ההילולא והשמחה במירון לאור האסון בשנה שעברה

חסידישער

משתמש ותיק
אני שמח שהאשכול הקודם נסגר לאחר שהוא סטה ממין הענין.

היות וקבלתי את דברי האדמו"ר מרחמסטריוקא להמודיע בערש"ק זו וכשההודעות געשו הייתי באמצע להקליד מתוך דבריו אני שמח לפרסמם כאן לאלו שרוצים לקבל מבט תורני - רוחני על הנושא.

אשמח לכל מי שיכול להוסיף מדברים ששמע מגדולי ישראל בצורה רצינית ושפויה בלי ויכוחים מיותרים.

אין הכונה להתפלמס אודות העליה למירון בכלל, אלא באופן ישיר על היחס בין האסון בשנה שעברה לצורת ההילולא השנה
 

חסידישער

משתמש ותיק
פותח הנושא
מתוך שיחת האדמו"ר מרחמסטריוקא עם הסופר ר' טוביה פריינד (פורסם בתוספת התורנית בהמודיע ערש"ק בהר):

שאלה:
איך ניגשים השנה לשמחת ההילולא בל"ג בעומר, כשביום זה מלאה שנה לאסון הנורא בו נספו בהר הקודש מירון מ"ה נפשות שבאון לשוש ולשמוח בשמחת הרשב"י

תשובת האדמו"ר מרחמסטריוקא:
קשה מאוד לדבר. זה לא פשוט.
אבל כשבאים לחקור ולברר מה היה באסון המפולת הנודע שארע במירון לפני מאה ואחד עשרה שנים, בשנת תרע"א בעת ההדלקה, בשעתו זה גם היה אסון נוראי, ביחס לכמות האנשים שעלו באותם שנים לאתרא קדישא מירון. כלי רכב עדיין לא היו. הגיעו מירושלים בחמורים או אתונות לאחר טלטולי דרכים, ומספר ההרוגים והפצועים שהיו אז היה רב.
וגם אז, שנה לאחר האסון, חשבו לתקן תקנות שונות. תחילה תיקנו שנשים לא יבואו באותה שנה למירון, יש שרצו לתקן על שבע שנים. שמעתי שכבר אז רצו לתקן שיתחלקו בזמני ההגעה לציון הקדוש כדי למנוע צפיפות. אבל לא שמענו שחשבו לבטל את השמחה וההילולא קדישא. ורק לאחר שחוזקו בדקי המקום הוחלט להמשיך את השמחה במתכונתה כמידי שנה.
אמנם זה לא פשוט במיוחד לבני המשפחות שיערכו את היארצייט על קרובי משפחתם שהסתלקו, ויחד עם זאת לשמוח בשמחת הרשב"י, אך להתאבל ביום זה הדבר לא פשוט כל כך, שכן מובא מספרי הקדמונים על רבי אברהם הלוי, אחד מתלמידי האר"י הק' שהיה דרכו להתענות כל יום על חורבן בית המקדש והיה אומר נחם בתפילתו. ופעם אחת בהיותו באתרא קדישא מירון ביום ההילולא נהג כמנהגו באמירת נחם והתגלה התנא האלוקי לרבו האריז"ל ואמר לו כיון שהגיד התלמיד הלז נחם ביום שמחתי לכן יראה בנחמה רח"ל. וכעבור זמן לא רב פגעה בו מידת הדין רח"ל, כיון שהפריע לשמחתו של צדיק. הרי שרואים אשר בעת ההילולא קדישא שורה שמחה גדולה בכל העולמות העליונים
חכמינו ז"ל אמרו שכדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק והתכוונו בכך לרומם את רוחם של בני ישראל בכל הדורות, שכאשר נמצאים בשעת הדחק ח"ו הרי שכדאי רבי שמעון לסמוך עליו ושבזכותו יוכלו לצאת למרחב בכל העניינים הנצרכים.
ומי יכול לומר השנה לאחר מה שקרה שאינו שעת הדחק. ודווקא לעת הזו צריכים לסמוך על רבי שמעון, שיפטור את העולם ממידת הדין, ומעתה יומתקו כל הדינים ושיהיו רק רחמים גדולים
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
חסידישער אמר:
חכמינו ז"ל אמרו שכדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק והתכוונו בכך לרומם את רוחם של בני ישראל בכל הדורות

התכוונו בכך?!

מותר לדרוש 'דרושים' ו'פנינים', אך זה לא 'התכוונו'.

