חיתנת בת? כמה שילמת? ומאיפה?

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

אור מופלא

משתמש רגיל
מכיון שבאשכולות שדנו על זה עד עכשיו השתתפו רבים שהיו ממש מנותקים מהמציאות, וכנראה מפני שעדיין לא חיתנו.
לכן אני פותח אשכול מיוחד לכאלו שחיתנו כבר.
נא לפרט כמה היו הוצאות האירוסין עד החתונה.
כמה הדירה והאם נקנתה כבר.
מאיפה הכסף, ואם זה מגמחי"ם נא לשתף אותנו בקשיי עול הגלגולים.

מטרת האשכול היא גם כדי להשמיע את צעקת בני ישראל, ואולי יבינו גם הצעירים מה הם גורמים, וישתדלו לכה"פ לתמוך ביד מי שנתן להם דירה במתנה.
וכן להשתתף בצערם של ישראל ולהתפלל עליהם.

אני חיתנתי ב"ה בת, ואחריה עומדת כעת עוד אחת בתור, ב"ה.
תקופת החתונה וההוצאות מהאירוסין עד החתונה עם הריהוט וכו' כולל הכל היו בערך 100,000 ש"ח. ב"ה היו לי חסכונות שכיסו את זה.
על הדירה התחייבתי 350,000 ש"ח קנינו בפריפריה בצירוף משכנתא, ואני מגלגל גמחי"ם. העול כבד, אבל לא כמו אצל כולם כי יש לי כמה אנשים פרטיים מידידי
שהלוו לי רוב מוחלט של הסכום בתשלומים נוחים. 
וכן ב"ה אני לומד חובות הלבבות שער הביטחון ומתחזק גם מקו השגחה פרטית.
ועדיין יש זמנים שהקושי הוא נורא.
 

נודניק

משתמש ותיק
אור מופלא אמר:
נודניק אמר:
הרב @אור מופלא איך היחס עם החתן?

ב"ה מצויין.
נ.ב. מה הקשר?
הרבה אשכולות דיברו על זה שהשווער שחיתן את ביתו לחתן שלקח ממנו את שלוותו שיעבד אותו לבעלי חובות ופשוט הרס לו את החיים על זה כדי לקבל את ביתו האהובה לכלה מרגיש טינא כלשהו נגד החתן השפיץ...
 

מחפש את עצמי

משתמש ותיק
בבת הראשונה קל לשרוד
ובפרט אם נתת 'רק' 350
השאלה הגדולה איך אנשים חיתנו כמה בנות ומה עבר עליהם

לדעתי רצוי שגם אברכים שראו את ההורים מחתנים כמה בנות יכתבו כאן במידה והם יודעים איך ההורים שלהם חיתנו
כמה הם נתנו, ומאיפה, ואיך הדבר השפיע על ההורים ועל הבית
[כדאי שיכתבו בעיקר נתונים ופחות סיסמאות]

ושוב יש"כ לכל אלו שמשאירים את הנושא על סדר היום

נ.ב. רוב מובהק של ילדיי בנים כך שלי אישית אין קושי בנושא זה ואני בצד שהיה אמור לעודד את התופעה רח"ל
 

אור מופלא

משתמש רגיל
פותח הנושא
נודניק אמר:
הרבה אשכולות דיברו על זה שהשווער שחיתן את ביתו לחתן שלקח ממנו את שלוותו שיעבד אותו לבעלי חובות ופשוט הרס לו את החיים על זה כדי לקבל את ביתו האהובה לכלה מרגיש טינא כלשהו נגד החתן השפיץ...
כמובן שזה משתנה מאדם לאדם ותלוי באופי ובמידות ובהאם הוא מרוצה בכללות מהחתן.
אני ב"ה קבלתי חתן מעל ומעבר לכל מה שציפיתי, הוא דואג ומסור לביתי והיא מאושרת.
והוא יר"ש ורציני ואכפתי לכל דבר שבקדושה.

