יש עשר אפשר להתחיל!

עניו מעכשיו

משתמש רגיל
שמעו סיפור קצר עם שאלה בסופו

את השטיבלאך הסמוך לביתי אני נוהג לפקוד פעם ביום לכל הפחות. מתוקף היותי ביישן ופחדן, איני ניגש שליח ציבור.
אל תראו אותי ככה. תמיד אני מבטיח לעצמי שבפעם הבאה אאזור אומץ, בנתיים אני סוקר על פעילות השליח ציבור, מביט ולומד.
כדרכו של שיטבלאך יש כל פעם חזן אחר, כל חזן עם הסיפור שלו, עם הסגנון שלו, ה' ישמור עליהם.
פעם זה חסיד, לפעמים זה ליטאי צעיר או ממהר, ספרדי ירא שמים, או חיוב סרוג.
לאחרונה אני סוקר בהתעניינות סיטואציה ממש מרתקת. היא מתרחשת לאחר שהציבור מסיים תפילת לחש.
ניצנים ראשונים ממהרים לסיים את תפילתם. אם יש בציבור אדם שממהר הוא מכחכח בגרונו, מכה באצבע צרידה, ולפעמים יגדיל לעשות בנקישה על השולחן.
השליח ציבור מסיים סוף סוף, ואז מסתובב לבחון את המצב.
אז משדל אותו אחד המתפללים ומהנהן לו, כלומר, יש עשרה, בבקשה, אפשר להתחיל!
כאן העולם מתחלק לסוגים רבים.
יש שלא שואלים שאלות, יש עשר, מתחילים.
יש מפקפקים, סורקים שוב ושוב את מצפון לדרום ולהפך, ובסוף מתרצים. (כי למה שאכשל בברכה לבטלה בגלל שאמרת)
יש שמערימים קשיים במציאת עשרה מתפללים מהודרים. וממשיכים להמתין עד שיוברר כשמש שאפשר להתחיל.

זה לא סיפור, זו סיטואציה.
ואני שואל, מה נכון לעשות במקרה כזה?
להאמין, או לבדוק לבד?
 

אור זרוע

משתמש ותיק
עניו מעכשיו אמר:
שמעו סיפור קצר עם שאלה בסופו

את השטיבלאך הסמוך לביתי אני נוהג לפקוד פעם ביום לכל הפחות. מתוקף היותי ביישן ופחדן, איני ניגש שליח ציבור.
אל תראו אותי ככה. תמיד אני מבטיח לעצמי שבפעם הבאה אאזור אומץ, בנתיים אני סוקר על פעילות השליח ציבור, מביט ולומד.
כדרכו של שיטבלאך יש כל פעם חזן אחר, כל חזן עם הסיפור שלו, עם הסגנון שלו, ה' ישמור עליהם.
פעם זה חסיד, לפעמים זה ליטאי צעיר או ממהר, ספרדי ירא שמים, או חיוב סרוג.
לאחרונה אני סוקר בהתעניינות סיטואציה ממש מרתקת. היא מתרחשת לאחר שהציבור מסיים תפילת לחש.
ניצנים ראשונים ממהרים לסיים את תפילתם. אם יש בציבור אדם שממהר הוא מכחכח בגרונו, מכה באצבע צרידה, ולפעמים יגדיל לעשות בנקישה על השולחן.
השליח ציבור מסיים סוף סוף, ואז מסתובב לבחון את המצב.
אז משדל אותו אחד המתפללים ומהנהן לו, כלומר, יש עשרה, בבקשה, אפשר להתחיל!
כאן העולם מתחלק לסוגים רבים.
יש שלא שואלים שאלות, יש עשר, מתחילים.
יש מפקפקים, סורקים שוב ושוב את מצפון לדרום ולהפך, ובסוף מתרצים. (כי למה שאכשל בברכה לבטלה בגלל שאמרת)
יש שמערימים קשיים במציאת עשרה מתפללים מהודרים. וממשיכים להמתין עד שיוברר כשמש שאפשר להתחיל.

