הלימוד בליל שבועות ואמירת 'תיקון ליל שבועות'

מה אתה עושה בליל שבועות?

  • אומר תיקון ליל שבועות כמקובל מהאר"י

    קולות: 42 22.5%
  • לומד בחברותא או לבד

    קולות: 47 25.1%
  • גם אומר תיקון וגם לומד

    קולות: 71 38.0%
  • הולך לישון

    קולות: 6 3.2%
  • גם אומר תיקון וגם הולך לישון

    קולות: 4 2.1%
  • גם לומד וגם הולך לישון

    קולות: 17 9.1%

  • סה"כ בוחרים
    187

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
לילה כיום יאיר אמר:
איש הישראלי אמר:
לכאורה כל המקור להיות ער וללמוד כל הלילה
הוא ע"פ קבלה והרי כתוב מה ללמוד וא"כ מי שאינו לומד התיקון
עושה חצי דבר
יכול להיות שאכן כך הוא, אולם גדולי התורה הליטאיים אחזו, שמי שאינו מבין בתיקונים לא צריך שיהיה לו עסק עימהם. ולכן כל זמן שאיננו אוחזים בדרגה הזו להבין את עומק ותוכן התיקון, אין בזה שום תועלת מלומר זאת בלי להבין.



זו אכן הסיבה שמרן המשגיח זללה''ה מנע אמירת בריך שמיה בישיה''ק.
כמדומני שזה היה המנהג בליטא, שלא לומר בריך שמיה, רק מסופקני אם רק בחול או גם בשבת שחרית, וצריך בירור
 

עמנואל

משתמש ותיק
כמו שחל אמר:
עמנואל אמר:
בספר היכל הקודש לרמב"ם אלבאז (מדורו של האר"י, דבריו בנושאים שונים מובאים במגן אברהם ועוד), משמע שעיקר התיקון והלימוד הוא בלימוד תורה שבעל פה, וכלשונו: "חייבים כל בעלי תורה לעסוק בתורה שבעל פה כל הלילה". וזה אחר קריאת קצת פסוקים מתורה נביאים וכתובים.
הוא כתב מה שכתוב בזוהר
והאר"י פירש אלו פסוקים צריכים לקרוא
(הוא לא הכיר כמובן את כתבי האר"י)
זה לא שאם היה מכיר בהכרח היה חוזר בו... הייתה לו מסורת קבלית שונה (מסורת מקובלי הדרעא)

עיקר החידוש בדבריו שצריך לעסוק בתורה שבעל פה כל הלילה
 
 

איש הישראלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
תלמיד נאמן אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
לילה כיום יאיר אמר:
יכול להיות שאכן כך הוא, אולם גדולי התורה הליטאיים אחזו, שמי שאינו מבין בתיקונים לא צריך שיהיה לו עסק עימהם. ולכן כל זמן שאיננו אוחזים בדרגה הזו להבין את עומק ותוכן התיקון, אין בזה שום תועלת מלומר זאת בלי להבין.



זו אכן הסיבה שמרן המשגיח זללה''ה מנע אמירת בריך שמיה בישיה''ק.
כמדומני שזה היה המנהג בליטא, שלא לומר בריך שמיה, רק מסופקני אם רק בחול או גם בשבת שחרית, וצריך בירור
באשכנז לא אמרו בריך שמיה כלל
[שרשי מנהג אשכנז עמ' ח"א]
 
 

כמו שחל

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
עיקר החידוש בדבריו שצריך לעסוק בתורה שבעל פה כל הלילה
גם לפי האר"י וגם לפי זקנִי הרמב"ם אלבאז קוראים בהתחלה פסוקים מתנ"ך ושאר הלילה עוסקים בתושבע"פ
ההבדל הוא שהאר"י פירש אלו פסוקים

עמנואל אמר:
זה לא שאם היה מכיר בהכרח היה חוזר בו...
לא בהכרח
אבל הוא לא צריך 'לחזור בו' כדי לקבל את דברי האר"י, כי הוא לא אמר שצריך פסוקים מסויימים
 
רביה"ק מוהר"ן זי"ע ביאר את העניין שבליל שבועות העיקר זה להיות ער, ולעומת זה בליל הושענא רבא העיקר הוא האמירה.
(וכשערים אומרים את התיקון, כמובן. אבל זה לא עיקר העניין, וגם מי שאינו לומד ראוי להשתדל להיות ער)
 
לילה כיום יאיר אמר:
ולכן כל זמן שאיננו אוחזים בדרגה הזו להבין את עומק ותוכן התיקון, אין בזה שום תועלת מלומר זאת בלי להבין.
 