חבל שהוא לא מבין שאם שוכב לו כסף בחשבון, הוא יכול להלוות אותו לשווער שלו, (שהוא גם נוהג להתפאר בו בפני חבריו...) וכן אם הוא יכול לתרום 500 ש"ח למעצ'ינג של איזה דוד של חבר, אז אין לו מה להתבייש להביא מדי פעם כמה שטרות לכסות את החורים שיש למי שנתן לו את המתנות הכי גדולות בחיים.
 

לצורך הענין

משתמש רגיל
שלום לכולם,
אני ניק מוכר כאן בפורום, פתחתי במיוחד ניק חדש לצורך הענין.

נישאתי לפני כחמש שנים.
חמי 'התחייב' עלי 'רק' 400 אל"ש,
[היה לי סכום נוסף מ'ערבים' וירושות],
אחרי החתונה ראיתי עד כמה קשה לו לעמוד בהתחייבות הזו. ראיתי שאין לו מאיפה להביא.
ואת חטאי אני מזכיר היום, הייתי מידי צעיר ולא-בשל, ולא הבנתי מה אני אמור לעשות בעקבות ההבנה הזו.
וכאשר קנינו דירה, הסתמכנו על הכסף ממנו. והיה לנו ברור שהוא אמור להעביר אותו.
תקופה לאחר מכן, ל"ע הוא עבר אירוע מוחי.
תודה להי"ת שהיה זה ארוע קל, שלאחר שנה כבר כמעט לא נותר ממנו זכר. אבל עדיין - שנה שלימה הוא היה בתהליך של שיקום ופיזיותרפיה.
מאותו יום של הארוע, מצפוני נוקף אותי בימים ובלילות. אני מרגיש בהמה מהלכת.
אני מרגיש אחד שאין לו טיפת לב, אכזרי, רע.
כמובן שמיד הודענו בבירור שאין לנו שום דרישות [זה היה קשה מאוד לוותר על הסכום הזה, ובגלל הוויתור עד היום אני מתגלגל עם חובות. אבל זה הכי מתבקש ואנושי לעשות כן].
ולאחר קצת שיחות עם המשפחה וכו', ארגנו לו הלוואה של 70 אל"ש, בתשלומים מאוד נוחים. וזהו.
הציפייה שלי כל הזמן היא שיבוא היום ואני אאזור אומץ לבקש ממנו מחילה על עצם בקשת ההתחייבות. אבל בינתיים אני לא מעז לעשות את זה. אני מרגיש כל הזמן שאסור לי לעזוב את העולם [לא אני ולא הוא] לפני שאני שומע ממנו את המשפט 'מחול לך'. למרות שברור לי כשמש שאין לו שום קפידא עלי, והיחסים בינינו מצויינים עד מאוד [הוא אוהב אותי ב"ה ואני מאוד קרוב אליו], אבל כידוע זה לא מספיק, צריך שהוא יאמר בפירוש שהוא מוחל.

ומכאן אני קורא לכל החתנים. אל תעשו את זה לאנשים!
אל תעשו את זה לשווער שלכם לעתיד!
היום זה הוא. מחר זה אתם.
תהיו אנושיים!
זה שאתם רוצים דירה, זה לא אומר שאנשים צריכים למות!
תתעשתו!!!
 
נודניק אמר:
אור מופלא אמר:
נודניק אמר:
הרב @אור מופלא איך היחס עם החתן?

ב"ה מצויין.
נ.ב. מה הקשר?
הרבה אשכולות דיברו על זה שהשווער שחיתן את ביתו לחתן שלקח ממנו את שלוותו שיעבד אותו לבעלי חובות ופשוט הרס לו את החיים על זה כדי לקבל את ביתו האהובה לכלה מרגיש טינא כלשהו נגד החתן השפיץ...
אכן זה לפעמים לא קל
אבל אחרי ההתבוננות הבנתי שחתניי באמת אינם אשמים כלל וכלל
וגם אני הייתי נוהג כמוהם
אם כי הייתי שמח שמישהו יפקח את עיניהם, ובמיוחד את עיני חתניי הבאים...
 
