מילים משובשות בעברית החדשה

נחמן הלוי

משתמש ותיק
עשירית האיפה אמר:
נחמן הלוי אמר:
בעקרון אני מסכים איתך. רק המילה "בעייתיים" שאתה משתמש בה אינה מתאימה במשמעות שלו לעברית המקורית ראה כאן https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx#a
בנוסף גם המילה "חורגים" כמדומני שלא שקיים שימוש בה במשמעות זאת. אם כי מבחינה רעיונית היא אולי מסתדרת.
בעברית המקורית צריך לומר "כמעט שונה".
גם המילה "חידשו" אינה קיימת בעברית המקורית במשמעות זאת.
בעיה בלשון הגמרא היינו קושיא, ולכן בעייתיים זה מוקשים, שיש דבר קשה בשימוש איתם, וזה נגרר (ע"י המון העם) גם לדבר שהוא לא כשיר.

חידשו - נגזר מ'חדש' עשו משהו חדש: חידשו.
 
נחמן הלוי אמר:
המילה הגיון בעברית המקורית היא מהשורש הגי - ביטוי ורעיון. ולכן נכון לומר אותו רק במשמעות שהוא מקושר לאדם. כלומר נכון לומר שהאדם הגה רעיון. אך הגיון אינו שם עצם במשמעות של חשיבה רציונלית.
לציין בעברית המקורית הכוונה לסמן דבר שיהיה ניכר כלפי חוץ. 
"שיעבור על דברי" בעברית המקורית כוונת המילים האלו - שימרה את פי.
בברכה (אולי לא בהכל אני מדייק)
הגיון: מחשבה/שכל, על פי ההיגיון: על פי השכל, לא הגיוני היינו לא מובן בשכל.

לעבור על הדברים: אמת שאפשר להבינו לבטל את הדברים (כמו לעבור עבירה), אבל לעבור כמו לעבור במקום פלוני, ולעבור על הדברים זה לקרוא את הדברים.

קיצורו של דבר,  כמו שכבר כתבתי, כל השינויים הנ"ל הם לא 'חורגים' (....) מסוג השינויים הטבעיים שקורים בשפה, וכמו לשון חכמים ולשון מקרא, ואפשר לראות בחוש שהעברית שלנו דומה מאוד מאוד לעברית של האחרונים (לפני אב"י) הרבה יותר מהעברית של האחרונים לעברית של המשנה.

בעייה בלשון הגמרא הוא קושיה במשמעות של בקשה. ובירושלמי זה מונח המשמש בם במשמעות של קביעה. ובכל אופן זו מילה בכלל בארמית.
לחדש הכוונה לא לקחת דבר ולעשותו כחדש או להפיצו לאחר שנשכח. אלא לחדש ממש דבר שכלל לא היה קיים.
הגיון במקרא יכול להיות גם במשמעות שלילית "שִׂפְֿתֵֿי קָמַי וְהֶגְיוֹנָם עָלַי כָּל הַיּוֹם" (איכה ג, סב). בנוסף הגיון הוא בעצם ביטוי הרצון הפנימי של האדם "והגיון ליבי לפניך" ולכן להשתמש במילה זו במשמעות של דבר רציונלי, זה ניתוק המילה ממשמעותה המקורית. 
לגבי לעבור כמדומני שלא קיים שימוש במקרא במשמעות הזו ואולי גם בחז"ל.
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
זמן היקר אמר:
יהודיפשוט1 אמר:
בשורה תחתונה, יהודי שחי בישראל ודובר עברית, קורא באופן שוטף את כל התורה נביאים כתובים ומבין בצורה סבירה, משא"כ מי שלא חי בישראל ולא דובר עברית כשפת אם,
זו המציאות וקשה להכחישה.

וחסר להם חלק של עמלים בתורה משא"כ לבני חו"ל...

