גדולי ישראל שידעו נסתר

מסיח לפי תומו

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
אז הנה אני פורס בפניך שאלה?
עד כמה הגר"מ שפירא עסק בעץ חיים ושער הכוונות?
לא רמח"ל ולא גר"א
כתבי האר"י ממש!

הדברים ידועים ומפורסמים אצל תלמידיו ועצם השאלה לא במקומה כל כך.

הגר"מ היה בקי בכל כתבי האריז"ל, ובכתבי תלמידיו, ע"ח, ופע"ח, גם בכתבי הרמ"ק היתה לו בקיאות מיוחדת. כמובן שעסק רבות גם בתורת הגר"א בקבלה, וכן בתורת הרמח"ל.
היה לו גם שיעורים בכתבי האריז"ל ותלמידיו. משם הוא פתח כל סוגיא וכל דבריו היו מכוונים לדברי הרב.

אמנם דרך לימדו היה להעמיד את הרעיון והעומק העולה מהדברים ולא לחשבן את הלוך וחזור את פרטי המשל. את זה הוא ציפה מתלמידיו שיעשו לבד בכוחות עצמם. (או אצל רב אחר)

אגב, בצעירותו, בהיותו משתוקק ללמוד תורה זו הוא למד אצל הרב מרדכי שרעבי. (לא למדו שם גר"א ורמח"ל)

שמעתי אותו פעם מסביר שהרב דסלר (אותו העריץ הגר"מ ואף היה בן בית אצלו בצעירותו) לא נקרא "מקובל". כי הוא לא היה בקי בכתבי האריז"ל.
 

בשלמא

משתמש ותיק
מסיח לפי תומו אמר:
הדברים ידועים ומפורסמים אצל תלמידיו ועצם השאלה לא במקומה כל כך.

הגר"מ היה בקי בכל כתבי האריז"ל, ובכתבי תלמידיו, ע"ח, ופע"ח, גם בכתבי הרמ"ק היתה לו בקיאות מיוחדת. כמובן שעסק רבות גם בתורת הגר"א בקבלה, וכן בתורת הרמח"ל.
היה לו גם שיעורים בכתבי האריז"ל ותלמידיו. משם הוא פתח כל סוגיא וכל דבריו היו מכוונים לדברי הרב.
למה השאלה שלא במקומה?
כמי ששמע עשרות אולי מאות שיעורים מהפתוחים שלו אני יכול להעיד שלא נגע בנקודות כתבי האריז"ל [זה פשוט ומובן]
לכן שאלתי אם מי שהוא יודע לומר באמת מה היה בשיעורים הסגורים.
רק אחדד שאת השמועות אודות הסגורים ואודות מה "שאומרים" בשם תלמידיו גם אני שמעתי אבל חשוב לשמוע ידיעה מהימנה, ולא מהסוג המגזם בסגנון וודאי מה השאלה? כל כתבי האריז"ל מילה במילה! אא"כ זה ישמע מאדם שידוע לנו שמחד גיסא מצוי בעניני כתבי האריז"ל [ומבין למה הכוונה למד קבלה (ודלא כהעובדא הנחמדה דשערי אהרן)] ומאידך לא טיפוס מתלהב וגזמן.

מסיח לפי תומו אמר:
שמעתי אותו פעם מסביר שהרב דסלר (אותו העריץ הגר"מ ואף היה בן בית אצלו בצעירותו) לא נקרא "מקובל". כי הוא לא היה בקי בכתבי האריז"ל.
תמוה ביותר, הרי למד שיעור קבוע עם רי"ב ונזכר בהערותיו על הע"ח, ללא ספק שלמד בעיון כתבי האריז"ל וידע בהם סוגיות נרחבות [ועדיין בלי הצורך להגזים שידע את כל כתבי האר"י בע"פ, הוא בגדר מי שלמד קבלה ללא ספק]
 

מסיח לפי תומו

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
תמוה ביותר, הרי למד שיעור קבוע עם רי"ב ונזכר בהערותיו על הע"ח, ללא ספק שלמד בעיון כתבי האריז"ל וידע בהם סוגיות נרחבות [ועדיין בלי הצורך להגזים שידע את כל כתבי האר"י בע"פ, הוא בגדר מי שלמד קבלה ללא ספק]
באיזה סוגיא ההערה?
לפי דברי הגרמ"ש הם למדו פתחי שערים ולא עץ חיים. אולי למדו עץ חיים עם פתחי שערים כפירוש.
הוא אמר שהם עסקו רבות בסוגיות הראשונות (צמצום) ולא התקדמו.

