יש ענין שלא "להתחמץ" אחרי פסח?

מתגעגע

משתמש רגיל
שמעתי מיהודי תמים שיש לו ענין שלא להתחמץ אחר פסח מיד עד שבת או סעודת מצוה - ושאלתיו אם זה אינו בגדר בל תוסיף וטוען שיש לזה איזה מקור. האם מישהו שמע על ענין כזה?
 

משיב דבר

משתמש ותיק
מה עם להכנס הביתה מיד אחרי סוכות?
אגב, נא לא לפתוח אשכול על כל מה שתשמע או שמעת מאנשים תמימים....
אם יש כזה ענין הוא רק ענין רגשי של הרגשה של ביעוט במצות, אבל זה לאנשים תמימים, שחושבים שהמצוה קשורה עם ענין החמץ כשלעצמו, אבל אנשים שאינ תמימים מבינים שמצה אחר הפסח היא כלום, כי כל המעלה שלה הוא רק המצוה, ורגע אחרי הפסח היא חמץ!
- הגר"א למשל נהג בדיוק להפך להבדיל על שכר להראות שהכל מצד המצוה.
וידוע מש"כ רש"י בסנהדרין בטעם העונש של מי שמחזיר אבידה לגוי.
 

יעקב משה

משתמש ותיק
יש עניין ללמוד גמרא בט' באב?
יש עניין ללכת יחפים?
לא מסתבר שיש ענין לצום/לא לאכול חמץ אחרי פסח אא"כ זה נובע מחשש הגיוני
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
מה עם להכנס הביתה מיד אחרי סוכות?
אגב, נא לא לפתוח אשכול על כל מה שתשמע או שמעת מאנשים תמימים....
אם יש כזה ענין הוא רק ענין רגשי של הרגשה של ביעוט במצות, אבל זה לאנשים תמימים, שחושבים שהמצוה קשורה עם ענין החמץ כשלעצמו, אבל אנשים שאינ תמימים מבינים שמצה אחר הפסח היא כלום, כי כל המעלה שלה הוא רק המצוה, ורגע אחרי הפסח היא חמץ!
- הגר"א למשל נהג בדיוק להפך להבדיל על שכר להראות שהכל מצד המצוה.
וידוע מש"כ רש"י בסנהדרין בטעם העונש של מי שמחזיר אבידה לגוי.
אדרבא, שם היה זה מצווה.
כאגב, כן היה מנהג הרבה גדולים.
 

לביא

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
אם יש כזה ענין הוא רק ענין רגשי של הרגשה של ביעוט במצות, אבל זה לאנשים תמימים, שחושבים שהמצוה קשורה עם ענין החמץ כשלעצמו, אבל אנשים שאינ תמימים מבינים שמצה אחר הפסח היא כלום, כי כל המעלה שלה הוא רק המצוה, ורגע אחרי הפסח היא חמץ!
יתרה מזו, אין מצוה לאכול מצה כל שבעה. כשם שאין מצוה לאכל חמץ במוצאי פסח.
אם הדבר היה בגדר עיקר הדין, כמו להניח תפילין עוד 5 דק׳ אחרי תפילה, או להקפיד על ר״ת במוצ״ש (שיש בזה אף מצוות תוספת שבת) וכד׳, אה״נ. אבל אין שום גדר בהלכה לא לאכול חמץ אחרי פסח.
(ואולי היינו מוציאים שיהיה גדר ״הידור״ בשנה רגילה בו שבת לא יוצא אחרי שביעי של פסח, לא לאכול חמץ עד ר״ת, בדיוק כמו שנזהרים לא לאכול עד ר״ת של יוה״כ. שניהם כרת. אבל יתרה מכך לא)
 

מתגעגע

משתמש רגיל
פותח הנושא
משיב דבר אמר:
מה עם להכנס הביתה מיד אחרי סוכות?
אגב, נא לא לפתוח אשכול על כל מה שתשמע או שמעת מאנשים תמימים....
אם יש כזה ענין הוא רק ענין רגשי של הרגשה של ביעוט במצות, אבל זה לאנשים תמימים, שחושבים שהמצוה קשורה עם ענין החמץ כשלעצמו, אבל אנשים שאינ תמימים מבינים שמצה אחר הפסח היא כלום, כי כל המעלה שלה הוא רק המצוה, ורגע אחרי הפסח היא חמץ!
- הגר"א למשל נהג בדיוק להפך להבדיל על שכר להראות שהכל מצד המצוה.
וידוע מש"כ רש"י בסנהדרין בטעם העונש של מי שמחזיר אבידה לגוי.