זה לא סיפור, זו סיטואציה.
ואני שואל, מה נכון לעשות במקרה כזה?
להאמין, או לבדוק לבד?

על הנושאים האלה ועל כל מה שמתרחש בשטיבלאך, התפרסם ספר מרתק הנקרא "בזמן הזה" בג' כרכים, מצוי בהיברובוקס.
 

משכיל לאיתן

משתמש ותיק
בעיה ידועה

יש את אלו שברגע שהם עולים חזן מאבדים את היכולת הבסיסית לספור עד עשר
יש את אלו שימשיכו לחפש דווקא כי זירזת אותם "כי לא אתה תגיד להם מה לעשות"
ויש את אלו שרועדים מכל עלה נידף ומתחילים מיד כמבחינים ברחש קל לכיוונם

אני בדרך כלל מתחיל כשמסמנים לי
אלא אם כן המעורר נראה חשוד..
[יש גם הבדל בין אחד שאומר "תתחיל", לבין אחד שמסמן "עשר"]
 

יהודי

משתמש ותיק
בלאו הכי עושים תנאי (דאל"כ בימינו קשה למצוא עשרה שמקשיבים לברכותיו), כך שאי"ז ברכה לבטלה.
לגבי נאמנות האנשים, אפשר לראות ברגע במי מדובר ולהחליט. למרות שיש כאלו שלא סומכים על אף אחד, וסופרים שוב ושוב עם פרצוף קשוח.
 

הפשוט

משתמש ותיק
לענ"ד במעריב יכול להתחיל שהרי לכתחילה סגי בששה כמו שפסקו כמעט כל האחרונים ובשחרית ומנחה ג"כ לכאורה יתחיל גם שמסתמא ההוא דובר אמת וגם שלרוב ברגע שיתחיל יהיו כמה שיפסעו מיד שעד עכשיו פשוט האריכו בבקשות וזה דבר שרואים בכל תפילה וגם שהמג"א ועוד מתירים בששה מתפללים גם בחזרת הש"ץ ובדעי' אפשר לסמוך ובפרט אם מקיימים עצת המשנ"ב שזה תפילת נדבה כנלענ"ד.
ולסיכום תמיד יכול להתחיל מיד
 

מגנא ומצלא

משתמש ותיק
עניו מעכשיו אמר:
שמעו סיפור קצר עם שאלה בסופו

את השטיבלאך הסמוך לביתי אני נוהג לפקוד פעם ביום לכל הפחות. מתוקף היותי ביישן ופחדן, איני ניגש שליח ציבור.
אל תראו אותי ככה. תמיד אני מבטיח לעצמי שבפעם הבאה אאזור אומץ, בנתיים אני סוקר על פעילות השליח ציבור, מביט ולומד.
כדרכו של שיטבלאך יש כל פעם חזן אחר, כל חזן עם הסיפור שלו, עם הסגנון שלו, ה' ישמור עליהם.
פעם זה חסיד, לפעמים זה ליטאי צעיר או ממהר, ספרדי ירא שמים, או חיוב סרוג.
לאחרונה אני סוקר בהתעניינות סיטואציה ממש מרתקת. היא מתרחשת לאחר שהציבור מסיים תפילת לחש.
ניצנים ראשונים ממהרים לסיים את תפילתם. אם יש בציבור אדם שממהר הוא מכחכח בגרונו, מכה באצבע צרידה, ולפעמים יגדיל לעשות בנקישה על השולחן.
השליח ציבור מסיים סוף סוף, ואז מסתובב לבחון את המצב.
אז משדל אותו אחד המתפללים ומהנהן לו, כלומר, יש עשרה, בבקשה, אפשר להתחיל!
כאן העולם מתחלק לסוגים רבים.
יש שלא שואלים שאלות, יש עשר, מתחילים.
יש מפקפקים, סורקים שוב ושוב את מצפון לדרום ולהפך, ובסוף מתרצים. (כי למה שאכשל בברכה לבטלה בגלל שאמרת)
יש שמערימים קשיים במציאת עשרה מתפללים מהודרים. וממשיכים להמתין עד שיוברר כשמש שאפשר להתחיל.

