הכל על זכויות יוצרים בהלכה, בעידן האינטרנט (ספרים סרוקים, תוכנות, שירים, וכו') | אשכול מאוחד

ישראל

משתמש חדש
האם יש למאן דהו משנה ברורה בנושא זכויות יוצרים למעשה בדברים כגון שירים או הקרנות שכבר נפוצים ברשת אך בעליהן מפרסמים שאין מוחלים למי לישתמש בכך ללא תשלום.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
הורדתי זה מכאן. קשה לומר שיש בזה משנה ברורה לגבי שאלה הספציפי, אבל יש בו דיון די מקיף בהרבה צדדים הקשורים לזכות יוצרים.
 

קבצים מצורפים

  • 17-20-zchus-yoitzrim_73.pdf
    1.8 MB · צפיות: 147

ישראל

משתמש חדש
פותח הנושא
ייש"כ על המ"מ
נפרט יותר. כיום בהרבה בתים של בני תורה [אולי רוב, רובא דליתא קמן], המדקדקים על קלה כבחמורה, ויש להם מחשב בבית, מאוחסן בהם דברים מועתקים, בחור מרעהו, ובחורה מרעותה, וכן שכן משכנו וקרוב מקרובו, כידוע, אם זה שירים או סרטונים, תמונות, תוכנות ושאר דברים, שחלקן הגדול הועתק בתחילה שלא כדין. כיום שניתן כמעט כל דבר להשיג ברשת, האם יש איזה היתר לנוהג זה, הרי גזל הוא מהעוונות החמורים.
כמו"כ בהזדמנות זו נבוא בקריאה לבעלי הזכויות, שבגין המחירים המופקעים שגובים מציבור בני התורה על יצירתן, אם זה תוכנה או הקרנה או שירים, מכשילים הרבים בכל מיני היתרים דחוקים. אם היו מוזילים המחירים מאוד היו גם הם מרויחוים וגם הציבור.
בכ"ז לדידן, האם יש איזה לימוד זכות על הנוהג היום בהרבה בתים של בני התורה?
 

יהודי

משתמש ותיק
לענ"ד קשה להעמיד משנה סדורה בדבר שנחלקו בו גדולי גדולי ההוראה.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
ישראל אמר:
בכ"ז לדידן, האם יש איזה לימוד זכות על הנוהג היום בהרבה בתים של בני התורה?
הלימוד זכות הוא שס"ל דלא שייך קנין רוחני וממילא לא שייך גזל, ולכל היותר יש לדון מצד דינא דמלכותא או יורד לאומנות חבירו. דינא דמלכותא אינו כ"כ פשוט בזה בפרט בא"י. ויורד לאומנות חבירו לא שייך אלא אם הוא מפסיד חבירו ע"י לקיחת לקוחות שלו, ואפילו מניעת ריווח במה שהוא בעצמו אינו קונה אינו בהכרח בכלל יורד לאומנות חבירו.
לקחתי סברות מקונטרס הנ"ל. לא באתי אלא לעורר קצת מה שיש לומר מאחר שבקשו איזה לימוד זכות, ולא לקבוע הלכה כמי או לכתוב במסגרת זו כל מה שיש לדון בזה, או אפילו ליטול את השם שאני בעצמי עיינתי בזה מספיק להיות מאן דאמר.
 

אריך

משתמש ותיק
ישראל אמר:
כמו"כ בהזדמנות זו נבוא בקריאה לבעלי הזכויות, שבגין המחירים המופקעים שגובים מציבור בני התורה על יצירתן, אם זה תוכנה או הקרנה או שירים, מכשילים הרבים בכל מיני היתרים דחוקים. אם היו מוזילים המחירים מאוד היו גם הם מרויחוים וגם הציבור.

באמת היה לפני כשנה דיסק חדש של אלי פרידמן שנמכר בתחנות דלק במחיר 10 ש"ח.

אבל באמת מי קובע מה נקרא מחיר מופקע? אם המחיר של דיסקים הוא 60 ש"ח איך נקבע שזה מופקע?
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
היום רוב הזמרים אינם מרוויחים כסף על דיסקים. הם אומרים זה מחמת הגניבות, פעם שמעתי שטעם האמיתי הוא משום שזה עולה הרבה להוציא דיסק ורק זמר גדול במיוחד יש לו סיכוי להרוויח מזה.
הטעם שזמרים ממשיכים להוציא דיסקים הוא משום שע"י זה הם מקבלים שם של זמר גדול והם יכולים לקבל הרבה כסף עבור הופעות. עד כדי כך שיש רבנים המתירים להעתיק דיסקים מטעם זה, שהזמר מעדיף שיעתיקו הדיסק שלו בלי לשלם לו על זה ממה שלא ישמעו הדיסק שלו כלל. כמובן הוא מעדיף שישלמו לו, אבל אם זה אינו בחשבון הוא רוצה שיעתיקו.
 

