יצחק בן חיים
משתמש רגיל
העירני בעל קורא מובהק, לענין טעות במנהג העולם (לטענתו), כידוע כל מילה שיש לה ניקוד פת"ח בסופה, לא קוראים את האות המנוקדת בפת"ח אלא רק את ההברה של האות, ומוסיפים כמו אל"ף בפת"ח לפני האות האחרונה, כגון המילה 'מזבח' אע"פ שהפת"ח הוא על האות חי"ת, מ"מ אין קוראים מזבח עם פת"ח על החי"ת אלא מוסיפים אל"ף לפני החי"ת, וכן בכל התיבות שיש בהם פת"ח בסופם כמו תפוח וכו'.
ולפי"ז העירני הבעל קורא שבפרשת זכור כשאר קוראים "'ואתה עיף 'ויגע' וכו'" אשר מנהג העולם הוא לבטאות את העי"ן של יגע כידוע, וזה טעות כי זה כמו שיקראו מזבח עם פת"ח על החי"ת, אלא צריך לדקדק להוסיף אל"ף פתוח"ה לפני העי"ן של ויגע, ואילו את העי"ן אי"צ לקרוא בפת"ח אלא רק הברה של האות עי"ן בלבד ותו לא.
וכמו"כ בקריאת המגילה בפסוק "יעשו עץ 'גבוה' וכו'", צריך ליזהר כנ"ל.
וחילוק זה אינו ניכר לאוזן אלא רק כשיש בעל קורא מובהק ורגיל, ואפשר לשמוע אצלו חילוק בהברה בין האותיות ה"א - אל"ף - עי"ן, כי אם לא זה ממילא נשמע אותו דבר ודו"ק.
דרך אגב הוא השמיע לי הקלטה שדיבר עם הגר"ש דבליצקי זללה"ה והסכים על ידו, וכן עם הגר"מ מאזוז שליט"א, ויען שראיתי שאין העולם נזהרים בכך אמרתי להעלות את הנושא לפורום לשמוע מה דעתכם בזה.
ולפי"ז העירני הבעל קורא שבפרשת זכור כשאר קוראים "'ואתה עיף 'ויגע' וכו'" אשר מנהג העולם הוא לבטאות את העי"ן של יגע כידוע, וזה טעות כי זה כמו שיקראו מזבח עם פת"ח על החי"ת, אלא צריך לדקדק להוסיף אל"ף פתוח"ה לפני העי"ן של ויגע, ואילו את העי"ן אי"צ לקרוא בפת"ח אלא רק הברה של האות עי"ן בלבד ותו לא.
וכמו"כ בקריאת המגילה בפסוק "יעשו עץ 'גבוה' וכו'", צריך ליזהר כנ"ל.
וחילוק זה אינו ניכר לאוזן אלא רק כשיש בעל קורא מובהק ורגיל, ואפשר לשמוע אצלו חילוק בהברה בין האותיות ה"א - אל"ף - עי"ן, כי אם לא זה ממילא נשמע אותו דבר ודו"ק.
דרך אגב הוא השמיע לי הקלטה שדיבר עם הגר"ש דבליצקי זללה"ה והסכים על ידו, וכן עם הגר"מ מאזוז שליט"א, ויען שראיתי שאין העולם נזהרים בכך אמרתי להעלות את הנושא לפורום לשמוע מה דעתכם בזה.