ומה"ט ראוי ללמוד דווקא מגמרא במהדורה ישנה ומטושטשת, והמהדרים יכולים גם להוריד את משקפיהם לפני הלימוד, וכך יוכלו להתייגע יותר בלימוד התורה... 
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
סיידוף אמר:
"כמעט"
בעברית מדוברת פירושו "קרוב מאוד ל..."
ובלשון הקודש פירושו "כמו מעט [כמו קצת]"
והפסוק "כמעט אויביהם אכניע" אינו מתפרש בעברית מדוברת, שכביכול רק כמעט אבל לא.

'כמו מעט' מתפרש היטב על 'קרוב מאוד', והענין הוא 'כמו מעט זמן', כלומר, שהדבר קרוב מאוד להיות, ורק מעט זמן נותר לו עד שהוא יהיה ויתרחש.

וזה הביאור בפסוק שהביא מר, 'כמעט אויביהם אכניע'.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
איש גלילי אמר:
ולכן אפשר לומר "כמעט כסדום היינו" - עוד מעט והיו שונאיהם של ישראל כסדום.

אין כזה פסוק.

וזה לשון הכתוב שם, "לוּלֵי֙ ה' צְ-בָא֔וֹת הוֹתִ֥יר לָ֛נוּ שָׂרִ֖יד כִּמְעָ֑ט - כִּסְדֹ֣ם הָיִ֔ינוּ לַעֲמֹרָ֖ה דָּמִֽינוּ". ('אתנחתא' על כמעט).

כלומר, לולא שהותיר ה' לנו שריד מעט, (או יותר נכון 'כמו מעט'), היינו ממש כסדום ועמורה, ה"י, (אמנם עתה, שהותיר ה' לנו, ברוב רחמיו, שריד כמעט, איננו כמותם ממש).
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
איש גלילי אמר:
ולכן אפשר לומר "כמעט כסדום היינו" - עוד מעט והיו שונאיהם של ישראל כסדום.

אין כזה פסוק.

וזה לשון הכתוב שם, "לוּלֵי֙ ה' צְ-בָא֔וֹת הוֹתִ֥יר לָ֛נוּ שָׂרִ֖יד כִּמְעָ֑ט - כִּסְדֹ֣ם הָיִ֔ינוּ לַעֲמֹרָ֖ה דָּמִֽינוּ". ('אתנחתא' על כמעט).

כלומר, לולא שהותיר ה' לנו שריד מעט, (או יותר נכון 'כמו מעט'), היינו ממש כסדום ועמורה, ה"י, (אמנם עתה, שהותיר ה' לנו, ברוב רחמיו, שריד כמעט, איננו כמותם ממש).
מ''מ בגמ' ברכות י''ט נשמע שדרשו זאת 'כמעט כסדום היינו' ולא כהטעמים
 
 

איש גלילי

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
איש גלילי אמר:
ולכן אפשר לומר "כמעט כסדום היינו" - עוד מעט והיו שונאיהם של ישראל כסדום.

אין כזה פסוק.

וזה לשון הכתוב שם, "לוּלֵי֙ ה' צְ-בָא֔וֹת הוֹתִ֥יר לָ֛נוּ שָׂרִ֖יד כִּמְעָ֑ט - כִּסְדֹ֣ם הָיִ֔ינוּ לַעֲמֹרָ֖ה דָּמִֽינוּ". ('אתנחתא' על כמעט).

כלומר, לולא שהותיר ה' לנו שריד מעט, (או יותר נכון 'כמו מעט'), היינו ממש כסדום ועמורה, ה"י, (אמנם עתה, שהותיר ה' לנו, ברוב רחמיו, שריד כמעט, איננו כמותם ממש).
תימה שלא שמת לב שלא כתבתי שיש פסוק כזה, אלא שאפשר לומר כך...
יש כמה מן המפרשים שמפרשים כך, ובניגוד לפירוש הטעמים. יש הרבה מקומות שהראשונים פירשו דלא כהטעמים.
 

זמן היקר

משתמש ותיק
איש גלילי אמר:
זמן היקר אמר:
יהודיפשוט1 אמר:
בשורה תחתונה, יהודי שחי בישראל ודובר עברית, קורא באופן שוטף את כל התורה נביאים כתובים ומבין בצורה סבירה, משא"כ מי שלא חי בישראל ולא דובר עברית כשפת אם,
זו המציאות וקשה להכחישה.

