א אידיש קינד
משתמש ותיק
פעם אמרתי לליטאי שטען טענות כגון אלו על שאלתו למה לא אמרו תחנון (היה שם חתן) אמרתי לו כי היום החג הגאולה של הגרע"א כשיצא מבית האסורים לאחר שהחסידים הלשינו עליו....מיכאל ש אמר:
מלתא דבדיחותא -במשנתם של גדולי ישראל
- Thread starter אוריאל
- תאריך התחלה
טענו בחיטים והודה לו בעציץ נקוב,תכבד את עצמך ותענה לענין.א אידיש קינד אמר:
ואגב,יש מסורות (ששלא כדרכם של חסידים אני איני מאמין לכל סיפור שסופר ולכן איני כותב מי, כי אין לי כוח להתפלמס על סיפורים שאכן איני יודע את אמינותם) שהחסידים הושיבו בכלא אחד או שנים מגדולי המתנגדים,גדולי עולם.
עוד אגב,אני בכלל לא רציתי להכנס לזה,כמו שמבואר בהודעתי בציטוט,ורק הגבתי למי ששאל מה ידוע,אז בבקשה ממך.
א אידיש קינד
משתמש ותיק
אולי תרחיב קצת על הענייןמיכאל ש אמר:
מאוד מעניין אותי מתי לא להגיד תחנון ומתי לחגוג את שמחת חג גאולותם
לכתוב ולהוסיף אני לא רוצה להכנס לזה עכשיו איננה דרך
מספרים על חסיד אחד בימיו של ה'צמח צדק' זי"ע שנהיה שתיין יתר על המידה עד שהתמכר לשכרות, הרבי קרא לו והוכיחו על גנות השכרות, בחומרה. החסיד קיבל דברי רבו והחליט מאז שלא לנגוע שוב ביי"ש ויהי מה. וכך קיים את הדבר, אלא שגופו לא הסתגל לשינוי זה עד שנפל למשכב ל"ע, הרופא צווה עליו שחייב לשתות משקה לרפואתו והחסיד התעקש בתוקף, הוא לא יעבור על רצון רבו בשום אופן, מצבו החמיר עד שפקד הרופא על בני משפחתו להשקותו בכח, על כרחו... וכך עשו בלב כבד משום פיקוח נפש, הם העמידו שני גברתנים שאחזו אותו בשני זרועותיו, ואז בא הגברתן השלישי והגיש את הקנקן אל פיו של החולה כשהוא מוכן לשפיכה... ואז רמז החסיד שעליזותו לא נטשה אותו, שהוא רוצה לומר דבר מה, עוד לפני שמתחילים בפעולה... "אז ס'איז שוין יא אזוי..." אם המצב כבר הגיע לידי כך, שוב אין לי ברירה יותר ואני מוכרח לשתות, אז יש לי בקשה, שרק אחד מכם יאחז בי והשניים הנותרים ישפכו לתוך גרוני לרוויה...
(איגרת לעורכי הסדר, ושם המוסר השכל)
איש מזרע אהרן
משתמש ותיק
מהפך פשטא אמר:
באותה מידה יש לטעון על מאכלי השבת - שצריך לאכול מה שאכלו פעם - המאכלים הערבים מהחומרים הזמינים אז.
וכן כל כיו"ב.
המעשה עצמו אינו מהימן כ"כ בעיני (מִנַּיִן מקורו?!), אך עכ"פ אצר"ף האגרת הנזכרת: הצג קובץ מצורף איגרת לפסח תשפ.pdfבשלמא אמר:
גוד או איגוד
משתמש חדש
- רבי לייב מפרשבורג ראה בביהמ"ד יהודי עם הארץ, המוחזק ת"ח בפני עצמו, כשהוא מפשיל את טליתו למעלה מראשו, כדרך תלמידי חכמים, ניגש אליו ואמר לו, "תמיהני עליך", הלא תלמיד חכם אתה, א"כ עליך לדעת שע"ה אינו מתעטף בטליתו למעלה מראשו.
- מחבר שקרא לחיבורו "ידי משה" , בא לפני ר' איזיל חריף לקבל הסכמה לספרו, נענה ר' איזיל ואמר לו, מוטב היית קורא לספרך "פני משה", מדוע? שאל האיש, כי פני משה איש לא היה יכול להסתכל בהם.
-קודם שנתפרסם בעולם הח"ח, היה הוא עני מרודשחי בדחקות, ביני עירו רצו לתמוך בו אך הוא סירב, פעם שאלה אותו אמו מדוע אתה מסרב הלא אנו רעבים ללחם, אמר הח"ח, מכיר אני בטיבם של בני אדם, רוצים הם לתת, משום שאני לא רוצה לקבל.
- מחבר שקרא לחיבורו "ידי משה" , בא לפני ר' איזיל חריף לקבל הסכמה לספרו, נענה ר' איזיל ואמר לו, מוטב היית קורא לספרך "פני משה", מדוע? שאל האיש, כי פני משה איש לא היה יכול להסתכל בהם.
-קודם שנתפרסם בעולם הח"ח, היה הוא עני מרודשחי בדחקות, ביני עירו רצו לתמוך בו אך הוא סירב, פעם שאלה אותו אמו מדוע אתה מסרב הלא אנו רעבים ללחם, אמר הח"ח, מכיר אני בטיבם של בני אדם, רוצים הם לתת, משום שאני לא רוצה לקבל.