לכן ציינתי שהוא ציטט את זה בשם צדיקים ותמהתי אם מישהו יודע מקור כי גם לי לא נראה נכון.
ובאמת ידוע הסיפור של ה'אנשי סוכות שלא רצו לחזור הביתה אחרי סוכות.
 
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
לביא אמר:
משיב דבר אמר:
אם יש כזה ענין הוא רק ענין רגשי של הרגשה של ביעוט במצות, אבל זה לאנשים תמימים, שחושבים שהמצוה קשורה עם ענין החמץ כשלעצמו, אבל אנשים שאינ תמימים מבינים שמצה אחר הפסח היא כלום, כי כל המעלה שלה הוא רק המצוה, ורגע אחרי הפסח היא חמץ!
יתרה מזו, אין מצוה לאכול מצה כל שבעה. כשם שאין מצוה לאכל חמץ במוצאי פסח.
אם הדבר היה בגדר עיקר הדין, כמו להניח תפילין עוד 5 דק׳ אחרי תפילה, או להקפיד על ר״ת במוצ״ש (שיש בזה אף מצוות תוספת שבת) וכד׳, אה״נ. אבל אין שום גדר בהלכה לא לאכול חמץ אחרי פסח.
(ואולי היינו מוציאים שיהיה גדר ״הידור״ בשנה רגילה בו שבת לא יוצא אחרי שביעי של פסח, לא לאכול חמץ עד ר״ת, בדיוק כמו שנזהרים לא לאכול עד ר״ת של יוה״כ. שניהם כרת. אבל יתרה מכך לא)
א. יש שיטות שיש מצווה כל שבעה.
ב. מציל הרבה פעמים מאיסור חמץ שעבר עליו הפסח.
 

לביא

משתמש ותיק
ה' הוא האלוקים אמר:
לביא אמר:
משיב דבר אמר:
אם יש כזה ענין הוא רק ענין רגשי של הרגשה של ביעוט במצות, אבל זה לאנשים תמימים, שחושבים שהמצוה קשורה עם ענין החמץ כשלעצמו, אבל אנשים שאינ תמימים מבינים שמצה אחר הפסח היא כלום, כי כל המעלה שלה הוא רק המצוה, ורגע אחרי הפסח היא חמץ!
יתרה מזו, אין מצוה לאכול מצה כל שבעה. כשם שאין מצוה לאכל חמץ במוצאי פסח.
אם הדבר היה בגדר עיקר הדין, כמו להניח תפילין עוד 5 דק׳ אחרי תפילה, או להקפיד על ר״ת במוצ״ש (שיש בזה אף מצוות תוספת שבת) וכד׳, אה״נ. אבל אין שום גדר בהלכה לא לאכול חמץ אחרי פסח.
(ואולי היינו מוציאים שיהיה גדר ״הידור״ בשנה רגילה בו שבת לא יוצא אחרי שביעי של פסח, לא לאכול חמץ עד ר״ת, בדיוק כמו שנזהרים לא לאכול עד ר״ת של יוה״כ. שניהם כרת. אבל יתרה מכך לא)
א. יש שיטות שיש מצווה כל שבעה.
ב. מציל הרבה פעמים מאיסור חמץ שעבר עליו הפסח.
א. אני יודע, אבל למעשה אנו לא תופסים כך
ב. מצד זה ניחא. אני מדבר מצד גדרים שנמצאים בהלכה, ולכן תפסתי דוג׳ מיוה״כ.
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
לביא אמר:
ה' הוא האלוקים אמר:
לביא אמר:
יתרה מזו, אין מצוה לאכול מצה כל שבעה. כשם שאין מצוה לאכל חמץ במוצאי פסח.
אם הדבר היה בגדר עיקר הדין, כמו להניח תפילין עוד 5 דק׳ אחרי תפילה, או להקפיד על ר״ת במוצ״ש (שיש בזה אף מצוות תוספת שבת) וכד׳, אה״נ. אבל אין שום גדר בהלכה לא לאכול חמץ אחרי פסח.
(ואולי היינו מוציאים שיהיה גדר ״הידור״ בשנה רגילה בו שבת לא יוצא אחרי שביעי של פסח, לא לאכול חמץ עד ר״ת, בדיוק כמו שנזהרים לא לאכול עד ר״ת של יוה״כ. שניהם כרת. אבל יתרה מכך לא)
א. יש שיטות שיש מצווה כל שבעה.
ב. מציל הרבה פעמים מאיסור חמץ שעבר עליו הפסח.
א. אני יודע, אבל למעשה אנו לא תופסים כך
ב. מצד זה ניחא. אני מדבר מצד גדרים שנמצאים בהלכה, ולכן תפסתי דוג׳ מיוה״כ.
מי זה 'אנו'?
 