וחסר להם חלק של עמלים בתורה משא"כ לבני חו"ל...
אואה...
באמת חבל שהמלמד שלי בחיידר לימד אותי ארמית...

לא, בזמן שלימד אותך ארמית אז היה לך אותו חלק של העמלים בתורה שצריכים כדי ללמוד הלשון להבין מה שכתוב בתורה, וכן הוא בבני חו"ל בזמן שלומדים לשון הקודש...

תגובתי היתה למה שהוא רצה להגדיל בני א"י על בני חו"ל בזאת שקוראים באופן שוטף את כל התורה בלי שום יגיעה מיותרת רק מפני שהוא (דומה מאוד ל)שפת האם שלהם
 
 

זמן היקר

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
זמן היקר אמר:
יהודיפשוט1 אמר:
בשורה תחתונה, יהודי שחי בישראל ודובר עברית, קורא באופן שוטף את כל התורה נביאים כתובים ומבין בצורה סבירה, משא"כ מי שלא חי בישראל ולא דובר עברית כשפת אם,
זו המציאות וקשה להכחישה.

וחסר להם חלק של עמלים בתורה משא"כ לבני חו"ל...

ומה"ט ראוי ללמוד דווקא מגמרא במהדורה ישנה ומטושטשת, והמהדרים יכולים גם להוריד את משקפיהם לפני הלימוד, וכך יוכלו להתייגע יותר בלימוד התורה... 
אינו דומה כלל, ועיין בתגובתי לפני זה
וע"ע בויואל משה מאמר לשה"ק שמתרץ קושייתך, (שלכאורה עדיף לדבר לשון הקודש עם הילדים כדאיתא בגמ' ועי"ז יוכלו ללמוד כל התורה בקל)
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
זמן היקר אמר:
לא, בזמן שלימד אותך ארמית אז היה לך אותו חלק של העמלים בתורה שצריכים כדי ללמוד הלשון להבין מה שכתוב בתורה, וכן הוא בבני חו"ל בזמן שלומדים לשון הקודש...

תגובתי היתה למה שהוא רצה להגדיל בני א"י על בני חו"ל בזאת שקוראים באופן שוטף את כל התורה בלי שום יגיעה מיותרת רק מפני שהוא (דומה מאוד ל)שפת האם שלהם

בקיצור, אנחנו לומדים בגיל שנתים ושלוש את מה שאתם מתייגעים בשיעורים מסובכים בגילאי העשרה, (וההבדלים והתוצאות, כמובן, בהתאם).
 

זמן היקר

משתמש ותיק
הרה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זצוק"ל כתב בספרו שער יששכר מאמר אגדתא דפסחא אות ג' וז"ל (ככתבו וכלשונו ממש, גם הסוגריים): בקידוש, ורוממתנו מכל לשון וקדשנו במצותיו. המשך וסמיכות הדברים נראה כי הוא הכונה לדורות האלו בעוה"ר בהתגברות הקליפות בסוף יומיא אלין ויקראו להם ציאניסטע"ן אשר אמרו ללשוננו (לה"ק) נגביר שפתינו אתנו (בדקדוק שבדו להם) מי אדון לנו, את ה' לא ידעו ואת תורתו לא שמרו, רק בלשון העברעאי"ש שלהם יתגאו ויסיתו רבים ואכמ"ל.
אמנם באמת ל"ש קדושת אומה הישראלית רק ע"י שמירת התורה והמצות, וזולת זה הויין יצאו מכלל ישראל, ואין נפק"מ בכל לשון שמדברים, וז"ש ורוממתנו מכל לשון (בקדושת רוממות מעלת לה"ק, אבל רק ע"י וקדשנו במצותיו (רק זהו קדושת האומה) כנז'.
עכלה"ק.

