שווה קריאה על אף האריכות (לא דברים עמוקים)

לחזות בנועם

משתמש רגיל
הכל הפוך - הן אצל המצרי והן אצל היהודי.

סוף סוף הגיע העת שכל כך ציפו ויחלו לבואו 'יציאת מצרים' מבית העבדים שהאדונים בהם אכזריים עד מאוד, מחושך מוחלט אל אור גדול. עשרה מכות באוויר ביבשה ובים הרסו כל חלקה טובה במצרים ובאנשיה, פרעה חוטף מהקב"ה מכה איומה שגורמת לו ולו במעט להבין את גודל מלכותו של ה' בעולם, עכשיו, שיעז לזלזל ולומר שאינו שומע בקול ה', ועכשיו ודאי יעזוב הוא את 'העם הנבחר' בשקט שהרי כבר נכווה ברותחין וודאי יזהר אפילו מפושרים, די,בטח ילך לנוח ולרפא את המכות שקיבל ואח"כ קצת יפנה עצמו לשקם את מדינתו, שקט! רוגע! אין ברד מעורב אש, אין צפרדעים מחרישי אוזניים בתנורים ובמיטות, חושב הוא לעצמו בודאי, טוב שיצאו מפה, לא רוצה לראות אותם לפחות לא בשנים הבאות, לא רוצה לא נקמות ולא בעיות, רוצה לישון בשקט! בריא, שמח, עם ילדיי אהוביי. אבל כידוע ליודעי דבר שכל מה שנכתב לפני זה, אולי בהגיון הנורמלי היה צריך להיות כך, אבל, לא כך היו פני הדברים, פרעה הרשע לא נרגע, עוברים רק שלושה ימים ותאוות האכזריות, הנקמה, חוזרים כבראשונה ובגדול! ומחליט, יוצאים להלחם בעם ישראל, רודפים אחריהם, ואני הראשון לדבר, מארגן את סוסו ועולה עליו הוא להיות רוכבו, ואיתו יוצאים כל המצרים המוכים והחבולים שעדיין לא התאוששו. עם ישראל בזמן זה ממשיך להיות מונהג ע"י משה מנהיגם ומושיעם ורואים הם למרחוק את האסון המתקרב אליהם, חילות מצריים מתקרבים ועם ישראל נדחקים בין ים סוף לבין בעל צפון, זהו אין מנוס חושבים לעצמם, הפעם כנראה הסיפור גמור, או שאנו נהרגים או שאנו חוזרים להיות עבדים לאדונים אכזריים, מה עושים!? אך משה רבינו ע"ה מרגיעם; יהיה ניסים! הקב"ה לא עוזב אותנו ואפילו לרגע, קריעת ים סוף נכנסים הם אל תוך הים, וראו זה פלא הולכים הם ביבשה בתוך הים 'והמים להם חומה מימינם ומשמאלם', איזה מעמד אדיר שום עין לא נותרת יבשה אל מול דבר שכזה, כמה ה' גדול! איזה אהבה יש לו לעמנו. המצרים ממשיכים לרדוף ועוד לפני שמספיקים להתקרב אל הים מבינים את המציאות, אך כבר מאוחר 'סוס ורוכבו רמה בים' 'מבחר שלישיו טובעו בים סוף' 'ירדו במצולות כמו אבן' עכשיו כבר מאוחר להבין שלא היה שווה כלל שהרי 'ה' איש מלחמה' ובכל העולם בזמן הזה היו במצב של 'יאחזמו רעד', והשירה מפיות עם ישראל בהנהגת משה רבם פוצחת לה ובוקעת שערים, זהו עכשיו כבר פשוט שבפשוטים מאמין בה' ובמשה עבדו, התלונות בעם ישראל יפסקו, ניסים על גבי ניסים נעשים עימם ועכשיו כבר מבינים ובטוחים 'ה' הוא האלוקים', משה לעולם יהיה רבם ומנהיגם וכל אשר יאמר, כל אחד מהם יקבלם. אך שוב לא כך היה, והתלונות בהמשך הזמן לאט לאט רק גברו ואף רצונם היה לחזור למצרים שכ"כ סבלו שם . ופתאום דברי משה כבר לא מקובלים כבתחילה, מה קרה!? מגיעים ל'מרה' ומתלוננים – 'וילנו העם על משה לאמר מה נשתה' וגם בזאת משה פותר להם את הבעיה 'וימתקו המים' ממשיכים במסע עוד קצת ועוד תלונות – 'וילינו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר' 'ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב' וגם לזה היה פתרון אומר ה' אל משה 'הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו' ועוד אומר ה' בהמשך לתלונות בני ישראל 'שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם' ואולי לפחות עכשיו 'וידעתם כי אני ה' אלוהיכם', חושבים שזה נגמר!? ממש לא! ממשיכים עוד קצת והתלונות חוזרות שוב 'וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה..' 'ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אותי ואת בני ואת מקני בשדה' וגם לזאת יש פתרון, אומר ה' אל משה '.. והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם..'. לא פלא!? עם ישראל מקבלים ניסים על גבי ניסים 'יציאת מצרים' קריעת ים סוף וכו' ועדין התלונה לא פוסקת יש הסבר לדבר? אך בוא נמשיך מעט, לאחר שכל העולם רעד במעמד 'קריעת ים סוף' וראה את כוחו של ה', חשבנו, אולי עכשיו כבר לא יעזו להתעסק ולהלחם עם העם הנבחר, אך לא, מגיע בתוך המדבר - עמלק! 'ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים', למה!? לא ראיתם מה קיבלו קודמכם על שהעזו להלחם עם העם הנבחר? אך פסוק הסיום הוא 'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק' ולאחר הכל אומר ה' אל משה 'כתוב זאת זכרון בספר.. כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים' 'מלחמה לה' בעמלק מדור דור'.​