את ההגהות אינני מכיר לכן היה מעניין לראות את ההערות. אולי הגר"מ טעה. זה בסדר גמור בעיני.
 
את והב אמר:
יש "אמרת הלצה" מפורסמת מהגאון ר"ה זקס זצ"ל.
"כל מי שהוא אומר שהוא יודע ודאי הוא שאינו יודע, אבל לא כל מי שהוא אומר שהוא לא יודע זה סימן שהוא יודע"...

פעם ראשונה שאני רואה שמייחסים את המשפט הזה לר' הלל זקס.
מה ההיכרות שלך עם הר"ה זקס?
 

מסיח לפי תומו

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
למה השאלה שלא במקומה?
כמי ששמע עשרות אולי מאות שיעורים מהפתוחים שלו אני יכול להעיד שלא נגע בנקודות כתבי האריז"ל [זה פשוט ומובן]
לכן שאלתי אם מי שהוא יודע לומר באמת מה היה בשיעורים הסגורים.
רק אחדד שאת השמועות אודות הסגורים ואודות מה "שאומרים" בשם תלמידיו גם אני שמעתי אבל חשוב לשמוע ידיעה מהימנה, ולא מהסוג המגזם בסגנון וודאי מה השאלה? כל כתבי האריז"ל מילה במילה! אא"כ זה ישמע מאדם שידוע לנו שמחד גיסא מצוי בעניני כתבי האריז"ל [ומבין למה הכוונה למד קבלה (ודלא כהעובדא הנחמדה דשערי אהרן)] ומאידך לא טיפוס מתלהב וגזמן.
אני ודאי לא מקובל אבל מן הסתם יש כאן שניים או שלושה שדברי מתקבלים אצלם לכן אני כותב את מה שאני כותב והבוחר יבחר.

להלן הספרים בקבלה שיש עליהם שיערים מהגר"מ. ונא להפסיק לבקש בפרטי, אינני יכול למסור, זה לא תלוי בי.

אוצרות חיים
שער הכוונות - על כל המועדים.
פלח הרימון
פרדס רימונים
שערי אורה
אדיר במרום
לשם
ביהגר"א על ספד"צ

נכון, הוא לא מסר שיעורים כסדרן על ע"ח. כפי שכבר רמזתי לעיל. כמו שאין שיעורים של הגר"ח מבריסק על סדר הש"ס גפ"ת. למרות שברור לכל שהיה בקי בש"ס.

אני גם לא מסכים עם המדד שאמרת "ידע מילה במילה". ואני לא בטוח שהוא ידע  בע"פ מילה במילה. מה שברור זה שהוא היה בקי בכל הסוגיות ולמד בצורה יסודית ומעמיקה את כל כתבי הרב וראה בהם יסוד לדבריו.
בביהמ"ד הליטאי המושג של לדעת "מילה במילה" לא היה ראשון במעלה, לא בנגלה ולא בנסתר.
 
 כמי ששמע עשרות אולי מאות שיעורים מהפתוחים שלו אני יכול להעיד שלא נגע בנקודות כתבי האריז"ל [זה פשוט ומובן]
דע לך, שיש מתלמידי שיכולים או חושבים שהם יכולים שגם שיעורים אלו מבוססים על נקודות בכתבים. אתה לא חייב להסכים. לידיעה בלבד.
 

בשלמא

משתמש ותיק
מסיח לפי תומו אמר:
אני ודאי לא מקובל אבל מן הסתם יש כאן שניים או שלושה שדברי מתקבלים אצלם לכן אני כותב את מה שאני כותב והבוחר יבחר.