מוישה הירש
משתמש ותיק
ברש''י סוטה יג נראה שגרס גולפי בג'קדמא ואזלא אמר:
שקיל גולפיה - מקל כמו גולפי טובי בלע מאבימי בערכין (דף כב).
מעניין אם יש קשר ללשון גולפי בכל הש''ס שהכוונה כדי חרס.
שמעתי מהגר"י שוורץ: בתקופה שלאחר קום המדינה, היתה תקופה שבכל בתי הכנסיות התפללו תפילת הלל ביום העצמאות; לאחר שהקנאים נלחמו בדבר בטל המנהג הלזה, אולם המשיכו לא לומר תחנון עוד כמה שנים.
שאלו את הגרי"ש כהנמן: מפני מה אתה נוהג לא לומר תחנון ביום העצמאות?
אמר הגרי"ש: נוהג אני ביום העצמאות כפי שנוהג ראש הממשלה שייסד את המדינה, ביום העצמאות הוא גם אינו אומר לא הלל ולא תחנון..
שאלו את הגרי"ש כהנמן: מפני מה אתה נוהג לא לומר תחנון ביום העצמאות?
אמר הגרי"ש: נוהג אני ביום העצמאות כפי שנוהג ראש הממשלה שייסד את המדינה, ביום העצמאות הוא גם אינו אומר לא הלל ולא תחנון..
א אידיש קינד
משתמש ותיק
הקנאים או גדולי ישראל כגון החזו"א?כפשוטו אמר:
ואולי כי החזו"א וכדו' הוא קנאי אמיתי...
על החזו"א מסופר שהנהיג תחנון ביום בו היה סנדק כיון שחל ביום העצמאות, וזאת כדי להוציא מדעת הטועים, אך זה שביטלו בבתי הכנסת והשטיבלאך בירושלים את ההלל, הוא מפאת הקנאים שבעיר.א אידיש קינד אמר:
(והגע בעצמך: קנאי ירושלים היו יותר להוטים על העניין ויותר סמוכים לאזור, א"כ מדוע צריך להרחיק נדוד עד לחזו"א?)
א אידיש קינד
משתמש ותיק
אכן צדקת, הצדיק היושב בביתו פעולתו עושה רושם הרבה יותר מפעולות מרעישים שמנסים לפעול בלהיטות ובקול רעש גדולכפשוטו אמר:
(לענ"ד הנושא ראוי להכתב באשכול חדש, וכאן אינו המקום המתאים, מתחרט אני על שפתחתי כאן את הנושא)
למה זה תשאל לשמי
משתמש ותיק
עבדקן אחד טרח הרבה באפיית חלת מפתח כסגולה לפרנסה ברווח, למרבה האכזבה קרמו פני הפת והשחירו עד מאד, ובאחת גם קרמו פני מיודעינו ובליבו אמר, איזו פרנסה תהיה עם חלה שכזו, בצר לו פנה אל הרב והשיח את צערו, הרב, חייך וטפח על שכמו, לא יקירי, לא, פרנסה ברווח מובטחת לך, ולא עוד, אלא שהכל יהיה בשחור, ותפטר מן המיסים.......
איכא בשוקא
משתמש ותיק
שח לי ידידי: 'אנוכי איני משקר לעולם, דע"ה אינו משקר בשבת, ות"ח בחינת שבת'
איש תלמודי
משתמש ותיק
פעם נפגש הגה"ג ריו"צ חשין שליט"א עם ר"ע ביתר מאיר רובינשטיין
ותוכ"ד הדברים אמר לו שהוא מוסר את שיעורים בעברית כדי שכולם יוכלו להבין וזה בהוראת אביו
ואמר לו שהקנאים כועסים עליו קצת משום עניין זה
ענה לו מאיר רובינשטיין שגם עליו כועסים הקנאים משום שעזב את הדרך הירושלמית ונהיה ראש-עיר... ואמר לו שממילא אנחנו באותה סירה
ענה לעומתו הגה"ג שליט"א שאין הדברים כן, משום שעליו הם כועסים כי הוא מדבר בעברית, אבל עליך (מ"ר) הם כועסים כי אתה מדבר באידיש...
ותוכ"ד הדברים אמר לו שהוא מוסר את שיעורים בעברית כדי שכולם יוכלו להבין וזה בהוראת אביו
ואמר לו שהקנאים כועסים עליו קצת משום עניין זה
ענה לו מאיר רובינשטיין שגם עליו כועסים הקנאים משום שעזב את הדרך הירושלמית ונהיה ראש-עיר... ואמר לו שממילא אנחנו באותה סירה
ענה לעומתו הגה"ג שליט"א שאין הדברים כן, משום שעליו הם כועסים כי הוא מדבר בעברית, אבל עליך (מ"ר) הם כועסים כי אתה מדבר באידיש...
יחיד ורבים
משתמש ותיק
איכא בשוקא אמר:
כמדומה ששתי ההודעות האחרונות אינם עונים על כותרת האשכולאיש תלמודי אמר:
יחיד ורבים
משתמש ותיק
מלבד הודעתי הקודמת, הנה לאמיתו של דבר אין כאן חידוד אמיתי, ולא שום פרודקס, משום שאם מצאנו שעם הארץ אינו משקר בשבת, כל שכן שתלמיד חכם אינו משקר אז.איכא בשוקא אמר:
זאת ועוד: אם עם הארץ אינו משקר רק בשבת, הנה ת"ח אינו משקר גם בימות החול (ולא משום שהוא בחינת שבת, אלא משום שנאמר "מדבר שקר תרחק" ונאמר "ולא תשקרו איש בעמיתו")