יציאת מצרים וקריעת הים –לימוד לדורות.

ואריכות דברים דלעיל הבאתי אך ורק להראות עד כמה דומה סיפור זה אל היצר הרע ואל האדם, ואפרש את דברי; פרעה וחילותיו דומים הם בדיוק אל היצר הרע והאכזר שגם אם חשב האדם, הנה, ניצחתיו, עכשיו אשב במנוחה ואמשיך הלאה בחיי, שיזהר! כי מה נעשה שלא כך חושב היצר וגם אם ניצחוהו והנחילו אותו מכות קשות ואכזריות מחכה יום או יומיים ולפעמים אף יותר וחוזר הוא ובגדול, כאילו שלא נחל הפסד צורם מאותו אדם, שעל פני הדברים היה אמור היצר לשבת וללקק את פצעיו, ואף שנוחל הפסד נוסף מהאדם 'ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר' מתגלה הוא בפרצוף אחר מתוך המדבר, מקום שלא ניתן לחשוב עליו שיהיו בו אויבים; 'ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים'. ולכן במלחמה בעמלק ביקש ה' - 'כתוב זאת זכרון בספר.. כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים' למה צריך לזכור זאת תמיד ואף להעלות זאת על הספר!? לומר לאיש היהודי 'אל תאמן בעצמך עד יום מותך' הזהר מהיצר הרע והאכזר וזכור תמיד מה היה לעם ישראל, שאף שמצריים נחלו עשרה מכות ואף שהושבתו בקריעת ים סוף, פתאום יכול לצוץ עדיין מלחמת היצר מאיזה 'עמלק' שקם לו במדבר ולכן המלחמה צריכה להיות - 'מלחמה לה' בעמלק מדור דור', לא לנוח ולחשוב היצר יודע שאני לא בכיוון שלו, הוא כבר מבין שאני לא שומע לו ומנצחו, 'זהירות'. ושם גם ראינו את טבע האדם שאף על פי שעשה להם ה' יתברך ניסים לרוב, תלונתם עדיין בפיהם, עדיין היצר מבצבץ לו באדם אפי' שהכל חלק ואפי' שהכל לטובת האדם, והמצרים לא נלחמים איתם כרגע והכל שקט. והפיתרון לכל זה הוא -'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק' יתמיד האדם להרים ידו, שתגבר תמיד על היצר הרע ואף ילחם איתו עד יומו האחרון, וגם אם הפילו במלכודת 'שבע יפול צדיק וקם', כי הנפילה יכולה להשאר בגדר נפילה שיהיה ממנה תקומה אך יזהר שהנפילה לא תביא לידי התרסקות שבזה מוביל את העמלק בקלות למצב שיגבר ידו על האדם. ועולה לי ש'עמלק' עולה לר"ת עמלק מצריים לעד קימים ולכן המלחמה בהם צריכה להיות 'מדור דור' ולכן אסור שיאמין האדם בעצמו עד יום מותו.
יהי רצון שיבנה ביהמ"ק ויופיע משיח צדקנו במהרה בימינו ושכולנו נהיה חלק מתורת ה' ונוכל לשמוח מכך שהיצר נשחט אל מול עיננו כי נראה איזה הר גבוה צלחנו על אף חומריותנו בזה העולם.​
 