להלן הספרים בקבלה שיש עליהם שיערים מהגר"מ. ונא להפסיק לבקש בפרטי, אינני יכול למסור, זה לא תלוי בי.

אוצרות חיים
שער הכוונות - על כל המועדים.
לידיעה החשובה הזו ציפיתי.
ייש"כ.
 

בשלמא

משתמש ותיק
מסיח לפי תומו אמר:
לפי דברי הגרמ"ש הם למדו פתחי שערים ולא עץ חיים. אולי למדו עץ חיים עם פתחי שערים כפירוש.
הוא אמר שהם עסקו רבות בסוגיות הראשונות (צמצום) ולא התקדמו.
ההערה נמצאת בעץ חיים בהוצאת מישור שם נדפס הביאורים והערות של רי"ב, אכן ההערה מתייחסת ליסודות הראשוניים עיגולים ויושר, ולפי"ז היה אפשר בנקל ליישב כדבריך, אלא שהעדות של הסטייפלר בהסכמה לקונטרס שהם עסקו "בקביעות" בלימוד הח"ן היה משמע שלא למד רק יסודות ראשוניים.

מאידך כמו שכתב מע"כ אולי הם למדו בקביעות פת"ש? וע"ח למדו רק בהתחלה? ברוך היודע.
 

מסיח לפי תומו

משתמש ותיק
אגב, גם בספר אדיר במרום למשל, לעולם לט תמצא אדם שמוסר שיעור בלי שהוא מכיר את העץ חיים.
 

הערש כ''ץ

משתמש ותיק
לפלא שלא הוזכר עד כה מו''ר הגאון רבי שלמה פישר זללה''ה.
אשר עסק הרבה בתורת הנסתר ועמל רבות להבין המשל והנמשל (והרחיק מאוד מלימוד שיטחי בזה לפי שמביא למכשולות באמונה). וכידוע שיש מכתבים מהגאון רבי שריה דבליצקי זללה''ה אליו באלו העניינים.
 

בשלמא

משתמש ותיק
מסיח לפי תומו אמר:
בשלמא אמר:
אלא העדות של הסטייפלר שהם עסקו בקביעות בלימוד הח"ן היה משמע שלא למד רק יסודות ראשוניים.
מדוע?
זה הרושם שעשה עלי עדותו בהסכמתו.
שתקופה מסיומת הם למדו בקביעות תורת הח"ן במסתור.
ומהלשון משמע שהרי מוסכם על הכל שרא"א היה מקובל ואם הוא למד עמו יחד סימן שגם רי"ב ידע קבלה
[בעוד שלמעשה ונהפוך הוא שמרי"ב יש לנו הגהות וביאורים מכל הע"ח ומראא"ד אין]

הסכמה.PNG
 
 

קבצים מצורפים

  • הגהה.PNG
    הגהה.PNG
    103.6 KB · צפיות: 128

את והב

משתמש ותיק
מסיח לפי תומו אמר:
בשלמא אמר:
למה השאלה שלא במקומה?
כמי ששמע עשרות אולי מאות שיעורים מהפתוחים שלו אני יכול להעיד שלא נגע בנקודות כתבי האריז"ל [זה פשוט ומובן]
לכן שאלתי אם מי שהוא יודע לומר באמת מה היה בשיעורים הסגורים.
רק אחדד שאת השמועות אודות הסגורים ואודות מה "שאומרים" בשם תלמידיו גם אני שמעתי אבל חשוב לשמוע ידיעה מהימנה, ולא מהסוג המגזם בסגנון וודאי מה השאלה? כל כתבי האריז"ל מילה במילה! אא"כ זה ישמע מאדם שידוע לנו שמחד גיסא מצוי בעניני כתבי האריז"ל [ומבין למה הכוונה למד קבלה (ודלא כהעובדא הנחמדה דשערי אהרן)] ומאידך לא טיפוס מתלהב וגזמן.
אני ודאי לא מקובל אבל מן הסתם יש כאן שניים או שלושה שדברי מתקבלים אצלם לכן אני כותב את מה שאני כותב והבוחר יבחר.

