דרופתקי דאורייתא
משתמש ותיק
היכן הרמב"ם כותב שלכל מצוה יש שורש ויש ענף. [ופעמים בענף פחות מרגישים שעוברים עליו].
המקור שבאיבר שאדם חוטא, צריך לתקן אותו איבר. [יש להוכיח כן מתוס' מו"ק יז רע"א]. וכידוע שכך מורה ובא מרן הגרח"ק שליט"א, האם נכתב בזה מקורו וטעמו? כלומר מצינו כן כבר בדור שלפנינו? היכן?
היכן מצינו בדברי חז"ל עה"פ לא יגורך רע, שהכוונה שהקב"ה לא יהיה יחד עם בעלי לשה"ר. (לא "יגורך" מלשון מגורים - עם "רע" שהוא בעל לשה"ר).
היכן מצינו בדברי חז"ל כי "רע" זה בעל לשה"ר?
היכן הח"ח כותב שאיסורי לשה"ר מחוסר התבוננות, שהרי אם תבקש ממישהו למכור מחייו לא יסכים, אבל לאבד מחייו על ידי לשה"ר יסכים
המקור שבאיבר שאדם חוטא, צריך לתקן אותו איבר. [יש להוכיח כן מתוס' מו"ק יז רע"א]. וכידוע שכך מורה ובא מרן הגרח"ק שליט"א, האם נכתב בזה מקורו וטעמו? כלומר מצינו כן כבר בדור שלפנינו? היכן?
היכן מצינו בדברי חז"ל עה"פ לא יגורך רע, שהכוונה שהקב"ה לא יהיה יחד עם בעלי לשה"ר. (לא "יגורך" מלשון מגורים - עם "רע" שהוא בעל לשה"ר).
היכן מצינו בדברי חז"ל כי "רע" זה בעל לשה"ר?
היכן הח"ח כותב שאיסורי לשה"ר מחוסר התבוננות, שהרי אם תבקש ממישהו למכור מחייו לא יסכים, אבל לאבד מחייו על ידי לשה"ר יסכים