יעבץ

משתמש ותיק
תודה על הדברים המתוקים, אכן לחזות בנועם ה'!
אני מרשה לעצמי להוסיף על דבריך מה שאמרתי בחג, על הפסוק "בים דרכיך ושבילך במים רבים - ועקבותיך לא נודעו", שניתן לחשוב שאחרי גילוי כזה של קריעת ים סוף ואמירת זה א-לי כבר אין מקום לנסיונות ומעכשיו הכל ילך חלק. אבל האמת היא "ועקבותיך לא נודעו" - כמו שבים לא נשאר סימן למה שקרה שם כך גם בנפש היצר לא נח לרגע וצריך הרבה עבודה עצמית כדי להמשיך. והוספתי שלכן ממשיכים לקרוא בתורה גם את ההמשך שלא היה מים, ולכאורה למה לא 'לעצור בשיא'? אלא שרוצים לומר "גם אחרי מעמד ים סוף עדיין יש נסיונות וקשיים".
ועל זה מבקשים ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, שאז תאיר מלכותו בשלמות בלי מקום לנסיגות, ולוואי שנזכה.
 

משה

משתמש רגיל
אכן הכותרת מצדיקה את עצמה,

אולי להוסיף מה ששמעתי מרצ''מ זילברברג, כי לכאו' יש לתמוה על מה עשה ה' ככה, שתהא יציאת מצרים ב2 שלבים קודם היציאה ואח''כ קרי''ס, היפלא מה' דבר להביא את הים סוף שיגאה על מצרים ויטביע את חיל פרעה וכל זרעו בתוככי מצרים ואז בנ''י יצאו ביד רמה ומיד יאמרו שירה, ולהנ''ל אתי שפיר כי הקב''ה רצה ללמדם בינה כי עם פרעה (היצה''ר) לא עובד בזבנג וגמרנו, יצה''ר דומה לזבוב, ולמה דווקא זבוב? כי הוא היחיד שכמה שמגרשים אותו הוא חוזר כאילו לא היה

יתר על כן רצה הקב''ה שאת הכח הנפלא הזה של לא להתייאש, ניקח מפרעה בבחינת כי ממנו ניקח לעבוד את ה' ובחי' גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות ועשינו לה' אלוקינו, להוציא בלעו מפיו, איך להתרומם מכל הנפילות, בתמימות כזו של 'מה זאת עשינו כי שילחנו את ישראל מעבדנו'??? איזו עוצמה של תמימות, מה זאת עשינו, פרעה שואל האם מישהו יכול להסביר מה קרה לנו ששילחנו את ישראל, זה הרי כח נורא של כאילו לא היה, ואת הכח הזה את הפשיטות ותמימות הזו, הקב''ה רצה שנוציא ממנו ונאמץ אותו בחום אל הקדושה

ואם נשים לב הרי מכל פסוקי התורה (כמעט) איננו מזכירים בסדר התפילה הקבוע זולת שירת הים מידי יום ביומו, והדבר אומר דרשיני, מה שמורה לנו כי את היסוד הזה הקב''ה רוצה שנשנן מידי יום, ולב יודע מרת נפשו עד כמה אנו זקוקים לחיזוק הזה בתמידות...

יישר כח לחזות בנועם
 

לחזות בנועם

משתמש רגיל
פותח הנושא
יישר כוחך ר' משה שליט"א, אכן הדברים הללו בוערים מתוך האותיות של התורה, ולוואי שנזכה ללמוד מזה מוסר אמיתי אל חיינו.
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
אם נתבונן במציאות חיינו אנו, נראה שאנחנו לא רחוקים מאבותינו במצרים. אנחנו בגלות מרה בגשמיות וברוחניות, כל יום נהרגים יהודים במיתות משונות תאונות ופיגועים ומחלות מכוערות, והציבור סובל סאה גדושה של יסורים, ובכל זאת היחס שלנו אל הגאולה העתידה בב"א לא שונה מהתיאור הנלבב של ידידינו שליט"א.
יש להניח שבנינו יסתכלו על נסיונות דורינו בתמיהה, כפי שאנו מסתכלים על ארבעת החומשים שנשארו למות במצרים.
מה טוב שהתעוררנו ללמוד מזה מוסר אמיתי אל חיינו, וכדברי החברים היקרים שיחיו.
 

לחזות בנועם

משתמש רגיל
פותח הנושא
יש חוברת שמופצת לפני שבת שנקראת 'כל העלונים' בחבילה של לפני פסח שמו עוד חוברת שנקראת אם אני זוכר נכון 'שאינו יודע לשאול' ושם כתוב באריכות רבה את מה שהבאת פה בקיצור נפלא 'כבוד שמים' שליט"א, שווה לעיין בחוברת הזו למי שיוכל להשיג.
דברים שכתובים בשפה רכה ויפה.
 

לחזות בנועם

משתמש רגיל
פותח הנושא
ואם יש מישהו שיוכל להעלותה כאן אל ציבור הקוראים יהיה לו לזכות.
 
חלק עליון תַחתִית