להלן הספרים בקבלה שיש עליהם שיערים מהגר"מ. ונא להפסיק לבקש בפרטי, אינני יכול למסור, זה לא תלוי בי.

אוצרות חיים
שער הכוונות - על כל המועדים.
פלח הרימון
פרדס רימונים
שערי אורה
אדיר במרום
לשם
ביהגר"א על ספד"צ

נכון, הוא לא מסר שיעורים כסדרן על ע"ח. כפי שכבר רמזתי לעיל. כמו שאין שיעורים של הגר"ח מבריסק על סדר הש"ס גפ"ת. למרות שברור לכל שהיה בקי בש"ס.

אני גם לא מסכים עם המדד שאמרת "ידע מילה במילה". ואני לא בטוח שהוא ידע  בע"פ מילה במילה. מה שברור זה שהוא היה בקי בכל הסוגיות ולמד בצורה יסודית ומעמיקה את כל כתבי הרב וראה בהם יסוד לדבריו.
בביהמ"ד הליטאי המושג של לדעת "מילה במילה" לא היה ראשון במעלה, לא בנגלה ולא בנסתר.
 
 כמי ששמע עשרות אולי מאות שיעורים מהפתוחים שלו אני יכול להעיד שלא נגע בנקודות כתבי האריז"ל [זה פשוט ומובן]
דע לך, שיש מתלמידי שיכולים או חושבים שהם יכולים שגם שיעורים אלו מבוססים על נקודות בכתבים. אתה לא חייב להסכים. לידיעה בלבד.
אם מישהו אומר לך בתוקף עוז על משפט מסוים, "משפט זה לא נמצא בכל כתבי האר"י זה אולי כתוב אבל לא בנוסח הזה" מה זה אומר לך? 
לי זה אומר אחת מן השתים, או שיש לו אוצר החכמה, או שהוא יודע מילה במילה...
 
 

את והב

משתמש ותיק
מסיח לפי תומו אמר:
אוצרות חיים
שער הכוונות - על כל המועדים.
פלח הרימון
פרדס רימונים - יידיש
שערי אורה
אדיר במרום - 2 מהדורות,
לשם
ביהגר"א על ספד"צ
במהדורה אחת של השיעורים על אבות הוא מדבר הרבה הקדמות וכללים ופתחים לחכמה זו, (כהתחיל למסור שיעורים אלו היה פחות מארבעים, וכבר אז ניכר עליו שהיה לו שליטה מרובה בכל הספרים הנ"ל)
 

את והב

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
מסיח לפי תומו אמר:
הדברים ידועים ומפורסמים אצל תלמידיו ועצם השאלה לא במקומה כל כך.

הגר"מ היה בקי בכל כתבי האריז"ל, ובכתבי תלמידיו, ע"ח, ופע"ח, גם בכתבי הרמ"ק היתה לו בקיאות מיוחדת. כמובן שעסק רבות גם בתורת הגר"א בקבלה, וכן בתורת הרמח"ל.
היה לו גם שיעורים בכתבי האריז"ל ותלמידיו. משם הוא פתח כל סוגיא וכל דבריו היו מכוונים לדברי הרב.
למה השאלה שלא במקומה?
כמי ששמע עשרות אולי מאות שיעורים מהפתוחים שלו אני יכול להעיד שלא נגע בנקודות כתבי האריז"ל [זה פשוט ומובן]
לכן שאלתי אם מי שהוא יודע לומר באמת מה היה בשיעורים הסגורים.
רק אחדד שאת השמועות אודות הסגורים ואודות מה "שאומרים" בשם תלמידיו גם אני שמעתי אבל חשוב לשמוע ידיעה מהימנה, ולא מהסוג המגזם בסגנון וודאי מה השאלה? כל כתבי האריז"ל מילה במילה! אא"כ זה ישמע מאדם שידוע לנו שמחד גיסא מצוי בעניני כתבי האריז"ל [ומבין למה הכוונה למד קבלה (ודלא כהעובדא הנחמדה דשערי אהרן)] ומאידך לא טיפוס מתלהב וגזמן.