 

יהודי

משתמש ותיק
מחפש את עצמי אמר:
בבת הראשונה קל לשרוד
ובפרט אם נתת 'רק' 350
השאלה הגדולה איך אנשים חיתנו כמה בנות ומה עבר עליהם


זה לא כ"כ מדויק.
אני עדיין לא חיתנתי (אני שנה-שנתיים לפני). אבל יש לי הרבה חברים שחיתנו.
מי שהיה לו בצד, שרד את הראשונה. וגם זה לא כ"כ קל. 
 
 

דניאלי

משתמש ותיק
לצורך הענין אמר:
שלום לכולם,
אני ניק מוכר כאן בפורום, פתחתי במיוחד ניק חדש לצורך הענין.

נישאתי לפני כחמש שנים.
חמי 'התחייב' עלי 'רק' 400 אל"ש,
[היה לי סכום נוסף מ'ערבים' וירושות],
אחרי החתונה ראיתי עד כמה קשה לו לעמוד בהתחייבות הזו. ראיתי שאין לו מאיפה להביא.
ואת חטאי אני מזכיר היום, הייתי מידי צעיר ולא-בשל, ולא הבנתי מה אני אמור לעשות בעקבות ההבנה הזו.
וכאשר קנינו דירה, הסתמכנו על הכסף ממנו. והיה לנו ברור שהוא אמור להעביר אותו.
תקופה לאחר מכן, ל"ע הוא עבר אירוע מוחי.
תודה להי"ת שהיה זה ארוע קל, שלאחר שנה כבר כמעט לא נותר ממנו זכר. אבל עדיין - שנה שלימה הוא היה בתהליך של שיקום ופיזיותרפיה.
מאותו יום של הארוע, מצפוני נוקף אותי בימים ובלילות. אני מרגיש בהמה מהלכת.
אני מרגיש אחד שאין לו טיפת לב, אכזרי, רע.
כמובן שמיד הודענו בבירור שאין לנו שום דרישות [זה היה קשה מאוד לוותר על הסכום הזה, ובגלל הוויתור עד היום אני מתגלגל עם חובות. אבל זה הכי מתבקש ואנושי לעשות כן].
ולאחר קצת שיחות עם המשפחה וכו', ארגנו לו הלוואה של 70 אל"ש, בתשלומים מאוד נוחים. וזהו.
הציפייה שלי כל הזמן היא שיבוא היום ואני אאזור אומץ לבקש ממנו מחילה על עצם בקשת ההתחייבות. אבל בינתיים אני לא מעז לעשות את זה. אני מרגיש כל הזמן שאסור לי לעזוב את העולם [לא אני ולא הוא] לפני שאני שומע ממנו את המשפט 'מחול לך'. למרות שברור לי כשמש שאין לו שום קפידא עלי, והיחסים בינינו מצויינים עד מאוד [הוא אוהב אותי ב"ה ואני מאוד קרוב אליו], אבל כידוע זה לא מספיק, צריך שהוא יאמר בפירוש שהוא מוחל.

ומכאן אני קורא לכל החתנים. אל תעשו את זה לאנשים!
אל תעשו את זה לשווער שלכם לעתיד!
היום זה הוא. מחר זה אתם.
תהיו אנושיים!
זה שאתם רוצים דירה, זה לא אומר שאנשים צריכים למות!
תתעשתו!!!
לא חושב שיש לך על מה לבקש מחילה, ואדרבה אשריך שהיית 'בן אדם' ווויתרת בסופו של דבר, מה שמעטים אם בכלל היו עושים..
מסתבר גם שחמיך מרגיש יותר לא נעים ממך למרות שאין לו הרבה ברירה
 

יהודי

משתמש ותיק
נודניק אמר:
אור מופלא אמר:
נודניק אמר:
הרב @אור מופלא איך היחס עם החתן?