יש לציין שמדייק בדבריו "בדקדוק שבדו להם" דהיינו ששינו את הדקדוק של לשה"ק, ואמת שיכולים להתוכח על רובם של המילות המשובשות שהם לשון הקודש אבל הדקדוק שהכניסו זוהי השיבוש
 

זמן היקר

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
זמן היקר אמר:
לא, בזמן שלימד אותך ארמית אז היה לך אותו חלק של העמלים בתורה שצריכים כדי ללמוד הלשון להבין מה שכתוב בתורה, וכן הוא בבני חו"ל בזמן שלומדים לשון הקודש...

תגובתי היתה למה שהוא רצה להגדיל בני א"י על בני חו"ל בזאת שקוראים באופן שוטף את כל התורה בלי שום יגיעה מיותרת רק מפני שהוא (דומה מאוד ל)שפת האם שלהם

בקיצור, אנחנו לומדים בגיל שנתים ושלוש את מה שאתם מתייגעים בשיעורים מסובכים בגילאי העשרה, (וההבדלים והתוצאות, כמובן, בהתאם).
אינכם לומדים ארמית בגיל שנתיים ושלוש ועליה יסמכו עמודי התורה הק' בו בזמן שהלומד תורה שבכתב ולא תושבע"פ "קראי" ייקרא...
אחזור עוה"פ, עי' מש"כ הרה"ק מסאטמאר זצוק"ל בתשובה להגאון רבי פינחס הירשפרונג זצ"ל על נושא זה וינקב בשמו גם "מאמר לשון הקודש" בספר ויואל משה. (בויואל משה הרחיב בדבריו בזה קצת יותר מהתשובה שכתב בתחילה להגאון הנ"ל)
תורה היא וללמדה צריכין, (דאל"כ מאי אהנית בבקיאותך בלשון אם אינך משתמש בה לדברי התורה...) 
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
זמן היקר אמר:
אינכם לומדים ארמית בגיל שנתיים ושלוש, ועליה יסמכו עמודי התורה הק', בו בזמן שהלומד תורה שבכתב ולא תושבע"פ "קראי" ייקרא...

רוב התורה שבע"פ כתובה בלה"ק. (כמעט) כל המשנה כולה. וכמובן, כל הספרים שאחרי התלמוד בבלי.

גם ה'תלמוד בבלי' עצמו כתוב רובו לה"ק, ומיעוטו ממש בארמית.

בנוסף לזאת, הארמית, שהיא שפה דומה מאוד לעברית, נרכשת בקלות ליודעי העברית, יותר מליודעי שפת האדומיים המערבית.

(אני לא יודע מה קורה אצלכם בארץ הנכר, אצלנו אין ב'חידרים' שיעור מיוחד ל'ארמית', אלא היא נרכשת בקלות בכמה שיעורים בודדים בתחילת לימוד הגמרא, וחלקה נרכשת במהלך הלימוד. ניתן לשער כי כשלא יודעים עברית טוב, באמת צריך להתייגע הרבה יותר).
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
זמן היקר אמר:
אחזור עוה"פ, עי' מש"כ הרה"ק מסאטמאר זצוק"ל בתשובה להגאון רבי פינחס הירשפרונג זצ"ל על נושא זה וינקב בשמו גם "מאמר לשון הקודש" בספר ויואל משה. (בויואל משה הרחיב בדבריו בזה קצת יותר מהתשובה שכתב בתחילה להגאון הנ"ל)

עברתי על רוב המאמר הנ"ל. עמדתי לא השתנתה.

השאלה היא מהי נקודת המוצא, אם המלחמה ב'ציונים' (אגב, מי הם ואיה הם? אולי הם נמצאים אצלכם באמריקה?!...) היא הענין העיקרי ביהדות, ודאי שראוי להתרחק מכל מה שקשור אליהם, ואולי זה יגבור גם על כמה ענינים חשובים ביהדות, אך אם לא מעלים את המלחמה הנ"ל על ראש שמחתינו, ניתן לתת לה את הפרופורציה המתאימה, ולא להכניע כנגדה כמה ענינים חשובים מאוד בתורה ובעבודת השם.
 