לביא

משתמש ותיק
ה' הוא האלוקים אמר:
לביא אמר:
ה' הוא האלוקים אמר:
א. יש שיטות שיש מצווה כל שבעה.
ב. מציל הרבה פעמים מאיסור חמץ שעבר עליו הפסח.
א. אני יודע, אבל למעשה אנו לא תופסים כך
ב. מצד זה ניחא. אני מדבר מצד גדרים שנמצאים בהלכה, ולכן תפסתי דוג׳ מיוה״כ.
מי זה 'אנו'?
עם ישראל?
(לפי השיטות הללו צריך לאכול כל שבעה כזית ממצת יד שמורה, דומייני שאף אחד לא נוהג כך היום)
 
ה' הוא האלוקים אמר:
משיב דבר אמר:
מה עם להכנס הביתה מיד אחרי סוכות?
אגב, נא לא לפתוח אשכול על כל מה שתשמע או שמעת מאנשים תמימים....
אם יש כזה ענין הוא רק ענין רגשי של הרגשה של ביעוט במצות, אבל זה לאנשים תמימים, שחושבים שהמצוה קשורה עם ענין החמץ כשלעצמו, אבל אנשים שאינ תמימים מבינים שמצה אחר הפסח היא כלום, כי כל המעלה שלה הוא רק המצוה, ורגע אחרי הפסח היא חמץ!
- הגר"א למשל נהג בדיוק להפך להבדיל על שכר להראות שהכל מצד המצוה.
וידוע מש"כ רש"י בסנהדרין בטעם העונש של מי שמחזיר אבידה לגוי.
אדרבא, שם היה זה מצווה.
כאגב, כן היה מנהג הרבה גדולים.
עיקר טעמם היה, כנראה, משום חביב.
 

בשלמא

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
ה' הוא האלוקים אמר:
משיב דבר אמר:
מה עם להכנס הביתה מיד אחרי סוכות?
אגב, נא לא לפתוח אשכול על כל מה שתשמע או שמעת מאנשים תמימים....
אם יש כזה ענין הוא רק ענין רגשי של הרגשה של ביעוט במצות, אבל זה לאנשים תמימים, שחושבים שהמצוה קשורה עם ענין החמץ כשלעצמו, אבל אנשים שאינ תמימים מבינים שמצה אחר הפסח היא כלום, כי כל המעלה שלה הוא רק המצוה, ורגע אחרי הפסח היא חמץ!
- הגר"א למשל נהג בדיוק להפך להבדיל על שכר להראות שהכל מצד המצוה.
וידוע מש"כ רש"י בסנהדרין בטעם העונש של מי שמחזיר אבידה לגוי.
אדרבא, שם היה זה מצווה.
כאגב, כן היה מנהג הרבה גדולים.
עיקר טעמם היה, כנראה, משום חביב.
כנזכר ברמ"א
 
 

יתכן ומסתבר

משתמש ותיק
פיילוט 0.4 אמר:
במקום להתאמץ על ענינים נעדרי מקור יש להשקיע בקיום מצוות מפורשות.
אני לדוג' מחליט להתאמץ מעתה יותר ויותר שלא להזיח את החושן מעל האפוד אפי' בהרהור ח''ו ואע''פ שאיני כהן.
כשאתה אומר שלא להזיח חושן מעל האפוד בהרהור, לאיזה 'ענין' אתה מרמז? 
 
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
יתכן ומסתבר אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
במקום להתאמץ על ענינים נעדרי מקור יש להשקיע בקיום מצוות מפורשות.
אני לדוג' מחליט להתאמץ מעתה יותר ויותר שלא להזיח את החושן מעל האפוד אפי' בהרהור ח''ו ואע''פ שאיני כהן.
כשאתה אומר שלא להזיח חושן מעל האפוד בהרהור, לאיזה 'ענין' אתה מרמז? 


