכן הגיוני לעשות בו מה שנאמר בקבלה.
כי להיות ער בליל שבועות וללמד רמב"ם, זה בעצם לקחת רק חצי מהאר"י...
נכון שיש הסברים גם ע"פ נגלה, אבל יסודו מהקבלה.

רק ציטוט משו"ע הרב [אורח חיים סי' תצד]
נוהגין הרבה להיות נעורים כל הלילה לעסוק בתורה וכו' ועיקר העסק יהיה בתורה שבעל פה.


היינו דווקא אחרי חצות שהוא כהאריז"ל ואז לומדים תושבע"פ במסגרת התיקון או אם סיים את התיקון. 
 
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
מאור עינים אמר:
משיב דבר אמר:
יסוד העניין להיות ער בליל שבועות, הוא מהקבלה, ולכן הגיוני לעשות בו מה שנאמר בקבלה.
כי להיות ער בליל שבועות וללמד רמב"ם, זה בעצם לקחת רק חצי מהאר"י...
נכון שיש הסברים גם ע"פ נגלה, אבל יסודו מהקבלה.

רק ציטוט משו"ע הרב [אורח חיים סי' תצד]
נוהגין הרבה להיות נעורים כל הלילה לעסוק בתורה וכו' ועיקר העסק יהיה בתורה שבעל פה.


כן הוא בזוהר פרשת אמור
ובזוהר פרשת בראשית [הקדמה] כתוב תנ''ך ומדרשות וסודות התורה
וכבר דשו ביה רבים על ה[לכאורה ]סתירה
והתירוץ הפשוט הוא שגם זוהר בראשית הכוונה להתחיל בתנ''ך אך עכ''ז עיקר הלילה יהיה בתושבע''פ [גם מדרשות וקבלה זה תושבע''פ]
ולכאו' זה גם כוונת שועה''ר
 
 

אגור בן יקא

משתמש ותיק
לביא אמר:
אגור בן יקא אמר:
אם לא מדברים או עושים משהו אחר באמצע, כן, מסיימים. לי לוקח כשלוש שעות (של השל''ה) ונשאר כעוד שלוש שעות
מה זה תיקון השל״ה? יש במחזור של שבועות את התיקון ואני הולך על פיו.
ייתכן שבגלל שבתנ״ך/מצוות/מדרשים לרוב עולים לי חידושים יפים ולכן אני מתעכב, אבל זה דווקא מה שעושה לי את ליל שבועות ללילה מיוחד.


בפשטות לפי ערך אותו דבר. אני חושב שבדרך השל''ה הוא מה שמדפיסים על פי רוב. השל''ה כתב סדר התיקון ב'עשרת הדברות', שבועות, 'נר מצוה'.
 
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
לביא אמר:
מה זה תיקון השל״ה?
ספר תיקון ליל שבועות הנדפס בנפרד מהמחזור [לא קריאי מועד] הנפוץ אצל האשכנזים הוא [ברובו] עם הוספות השל''ה
בתל''ש שבמחזור הספרדים התנ''ך הוא ע''פ הארי אך שאר ההוספות אין מהארי הוראה ללמוד בדווקא אותם ואפשר אף שאר 'מדרשות דקראי ורזין דחכמתא'
 

עמנואל

משתמש ותיק
מבשן אשיב אמר:
רק אזכיר עוד קט כי תחילת השפעת יוסף הלוי שר''י על כת הדרדעים הייתה בהתלוצצות על תיקון ליל שבועות ע''פ הקבלה כידוע
גם שד"ל כתב ספר המתאר ויכוח על הקבלה הנפתח בהתלוצצות על תיקון ליל הושענא רבה ומהר"א בן אמוזג כתב ספר להשיב על טענותיו בשם "טעם לש"ד"
 
 

לביא

משתמש ותיק
אגור בן יקא אמר:
בפשטות לפי ערך אותו דבר. אני חושב שבדרך השל''ה הוא מה שמדפיסים על פי רוב. השל''ה כתב סדר התיקון ב'עשרת הדברות', שבועות, 'נר מצוה'.
מבשן אשיב אמר:
ספר תיקון ליל שבועות הנדפס בנפרד מהמחזור [לא קריאי מועד] הנפוץ אצל האשכנזים הוא [ברובו] עם הוספות השל''ה
בתל''ש שבמחזור הספרדים התנ''ך הוא ע''פ הארי אך שאר ההוספות אין מהארי הוראה ללמוד בדווקא אותם ואפשר אף שאר 'מדרשות דקראי ורזין דחכמתא'
לא ידעתי מה האשכנזים נוהגים. תודה על הידע המחכים.
לזיכרוני אמנם, ההוספות של המדרשים/מצוות הוא מהחיד״א. אך ייתכן שאני טועה בזה ואף מה שיש לי בסידור הוא מהשל״ה.
 