זמן היקר

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
(אני לא יודע מה קורה אצלכם בארץ הנכר, אצלנו אין ב'חידרים' שיעור מיוחד ל'ארמית', אלא היא נרכשת בקלות בכמה שיעורים בודדים בתחילת לימוד הגמרא, וחלקה נרכשת במהלך הלימוד. ניתן לשער כי כשלא יודעים עברית טוב, באמת צריך להתייגע הרבה יותר).
ממש כן היא אצלנו בלשון הקודש
איני יודע אם יש נפק"מ בכלל בין בני א"י לבני חו"ל...
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
זמן היקר אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
(אני לא יודע מה קורה אצלכם בארץ הנכר, אצלנו אין ב'חידרים' שיעור מיוחד ל'ארמית', אלא היא נרכשת בקלות בכמה שיעורים בודדים בתחילת לימוד הגמרא, וחלקה נרכשת במהלך הלימוד. ניתן לשער כי כשלא יודעים עברית טוב, באמת צריך להתייגע הרבה יותר).
ממש כן היא אצלנו בלשון הקודש
איני יודע אם יש נפק"מ בכלל בין בני א"י לבני חו"ל...

את ההבדל רואים בשיחה פשוטה ואקראית בשפת לשון הקודש ('עברית' בלשון הראשונים) של בן אר"י עם בן חו"ל, הראשון מדבר בה בשפת אם קולחת, והשני שובר את שפתותיו ושיניו, יחד עם טעויות לשוניות למכביר.
 
 

זמן היקר

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
זמן היקר אמר:
אחזור עוה"פ, עי' מש"כ הרה"ק מסאטמאר זצוק"ל בתשובה להגאון רבי פינחס הירשפרונג זצ"ל על נושא זה וינקב בשמו גם "מאמר לשון הקודש" בספר ויואל משה. (בויואל משה הרחיב בדבריו בזה קצת יותר מהתשובה שכתב בתחילה להגאון הנ"ל)

עברתי על רוב המאמר הנ"ל. עמדתי לא השתנתה.

השאלה היא מהי נקודת המוצא, אם המלחמה ב'ציונים' (אגב, מי הם ואיה הם? אולי הם נמצאים אצלכם באמריקה?!...) היא הענין העיקרי ביהדות, ודאי שראוי להתרחק מכל מה שקשור אליהם, ואולי זה יגבור גם על כמה ענינים חשובים ביהדות, אך אם לא מעלים את המלחמה הנ"ל על ראש שמחתינו, ניתן לתת לה את הפרופורציה המתאימה, ולא להכניע כנגדה כמה ענינים חשובים מאוד בתורה ובעבודת השם.


ציינתיו לצורך הנדון בדיבור לשון הקודש עם תינוק המתחיל לדבר שהוא מבררו שם על נכון.
לא דיברתי כלל ממלחמה בציונות ואין כאן המקום שאני מתוכח על זה, וכן אינני לוחם בציונים שאינם לפני כלל.
תחזור לתחילת השיחה ותראה שא' רצה להוכיח שדבר ברור היא שבני א"י לומדים כל התורה יותר בקל מבני חו"ל וע"ז דנו ע"כ.
אני מכיר הרבה תלמידי חכמים שאין ניכר עליהם שלא הכירו בשפת לשה"ק עד היותם מעט יותר מבוגרים מבני גילם בא"י....
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
זמן היקר אמר:
ציינתיו לצורך הנדון בדיבור לשון הקודש עם תינוק המתחיל לדבר שהוא מבררו שם על נכון.
לא דיברתי כלל ממלחמה בציונות ואין כאן המקום שאני מתוכח על זה, וכן אינני לוחם בציונים שאינם לפני כלל.

ומדוע, לדעתך, הודפס מאמר זה יחד בתוך הספר 'ויואל משה'? מה שייכות יש בין שלשת החלקים: 'איסור' שלש שבועות, מצות ישוב אר"י, והדיבור בלה"ק? (מלבד העובדה שמשלשת הענינים הנעלים הנ"ל נמנעים חלק מסויימים מאחב"י רק מפני גישתם ומלחמתם ב'ציונות' הטמאה והריקנית).
 