מסיח לפי תומו אמר:
שמעתי אותו פעם מסביר שהרב דסלר (אותו העריץ הגר"מ ואף היה בן בית אצלו בצעירותו) לא נקרא "מקובל". כי הוא לא היה בקי בכתבי האריז"ל.
תמוה ביותר, הרי למד שיעור קבוע עם רי"ב ונזכר בהערותיו על הע"ח, ללא ספק שלמד בעיון כתבי האריז"ל וידע בהם סוגיות נרחבות [ועדיין בלי הצורך להגזים שידע את כל כתבי האר"י בע"פ, הוא בגדר מי שלמד קבלה ללא ספק]
הרב דסלר התעסק הרבה מאוד בסוגית הצמצום, אבל לא קבע לימודו בכתבי האר"י, כן אמר הרב.
 
 

את והב

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
מסיח לפי תומו אמר:
בשלמא אמר:
אלא העדות של הסטייפלר שהם עסקו בקביעות בלימוד הח"ן היה משמע שלא למד רק יסודות ראשוניים.
מדוע?
זה הרושם שעשה עלי עדותו בהסכמתו.
שתקופה מסיומת הם למדו בקביעות תורת הח"ן במסתור.
ומהלשון משמע שהרי מוסכם על הכל שרא"א היה מקובל ואם הוא למד עמו יחד סימן שגם רי"ב ידע קבלה
[בעוד שלמעשה ונהפוך הוא שמרי"ב יש לנו הגהות וביאורים מכל הע"ח ומראא"ד אין]

הסכמה.PNG
מענין מאוד, לא הכרתי את זה.
 
 

את והב

משתמש ותיק
יהודי מאמין בן מאמין אמר:
את והב אמר:
יש "אמרת הלצה" מפורסמת מהגאון ר"ה זקס זצ"ל.
"כל מי שהוא אומר שהוא יודע ודאי הוא שאינו יודע, אבל לא כל מי שהוא אומר שהוא לא יודע זה סימן שהוא יודע"...

פעם ראשונה שאני רואה שמייחסים את המשפט הזה לר' הלל זקס.
מה ההיכרות שלך עם הר"ה זקס?

שמעתי מפיו בשיעור בישיבת חברון.
 

את והב

משתמש ותיק
שלומיאל בן צורישדי אמר:
אברהם יצחק אמר:
שלומיאל בן צורישדי אמר:
גם זה לא היה ולא נברא אני יכול לשלוח לך קונטרס בנושא.
אולי מספיק עם זה שכל אשכול חשוב
נהפך מהר מאוד לדיונים מרתקים האם הרב שך/הרבי מחב''ד
הנהיגו את כל הדור או רק את חציו
נא לפתוח לזה אשכול נפרד עמוס בעשרות דפים של גידופים וקשקושים
מי שחושב כמוני
שישלח תודה
אתה צודק אבל לא היה בכוונתי לפתוח באשכול כזה בכלל אלא בדרך אגב הערתי שיש לי בזה קונטרס שהייתי יכול לשולחו אליו בפרטי[אם כי ראיתי שאין לו הודעות פרטיות]וחסל הסיפור.
ואיך עושה אדם לעצמו הודעות פרטיות?
 
 

פלגי מים

משתמש ותיק
את והב אמר:
שלומיאל בן צורישדי אמר:
אברהם יצחק אמר:
אולי מספיק עם זה שכל אשכול חשוב
נהפך מהר מאוד לדיונים מרתקים האם הרב שך/הרבי מחב''ד
הנהיגו את כל הדור או רק את חציו
נא לפתוח לזה אשכול נפרד עמוס בעשרות דפים של גידופים וקשקושים
מי שחושב כמוני
שישלח תודה
אתה צודק אבל לא היה בכוונתי לפתוח באשכול כזה בכלל אלא בדרך אגב הערתי שיש לי בזה קונטרס שהייתי יכול לשולחו אליו בפרטי[אם כי ראיתי שאין לו הודעות פרטיות]וחסל הסיפור.
ואיך עושה אדם לעצמו הודעות פרטיות?

איני יודע.
 