חלילה מלומר כן.
אף אחד אינו בדרגת האר"י הקדוש להבין את התיקונים שלו...
כמו שאתה משתמש במחשב ומקליד במקלדת גם בלי להבין איך זה בדיוק פועל, וכמו שעושים את כל המצוות בתורה בלי לדעת את טעמיהן על פי סוד....
תיקונים עושים מתוך אמונת חכמים.
כמו שחולה לוקח תרופה שהרופא נותן לו גם אם אינו מבין ברפואה, כי הוא סומך על הרופא.
ואין ספק שכל התיקונים שנמסרו לנו ע"י כל הצדיקים - פועלים, ובודאי שהם פועלים גם בלי שנבין את אופן פעולתן, ועל דעת זה נתנו לנו אותם.
 

עמנואל

משתמש ותיק
כמו שחל אמר:
עמנואל אמר:
עיקר החידוש בדבריו שצריך לעסוק בתורה שבעל פה כל הלילה
גם לפי האר"י וגם לפי זקנִי הרמב"ם אלבאז קוראים בהתחלה פסוקים מתנ"ך ושאר הלילה עוסקים בתושבע"פ
ההבדל הוא שהאר"י פירש אלו פסוקים
עמנואל אמר:
זה לא שאם היה מכיר בהכרח היה חוזר בו...
לא בהכרח
אבל הוא לא צריך 'לחזור בו' כדי לקבל את דברי האר"י, כי הוא לא אמר שצריך פסוקים מסויימים
ממקובלי הספרדים והמזרח משמע שיש להמנע מלימוד משנה ושעיקר התיקון הוא בקריאת תורה שכתב וסתרי תורה.

ואגב, זקנו מן הסתם לא חי במאה ה-16 ;-)
 
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
מנסיון
אמירת כל סדר התנ''ך כפי שתיקן האר''י [ללא תוספות מאוחרות יותר] אורך כשעה בנעימה זריזה ועם טעמים כשעה ורבע
נשאר איפוא יותר מחמש שעות [למי שמילא אינו מקפיד לטבול קודם עלוה''ש] עד שחרית
ואם שעה זה יותר מדי, מדוע לא לקרוא למצער את סדר התנ''ך של הב''י או סדה''י שגם לוקח רק כמה דקות וגם מפרנס את לשון הזוה''ק למלעי באוריתא מתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, ובדרשות דקראי וכו'
טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך כי ירא אלקים יצא את כלם
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
לאחרונה יצא תיקון ליל שבועות ע"פ האריז"ל, רק התנ"ך בלי שאר ההוספות, וכה כתב הגרש"ד בהסכמתו:
שריה דבליצקי א' דר"ח אייר ט"ו למב"י תשע"ה
בני ברק

הסכמה והקדמה לתיקון ליל שבועות זה

הנה היקר הרה"ג ר' ... שליט"א מוציא בזה תיקון ליל שבועות אשר רב בו החידוש.

ראשית הוא כולל רק את המחויב ע"פ רבינו האריז"ל שהוא הקריאה בסדר תנ"ך, היות והתיקונים שהודפסו עד היום בין האשכנזים ובין הספרדים, הוסיפו הרבה ע"פ ספרן של קדושי עליון, כגון השל"ה ועוד, כגון כל סדר המשניות ועוד, שאין בזה חיוב ע"פ האריז"ל ורק מרפה ידי ת"ח מלקרוא לגמרי את התיקון לרוב ארכו, ברצותם גם ללמוד את סדר לימודם שלהם, אך בראותם עתה שסדר החיוב הוא רק התנ"ך שאין זמן קריאתו ארוך כ"כ, יוכלו לקיים שניהם.

[...]