(דברי חז"ל נאמרו בנוגע להכרעות הלכתיות בלבד, כידוע).
 

יציר

משתמש רגיל
המצפה לישועת ה' אמר:
חסידישער אמר:
חכמינו ז"ל אמרו שכדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק והתכוונו בכך לרומם את רוחם של בני ישראל בכל הדורות

התכוונו בכך?!

מותר לדרוש 'דרושים' ו'פנינים', אך זה לא 'התכוונו'.

(דברי חז"ל נאמרו בנוגע להכרעות הלכתיות בלבד, כידוע).
אם גדול אומר אז זה כך ובלי שאלות
 
 

אייל גלבוע

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
התכוונו בכך?!

מותר לדרוש 'דרושים' ו'פנינים', אך זה לא 'התכוונו'.

(דברי חז"ל נאמרו בנוגע להכרעות הלכתיות בלבד, כידוע).
ברשותך, אנסח את שאלתך.

ויש להקשות, דלכאו' כוונו חז"ל התם לעניין הלכה, ולא לדבר זה. ואם תאמר דהוא דרך דרוש ואגדה, הרי אין למדין מן האגדות. וצ"ע.

לכתוב על דברי אדמו"ר שלא כלשון הזה, הוא לכאו' חוצפה.
 

חסידישער

משתמש ותיק
פותח הנושא
המצפה לישועת ה' אמר:
חסידישער אמר:
חכמינו ז"ל אמרו שכדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק והתכוונו בכך לרומם את רוחם של בני ישראל בכל הדורות

התכוונו בכך?!

מותר לדרוש 'דרושים' ו'פנינים', אך זה לא 'התכוונו'.

(דברי חז"ל נאמרו בנוגע להכרעות הלכתיות בלבד, כידוע).
בתורה יש 4 שבילים: פשט רמז דרוש וסוד וכולם אמת... ועל זה נאמר שבעים פנים לתורה היינו שגם הדרשות והפנינים הם חלק מהתורה
לפעמים השתמשו בלשונות חז"ל למליצה אבל לפעמים זהו עוד רובד בדבריהם.
 
 

חסידישער

משתמש ותיק
פותח הנושא
המצפה לישועת ה' אמר:
חסידישער אמר:
חכמינו ז"ל אמרו שכדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק והתכוונו בכך לרומם את רוחם של בני ישראל בכל הדורות

התכוונו בכך?!

מותר לדרוש 'דרושים' ו'פנינים', אך זה לא 'התכוונו'.

(דברי חז"ל נאמרו בנוגע להכרעות הלכתיות בלבד, כידוע).


ועוד דבר:
מטבע הלשון הזו כבר מוזכרת אצל צדיקי הדורות (בני יששכר) וחז"ל שראייתם היתה עד סוף כל הדורות בודאי ידעו שצדיקים ישתמשו לעודד ולחזק את בני ישראל ובכונה השתמשו במטבע לשון זו כדי שיוכלו לעשות את השימוש הזה.
 
 

שמעיה

משתמש ותיק
חסידישער אמר:
מתוך שיחת האדמו"ר מרחמסטריוקא עם הסופר ר' טוביה פריינד (פורסם בתוספת התורנית בהמודיע ערש"ק בהר):

שאלה:
איך ניגשים השנה לשמחת ההילולא בל"ג בעומר, כשביום זה מלאה שנה לאסון הנורא בו נספו בהר הקודש מירון מ"ה נפשות שבאון לשוש ולשמוח בשמחת הרשב"י