את והב

משתמש ותיק
אברהם יצחק אמר:
את והב אמר:
והעיר דרך אגב, מה שראיתי במכתב לר' יצחק הוטנר, שאם יש אחד תלמיד חכם והוא בדרגת בינוני הכתוב בתניא, והשני אינו תלמיד חכם והוא בדרגת צדיק, ומכבד את השני יותר הרי הוא בכלל דבר השם בזה, וכו'. ונכון הוא כמובן.
אפשר את המקור?
זה באמת חשוב


פחד יצחק אגרות ומכתבים - מכתב מ 
חביבי יקירי,‏
 שלום וברכה!‏
 לאות תודה על טרחתך עבורנו לפני נסיעתך מכאן, הנני מוצא את עצמי מחוייב לעורר את תשומת לבך להלכה אחת. ראובן ושמעון הם שני תלמידי חכמים. ראובן גדול משמעון במדרגתו בתורה. אלא שלעומת זאת, ראובן הוא במדרגת ה"בינוני" שבתניא, ושמעון הוא במדרגת "צדיק גמור" שבתניא - הנה אם לוי מכבד את שמעון יותר מראובן, הרי הוא בכלל מבזה תלמיד חכם. ודי למבין.‏
 בברכה ובצפיה להרמת קרנם של עמלי תורה‏
 יצחק הוטנר‏

 
 

את והב

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
מסיח לפי תומו אמר:
הדברים ידועים ומפורסמים אצל תלמידיו ועצם השאלה לא במקומה כל כך.

הגר"מ היה בקי בכל כתבי האריז"ל, ובכתבי תלמידיו, ע"ח, ופע"ח, גם בכתבי הרמ"ק היתה לו בקיאות מיוחדת. כמובן שעסק רבות גם בתורת הגר"א בקבלה, וכן בתורת הרמח"ל.
היה לו גם שיעורים בכתבי האריז"ל ותלמידיו. משם הוא פתח כל סוגיא וכל דבריו היו מכוונים לדברי הרב.
למה השאלה שלא במקומה?
כמי ששמע עשרות אולי מאות שיעורים מהפתוחים שלו אני יכול להעיד שלא נגע בנקודות כתבי האריז"ל [זה פשוט ומובן]
לכן שאלתי אם מי שהוא יודע לומר באמת מה היה בשיעורים הסגורים.
רק אחדד שאת השמועות אודות הסגורים ואודות מה "שאומרים" בשם תלמידיו גם אני שמעתי אבל חשוב לשמוע ידיעה מהימנה, ולא מהסוג המגזם בסגנון וודאי מה השאלה? כל כתבי האריז"ל מילה במילה! אא"כ זה ישמע מאדם שידוע לנו שמחד גיסא מצוי בעניני כתבי האריז"ל [ומבין למה הכוונה למד קבלה (ודלא כהעובדא הנחמדה דשערי אהרן)] ומאידך לא טיפוס מתלהב וגזמן.

מסיח לפי תומו אמר:
שמעתי אותו פעם מסביר שהרב דסלר (אותו העריץ הגר"מ ואף היה בן בית אצלו בצעירותו) לא נקרא "מקובל". כי הוא לא היה בקי בכתבי האריז"ל.
תמוה ביותר, הרי למד שיעור קבוע עם רי"ב ונזכר בהערותיו על הע"ח, ללא ספק שלמד בעיון כתבי האריז"ל וידע בהם סוגיות נרחבות [ועדיין בלי הצורך להגזים שידע את כל כתבי האר"י בע"פ, הוא בגדר מי שלמד קבלה ללא ספק]
אם התכוונת אלי בהגזמות, אז ראוי לומר שאין כאן הגזמות כלל, אדרבה, הדברים נכתבו בצמצום, כי רבנו משה שפירא זכרונו לברכה, ידיעתו בפנימיות התורה, אינה בכלל בהשגה, ולא שייך בה גוזמא כלל, ואם היית מכירני, יודע היית שאין מדרכי להגזים כלל..
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
את והב אמר:
לי זה אומר אחת מן השתים, או שיש לו אוצר החכמה, או שהוא יודע מילה במילה...
לי [ואני משוכנע שגם לך] זה אומר לפעמים עוד משהו באמצע.
יש רשימות ארוכות עם מאמרים שמיוחסים לחז"ל לאריז"ל, והידענים יודעים [ע"י מלאכתם של אחרים שחיפשו ולא מצאו], שאינם לפנינו, והדבר ידוע וגלוי לאנשי הטמירין, בעוד שהמון העם פוקח זוג עינים ומרים גבה על הבקיאות הנפלאה כל רז לא אניס ליה.