ובאתי עה"ח יום הנ"ל
שריה דבליצקי
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
רביה"ק מוהר"ן זי"ע ביאר את העניין שבליל שבועות העיקר זה להיות ער, ולעומת זה בליל הושענא רבא העיקר הוא האמירה.
(וכשערים אומרים את התיקון, כמובן. אבל זה לא עיקר העניין, וגם מי שאינו לומד ראוי להשתדל להיות ער)
 
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
לילה כיום יאיר אמר:
ולכן כל זמן שאיננו אוחזים בדרגה הזו להבין את עומק ותוכן התיקון, אין בזה שום תועלת מלומר זאת בלי להבין.

חלילה מלומר כן.
אף אחד אינו בדרגת האר"י הקדוש להבין את התיקונים שלו...
כמו שאתה משתמש במחשב ומקליד במקלדת גם בלי להבין איך זה בדיוק פועל, וכמו שעושים את כל המצוות בתורה בלי לדעת את טעמיהן על פי סוד....
תיקונים עושים מתוך אמונת חכמים.
כמו שחולה לוקח תרופה שהרופא נותן לו גם אם אינו מבין ברפואה, כי הוא סומך על הרופא.
ואין ספק שכל התיקונים שנמסרו לנו ע"י כל הצדיקים - פועלים, ובודאי שהם פועלים גם בלי שנבין את אופן פעולתן, ועל דעת זה נתנו לנו אותם.
אני דיברתי לגישה הליטאית, זה נכון שלגישה החסידית זה לא כך. אולם ודאי ברור ופשוט שהגישה הליטאית לתיקונים וכדו' שאין בהם שום ענין למי שאינו מבין בזה.
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
ואף אחד לא מביא את המשל?
המשל מפורסם וידוע לכל אבל אחרי הכל
ע"פ הקבלה אין לקבלו כי אפשר גם ללמוד כל ערב שבועות ביום, ולא צריך להיות ער כל הלילה דוקא.
 
 
לילה כיום יאיר אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
רביה"ק מוהר"ן זי"ע ביאר את העניין שבליל שבועות העיקר זה להיות ער, ולעומת זה בליל הושענא רבא העיקר הוא האמירה.
(וכשערים אומרים את התיקון, כמובן. אבל זה לא עיקר העניין, וגם מי שאינו לומד ראוי להשתדל להיות ער)
 
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
לילה כיום יאיר אמר:
ולכן כל זמן שאיננו אוחזים בדרגה הזו להבין את עומק ותוכן התיקון, אין בזה שום תועלת מלומר זאת בלי להבין.

חלילה מלומר כן.
אף אחד אינו בדרגת האר"י הקדוש להבין את התיקונים שלו...
כמו שאתה משתמש במחשב ומקליד במקלדת גם בלי להבין איך זה בדיוק פועל, וכמו שעושים את כל המצוות בתורה בלי לדעת את טעמיהן על פי סוד....
תיקונים עושים מתוך אמונת חכמים.
כמו שחולה לוקח תרופה שהרופא נותן לו גם אם אינו מבין ברפואה, כי הוא סומך על הרופא.
ואין ספק שכל התיקונים שנמסרו לנו ע"י כל הצדיקים - פועלים, ובודאי שהם פועלים גם בלי שנבין את אופן פעולתן, ועל דעת זה נתנו לנו אותם.
אני דיברתי לגישה הליטאית, זה נכון שלגישה החסידית זה לא כך. אולם ודאי ברור ופשוט שהגישה הליטאית לתיקונים וכדו' שאין בהם שום ענין למי שאינו מבין בזה.
 

לא חושב שזה שייך לגישה של מישהו.
תיקונים פועלים אם עושים אותם, לא משנה מי עושה.

וכי מה שליטאים כן עושים הם כן מבינים? מה בדיוק פועל בעולמות העליונים לבישת ציצית ותפילין, למה דווקא ארבעה חוטי צמר וכד'.