תשובת האדמו"ר מרחמסטריוקא:
קשה מאוד לדבר. זה לא פשוט.
אבל כשבאים לחקור ולברר מה היה באסון המפולת הנודע שארע במירון לפני מאה ואחד עשרה שנים, בשנת תרע"א בעת ההדלקה, בשעתו זה גם היה אסון נוראי, ביחס לכמות האנשים שעלו באותם שנים לאתרא קדישא מירון. כלי רכב עדיין לא היו. הגיעו מירושלים בחמורים או אתונות לאחר טלטולי דרכים, ומספר ההרוגים והפצועים שהיו אז היה רב.
וגם אז, שנה לאחר האסון, חשבו לתקן תקנות שונות. תחילה תיקנו שנשים לא יבואו באותה שנה למירון, יש שרצו לתקן על שבע שנים. שמעתי שכבר אז רצו לתקן שיתחלקו בזמני ההגעה לציון הקדוש כדי למנוע צפיפות. אבל לא שמענו שחשבו לבטל את השמחה וההילולא קדישא. ורק לאחר שחוזקו בדקי המקום הוחלט להמשיך את השמחה במתכונתה כמידי שנה.
אמנם זה לא פשוט במיוחד לבני המשפחות שיערכו את היארצייט על קרובי משפחתם שהסתלקו, ויחד עם זאת לשמוח בשמחת הרשב"י, אך להתאבל ביום זה הדבר לא פשוט כל כך, שכן מובא מספרי הקדמונים על רבי אברהם הלוי, אחד מתלמידי האר"י הק' שהיה דרכו להתענות כל יום על חורבן בית המקדש והיה אומר נחם בתפילתו. ופעם אחת בהיותו באתרא קדישא מירון ביום ההילולא נהג כמנהגו באמירת נחם והתגלה התנא האלוקי לרבו האריז"ל ואמר לו כיון שהגיד התלמיד הלז נחם ביום שמחתי לכן יראה בנחמה רח"ל. וכעבור זמן לא רב פגעה בו מידת הדין רח"ל, כיון שהפריע לשמחתו של צדיק. הרי שרואים אשר בעת ההילולא קדישא שורה שמחה גדולה בכל העולמות העליונים
חכמינו ז"ל אמרו שכדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק והתכוונו בכך לרומם את רוחם של בני ישראל בכל הדורות, שכאשר נמצאים בשעת הדחק ח"ו הרי שכדאי רבי שמעון לסמוך עליו ושבזכותו יוכלו לצאת למרחב בכל העניינים הנצרכים.
ומי יכול לומר השנה לאחר מה שקרה שאינו שעת הדחק. ודווקא לעת הזו צריכים לסמוך על רבי שמעון, שיפטור את העולם ממידת הדין, ומעתה יומתקו כל הדינים ושיהיו רק רחמים גדולים

וא''ת, שמצאנו שבטלו לימים טובים שבמגילת תענית, כאשר אירע באותו יום אסון. היינו, הייתה תקנת חכמים שלא להתענות ולא להספיד בי''ב אדר כיום טוריינוס, ובטלו את היום טוב מחמת אסון הריגת שמעיה ואחיה (גמ' תענית יח, ב). וצ''ע.
ושמא יש לומר, שעשו חכמים חיזוק למנהג ישראל יותר מדבריהם. 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
וא''ת, שמצאנו שבטלו לימים טובים שבמגילת תענית, כאשר אירע באותו יום אסון. היינו, הייתה תקנת חכמים שלא להתענות ולא להספיד בי''ב אדר כיום טוריינוס, ובטלו את היום טוב מחמת אסון הריגת שמעיה ואחיה (גמ' תענית יח, ב). וצ''ע.
ושמא יש לומר, שעשו חכמים חיזוק למנהג ישראל יותר מדבריהם.
מדברי רב סעדיה גאון בסליחות לתענית אסתר משמע דסבירא ליה שפפוס ולוליינוס הם הם שמעיה ואחיה, ובדור הראשון קבעוהו ליום טוב משום ששמחת מות טוריינוס היתה חשובה להם יותר מהצער על פפוס ולוליינוס, ובדורות הבאים ביטלו את השמחה משום שביסודה יש גם סיבה להתאבל (וגם לפי שיטה זו יש מקום לבטל את שמחת ל"ג לעומר אם אכן זה יום פטירת רשב"י...).
 

שירת הלווים

משתמש ותיק
לכאורה ישנו הבדל בין האבל של הנפטרים במירון בשנה שעברה שעם כל הצער הרב לא נקבע לדורות אי משום שלא מן הדין לקבעו ואי משום שאין ביד אף אחד לקבעו לדורות
אבל שמחת הרשב"י נקבעה לדורות ולכך לא נגעו זה בזה
כמובן שאין כוונתי להתעלם מהתחושות ורק באתי לדון מן הדין
 

יהודי מפרגן

משתמש ותיק
אני חושב שאין זה כלל שאלה
וודאי שאין שמחת הרשב"י אמור להיות מושבתת
ואדרבה הריקודים והשמחה יהיה לעילוי נשמתם
גילוי נאות אני קרוב משפחה של אחד ההרוגים
 

