ישיבת עבור בחורים שנשברו מחמת רוב מאמץ ויגיעה

יהודי

משתמש ותיק
איזה נפלא לראות אנשים שמחליטים ללא שום מקור שמאמץ יתר בלימוד התורה לא גורם לכלום. אולי זה כתוב ברש"י בתחילת פרשת בחוקותי באיזה נוסח קדמון.
(ויש עוד ראיה מלפני השואה שכ ו ל ם יודעים שזה לא קרה לאף בחור לפני השואה. ספק מגוחך ספק עצוב.)
 

נפתלי הלמדן

משתמש רשום
סליחה מכל החכמים שכתבו
אבל בתור אחד שעבר את זה ועובר מי שלא חווה את זה אין לו מושג על מה מדובר ואים לו יכולת להביע על זה דעה הוא יכול לקשקש במוח מעכשיו עד מחר לשפוך את כל הדיעות שלו על דבר שאין לו בו מושג וחצי מושג גם אני עד שלא עברתי את זה חשבתי כל מיני דברים על אלו שאומרים את זה
אבל בטוחני שכל מי שעבר את זה יודע שמי שלא עבר את זה לא מבין בזה ואין לו אפשרות להציג בזה דעה (לבד מחכמים בודדים אשר גם הם מפנים לבעלי הניסיון בזה תרתי משמע) סליחה מכל מי שניסה לדבר על זה מי שעבר יודע מי שלא לא ותו לא מידי
 

לומד ומתענין

משתמש רשום
נושא כאוב מאד מאד ומצוי הרבה יותר ממה שחושבים
וכמו שכתבו לעיל שכשם שבבריאות הגוף יש שיחלה מקור קל ויכול להגיע לדלקת ראות וסכנה
כך בבריאות הנפש, נפש רגישה לא מסוגלת ולא יכולה לשאת מה שנפש 'קשוחה' יכול לשאת בקל
ומי שאינו מכיר את מקומו ונזהר - בסכנה ממש הוא מצוי

ובענין לפני השואה, קשה לכתוב כאילו למישהו יש ידיעה ברורה מה היה אז. ואדרבה מי שקצת מברר ישמע זמירות מאד מענינות

שמעתי מנכדו של אדם מפורסם שהקים משפחה מפוארת מאד מאד של ת"ח ונפטר לפני שנים רבות
והוא בהחלט היה שייך לדור הבחורים של לפני השואה
שמכיון שהיה לו דוד או אח שהשתגע מרוב מאמץ בלימודו, חכמי עירו אסרו עליו ללמוד אלא משניות בלבד כדי שלא ילך בדרכי דודו.
ואחד המיוחד שבגדולי ישראל שהכירו בתור אדם מבוגר התיר לו ללמוד גם קצת גמרא
 

לומד ומתענין

משתמש רשום
שלום23 אמר:
שלום
אני צריך מידע דחוף על ישיבת אהל יוסף בקוממיות שמיועד עבור בחורים שהתאמצו יותר מדי.
בעיקר צריך לדעת מידע על הצוות, אמנם אודה לכל מידע שיש על המקום (גם בפרטי)

יש לי הרבה מה ליידע אתכם, אך אינני רואה דרך לשלוח הודעה פרטית
ובתור עצה טובה, אל תתבישו ולכו לגדולי ישראל ובררו היטב כל שמועה שאומרים משמם בענין זה,
האם היא נכונה והאם גם אתם צריכים לעשות כן ובעז"ה תראו ישועות גדולות
 

לומד ומתענין

משתמש רשום
מה שאפשר לכתוב בכללות כתבתי, שמות פרטיים של אנשים ועל פעלם למען הבחורים השבורים הנ"ל קשה לי לכתוב בכללי
 

מתי אבוא

משתמש רגיל
יהודי אמר:
איזה נפלא לראות אנשים שמחליטים ללא שום מקור שמאמץ יתר בלימוד התורה לא גורם לכלום. אולי זה כתוב ברש"י בתחילת פרשת בחוקותי באיזה נוסח קדמון.
(ויש עוד ראיה מלפני השואה שכ ו ל ם יודעים שזה לא קרה לאף בחור לפני השואה. ספק מגוחך ספק עצוב.)
אני כבר לא  יודע מה יותר מצער, אותם בחורים שנשברים או אותם שאין להם יכולת הבנה בסיסית במשברי הנפש...
הצד שיותר מצער מצד הבחורים השבורים זה מה שכאבם הוא יותר גדול מאותם שאין להם הבנה בזה.
והצד שיותר מצער מצד זה שיש אנשים שלא קולטים שיש כאלה ששבורים ורצוצים הוא שאם יפול שבור ורצוץ לידיו אז הצער שלו יגדל עשרת מונים וכן יכול להיות שלא יעצרו את מושפעיהם בזמן.
ה' יגאלינו במהרה.
 
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
א.ב. מירושלים אמר:
שואל כעניין אמר:
א.ב. מירושלים אמר:
אין כזה דבר להשבר מלימוד!
יש כזה דבר להשבר סביב הלימוד!
והמבין יבין
יש כזה דבר.