ההבדל בין ליטאים לחסידים הוא לכל היותר הוא באיזה דברים להתמקד. אך גם בעל הנפש החיים והחפץ חיים מביאים בספריהם מאמרי זוהר בגודל מעלת לימוד התורה והתיקונים שזה פועל בעולמות העליונים.
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
לילה כיום יאיר אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
רביה"ק מוהר"ן זי"ע ביאר את העניין שבליל שבועות העיקר זה להיות ער, ולעומת זה בליל הושענא רבא העיקר הוא האמירה.
(וכשערים אומרים את התיקון, כמובן. אבל זה לא עיקר העניין, וגם מי שאינו לומד ראוי להשתדל להיות ער)
 
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
חלילה מלומר כן.
אף אחד אינו בדרגת האר"י הקדוש להבין את התיקונים שלו...
כמו שאתה משתמש במחשב ומקליד במקלדת גם בלי להבין איך זה בדיוק פועל, וכמו שעושים את כל המצוות בתורה בלי לדעת את טעמיהן על פי סוד....
תיקונים עושים מתוך אמונת חכמים.
כמו שחולה לוקח תרופה שהרופא נותן לו גם אם אינו מבין ברפואה, כי הוא סומך על הרופא.
ואין ספק שכל התיקונים שנמסרו לנו ע"י כל הצדיקים - פועלים, ובודאי שהם פועלים גם בלי שנבין את אופן פעולתן, ועל דעת זה נתנו לנו אותם.
אני דיברתי לגישה הליטאית, זה נכון שלגישה החסידית זה לא כך. אולם ודאי ברור ופשוט שהגישה הליטאית לתיקונים וכדו' שאין בהם שום ענין למי שאינו מבין בזה.

לא חושב שזה שייך לגישה של מישהו.
תיקונים פועלים אם עושים אותם, לא משנה מי עושה.

וכי מה שליטאים כן עושים הם כן מבינים? מה בדיוק פועל בעולמות העליונים לבישת ציצית ותפילין, למה דווקא ארבעה חוטי צמר וכד'.

ההבדל בין ליטאים לחסידים הוא לכל היותר הוא באיזה דברים להתמקד. אך גם בעל הנפש החיים והחפץ חיים מביאים בספריהם מאמרי זוהר בגודל מעלת לימוד התורה והתיקונים שזה פועל בעולמות העליונים.
אני כן חושב שזה שייך לגישה. מה ששאלת ממה שליטאים לא מבינים בציצית ותפילין, התשובה היא פשוטה, נכון הם באמת לא מבינים, אבל מכיון שכתוב בתורה לעשות אז ככה צריך לעשות, גם אם לא מבינים. ואינו דומה לליל שבועות ול"ג בעומר שזה אינו אלא ענין ולא חיוב. כל זה מפורש בנפש החיים סוף שער א' יעו"ש.
ושוב אני מסייג את דברי שאינם אלא לגישה הליטאית ולא החסידית.
ומה שכתבת שהנפה"ח והח"ח מביאים הרבה מאמאי זוהר, זה נכון, הם מביאים את זה כדי שנדע מה אנו פועלים, שזה תמיד דבר טוב לדעת, אבל לא כדי לומר שצריכים לעשות תיקונים גם אם לא מבינים.
 
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
השבועות של בני הישיבות הוא מוטציה של תיקון ליל שבועות של המקובלים.
כלומר הרי לא היו נשארים ערים בשביל לומר תיקון בישיבות.
וראשי הישיבות והמשגיחים השאילו מהמקובלים את עניין הנעורים בלילה ויצקו לתוך זה
את התוכן של הכנה לקבלת התורה, ומנוף להגברת ההתמדה בישיבות ששיאה בליל שבועות ,ויש שהפכו את זה בשם הרב שך ליום הדין על תורה.
(יש שאמרו עפי"ז שפורים הוא יום הדין על שמחה)
ועל כן לכאו' אלו שני עניינים שונים.
 

יהודי מפרגן

משתמש ותיק
ישנם מנהגים שונים לגבי ליל שבועות אם לומר תיקון או ללמוד בעיון
אלו ואלו דברי אלוקים חיים 
אך נשמח לשמוע איך אתם נוהגים
 

אגור בן יקא

משתמש ותיק
יהודי מפרגן אמר:
ישנם מנהגים שונים לגבי ליל שבועות אם לומר תיקון או ללמוד בעיון
אלו ואלו דברי אלוקים חיים 
אך נשמח לשמוע איך אתם נוהגים

יש להוסיף אפשרות לקיים שני הענינים... יש מספיק זמן ללמוד לאחרי שמסיימים את התיקון..
 