זמן היקר

משתמש ותיק
לסיום ויכוח חסר ההגיון הזה הנני בזה להודיעכם שמעת באתי לכלל דעת והבדלה הבנתי שהייתי יותר מצליח בתורה ובעבודת ה' אם הייתי נולד ודר בא"י וכל ימי הנני מצטער על זה, אבל צריך לקבל את גזירת ה' באהבה ולכן הנני צריך לעבוד על אמונתי בו יתב'.
לא הצלחתם רק לפתוח את פצעיי ולמלאם במלח, ראוי שתדעו שזה כואב עד למאוד, אבל כן הוא רצון ה'. וניסיתי עד עכשיו להוכיחכם שאינו כ"כ שחור בחו"ל... נו נו האמת נדע ביום א' הוא יודע לה'.
את דברי רבם של אבותי אני צריך לעקוב. נקודה. אינכם משועבדים אם רבותיכם לימדו אתכם דרך אחר.

וע"ע מש"כ הבעש"ט על כל הדר בחו"ל דומה וכו'.
 

נחמן הלוי

משתמש ותיק
זמן היקר אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
זמן היקר אמר:
וחסר להם חלק של עמלים בתורה משא"כ לבני חו"ל...

ומה"ט ראוי ללמוד דווקא מגמרא במהדורה ישנה ומטושטשת, והמהדרים יכולים גם להוריד את משקפיהם לפני הלימוד, וכך יוכלו להתייגע יותר בלימוד התורה... 
אינו דומה כלל, ועיין בתגובתי לפני זה
וע"ע בויואל משה מאמר לשה"ק שמתרץ קושייתך, (שלכאורה עדיף לדבר לשון הקודש עם הילדים כדאיתא בגמ' ועי"ז יוכלו ללמוד כל התורה בקל)


צריך שתדע. שהאדמו"ר ר' יואל מסטמר זצ"ל, נלחם בציונים ובעיקר בשינויים שרצו לעשות בשטח ולעוות את ההשקפה היהודית ע"י הכנסת לאומיות ישראלית מזוייפת, ותחיית השפה העברית הייתה חלק ממפעל זה ובא ממניעים כאלו ולכן הוא נלחם בזה.
בפועל החרדים נאמנים לרבניהם ולא לציונים, והגישה של החרדים כלפי הציונות אף שהיא מנוגדת בכמה דברים לגישת האדמו"ר מסטמר. היא גובשה ע"י גדולי עולם כמרן החזון איש ועוד גדולי תורה ליטאים ספרדים וחסידים. ולכן צריך לכבד את דעתם כדעת תורה ולא לשלול את הלגיטימיות שלהם. כמו שנעשה בעבר בכל מיני חוגי קנאים.
החזון איש אמר על המלחמה בשפה העברית (איני זוכר מקור אבל זה ידוע) שזה כבר מאחורינו, כלומר אין טעם להילחם, הקרב אבוד. וונראה שהתכוון לומר שגם אין סיבה להלחם.
בנוסף, בישראל יש קיבוץ של הרבה יהודים מהרבה עדות: אשכנזים (ליטאים, חסידים על גווניהם) ספרדים (שגם נמנים על הרבה עדות שלכל אחת הייתה שפה שונה). ותימנים.
וכיון שהללו מעורים במידה רבה אחד בשני, ובקהילות ובמוסדות, מלכתחילה לא היה שייך ללמדם אידיש, ולבא בבקשה כזאת. אוטומתי העברית תפסה את המקום ובדיוק כמו שהיא שמשה לתקשורת בין יהודים מארצות שונות שנפגשו בניהם. הרי ברור שהרא"ש כשבא לספרד לא יכל לדבר שם עם היהודים בשפת אשכנז, וממילא דיבר איתם בעברית (מסתבר שהיות והוא היה גדול הדור היה לו ידע גדול מאוד בעברית שאפשר לו זאת, ואולי לא לכל יהודי זה היה בנקל וצריך לבדוק את זה)
בפועל כיום מה שאנו מדברים עברית זו עובדה, וזה פחות משנה מה היו המניעים של מי שהחיה את השפה. עובדה ואנחנו חרדים המתנגדים לציונות החילונית ואם כל זה אנו מדברים עברית ונשארים חרדים!