[אין לדברים קשר לגבי הת"ח והבקיאים הגדולים והאמתיים, רק רציתי לחדד שהכלל הנ"ל אינו כלל אא"כ מדברים על יחידי סגולה].
 

מסיח לפי תומו

משתמש ותיק
את והב אמר:
אם מישהו אומר לך בתוקף עוז על משפט מסוים, "משפט זה לא נמצא בכל כתבי האר"י זה אולי כתוב אבל לא בנוסח הזה" מה זה אומר לך? 
לי זה אומר אחת מן השתים, או שיש לו אוצר החכמה, או שהוא יודע מילה במילה...
ברור שזה כשמדובר על שינוי מילים עם משמעות מסויימת והוא אומר לך שלא יכול להיות כאלו מילים כי אילו היו כאלו מילים הוא עצמו היה מבין לא כמו שהוא הבין.

זה מעשים שבכל יום אצל ת"ח שאומרים אין כזה תוספות או אין כאלו מילים. כי ברור להם שאם היו כאלו מילים הם היו עומדים על זה.


אני לא בא להוריד חלילה מגדלותו של מו"ר הגר"מ אלא אדרבה, להעמיד את האבחנה שהבקיאות שלו היתה בקיאות מחמת העיון והעמקה בכל ענין וענין ולא איזה זכרון צילומי של מילה במילה.

כמו שהגאונים הגדולים שידעו ש"ס היו מתווכחים כמה פעמים יש מחלוקת אביי ורבא ולא התווכחו כמה פעמים כתוב בש"ס את המילה "כי" או "אלא".

ואשמח אם תשתף אותנו על אלו מילים אמר זאת הגר"מ.
 

מביט

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
מאור עינים אמר:
בשלמא אמר:
אם אתה מעיד על דבר ששמעת מכלי שלישי, שלא נתפס כ"כ באזני אחרים, גם אם הנך חושב שאתה מכיר את הדמויות יותר מאחרים, עדיין לא מוצדק להטיח ביוהרא.
מה גם במידי דעבידי לאגלויי.
הגבתי על מי שביטל את זה כלאחר יד בביטחון מושלם,
כלי שלישי אמנם אינו עדות מושלמת כלל, אבל צריך סיבה טובה לשלול בכזה בטחון, במיוחד שכמדומני 2 הכותבים לא נמצאים בתוך הציבור של נשואי הסיפור, [והרבה חסידים לא יודעים עד כמה התעסקו בליטא בקבלה בהסתרה שבתוך ההסתרה, נכון שפחות אנשים בסגנון של הגרא"מ שך,]
וצר לי זה לא כ"כ עבידי לגלויי, ראה את המו"מ בענין החזו"א,
ובכל אופן אבקש את סליחתך,
אמנם חסיד אני אבל את הרב שך הכרתי די מקרוב, מלבד מה ששמעתי וקבלתי מגדולי מקורביו כמו הרב מילצקי והגרממ"ש ועוד, וגם את שיחו ושיגו של הגרמ"ש ידעתי במקצת.
זה עבידי לאגלויי כי הספר בעולם ניתי ספר ונחזה, אם הם ישוו לסגנון הערותיו של רבי יצחק ברמן על ע"ח נדע שאכן עסק בקבלה, משא"כ אם הם נוגעים רק בפשט של הסוד ובמילי דאגדתא.