שירת הלווים

משתמש ותיק
יהודי מפרגן אמר:
אני חושב שאין זה כלל שאלה
וודאי שאין שמחת הרשב"י אמור להיות מושבתת
ואדרבה הריקודים והשמחה יהיה לעילוי נשמתם
גילוי נאות אני קרוב משפחה של אחד ההרוגים
אין בכוונתי לחלוק על דבריך ואדרבה מאוד מרגש לראות שאנשים שיש להם קשר לאותו אסון לא מוכנים לוותר על העניין הגדול שבשמחת לג' בעומר 
רק עניין אחד צריך לזכור שבסוף הדברים אבל הוא אבל ושמחה היא שמחה ולא לערב בין הדברים וגם השמחה בלג' היא לא על פטירת רשב"י אלא שביום מיתתו (לדעות שביום זה מת) מאיר עניינו כאן בעניין הגלוי שהיה בחייו 
 
 

עמנואל

משתמש ותיק
חסידישער אמר:
ופעם אחת בהיותו באתרא קדישא מירון ביום ההילולא נהג כמנהגו באמירת נחם והתגלה התנא האלוקי לרבו האריז"ל ואמר לו כיון שהגיד התלמיד הלז נחם ביום שמחתי לכן יראה בנחמה רח"ל.
נראה שהדין של רשב"י פגע בו משום שנהג כן בקברו של רשב"י, מש"אכ בשאר שנים שנהג כן שלא בקברו. ואולי שומר נפשו ירחק מן המקום ושב ואל תעשה עדיף.
 

רימון

משתמש ותיק
סאדיגורא אמר:
גליון זעקת הרשב''י - פרשת בהר.pdf
ראיתי השטויות האלה בבית הכנסת, ותמיהני שאם באמת מאמינים שהאסון היה מיוזמתם של הציונים בכוונה כדי לדלל האוכלוסיה החרדים, ק"ו שאסור ללכת לשם השנה שיש שליטה מלאה של אותן אנשים... וצ"ע.
 
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
חסידישער אמר:
עיין בלינק המצורף https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=612441&width=-17&scroll=0&udid=15880791607987972&pagenum=102


וצע"ג מה שכתב שם שלא מצינו לשון זה אלא בר"ש , דהרי איתא בלשון זה ממש על רבי אליעזר בנידה ט :
 
 

סאדיגורא

משתמש ותיק
רימון אמר:
סאדיגורא אמר:
גליון זעקת הרשב''י - פרשת בהר.pdf
ראיתי השטויות האלה בבית הכנסת, ותמיהני שאם באמת מאמינים שהאסון היה מיוזמתם של הציונים בכוונה כדי לדלל האוכלוסיה החרדים, ק"ו שאסור ללכת לשם השנה שיש שליטה מלאה של אותן אנשים... וצ"ע.
אפשר בבקשה צילום של הקטע מהעלון עליו אתה מוחה?
דילול אוכלוסיה?
מה הוא רוצה?

img-20220515-wa0526_optimized.jpg
 

ממממממממ

משתמש ותיק
סאדיגורא אמר:
רימון אמר:
סאדיגורא אמר:
גליון זעקת הרשב''י - פרשת בהר.pdf
ראיתי השטויות האלה בבית הכנסת, ותמיהני שאם באמת מאמינים שהאסון היה מיוזמתם של הציונים בכוונה כדי לדלל האוכלוסיה החרדים, ק"ו שאסור ללכת לשם השנה שיש שליטה מלאה של אותן אנשים... וצ"ע.
אפשר בבקשה צילום של הקטע מהעלון עליו אתה מוחה?
דילול אוכלוסיה?
מה הוא רוצה?
סברא זו קצת מצחיקה כי להרג 45 אנשים אין שום משמעות על דילול האוכלוסיה החרדית שמונה פי כמה וכמה.
 
 

ישתבח שמו לעד

משתמש ותיק
רימון אמר:
סאדיגורא אמר:
גליון זעקת הרשב''י - פרשת בהר.pdf
ראיתי השטויות האלה בבית הכנסת, ותמיהני שאם באמת מאמינים שהאסון היה מיוזמתם של הציונים בכוונה כדי לדלל האוכלוסיה החרדים, ק"ו שאסור ללכת לשם השנה שיש שליטה מלאה של אותן אנשים... וצ"ע.
האמת היא שכבר התבלבלתי לגמרי מה  עוד יכול לגרום לדילול האוכלוסיה, חיסונים, מקווה ריין, אסון מירון, ומה הלאה??????
 