עץ שתול

משתמש רגיל
אייזיק סאלאווייציק אמר:
עץ שתול אמר:
ובזמן שנותר עד עלות
למה עד עלות?
אפשר ללמוד עד שחרית.
האר"י חידש ללמוד בלילה, אבל לא אסר ללמוד ביום.
כמובן. אך ישנם כאלה שנוהגים לישון קצת לאחר הלימוד בלילה כדי שיוכלו אח״כ להתפלל רעננים ומרוכזים.
(כך הוא המנהג הרווח בחב״ד עפ״י המלצה של הרבי באחד ממכתביו).
 
 

מאור עינים

משתמש ותיק
שלומיאל בן צורישדי אמר:
מאור עינים אמר:
משיב דבר אמר:
יסוד העניין להיות ער בליל שבועות, הוא מהקבלה, ולכן הגיוני לעשות בו מה שנאמר בקבלה.
כי להיות ער בליל שבועות וללמד רמב"ם, זה בעצם לקחת רק חצי מהאר"י...
נכון שיש הסברים גם ע"פ נגלה, אבל יסודו מהקבלה.

רק ציטוט משו"ע הרב [אורח חיים סי' תצד]
נוהגין הרבה להיות נעורים כל הלילה לעסוק בתורה וכו' ועיקר העסק יהיה בתורה שבעל פה.


היינו דווקא אחרי חצות שהוא כהאריז"ל ואז לומדים תושבע"פ במסגרת התיקון או אם סיים את התיקון. 
 
יותר תפס אותי "ועיקר העסק" לא באתי לאפוקי מהתיקון, רק רואים שעיקר עסקו יהיה בתושבע"פ,
ולכן אם מאן דהו לא כ"כ מסתדר עם התיקון, יש מקום לומר שכיון שעוסק בעיקר, גם למקובלים אין מזניחים אותו
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אייזיק סאלאווייציק אמר:
אוסיף למשל: ע"פ האריז"ל כל התיקון נשלם דוקא בקדושת כתר! וגם בטבילה באילת השחר וכו', האם כולם עושים כן?
ראה ב'אוצר מנהגי חב"ד - סיון' ע' שא.
מסתמא כולם עונים 'כתר'. והאנוס שאינו יכול לטבול, הרי עכ"פ לא יבטל משו"ה מה שביכלתו.
 
מאור עינים אמר:
ולכן אם מאן דהו לא כ"כ מסתדר עם התיקון, יש מקום לומר שכיון שעוסק בעיקר, גם למקובלים אין מזניחים אותו
כ"ק אדה"ז נ"ע לא פסק בשולחנו הטהור ע"פ קבלה.
 
ה

הפוסק

Guest
אין אנו יותר טובים מרבנו האר"י אשר ברוב גודלו תיקן ללמוד בלילה זה את התיקון הגדול והנורא תיקון ליל שבועות ומכאן תשובה לכל אותם המעדיפים ללמוד גמרא וכו' בטענה שהתיקון לעלי בתים ולא לחשובים שכמותם. וכי רבנו האר"י וכל גדולי הדור מצוקי ארץ אשר באו אחריו היו בעלי בתים? אין ספק שהאומר כן מזלזל בכל אותם גדולים אשר קטנם עבה ממתננו. ובאמת מי שקשה עליו הדבר לקרוא את כל התיקון יקרא לכל הפחות חלק הנ"ך שהוא עיקר ואם יוכל להוסיף תרי"ג מצוות ירווח לו בזה
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מבשן אשיב אמר:
מה הפשט בהנאמר שם כ''ח ג' דלא כגמ' מפ'?
מן הסתם הכוונה על הנדפס בס"ע שיא. זו כמובן טה"ד (הספר הוכן - שלא כרגילות הרי"מ ז"ל - במהירות יחסית, ולא הוגה כה"צ), ובמהדו"ח (בסו"ס 'תיקון ליל שבועות', היכל מנחם תשס"ד) נתקן: אוצר מנהגי חב''ד, תיקון ליל שבועות ס''ע רפט.JPG
 
חלק עליון תַחתִית