ולכן אני אומר הגישה צריכה להיות כזו, אם באמת יש כל מיני מילים שסולפו ושאנו טועים בהם, ראוי שיעשו איזה מילון עם מילים בעברית תוך כדי תיקון בהשוואה ללשון הקודש, וכל מחבר ספר יעזר במילון, ובכך יעלו את המודעות לתיקון השפה, ולהחזיר עטרה ליושנה.
ואגב, בזמן הגאונים בארץ ישראל, נעשה מפעל שלם של תרגום חיבורים הלכתיים מארמית לעברית האמיתית. וכיון שמי שעשה את זה היו יהודים שחיו בזמן הגאונים ועוד בארץ ישראל והיה להם ידע גדול בשפה העברית, יש תועלת בשימת לב ללשונם.
ובאמת ראיתי שיצא על ידי מי מהאקדמיה ללשון עברית מילון של כל המילים  שבספר הלכות ראו שהוא תרגום של הספר הלכות פסוקות. מילון המביא כל מילה בארמית ותרגומה לעברית כפי שנעשה על ידי המחבר.
ראה כאן https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/jstudies/files/_file_1457253671.pdf
ואני חושב שזה דבר נצרך שכל מחבר ספר שרוצה לכתוב בעברית ישתמש במילונים כעין אלו. ואני בעצמי השתמשתי בו כמה פעמים.

ראו גם כאן https://hanut.hebrew-academy.org.il/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8/%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%95/
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
זמן היקר אמר:
הנני בזה להודיעכם שמעת באתי לכלל דעת והבדלה הבנתי שהייתי יותר מצליח בתורה ובעבודת ה' אם הייתי נולד ודר בא"י וכל ימי הנני מצטער על זה.

אשריך, ר' @זמן היקר, ממשיך אתה את דרכם של אבותינו ורבותינו בכל הדורות, ששאפו בכל מאודם לחונן את אדמת קדשינו. (אלא שכיום, ששאיפה זו יותר קרובה במציאות למימוש אמיתי מאשר בזמנם, הרי שהיא גם יותר מחיייבת ותובענית).
 

עשירית האיפה

משתמש ותיק
נחמן הלוי אמר:
ולכן אני אומר הגישה צריכה להיות כזו, אם באמת יש כל מיני מילים שסולפו ושאנו טועים בהם, ראוי שיעשו איזה מילון עם מילים בעברית תוך כדי תיקון בהשוואה ללשון הקודש, וכל מחבר ספר יעזר במילון, ובכך יעלו את המודעות לתיקון השפה, ולהחזיר עטרה ליושנה.

הבעיה היא, שיש הרבה מילים שהם לא טעות לגמרי, אלא סוג של אבולוציה טבעית בשפה, ויש מילים שהם אכן סילופים, וכל מילה יהיה ויכול לאיזה קבוצה היא שייכת.....
 

יהיה טוב

משתמש ותיק
לענ"ד הייתי מגדיר את זה כדלהלן:
אם המטרה לדבר רק בלשון הקודש, 0כמו שיש כאלו שמקפידים על כך בשבת), אז התוספות הם בעיה. וגם זה צריך לדעת עד כמה, הרי גם לשון המשנה אינה כלשון התנ"ך.
אך לגבי החלק הראשון, סילופים למיניהם, שגורם לדוברי עברית היום לא להבין נכון את דברי חז"ל, זה דבר חשוב מאוד לקבץ את המילים האלו.
אלא שזה צריך רק במילים שזה סילוף לכל הדיעות. ולא כמו שבאשכול הזה הוכיחו, שלא כל ה'סילופים' הם אכן 'סילופים'.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
זמן היקר אמר:
הנני בזה להודיעכם שמעת באתי לכלל דעת והבדלה הבנתי שהייתי יותר מצליח בתורה ובעבודת ה' אם הייתי נולד ודר בא"י וכל ימי הנני מצטער על זה...