 

מםאלף

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
חסידישער אמר:
עיין בלינק המצורף https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=612441&width=-17&scroll=0&udid=15880791607987972&pagenum=102


וצע"ג מה שכתב שם שלא מצינו לשון זה אלא בר"ש , דהרי איתא בלשון זה ממש על רבי אליעזר בנידה ט :
 
וכן כתוב בתוס' (פסחים קו.) על רשב"ם
קפיד אכסא פגימא - פירש רשב"ם דקפיד לכתחלה דוקא ואם אין לו אלא פגום יקדש עליו ותימה א"כ איך התירו לאכול קודם הבדלה משום קפידא דפגימה מיהו ראוי רשב"ם לסמוך עליו בשעת הדחק:
 

לומד התורה

משתמש ותיק
מםאלף אמר:
זאת נחמתי אמר:
חסידישער אמר:
עיין בלינק המצורף https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=612441&width=-17&scroll=0&udid=15880791607987972&pagenum=102
וצע"ג מה שכתב שם שלא מצינו לשון זה אלא בר"ש , דהרי איתא בלשון זה ממש על רבי אליעזר בנידה ט :
וכן כתוב בתוס' (פסחים קו.) על רשב"ם
קפיד אכסא פגימא - פירש רשב"ם דקפיד לכתחלה דוקא ואם אין לו אלא פגום יקדש עליו ותימה א"כ איך התירו לאכול קודם הבדלה משום קפידא דפגימה מיהו ראוי רשב"ם לסמוך עליו בשעת הדחק:
אולי יש ליישב שהכוונה שרק אצל ר"ש נאמר עניין זה ג' פעמים בש"ס. 
 
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
ישתבח שמו לעד אמר:
רימון אמר:
סאדיגורא אמר:
גליון זעקת הרשב''י - פרשת בהר.pdf
ראיתי השטויות האלה בבית הכנסת, ותמיהני שאם באמת מאמינים שהאסון היה מיוזמתם של הציונים בכוונה כדי לדלל האוכלוסיה החרדים, ק"ו שאסור ללכת לשם השנה שיש שליטה מלאה של אותן אנשים... וצ"ע.
האמת היא שכבר התבלבלתי לגמרי מה  עוד יכול לגרום לדילול האוכלוסיה, חיסונים, מקווה ריין, אסון מירון, ומה הלאה??????
 

איך שכחת התכלת?
 

ישתבח שמו לעד

משתמש ותיק
אהרן פישר אמר:
ישתבח שמו לעד אמר:
רימון אמר:
ראיתי השטויות האלה בבית הכנסת, ותמיהני שאם באמת מאמינים שהאסון היה מיוזמתם של הציונים בכוונה כדי לדלל האוכלוסיה החרדים, ק"ו שאסור ללכת לשם השנה שיש שליטה מלאה של אותן אנשים... וצ"ע.
האמת היא שכבר התבלבלתי לגמרי מה  עוד יכול לגרום לדילול האוכלוסיה, חיסונים, מקווה ריין, אסון מירון, ומה הלאה??????

איך שכחת התכלת?
לא מכיר?
מה זה?  משהו חדש?
 
 
ישתבח שמו לעד אמר:
אהרן פישר אמר:
ישתבח שמו לעד אמר:
האמת היא שכבר התבלבלתי לגמרי מה  עוד יכול לגרום לדילול האוכלוסיה, חיסונים, מקווה ריין, אסון מירון, ומה הלאה??????

איך שכחת התכלת?
לא מכיר?
מה זה?  משהו חדש?
גא"מ
 
 

חסידישער

משתמש ותיק
פותח הנושא
מתון מתון אמר:
מענין לענין באותו ענין מצו"ב ר"ד ניחום אבלים א' מגדולי הדור שליט"א אצל משפ' מירון.בניחום אבלים אצל משפחות האבלים באסון מירון בהר בחוקותי תשפא.pdf
איזה אדמו"ר זה?
 

סאדיגורא

משתמש ותיק
רימון אמר:
סאדיגורא אמר:
גליון זעקת הרשב''י - פרשת בהר.pdf
ראיתי השטויות האלה בבית הכנסת, ותמיהני שאם באמת מאמינים שהאסון היה מיוזמתם של הציונים בכוונה כדי לדלל האוכלוסיה החרדים, ק"ו שאסור ללכת לשם השנה שיש שליטה מלאה של אותן אנשים... וצ"ע.
אני עדיין ממתין לצילום הקטע ה'שטותי' לטעמך...
 
 
חלק עליון תַחתִית