ב"ה מצויין.
נ.ב. מה הקשר?
הרבה אשכולות דיברו על זה שהשווער שחיתן את ביתו לחתן שלקח ממנו את שלוותו שיעבד אותו לבעלי חובות ופשוט הרס לו את החיים על זה כדי לקבל את ביתו האהובה לכלה מרגיש טינא כלשהו נגד החתן השפיץ...


זה הכי גרוע.
גם לשלם וגם לא ליהנות מהזוג הצעיר...
 
 
 
אור מופלא אמר:
100,000 ש"ח. ב"ה היו לי חסכונות שכיסו את זה.
על הדירה התחייבתי 350,000 ש"ח
יש לי כמה אנשים פרטיים מידידי שהלוו לי רוב מוחלט של הסכום בתשלומים נוחים. 


סייעתא דשמיא עצומה, ואולי זה קשור להנהגתו המופלאה של כבודו שהוזכרה באשכול אחר...
(לדידי הסך הכללי של הפעם הראשונה היה כמעט בכפליים, ובלי חסכונות...)
 

דניאלי

משתמש ותיק
להתענג וליהנות אמר:
נודניק אמר:
אור מופלא אמר:
ב"ה מצויין.
נ.ב. מה הקשר?
הרבה אשכולות דיברו על זה שהשווער שחיתן את ביתו לחתן שלקח ממנו את שלוותו שיעבד אותו לבעלי חובות ופשוט הרס לו את החיים על זה כדי לקבל את ביתו האהובה לכלה מרגיש טינא כלשהו נגד החתן השפיץ...
אכן זה לפעמים לא קל
אבל אחרי ההתבוננות הבנתי שחתניי באמת אינם אשמים כלל וכלל
וגם אני הייתי נוהג כמוהם
אם כי הייתי שמח שמישהו יפקח את עיניהם, ובמיוחד את עיני חתניי הבאים...
אולי באמת במקום לבזבז את הזמן בקמפיינים מיותרים שספק תועלתם..
בואו נפתח בקמפיין בנושא הזה, שכן באמת אברכים צעירים לא מספיק אוחזים את גודל זכותם וחובתם ע"פ השו"ע וע"פ כל כללי המוסר ןהכרת הטוב לסייע קודם כל להורים הנאנקים תחת החובות שהם גם בשבילם (שלא ע"פ שו"ע אלא לפנים משורה"ד כדי שיקבלו שידוך טוב וכדי שיוכלו להקים בית של תורה), ורק אחרי כמה שנים טובות מתחילים לחשוב על הענין ולעיתים כבר מאוחר מידי,
ואם כל הילדים היו נותנים את עיקר או כל מעשרותיהם להורים אין ספק שזה היה מוריד הרבה מהעול הכבד.
יש כמה דרכים לעזור להורים בזה ואכ"מ
 

ברל

משתמש ותיק
אור מופלא אמר:
חבל שהוא לא מבין שאם שוכב לו כסף בחשבון, הוא יכול להלוות אותו לשווער שלו, (שהוא גם נוהג להתפאר בו בפני חבריו...) וכן אם הוא יכול לתרום 500 ש"ח למעצ'ינג של איזה דוד של חבר, אז אין לו מה להתבייש להביא מדי 


עשה לעצמך טובה ועל תלווה כספים מילדיך אינך יודע מה ילד יום. אבל מניסיון מר הורים שלקחו הלוואות מילדייהם ולא עמדו בכך גרמו ללא מעט בעיות שלום ואכמ"ל.
לגבי עזרה מהילדים אין ספק שהורים קודמים 
 
 

אברהם נ. שפירא

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
בואו נפתח בקמפיין בנושא הזה, שכן באמת אברכים צעירים לא מספיק אוחזים את גודל זכותם וחובתם ע"פ השו"ע וע"פ כל כללי המוסר ןהכרת הטוב לסייע קודם כל להורים הנאנקים תחת החובות שהם גם בשבילם (שלא ע"פ שו"ע אלא לפנים משורה"ד כדי שיקבלו שידוך טוב וכדי שיוכלו להקים בית של תורה), ורק אחרי כמה שנים טובות מתחילים לחשוב על הענין ולעיתים כבר מאוחר מידי,
ואם כל הילדים היו נותנים את עיקר או כל מעשרותיהם להורים אין ספק שזה היה מוריד הרבה מהעול הכבד.
יש כמה דרכים לעזור להורים בזה ואכ"מ