שניאור

משתמש ותיק
אגור בן יקא אמר:
יהודי מפרגן אמר:
ישנם מנהגים שונים לגבי ליל שבועות אם לומר תיקון או ללמוד בעיון
אלו ואלו דברי אלוקים חיים 
אך נשמח לשמוע איך אתם נוהגים

יש להוסיף אפשרות לקיים שני הענינים... יש מספיק זמן ללמוד לאחרי שמסיימים את התיקון..
תלוי באורך הסעודה, ותלוי גם איזה תיקון, של האריז"ל [בלי משניות, וגם בתורה שבכתב הוא יותר קצר], או של השל"ה הק'.
 
 

עץ שתול

משתמש רגיל
חייל של הרבי אמר:
אגור בן יקא אמר:
יהודי מפרגן אמר:

יש להוסיף אפשרות לקיים שני הענינים... יש מספיק זמן ללמוד לאחרי שמסיימים את התיקון..
ויש גם אפשרות ללמוד את התיקון


כמדומה שכל עיקר ענין התיקון הוא בעיקר באמירתו וזהו חידושו מצד מעלת ענין דאמירת אותיות התורה כהכנה למ"ת ופחות ענין ה'לימוד' שבו כמבואר בספרי חסידות, אם כבר ללמוד אפשר לכאו' ללמוד דברים אחרים באופן יותר מסודר כפשוט. 
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
עץ שתול אמר:
חייל של הרבי אמר:
אגור בן יקא אמר:
יש להוסיף אפשרות לקיים שני הענינים... יש מספיק זמן ללמוד לאחרי שמסיימים את התיקון..
ויש גם אפשרות ללמוד את התיקון


כמדומה שכל עיקר ענין התיקון הוא בעיקר באמירתו וזהו חידושו מצד מעלת ענין דאמירת אותיות התורה כהכנה למ"ת ופחות ענין ה'לימוד' שבו כמבואר בספרי חסידות, אם כבר ללמוד אפשר לכאו' ללמוד דברים אחרים באופן יותר מסודר כפשוט. 
מי שמעוניין גם ללמוד וגם לומר את התיקון (כמרומז בהודעה אלי' הגבתי),
יכול ללמוד את התיקון. כשלומדים את התיקון - מרוויחים שגם אומרים אותו. אבל כשלומדים דברים אחרים - לא מרוויחים את התיקון.
 
 

עץ שתול

משתמש רגיל
חייל של הרבי אמר:
עץ שתול אמר:
חייל של הרבי אמר:
ויש גם אפשרות ללמוד את התיקון


כמדומה שכל עיקר ענין התיקון הוא בעיקר באמירתו וזהו חידושו מצד מעלת ענין דאמירת אותיות התורה כהכנה למ"ת ופחות ענין ה'לימוד' שבו כמבואר בספרי חסידות, אם כבר ללמוד אפשר לכאו' ללמוד דברים אחרים באופן יותר מסודר כפשוט. 
מי שמעוניין גם ללמוד וגם לומר את התיקון (כמרומז בהודעה אלי' הגבתי),
יכול ללמוד את התיקון. כשלומדים את התיקון - מרוויחים שגם אומרים אותו. אבל כשלומדים דברים אחרים - לא מרוויחים את התיקון.
נכון. אבל אפשרי גם לומר את התיקון וגם ללמוד אח"כ דברים אחרים כפי כוונת כותב ההודעה הראשונה. 
כך גם אני נוהג.
כמובן שזה תלוי גם בקצב אמירת התיקון, ובזמן שנותר עד עלות וכו'. אצלי בד"כ נשאר מספיק זמן יחסית גם כדי ללמוד לאחר אמירת התיקון. (זה תלוי גם במקום וזמני המקום שבו נמצאים).
 
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
מעניין מאוד לציין שבחו"ל ביו"ט שני רובא דרובא אינם ערים כל הלילה וכלל לא אומרים התיקון
כמדומה שבחב"ד הרש"ב והר"ה מפארטיש כן אמרו אבל אצל רוב החסידויות אין אומרים ויש לי איזה הרגשה על כל העניין של יו"ט שני ואיני רוצה לפרט כעת והמבין יבין דבר מתוך דבר
 
חלק עליון תַחתִית