תתבונן סביבך. אל תטמון ראש בחול. וזה לא משנה איך שתגדיר את זה. סביב הלימוד או מהלימוד. היינו הך.
איך ר' אלחנן לא נשבר מלימוד אחרי שהתעמץ כ''כ?
איך לא שמענו לפני השואה כאילו דברים מה זה תופעה חדשה?
 
א. הדורות לפני השואה ובפרט של בחורי הישיבות שבחרו אז להיות בישיבות ולא נשלחו אליהן , היו יותר ברי דעת להבחין ולו אינטואיטיבית באיזון הנכון ולא הגיעו ברובם לחריגות שכאלו.
ב. כך גם הייתה ההדרכה ממנווטי הישיבות שהבינו היטב בנפש האדם .
ג. היום חסר מאוד בהדרכה הנכונה הזו , וממילא לחץ חיצוני להתמדה מעבר לכוחו ללא שום איזון מביא לתופעה שכזו.
ד. בנוסף וזה נושא שמכבשונו של עולם , העולם היום בנוי על הגשמה עצמית הצלחה ואושר של כל אדם , ואילו לפני השואה העולם היה בנוי באופן כללי על הגשמה של כלל . ולכן חסכים רגשיים שמפריעים להגשמה ולאושר של הפרט הרבה יותר תופשים מקום במודעות וזה עצמו מגביר אותם .צורתו של העולם הזה שאושר והנאה ממנו באים בהיסח הדעת ולא ברדיפה אחריהם שהיא בסיס החיים היום ואין כמעט מי שלא מושפע מכך אם מעט ואם הרבה.
 

דניאלי

משתמש ותיק
לענ"ד כולם צודקים, התמדה בתורה בעצמה אינה מביאה לבעיות, אלא המאמץ הנפשי הגדול בלי סיפוק בהתאם ואי"ז משנה אם מפני שהיום אין כמעט סיפוק לבנ"א או משום התחרות הגדולה שקיימת בישיבות (בעיקר באלה שאחוזי השרופים גדול בה..), או משום כל דבר הגורם למתח ולחץ שהוא ורק הוא שובר.
יש הרבה להאריך בזה ואין כאן מקומו.
מי שמרגיש לחץ גדול בלימוד או כאבי ראש וכדו' רצוי לו לטפל בעצמו בהקדם אם ע"י ספרים מתאימים או הדרכה מתאימה או אפילו ייעוץ עם מי שמתמחה בזה. אפשרי בהחלט ללמוד תורה מתוך שמחה ויישוב הדעת וסיפוק וחבל על כל רגע שלא עושים את זה!
 

ישר א-ל

משתמש ותיק
פיילוט 0.4 אמר:
ואני אומר זאת בהנחה שמניין קוראי העיתונים שבין חברי הפורום לא מתקרב אפילו למחצית ממניין האפיקורסים שבינינו...

משפט מפחיד לכשעצמו...
 

מביט

משתמש ותיק
א.ב. מירושלים אמר:
שואל כעניין אמר:
א.ב. מירושלים אמר:
אין כזה דבר להשבר מלימוד!
יש כזה דבר להשבר סביב הלימוד!
והמבין יבין
יש כזה דבר.

תתבונן סביבך. אל תטמון ראש בחול. וזה לא משנה איך שתגדיר את זה. סביב הלימוד או מהלימוד. היינו הך.
איך ר' אלחנן לא נשבר מלימוד אחרי שהתעמץ כ''כ?
איך לא שמענו לפני השואה כאילו דברים מה זה תופעה חדשה?
בטח לא שמענו לפני השואה על  הסנדלרים רצענים ומוכרי הכעכים בשוק..
פשוט אדם שנשבר היה לו לאן לברוח, 
אך כיום אדם צריך להסתיר את עצמו בישיבה ואז כולם שמים לב..
[אני די משוכנע שהכותב צורב צעיר שזה שנתו הראשונה בישיבה דאל"כ לא ברור מאיפה נובע תמימות זו..]
 
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
לומד ומתענין אמר:
ובענין לפני השואה, קשה לכתוב כאילו למישהו יש ידיעה ברורה מה היה אז. ואדרבה מי שקצת מברר ישמע זמירות מאד מענינות
יש מכתב מר' מרדכי גיפטר לרבו באמריקה שבו הוא מתלונן על קשיים רבים שנובעים ממאמץ והרופאים ציוו עליו מנוחה מהלימוד ונראה שרבו מעודד את זה (הוא מביא שר' מרדכי פגרמנסקי שלל את זה ויש תכתובת מעניינת בענין זה).
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
אפשר לומר בזהירות שבדורות הקודמים היה יותר הכלה גם לכאלו שנפגעו מזה קצת וממילא לא נתנו הדעת לבעיות כאלו, ואולי אדרבה כך צמחו למה שהם.
היינו שמצינו כמה תלמידי חכמים בדורות הקודמים שהיום היו מאובחנים בוודאות בכפיתיות ואפילו גאונים שאולי היום לא היו מהססים לאבחן אותם עם אספרגר וכדו' (ר"ל) ויש מתוכם שהיו מאד לא טובים ביחסי אנוש ויחסי משפחה , ועדיין אנו רואים בהם מורי דרך ומוסרי התורה ובפן האישי ת"ח גדולים מאד.
וזה שאלה כללית ומסקרנת כל הורה ומורה מהו רצון ה' לעזור לאדם להיות אדם טוב יותר או בן תורה וכו'.
)אני מודע לזה שהרבה תמימים ונאיבים יתקוממו מיד שאין כזה דבר גדול בתורה בלי מידות וכדו' אלא כל הת"ח בכל הדורות היו שלמים בתכלית השלמות בכל מידה נכונה וכל נערווין וכעס נבע רק מכח התורה שבהם...)
 