פורסם כאן בעבר
הצג קובץ מצורף ומבשרך לא תתעלם (1).pdf



אחד מהדברים המופלאים שבעולמם של בני התורה אברכי הכוללים, הוא מעשה הצדקה. כל גבאי צדקה יודע שאחד המקומות האטרקטיביים ביותר לזיכוי הרבים במצוות צדקה, הוא דווקא אצל אלו שלכאורה אין להם – אצל אברכי הכוללים. בהיכלי הכוללים, יודע כל גבאי מנוסה, הוא יתקבל לא רק בסבר פנים יפות, אלא גם בנתינות הגונות. איך? אל תשאלו שאלות. אברכים!



אבל היום אעמוד כאן כנציגם הבלתי קרוא ובלתי מוסמך, של אלו שאין להם גבאי צדקה ולא תולים עבורם מודעות ברחובות. צדקה שאין לה ארגונים, אין לה סגולות ואין לה הבטחות, לא יחתמו עבורה שטרי ישועות או קושאנים של דונמים.



בא ונודה, ידידי הקורא: הסתקרנת.



*



בניגוד למה שהובן מדברי, אתה מכיר אותו טוב מאוד, את אותו יהודי יקר שזקוק לעזרתך.



הוא גם עשה לך הרבה טובות. אוהו. האמת, אתם גם "משפחה" קצת.



— השווער שלך.



כן כן. חמיך, אבי רעייתך, או בכל שפה שתבחר.



*



מנין לי שהוא צריך, אתה שואל.



אז האמת שאין לי ידיעה ספיציפית על השווער שלך. אבל כן יש לי ידיעה כללית על אחרים. על "שווערים דעלמא".



כלומר – אני יודע בפרטיות על המון שווערים שקורסים תחת הנטל הכלכלי. אבל יותר חשוב מידיעת הפרטים, אני יודע את ה כ ל ל.



בא ונעשה ביחד חשבון. אברך. או ר"מ. או שכיר. או עצמאי. שנתנו כך וכך מאות אלפי שקלים חדשים כפול כך וכך בנות, כמנהג גובראין יהודאין. וזה על הדירה. וזה מלבד הוצאות חתונה, ומלבד הסכום לבנים שיח'. ומלבד אלו שבאים בתור. ומלבד ומלבד ומלבד.



ומכיוון שמפעל הפיס מנפק מידי שנה כמות צנועה ביותר של מליונרים, לכן גם אם כ ל הזוכים בו הם בני התורה שמחתנים ילדים – נשארו עוד עשרות אלפים שלא זכו…



*



עכשיו הגיע היצר הרע ואומר: "בטחון". "לא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם". ה' זן ומפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כינים, התקצר ידו מלתת לתלמידי חכמים שמחתנים את בנותיהם לתלמידים חכמים? וכי בצנצנת המן שנשארה לדורי דורות, אין סעיף "דיור לחתנים"?



אז באמת שלום עליך, ר' יצר הרע, אבל זה טריק כל כך נמוך: "בטחון" על צורך של השני?? איזה ניצול ציני ומכוער, לעשות את התורה קרדום לאכזריות ורשעות. כלך לך, אדון יצר. "אלול" הוא לא הזמן המתאים לבדיחות כאלו. צאתכם לשלום, אדוני. לא באמת חשבת שבאלול נסכים 'לאכול' כאלו 'לוקשים'.



*



אני מדבר לבני תורה. לכן אני בטוח שאני לא צריך לכתוב טיפה אחת של שכנוע או נימוקים למה השווער, זה שטרח וגידל את נוו"ב שתחי', וצבי ואוסיף על מתנתא דא עוד כך וכך מאות אלפי שקלים לדירה נאה, נמצא בתחילת הרשימה של אלו שאנו חייבים לעזור להם. ובהפרש ניכר מהאחרים ברשימה.