זה לא סיפור, זו סיטואציה.
ואני שואל, מה נכון לעשות במקרה כזה?
להאמין, או לבדוק לבד?
אפשר לצרף את זה שאפשר להתחיל גם עם 7 אנשים.
וממילא כשמישהו אומר שיש עשר מסתמא שבע ודאי יש.
 
 

הפשוט

משתמש ותיק
מגנא ומצלא אמר:
אפשר לצרף את זה שאפשר להתחיל גם עם 7 אנשים.
וממילא כשמישהו אומר שיש עשר מסתמא שבע ודאי יש.
אין שיטה 7 רק 6 וכבר כתבתי תשובה אחד לפניך באריכות
 

יהודי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
יהודי אמר:
בלאו הכי עושים תנאי
מי עושה?


מי שהגיע לסימן הזה בלימוד המ"ב:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה סימן קכד סעיף ד
כשש"צ חוזר התפלה, הקהל יש להם לשתוק ולכוין לברכות שמברך החזן ולענות אמן. ואם אין ט' מכוונים לברכותיו, קרוב להיות ברכותיו לבטלה. לכן כל אדם יעשה עצמו כאילו אין ט' זולתו, ויכוין לברכת החזן. 
ובמ"ב (ס"ק יט): והעולם נוהגין לצרף למנין ולהתפלל חזרת הש"ץ אפילו מי שיודעין בו שמשיח ואינו שומע חזרת הש"ץ כראוי. ונ"ל דבכגון זה טוב להתנהג כמו שכתב בספר שולחן שלמה שיתנה הש"ץ בינו לבין עצמו בחזרת התפילה שא"ל יענו תשעה אמן אחריו ויכונו לברכותיו שיהא התפילה ההיא בתורת נדבה: 
 

יהודי

משתמש ותיק
זאת מחלוקת גדולה בפוסקים אם אפשר להתחיל עם ששה. עם ט' יש מקילים טפי דלא גרע מישן.
 

חימקו

משתמש ותיק
יהודי אמר:
חימקו אמר:
יהודי אמר:
בלאו הכי עושים תנאי
מי עושה?


מי שהגיע לסימן הזה בלימוד המ"ב:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה סימן קכד סעיף ד
כשש"צ חוזר התפלה, הקהל יש להם לשתוק ולכוין לברכות שמברך החזן ולענות אמן. ואם אין ט' מכוונים לברכותיו, קרוב להיות ברכותיו לבטלה. לכן כל אדם יעשה עצמו כאילו אין ט' זולתו, ויכוין לברכת החזן. 
ובמ"ב (ס"ק יט): והעולם נוהגין לצרף למנין ולהתפלל חזרת הש"ץ אפילו מי שיודעין בו שמשיח ואינו שומע חזרת הש"ץ כראוי. ונ"ל דבכגון זה טוב להתנהג כמו שכתב בספר שולחן שלמה שיתנה הש"ץ בינו לבין עצמו בחזרת התפילה שא"ל יענו תשעה אמן אחריו ויכונו לברכותיו שיהא התפילה ההיא בתורת נדבה: 

אני הגעתי...ובדר"כ איני זוכר לעשות תנאי. ונראה לי שהעולם לא נוהג כך.
 