יודע ספר

משתמש ותיק
כזו עזות מצח לתבוע מאדם למכור בזול כדי שהגזלנים [אם הם אכן כך] לא יגזלו אותו.
משל לגנב שפרץ לבית באישון לילה ואפילה, בעל הבית שהתעורר משנתו תפס את הגנב על חם, ואמר לו כעת אני משחרר אותך אבל פעם הבאה אם אתפוס אותך אני יעביר אותך למשטרה, הגנב שקצת נרגע ניסה את מזלו, וביקש מבעל הבית 'התוכל לתרום לי קצת כסף למשפחה ברוכת ילדים' בעל הבית הכועס השיב לו 'לא תורם ותסתלק מכאן' או אז הגנב הרגוע החל בצעקות על בעל הבית אין לך לב, איך אתה מפקיר משפחה ברוכת ילדים וכו' וכו', כמובן שבעיניים עקומות להחריד בעל הבית הוא האיש הרע והכעסן במקרה הזה, והגנב הוא האיש הרגוע ואציל הנפש.
 

ישראל

משתמש חדש
פותח הנושא
משל צריך שילמד על הנמשל. כאן הוא כלל לא מן הענין.
אין כוונתי שיהא חוטא נשכר. אלא שגם לטובת המפיקים ולרווחתם, וגם כדי שלא יהיה נסיון והוראת היתר של בין כה וכה לא הייתי קונה וכדו', ישווקו את סחורתיהם באופן ריווחי אך בצורה אחרת. לא 60 ש"ח לדיסק שאז יקנוהו 2 אנשים אלא 15 ש"ח שאז יקנוהו 100 אנשים. בס"ה גם הם וגם הציבור ירוויחו, בגשמיות ורוחניות.
לפני כמה שנים אמרתי א"ז לאחד שהוציא תוכנה וביקש סכום גבוה, הוא ענה: אני יודע שלא הרבה יקנו ותוך זמן קצר זה יפרץ אך לפחות שיהיה לי את הקרן ומעט רווח עד שיפרץ. באמת לא ראיתי ששיווקו א"ז יותר מחודש.
 

יודע ספר

משתמש ותיק
הבנתי רק כדאי שתציע את זה בפורום פרוג!! הרי זה הצעה עסקית.
בכ"א תודה על העלאת הנושא נחמד לדבר על זה פעם בחצי שנה:)
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
למעשה כל אחד ילמוד הסוגיא ויחליט בעצמו אם הוא בר הכי או ישאל מורה הוראה מוסמך שהוא סומך עליו. א"א לסמוך על מה שכותב מישהו בפורום, אפילו פורום רציני כזה.
 

ישראל

משתמש חדש
פותח הנושא
חזקה שמישהו מנמנעים על הפורום בירר א"ז ולזה ביקשתי לשמוע מה עלה בחיקו. הרי זה דבר שיתכן וכמעט כל אחד נכשל בכל הדלקת מחשב.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
חזקה שאחד בירר והחליט שמותר להעתיק הכל בלי לעשות חשבונות, ועוד אחד בירר והחליט שאסור להעתיק שום דבר בלי רשות מפורש מהבעלים ואולי גם מכל מי שיצא לו הפסד מהעתקתך, ואחרים החליטו שפעמים מותר להעתיק ופעמים אסור להעתיק וכל אחד יש לו הגדרים והתנאים משלו מתי אסור ומתי מותר.
עכשיו, מה יעזור לך אם אחד מהמוזכרים יכתוב מסקנתו כאן. מנא לך שהוא הבר סמכא ולא מי שהסיק להיפך.
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
חזקה שמישהו מהנמנים על הפורום בירר א"ז ולזה ביקשתי לשמוע מה עלה בחיקו. הרי זה דבר שיתכן וכמעט כל אחד נכשל בכל הדלקת מחשב.
אחד התלמידים אמר:
ישראל אמר:
בכ"ז לדידן, האם יש איזה לימוד זכות על הנוהג היום בהרבה בתים של בני התורה?
הלימוד זכות הוא שס"ל דלא שייך קנין רוחני וממילא לא שייך גזל, ולכל היותר יש לדון מצד דינא דמלכותא או יורד לאומנות חבירו. דינא דמלכותא אינו כ"כ פשוט בזה בפרט בא"י. ויורד לאומנות חבירו לא שייך אלא אם הוא מפסיד חבירו ע"י לקיחת לקוחות שלו, ואפילו מניעת ריווח במה שהוא בעצמו אינו קונה אינו בהכרח בכלל יורד לאומנות חבירו.
[/size]
מה הי' חסר לך בלישנא קמא של הרב שליט"א.
ודאי שזה לא משנת חסידים, וכמו שכתבו שהדברים שנויים במח', ואפי' אם מצד הדין מותר, עדיין אין זה מדרך המוסר. ולא מגדר ההשתדלות, אבל מצד חריפות הענין צודק הרב בדבריו.
 