נכון. הצדקה הזו היא בלי שום "יחסי ציבור". לוחות המודעות לא מלאים בקמפיין לטובת השווער שלך, ולא תקבל שום מגילה עם הבטחות לישועות.



אבל אתה בן תורה. שכל ישר מספיק לך. אני בטוח.



*



אני לא נכנס בכלל לכמה הוא נתן לך. והאם זה "כמקובל בשוק", יותר מהמקובל, פחות מהמקובל, והאם הוא נתן בסבר פנים יפות.



הכרת הטוב. לא צריך יותר מזה. בזמנו היית בחור, לא היה לך מושג. היום אתה כבר יודע מה זה נקרא לתת למישהו חמישים שקל, מה זה נקרא לתת מאה שקל, אלף שקל, מאה אלף שקל, ומי מדבר על מ א ו ת א ל פ י ש ק ל י ם.



*



"אבל אולי הוא בכלל לא רוצה לקבל. ואולי זה לא נעים. ואולי."



הכל יכול להיות. אבל על הכל אפשר להתגבר בס"ד. אתה כבר די מכיר אותו, והרבנית שתחי' מכירה עוד יותר. תחשבו על הדרך הטובה ביותר.


לא נעים לי לספר לך, אגב, על חתן שקיבל מחמיו שש מאות אלף מזומן טבין ותקילין, וכשחמיו הסתבך מחובות, מישהו הציע לו לקחת הלוואה מהבנק ולהלוות לשווער שלו, אבל הוא סירב מחשש שבסוף לא יחזירו לו. דהיינו, שהיה לו חשש – חשש! ש70,000 מתוך 600,000 יחזרו למי שנתן אותם, ובשביל החשש הזה הוא לא הלווה…



בקיצור תחשוב לבד. ועשית כחכמתך.



ואם, למרבה השמחה והפליאה, יתברר לך שבאמת באמת השווער שלך שייך לאחוזים המזעריים של אלו שזכו במפעל הפיס או במקומות אחרים, והם מחתנים ילדים בלי חובות ולא צריכים עזרה מאף אחד – אז לא יקרה כלום אם השווער שלך ידע שיש לך הכרת הטוב. עצם הידיעה שהחתן והבת הם מכירי טובה, זו לבד מתנה נפלאה – מתנה שמגיע לשווער והשוויגער שלך לקבל, כהכרת טובה…



*



שוין. אם דיברתי שטויות עד עכשיו, אז נא לבטל את דברי, מכאן ולהבא ולמפרע. לא אמרתי כלום.



אבל אם לא, ידידי ורעי, אם לא…
 

צפנת פענח

משתמש ותיק
אור מופלא אמר:
נודניק אמר:
הרבה אשכולות דיברו על זה שהשווער שחיתן את ביתו לחתן שלקח ממנו את שלוותו שיעבד אותו לבעלי חובות ופשוט הרס לו את החיים על זה כדי לקבל את ביתו האהובה לכלה מרגיש טינא כלשהו נגד החתן השפיץ...
כמובן שזה משתנה מאדם לאדם ותלוי באופי ובמידות ובהאם הוא מרוצה בכללות מהחתן.
אני ב"ה קבלתי חתן מעל ומעבר לכל מה שציפיתי, הוא דואג ומסור לביתי והיא מאושרת.
והוא יר"ש ורציני ואכפתי לכל דבר שבקדושה.

חבל שהוא לא מבין שאם שוכב לו כסף בחשבון, הוא יכול להלוות אותו לשווער שלו, (שהוא גם נוהג להתפאר בו בפני חבריו...) וכן אם הוא יכול לתרום 500 ש"ח למעצ'ינג של איזה דוד של חבר, אז אין לו מה להתבייש להביא מדי פעם כמה שטרות לכסות את החורים שיש למי שנתן לו את המתנות הכי גדולות בחיים.
הוא אשר אמרתי
חסר מודעות
לא יודעים שיש בזה בעיה
לכו"ע לא מדובר באכזריות
לא מבינים שאולי אולי עושים משהו לא ישר כל כך
אין שבריר שניה שחושבים כך
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
אור מופלא אמר:
נודניק אמר:
הרבה אשכולות דיברו על זה שהשווער שחיתן את ביתו לחתן שלקח ממנו את שלוותו שיעבד אותו לבעלי חובות ופשוט הרס לו את החיים על זה כדי לקבל את ביתו האהובה לכלה מרגיש טינא כלשהו נגד החתן השפיץ...

