עשירית האיפה אמר:בעיה בלשון הגמרא היינו קושיא, ולכן בעייתיים זה מוקשים, שיש דבר קשה בשימוש איתם, וזה נגרר (ע"י המון העם) גם לדבר שהוא לא כשיר.נחמן הלוי אמר:בעקרון אני מסכים איתך. רק המילה "בעייתיים" שאתה משתמש בה אינה מתאימה במשמעות שלו לעברית המקורית ראה כאן https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx#a
בנוסף גם המילה "חורגים" כמדומני שלא שקיים שימוש בה במשמעות זאת. אם כי מבחינה רעיונית היא אולי מסתדרת.
בעברית המקורית צריך לומר "כמעט שונה".
גם המילה "חידשו" אינה קיימת בעברית המקורית במשמעות זאת.
חידשו - נגזר מ'חדש' עשו משהו חדש: חידשו.
הגיון: מחשבה/שכל, על פי ההיגיון: על פי השכל, לא הגיוני היינו לא מובן בשכל.נחמן הלוי אמר:המילה הגיון בעברית המקורית היא מהשורש הגי - ביטוי ורעיון. ולכן נכון לומר אותו רק במשמעות שהוא מקושר לאדם. כלומר נכון לומר שהאדם הגה רעיון. אך הגיון אינו שם עצם במשמעות של חשיבה רציונלית.
לציין בעברית המקורית הכוונה לסמן דבר שיהיה ניכר כלפי חוץ.
"שיעבור על דברי" בעברית המקורית כוונת המילים האלו - שימרה את פי.
בברכה (אולי לא בהכל אני מדייק)
לעבור על הדברים: אמת שאפשר להבינו לבטל את הדברים (כמו לעבור עבירה), אבל לעבור כמו לעבור במקום פלוני, ולעבור על הדברים זה לקרוא את הדברים.
קיצורו של דבר, כמו שכבר כתבתי, כל השינויים הנ"ל הם לא 'חורגים' (....) מסוג השינויים הטבעיים שקורים בשפה, וכמו לשון חכמים ולשון מקרא, ואפשר לראות בחוש שהעברית שלנו דומה מאוד מאוד לעברית של האחרונים (לפני אב"י) הרבה יותר מהעברית של האחרונים לעברית של המשנה.
בעייה בלשון הגמרא הוא קושיה במשמעות של בקשה. ובירושלמי זה מונח המשמש בם במשמעות של קביעה. ובכל אופן זו מילה בכלל בארמית.
לחדש הכוונה לא לקחת דבר ולעשותו כחדש או להפיצו לאחר שנשכח. אלא לחדש ממש דבר שכלל לא היה קיים.
הגיון במקרא יכול להיות גם במשמעות שלילית "שִׂפְֿתֵֿי קָמַי וְהֶגְיוֹנָם עָלַי כָּל הַיּוֹם" (איכה ג, סב). בנוסף הגיון הוא בעצם ביטוי הרצון הפנימי של האדם "והגיון ליבי לפניך" ולכן להשתמש במילה זו במשמעות של דבר רציונלי, זה ניתוק המילה ממשמעותה המקורית.
לגבי לעבור כמדומני שלא קיים שימוש במקרא במשמעות הזו ואולי גם בחז"ל.