קיום מצוות עשה דאורייתא של 'ולא ייזח'.
אבל יש גם מצוות 'ואהבת את ה' אלוקיך', שמלבד גודל חשיבותה, היא גם מועילה לעוד הרבה מצוות.
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
לביא אמר:
דומייני שאף אחד לא נוהג כך היום
אמנם בודדים הם, אך יש הנוהגים כן (פשוט ליטול ידים מדי יום. אינו מורכב במיוחד).
כלל וכלל לא. [הרבה מההולכים בדרך הגר"א נוהגים כך]
לעצם נט"י בחוה"מ יש עוד עניין, מצד כבוד המועד.
 

יתכן ומסתבר

משתמש ותיק
ה' הוא האלוקים אמר:
יתכן ומסתבר אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
במקום להתאמץ על ענינים נעדרי מקור יש להשקיע בקיום מצוות מפורשות.
אני לדוג' מחליט להתאמץ מעתה יותר ויותר שלא להזיח את החושן מעל האפוד אפי' בהרהור ח''ו ואע''פ שאיני כהן.
כשאתה אומר שלא להזיח חושן מעל האפוד בהרהור, לאיזה 'ענין' אתה מרמז? 
קיום מצוות עשה דאורייתא של 'ולא ייזח'.
איך שייך לעבור על לאו זה במחשבה?
 
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ה' הוא האלוקים אמר:
כלל וכלל לא.
מר כי אתרי'...
?
בכללות עם ישראל אין זה בודדים, אדרבא רבים הם המהדרים בכך.
באתרי לא מקובל למנהגי הגר"א ככלל, ואף מנהג זה בפרט - ועדיין אני מכיר רבים וטובים שמהדרים בכך.
 

בשלמא

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
אם יש כזה ענין הוא רק ענין רגשי של הרגשה של ביעוט במצות, אבל זה לאנשים תמימים, שחושבים שהמצוה קשורה עם ענין החמץ כשלעצמו, אבל אנשים שאינם תמימים מבינים שמצה אחר הפסח היא כלום, כי כל המעלה שלה הוא רק המצוה, ורגע אחרי הפסח היא חמץ!
הרב הגדול החבי"ף היה מהתמימים שאכל מצה בר"ה לזכרון לפני ה' לזכות בדין (ע"פ דברי הזוה"ק תצוה).
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ה' הוא האלוקים אמר:
בכללות עם ישראל אין זה בודדים
כוונתי פשוטה: בסביבתי־שלי ראיתי בודדים (בעיקר מטעמים טכניים, כגון קושי באכילת מצות מרובה). הא ותול"מ.
[ומדברי ר' '@לביא' נשמע שגם בקרבתו כן הוא].
 

מתגעגע

משתמש רגיל
פותח הנושא
בשלמא אמר:
בקרעטשניף נהגו כך (ראה רזא דעובדא) וכמדומה שבעוד מקומות כמו בנדבורנא
בסוף מישהו כבר מדבר להענין, האם אפשר לך להעתיק הרזא דעובדא? 
 
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ה' הוא האלוקים אמר:
בכללות עם ישראל אין זה בודדים
כוונתי פשוטה: בסביבתי־שלי ראיתי בודדים (בעיקר מטעמים טכניים, כגון קושי באכילת מצות מרובה). הא ותול"מ.
[ומדברי ר' '@לביא' נשמע שגם בקרבתו כן הוא].


ולו בגלל שמקומך הוא בכותל המזרח החסידי, ומקומו של ר' לביא הוא בכותל המזרח המזרחי.
בעוד שמקומות של הגר"א וההולכים בדרכו [שהם חלק ניכר מהיהדות החרדית השתא] הוא בליטא?
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
לביא אמר:
ה' הוא האלוקים אמר:
לביא אמר:
א. אני יודע, אבל למעשה אנו לא תופסים כך
ב. מצד זה ניחא. אני מדבר מצד גדרים שנמצאים בהלכה, ולכן תפסתי דוג׳ מיוה״כ.
מי זה 'אנו'?
עם ישראל?
(לפי השיטות הללו צריך לאכול כל שבעה כזית ממצת יד שמורה, דומייני שאף אחד לא נוהג כך היום)


א. לא רק שצריך מצה שמורה אלא ראוי אף לאכול אותם לבדם שיהיה טעם מצה (דעת הגריש"א והגר"מ שטרנבוך) .

ב. ומסתמא התכוונת לאמר שלא ראית אף אחד נוהג כך.

ג. וואו. האשכול הזה מעורר בי געגועים.
 
חלק עליון תַחתִית