חבל שהוא לא מבין שאם שוכב לו כסף בחשבון, הוא יכול להלוות אותו לשווער שלו, (שהוא גם נוהג להתפאר בו בפני חבריו...) וכן אם הוא יכול לתרום 500 ש"ח למעצ'ינג של איזה דוד של חבר, אז אין לו מה להתבייש להביא מדי פעם כמה שטרות לכסות את החורים שיש למי שנתן לו את המתנות הכי גדולות בחיים.
לגבי להלוות כבר כתבו לך שזה יכול לבעיות בשלום בית ואכמ"ל.

אבל למה יש כאלו שאת המעשרות שלהם לא נותנים לשווער???????????

אני אומנם קיבלתי מאבי מורי שליט"א את אותו הסכום שקיבלתי מהשווער (ומדובר במאות אלש"ח, לא מצוי, אבל אבי מורי שליט"א דוגל בחצי חצי בנים ובנות).

ומכיון שהשווער שלי אכן אין לו מנין להביא את הסכום הזה, לפחות לפי הידוע לי חתניו ובניו מעבירים לו את מעשרותיהם מה שמכסה לו בערך משכנתא אחת!

וגם לפני כל חתונה כל אחד מתחייב על סכום מסויים (כמה אלפים) לעזור להוצאות החתונה.

מכיון שב"ה המצב הכלכלי שלנו טוב, הוא גם יודע שאם הוא נתקע עם איזה תשלום מסוים הוא יכול לבקש מאיתנו לשלם באשראי שלנו
(ובד"כ גם אם הוא רוצה להחזיר אנחנו מבקשים ממנו שלא).

לא הייתי משתף בהכל, אבל יש דברים פשוטים שלפעמים אנשים צריכים שמישהו רק יגרום להם לחשוב על זה.

כשאני עושה את סיכומי המעשרות שלי אני "מחשבן" כמה כסף נשאר לי להחזיר לו על המאות אלפים שהוא שם בדירה שלי.

(הלוואי והייתי יכול להחזיר גם לאבי מורי שליט"א אבל ב"ה הוא אדם יותר אמיד).
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
אני די רחוק מלחתן ילדים, אבל השווער שלי אכן במצב זה.
ומה שעשינו במשפחה (ולצערינו זה לא היה מיד רק לקח זמן) פתחנו קרן ב"נדרים פלוס" שכל הבנים והחתנים מעבירים את המעשרות בהור"ק לשווער (הסכום כ"א לפי רצונו), וכך הכסף יורד לפני המגיעים המצ'ינגים למיניהם ולוקחים אחוזים.
בהמשך זה עבר להיות תחת קופת העיר (הם עושים זאת די בקלות), ע"מ לייעל את ההוצאות כמדו' (גיסי טיפל בזה), וזה מכניס לשווער מעל אלפיים ש"ח כל חודש.
 

יהודיפשוט1

משתמש ותיק
אור מופלא אמר:
מכיון שבאשכולות שדנו על זה עד עכשיו השתתפו רבים שהיו ממש מנותקים מהמציאות, וכנראה מפני שעדיין לא חיתנו.
לכן אני פותח אשכול מיוחד לכאלו שחיתנו כבר.
נא לפרט כמה היו הוצאות האירוסין עד החתונה.
כמה הדירה והאם נקנתה כבר.
מאיפה הכסף, ואם זה מגמחי"ם נא לשתף אותנו בקשיי עול הגלגולים.