יהודי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
יהודי אמר:
חימקו אמר:


מי שהגיע לסימן הזה בלימוד המ"ב:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה סימן קכד סעיף ד
כשש"צ חוזר התפלה, הקהל יש להם לשתוק ולכוין לברכות שמברך החזן ולענות אמן. ואם אין ט' מכוונים לברכותיו, קרוב להיות ברכותיו לבטלה. לכן כל אדם יעשה עצמו כאילו אין ט' זולתו, ויכוין לברכת החזן. 
ובמ"ב (ס"ק יט): והעולם נוהגין לצרף למנין ולהתפלל חזרת הש"ץ אפילו מי שיודעין בו שמשיח ואינו שומע חזרת הש"ץ כראוי. ונ"ל דבכגון זה טוב להתנהג כמו שכתב בספר שולחן שלמה שיתנה הש"ץ בינו לבין עצמו בחזרת התפילה שא"ל יענו תשעה אמן אחריו ויכונו לברכותיו שיהא התפילה ההיא בתורת נדבה: 

אני הגעתי...ובדר"כ איני זוכר לעשות תנאי. ונראה לי שהעולם לא נוהג כך.


התכוונתי בציניות כמובן.
זה לא קשה לעשות תנאי, רק צריך להתרגל לזה.
אחרי הכל, שמונה עשרה ברכות שקרובות להיות לבטלה...
 

הפשוט

משתמש ותיק
יהודי אמר:
זאת מחלוקת גדולה בפוסקים אם אפשר להתחיל עם ששה. עם ט' יש מקילים טפי דלא גרע מישן.


המח' בחזרת הש"ץ ולא בקדיש דלכו"ע ששה למעט שיטת הבאה"ט שצריך ט' שהיא יחידאה ועם ט' כולם מתירים ללא פקפוק בקדיש ולא "יש מקילים".
 
 

חימקו

משתמש ותיק
יהודי אמר:
התכוונתי בציניות כמובן.
זה לא קשה לעשות תנאי, רק צריך להתרגל לזה.
אחרי הכל, שמונה עשרה ברכות שקרובות להיות לבטלה...
העולם נוהג כמהרי"ל שכתב דלא כהרא"ש.
 

יהודי

משתמש ותיק
הפשוט אמר:
יהודי אמר:
זאת מחלוקת גדולה בפוסקים אם אפשר להתחיל עם ששה. עם ט' יש מקילים טפי דלא גרע מישן.


המח' בחזרת הש"ץ ולא בקדיש דלכו"ע ששה למעט שיטת הבאה"ט שצריך ט' שהיא יחידאה ועם ט' כולם מתירים ללא פקפוק בקדיש ולא "יש מקילים".
לא דיברתי על קדיש אלא על שמונה עשרה.
 
 

יהודי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
יהודי אמר:
התכוונתי בציניות כמובן.
זה לא קשה לעשות תנאי, רק צריך להתרגל לזה.
אחרי הכל, שמונה עשרה ברכות שקרובות להיות לבטלה...
העולם נוהג כמהרי"ל שכתב דלא כהרא"ש.


איני יודע מה העולם נוהג ומה לא.
אני מכיר רבים שעושים תנאי.
 
 

יהודי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
יהודי אמר:
איני יודע מה העולם נוהג ומה לא.
יהודי אמר:
והעולם נוהגין לצרף למנין ולהתפלל חזרת הש"ץ אפילו מי שיודעין בו שמשיח ואינו שומע חזרת הש"ץ כראוי.
מסתמא התכוונתם במליצה.
במ"ב לא כתוב לגבי התנאי, הוא רק מעיד שבדר"כ לא מקיימים את דברי השו"ע.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
יהודי אמר:
חימקו אמר:
יהודי אמר:
איני יודע מה העולם נוהג ומה לא.
יהודי אמר:
והעולם נוהגין לצרף למנין ולהתפלל חזרת הש"ץ אפילו מי שיודעין בו שמשיח ואינו שומע חזרת הש"ץ כראוי.
מסתמא התכוונתם במליצה.
במ"ב לא כתוב לגבי התנאי, הוא רק מעיד שבדר"כ לא מקיימים את דברי השו"ע.
 

לא הבנתי, ראה בשער הציון.
 
חלק עליון תַחתִית