אז הנה אני פורס בפניך שאלה?
עד כמה הגר"מ שפירא עסק בעץ חיים ושער הכוונות?
לא רמח"ל ולא גר"א
כתבי האר"י ממש!
ידוע לי מכלי ראשון שהגר"מ היה לו קבוצה מצומצמת שהיה מוסר להם שיעורים על ע"ח ושעה"כ בעיון רב כלימוד סוגיות חו"מ החמורות
[שמעתי זאת מא' הת"ח שהיה שם]
והדברים ידועים ומבוררים לכל מי שלמד תורה זו בצורה עיונית שאת הקו' היו פונים רק אליו
[ושמעתי מא' מתלמידי הגרי"א וינטרוב שלאחר פטירת רבו היחיד שיכל לדבר עימו בהבנה זה הגר"מ]
 
 

אברהם יצחק

משתמש ותיק
את והב אמר:
אברהם יצחק אמר:
את והב אמר:
והעיר דרך אגב, מה שראיתי במכתב לר' יצחק הוטנר, שאם יש אחד תלמיד חכם והוא בדרגת בינוני הכתוב בתניא, והשני אינו תלמיד חכם והוא בדרגת צדיק, ומכבד את השני יותר הרי הוא בכלל דבר השם בזה, וכו'. ונכון הוא כמובן.
אפשר את המקור?
זה באמת חשוב


פחד יצחק אגרות ומכתבים - מכתב מ 
חביבי יקירי,‏
 שלום וברכה!‏
 לאות תודה על טרחתך עבורנו לפני נסיעתך מכאן, הנני מוצא את עצמי מחוייב לעורר את תשומת לבך להלכה אחת. ראובן ושמעון הם שני תלמידי חכמים. ראובן גדול משמעון במדרגתו בתורה. אלא שלעומת זאת, ראובן הוא במדרגת ה"בינוני" שבתניא, ושמעון הוא במדרגת "צדיק גמור" שבתניא - הנה אם לוי מכבד את שמעון יותר מראובן, הרי הוא בכלל מבזה תלמיד חכם. ודי למבין.‏
 בברכה ובצפיה להרמת קרנם של עמלי תורה‏
 יצחק הוטנר‏
יש''כ
מעניין מאוד
בזה הוא נשאר בהשקפה ליטאית
ודברים דומים כתב החזו''א באמו''ב שצונזר
על בעלי המוסר
 
 

מסיח לפי תומו

משתמש ותיק
מביט אמר:
ידוע לי מכלי ראשון שהגר"מ היה לו קבוצה מצומצמת שהיה מוסר להם שיעורים על ע"ח ושעה"כ בעיון רב כלימוד סוגיות חו"מ החמורות
מעניין לשמוע שהיה שיעור על ספר ע"ח. גם השיעור על אוצ"ח, לא היה בצורה שקורא בספר אלא נכנס לשיעור ושואל היכן אוחזים וישר נכנס לדבר בסוגיא. שעה"כ זה סיפור אחר.

אדיר במרום כן למד וקרא בשיעור את דברי הספר וכנ"ל בעוד ספרים כגון משלי עם ביהגר"א שקרא כל מילה בגר"א.

אשמח לשמוע מיהו אותו ת"ח שסיפר על שיעור בע"ח. או היכן היה מתקיים השיעור.
 

מסיח לפי תומו

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
מסיח לפי תומו אמר:
שעה"כ זה סיפור אחר.
כלומר?
מתוך הספר?
יותר קרא את הקטע ואח"כ אמר את הרצאת הדברים. לפעמים היה קורא קטע מבאר ואחר כך קורא עוד קטע.
כמובן שזה לא היה בצורה של יסוד מלכות. או של מתוק מדבש.

אגב, תמיד היה לפניו ספר. הוא לא אהב למסור שיעור כשאין לפניו ספר פתוח. פעם לפני איזה מועד ביקש שער הכוונות ולא היה, והביאו פרי עץ חיים והוא אמר אין נפק"מ "כולם מרועה אחד ניתנו". הוא קרא ואז הוא דוקא עמד על הבדלים בין הספרים.
 

את והב

משתמש ותיק
היה שיעור שמסר בשבת על שערי אורה, מילה במילה במשך שבע שנים, וגם מסכת אצילות.
 
חלק עליון תַחתִית