פרוזי

משתמש ותיק
צריך גם לחלק בין שבירה ממאמץ גופני למאמץ נפשי
יש פה קצת בלבול בין 2 הנושאים
חלק מהסיפורים על גדו"י שהובאו באשכול
מדברים על מאמץ פיזי
ורוב הסיפורים מדורינו מדברים על מאמץ נפשי
ושתיהם נכונים
 

מוסיף

משתמש ותיק
עת הזמיר אמר:
אפשר לומר בזהירות שבדורות הקודמים היה יותר הכלה גם לכאלו שנפגעו מזה קצת וממילא לא נתנו הדעת לבעיות כאלו, ואולי אדרבה כך צמחו למה שהם.
היינו שמצינו כמה תלמידי חכמים בדורות הקודמים שהיום היו מאובחנים בוודאות בכפיתיות ואפילו גאונים שאולי היום לא היו מהססים לאבחן אותם עם אספרגר וכדו' (ר"ל) ויש מתוכם שהיו מאד לא טובים ביחסי אנוש ויחסי משפחה , ועדיין אנו רואים בהם מורי דרך ומוסרי התורה ובפן האישי ת"ח גדולים מאד.
וזה שאלה כללית ומסקרנת כל הורה ומורה מהו רצון ה' לעזור לאדם להיות אדם טוב יותר או בן תורה וכו'.
)אני מודע לזה שהרבה תמימים ונאיבים יתקוממו מיד שאין כזה דבר גדול בתורה בלי מידות וכדו' אלא כל הת"ח בכל הדורות היו שלמים בתכלית השלמות בכל מידה נכונה וכל נערווין וכעס נבע רק מכח התורה שבהם...)
פעם שאלתי אחד מהפסיכולוגים החרדים בענין זה האם באמת יש גדולי תורה שיש להם בעיות נפשיות. אז הוא אמר לי שהפסיכולוגיה מגדירה כבעיה אם אדם לא טוב לו אם עצמו או שלסביבה לא טוב איתו. אבל אין הגדרה לאדם מושלם בפסיכולוגיה. כי אם הוא שואף לשלמות יתר הוא פרפקציוניסט וכדו'. הפסיכולוגיה אינה מאמינה שיש אדם מושלם אלא היא מנסה לפתור בעיות כשישנם.
ושמעתי מאחד שהיה מקורב להגר"ש אוירבך זצ"ל שפעם אחת אמר לו שלמרן הגרי"ז היה נערווין והגר"ש מאוד הקפיד בכך ואמר לו אני הכרתי אותו והיה לו רק יראת ה' טהורה ללא שום נערויין.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
מוסיף אמר:
ושמעתי מאחד שהיה מקורב להגר"ש אוירבך זצ"ל שפעם אחת אמר לו שלמרן הגרי"ז היה נערווין והגר"ש מאוד הקפיד בכך ואמר לו אני הכרתי אותו והיה לו רק יראת ה' טהורה ללא שום נערויין.
ידוע שהחזו"א גם לא קיבל את זה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
נפתלי הלמדן אמר:
סליחה מכל החכמים שכתבו
אבל בתור אחד שעבר את זה ועובר מי שלא חווה את זה אין לו מושג על מה מדובר ואים לו יכולת להביע על זה דעה הוא יכול לקשקש במוח מעכשיו עד מחר לשפוך את כל הדיעות שלו על דבר שאין לו בו מושג וחצי מושג גם אני עד שלא עברתי את זה חשבתי כל מיני דברים על אלו שאומרים את זה
אבל בטוחני שכל מי שעבר את זה יודע שמי שלא עבר את זה לא מבין בזה ואין לו אפשרות להציג בזה דעה (לבד מחכמים בודדים אשר גם הם מפנים לבעלי הניסיון בזה תרתי משמע) סליחה מכל מי שניסה לדבר על זה מי שעבר יודע מי שלא לא ותו לא מידי
זה בערך כמו לומר שרק מי שעבר התקף לב יכול להביע דיעה עליו. ומי שלא חווה התקף לב אין לו מושג על מה מדובר, ואין לו יכולת להביע על זה דעה, הוא יכול לקשקש במוח מעכשיו עד מחר לשפוך את כל הדיעות שלו על דבר שאין לו בו מושג וחצי מושג. ובטוחני שכל מי שעבר התקף לב יודע שמי שלא עבר את זה לא מבין בזה ואין לו אפשרות להציג בזה דעה. 
 
חלק עליון תַחתִית