ישראל

משתמש חדש
פותח הנושא
בסיכום מה שיצא לי, הוא שעד עידן המחשבים לא היו לנו כ"כ נסיונות בענייני ממון [כשההוצאות גדולות], ועתה הכניסו אותנו משמים לעידן חדש ונסיונות חדשים, ואנחנו לא עומדים כ"כ בנסיונות הנוגעים בענייני ממון ומחפשים היתרים קלושים שבהל' שבת וכדו' לא היינו מתירים.
 

מבקש

משתמש רגיל
לי פסקו, שדבר שבין כך לא הייתי קונה ואין הפסד למוכר, מותר לי להעתיק, ודבר שהייתי קונה נמצא שאני מפסיד למוכר וזה אסור, וכבר בא מעשה לידי שהעתקתי תוכנה יקרה ולאחר זמן ראיתי (לצערי :? ) שיש עליו מבצע במחיר שהייתי קונה, ונאלצתי לקנות. ד"א, כמדומני שלפי החוק היום העתקה לשימוש אישי מותרת.
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
יש לעי' בתוכנות הנמכרות למחנכים בזול לצרכי עבודה בלבד. והם קונים את זה שלא לצרכי עבודה, האם שייך בזה השגת גבול?
 

יוני

משתמש חדש
שמעתי מת"ח נאמן ששאל את מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל והשיב לו שכל המוציא תוכנה לשוק הרי זה אבידה מדעת.
ןלענ"ד יתכן שתוכנות שמשקיעים בהם ממון רב בהגנה כגון אוצה"ח ובר אילן אינו נחשב כאבידה מדעת אך שירים וכד' או כל דבר המופץ שאין לן הגנה הרי הוא בכלל אבידה מדעת.
יתכן עוד שלאחר שהוציאוהו לרשת הרי הוא כזוטו של ים.
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
אבידה מדעת זו מח' הראשונים האם מותר ליטלו או שרק אין חיוב השבה, ועכ"פ זו לא סיבה להקל, וכנראה הגרש"ז דחה את השואל, וכנראה גם המנגינה היתה "מה אתה רוצה בדיוק?".
 

דיין

משתמש ותיק
כבוד שמים אמר:
אבידה מדעת זו מח' הראשונים האם מותר ליטלו או שרק אין חיוב השבה, ועכ"פ זו לא סיבה להקל, וכנראה הגרש"ז דחה את השואל, וכנראה גם המנגינה היתה "מה אתה רוצה בדיוק?".
כנראה הגרש"ז לא התכוון לאבידה מדעת אלא למחילה, אני שמעתי מתלמיד מובהק של הרב בן ציון אבא שאול שגם אמר סברא כזו שכל מה שאדם יודע שאינו יכול לאכוף את התנאים של השימוש שלו, הוא מוחל עליהם מראש בזה שהוא מוציא את החומר שלו לשוק. ובס"ד גם מצאתי שכך כתב הציץ אליעזר (חלק י"ח סימן פ) בתשובתו לגבי העתקת חלקים מספר לשימוש אישי, שכיון שכותב הספר יודע שכך המנהג ואין לו אפשרות למנוע את זה, הוא מוחל מראש ומוותר על תנאי זה.
 