לא הצלחתם רק לפתוח את פצעיי ולמלאם במלח, ראוי שתדעו שזה כואב עד למאוד...

"אמר רשב"ג מרחמין היינו על בהמה טהורה ביו"ט, היכי עביד, אמר אביי, מביא בול של מלח ומניח לה בתוך הרחם כדי שתזכור צערה ותרחם עליו" (שבת קכ"ח:).

התעוררות הצער, בכוחה לעורר את האהבה הנסתרת, הקיים בתוך לבו של כל יהודי ויהודי, וכאשר אין הלב מתעורר לאהבה הטבעית הלזו, בכוחו של הצער לעורר שוב את צער הפרידה, ואת ההמייה היהודית הטבעית הכוספת לשוב אל מקומינו האמיתי, המקום שהובטח לנו בתורתינו הקדושה, והוא הוא המקום העיקרי של קיום התורה והמצוות.
 

נחמן הלוי

משתמש ותיק
עשירית האיפה אמר:
נחמן הלוי אמר:
ולכן אני אומר הגישה צריכה להיות כזו, אם באמת יש כל מיני מילים שסולפו ושאנו טועים בהם, ראוי שיעשו איזה מילון עם מילים בעברית תוך כדי תיקון בהשוואה ללשון הקודש, וכל מחבר ספר יעזר במילון, ובכך יעלו את המודעות לתיקון השפה, ולהחזיר עטרה ליושנה.

הבעיה היא, שיש הרבה מילים שהם לא טעות לגמרי, אלא סוג של אבולוציה טבעית בשפה, ויש מילים שהם אכן סילופים, וכל מילה יהיה ויכול לאיזה קבוצה היא שייכת.....

זו לא אבולוציה של שפה. זה התקטנות של מושגים ערבוב בן דברים וירידה תודעתית והשגתית.
תחשוב שבזמן התנ"ך לאנשים היה שבע מילים לבטא שמחה: ששון וכו', והיום אין את זה.
אבל לא זו הנקודה. כי ברגע שהכל ברור לך והמושגים ברורים ויש לך השגה גבוהה, אתה מבין שכל המילים שאנו משתמשים בהם היום הם מיותרות, והם מבטאים רק את מוגבלותינו וחסרונינו.
 

איש גלילי

משתמש ותיק
אחד הלויים אמר:
איש גלילי אמר:
אינני מכיר ביטוי כזה לבן כהה...
זו שפת עלגים, לא עברית ולא עיברית...
מצויין זה מה שכתבתי שאין מכאן קשר למשמעות בעברית
איך זה מה שכתבת?
אתה כתבת שבעברית המודרנית יש ביטוי לבן כהה.
אני מכיר די טוב את העברית המודרנית, ולא נפגשתי עם ביטוי מוזר כזה...
 

איש גלילי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
איש גלילי אמר:
ולא נפגשתי עם ביטוי מוזר כזה...
https://www.google.com/search?q=%22%D7%9C%D7%91%D7%9F+%D7%9B%D7%94%D7%94%22&rlz=1C1CHZL_iwIL703IL703&ei=7JFMYpepJYGV8gKWiLeIDw&ved=0ahUKEwiXz4Ltzf32AhWBilwKHRbEDfEQ4dUDCA4&uact=5&oq=%22%D7%9C%D7%91%D7%9F+%D7%9B%D7%94%D7%94%22&gs_lcp=Cgdnd3Mtd2l6EAMyBggAEAgQHjIGCAAQCBAeMgYIABAIEB46BwgAEEcQsAM6BQghEKABSgQIQRgASgQIRhgAUPEEWJ0KYNYLaAFwAXgAgAGoAYgBswKSAQMwLjKYAQCgAQHIAQjAAQE&sclient=gws-wiz
משם ראיה...
הם עוסקים בלבן הנוטה לשחרות, וזה בדיוק כדברי המפרשים שמזכיר הראב"ע, ולא בלבן עז כמו שהשתמע מהדברים אליהם התייחסתי.
 
חלק עליון תַחתִית