יוני

משתמש חדש
כבוד שמים אמר:
אבידה מדעת זו מח' הראשונים האם מותר ליטלו או שרק אין חיוב השבה, ועכ"פ זו לא סיבה להקל, וכנראה הגרש"ז דחה את השואל, וכנראה גם המנגינה היתה "מה אתה רוצה בדיוק?".
הנני מכיר את השואל היטב הוא אינו טרדן או מחפש קולות אלא ת"ח שמחפש לדעת את ההלכה באמת ומדקדק בכל דרכיו כך שלא נראה שהגרש"ז רצה לפטרו מעליו בדחיה בעלמא.
 

כותר

משתמש ותיק
יש לי סברא להקל, אולי זה נכון.
גם בתוכנה מועתקת שהם דואגים כל הזמן להזכיר שזה לא חוקי, הם לא חסמו את האפשרות הזאת. זה אומר שהם לא אוסרים להשתמש בזה באופן מוחלט.
 

אריך

משתמש ותיק
פעם שמעתי שכל תוכנה שנמצאת בצורה פרוצה הרי זה כמו זוטו של ים. שאין לבעלים שום שליטה עליו. ובשלמא אם היו מנסים לאכוף, אבל כיון שמייקרוסופט לא אוכפת על צרכנים פרטיים, וכנראה מפני שדי להם באלה ששומרים על החוק ובחברות המסודרות שקונות את התוכנה, ממילא כלפי הצרכן הקטן יש כאן זוטו של ים. וצ"ע.
 

הקטן למאד

משתמש ותיק
הסברא של זוטו של ים, זוהי סברת הגרש"ז.
וכמי שאינו ראוי להיותץ עפר תחת רגליו במחכ"ת איני מבין כלל, הרי לא דמי כלל לזוש"י, בזוש"י החפץ אבוד מהבעלים ואין לו שום תועלת, ואם לא יקרחנו הוא, יקחנו מישהו אחר, אך כאן התוכנה פרוצה כלפי מי שרוצה לגנוב אך הבעלים מרוויח מהישרים שרוצים לקנות, ולא נאבדה ממנו הבעלות על התוכנה שאין לו מה לעשות עימה [לסבר את האוזן זה היה דומה לזוש"י אם אקרים היו גורמים שמייקרוספט לא יוכלו לשוווק את התוכנה]
יש עוד לדון דלא כל דבר שפרוץ לגנבים הופך לזוש"י, אך בזה יש לפלפל ואכמ"ל.

לגבי גופו של ענין יש אולי כמה סברות להקל, אך אינם ברורות אצלי.
 

כותר

משתמש ותיק
אם כבר מדברים על זוטו של ים,
מה תגידו על הצרכניות שמשאירות עגלות קניה ללא שמירה, ואנשים לוקחים את זה לביתם, האם צריך להשיב ?
או לכהפ"ח להודיע להם בטלפון היכן העגלה ?
אני חשבתי שזה 'אבידה מדעת' כל עוד שלא שמים שומרים.
 

קבצים מצורפים

  • ‏‏לכידה1.JPG
    ‏‏לכידה1.JPG
    120.9 KB · צפיות: 28

יהודי

משתמש ותיק
מי שמשאיר חפץ ללא שמירה אינו קשור בכלל לזוטו של ים.
 

אנוש

משתמש רשום
כשאנו מדברים על זוטו של ים הוי אומר שהאינטרנט הטמא הוא ים ז''א שאין להבעלים כל אפשרות לקחת את זה חזרה וגם אם מודיע שאינו מוחל וכו' אי''ז עוזר ולשון רש"י ב''מ כב: הרי זה כזועק על ביתו שנפל וספינתו שטבעה בים וזהו לא איכפת שהם לא מסכימים וזה אבודה מכל אדם מהבחינה של למנוע את זה מאחרים
 

יאיר

משתמש ותיק
הקטן למאד אמר:
רבים מאחב"י משתמשים בתוכנת "וורד" ללא תשלום....

שאלתי על מה המנהג לסמוך להקל?

לכאור' יש שם גם בעלי מניות יהודים.

אמנם לגרש"ז יש להקל בכל יצירה, אך רבים מהיראים שמחמיריםן לא להעתיק מוזיקה וכד', לא נראה שנזהרים בזה כלל.
גזל הגוי גם אסור.
 

הקטן למאד

משתמש ותיק
אם כולם היו גויים יש קולא של הרב אלישיב שמותר לקחת עלהצד שאם יתבעו ישלם ואז רק פקעת הלוואתו
 
חלק עליון תַחתִית