מטרת האשכול היא גם כדי להשמיע את צעקת בני ישראל, ואולי יבינו גם הצעירים מה הם גורמים, וישתדלו לכה"פ לתמוך ביד מי שנתן להם דירה במתנה.
וכן להשתתף בצערם של ישראל ולהתפלל עליהם.

אני חיתנתי ב"ה בת, ואחריה עומדת כעת עוד אחת בתור, ב"ה.
תקופת החתונה וההוצאות מהאירוסין עד החתונה עם הריהוט וכו' כולל הכל היו בערך 100,000 ש"ח. ב"ה היו לי חסכונות שכיסו את זה.
על הדירה התחייבתי 350,000 ש"ח קנינו בפריפריה בצירוף משכנתא, ואני מגלגל גמחי"ם. העול כבד, אבל לא כמו אצל כולם כי יש לי כמה אנשים פרטיים מידידי
שהלוו לי רוב מוחלט של הסכום בתשלומים נוחים. 
וכן ב"ה אני לומד חובות הלבבות שער הביטחון ומתחזק גם מקו השגחה פרטית.
ועדיין יש זמנים שהקושי הוא נורא.

ולחתן בן זה בחינם??
 

שלמה זינגר

משתמש רגיל
אולי מישהו יקח על עצמו לסגנן הודעה מעוצבת וכתובה היטב בדבר חובת הילדים לעזור להוריהם ויהיה אפשר להפיצה בכוללים וריכוזים חרדיים.
עדיף עם חתימה אחת או שתיים בסוף.
נ.ב. אגב לדעתי זה נושא ידוע ורבים עוזרים להורים ולא כמשתמע בפורום זה, אך עדיין יש מקום לפרסם זאת יותר.
 

לצורך הענין

משתמש רגיל
דניאלי אמר:
לצורך הענין אמר:
שלום לכולם,
אני ניק מוכר כאן בפורום, פתחתי במיוחד ניק חדש לצורך הענין.

נישאתי לפני כחמש שנים.
חמי 'התחייב' עלי 'רק' 400 אל"ש,
[היה לי סכום נוסף מ'ערבים' וירושות],
אחרי החתונה ראיתי עד כמה קשה לו לעמוד בהתחייבות הזו. ראיתי שאין לו מאיפה להביא.
ואת חטאי אני מזכיר היום, הייתי מידי צעיר ולא-בשל, ולא הבנתי מה אני אמור לעשות בעקבות ההבנה הזו.
וכאשר קנינו דירה, הסתמכנו על הכסף ממנו. והיה לנו ברור שהוא אמור להעביר אותו.
תקופה לאחר מכן, ל"ע הוא עבר אירוע מוחי.
תודה להי"ת שהיה זה ארוע קל, שלאחר שנה כבר כמעט לא נותר ממנו זכר. אבל עדיין - שנה שלימה הוא היה בתהליך של שיקום ופיזיותרפיה.
מאותו יום של הארוע, מצפוני נוקף אותי בימים ובלילות. אני מרגיש בהמה מהלכת.
אני מרגיש אחד שאין לו טיפת לב, אכזרי, רע.
כמובן שמיד הודענו בבירור שאין לנו שום דרישות [זה היה קשה מאוד לוותר על הסכום הזה, ובגלל הוויתור עד היום אני מתגלגל עם חובות. אבל זה הכי מתבקש ואנושי לעשות כן].
ולאחר קצת שיחות עם המשפחה וכו', ארגנו לו הלוואה של 70 אל"ש, בתשלומים מאוד נוחים. וזהו.
הציפייה שלי כל הזמן היא שיבוא היום ואני אאזור אומץ לבקש ממנו מחילה על עצם בקשת ההתחייבות. אבל בינתיים אני לא מעז לעשות את זה. אני מרגיש כל הזמן שאסור לי לעזוב את העולם [לא אני ולא הוא] לפני שאני שומע ממנו את המשפט 'מחול לך'. למרות שברור לי כשמש שאין לו שום קפידא עלי, והיחסים בינינו מצויינים עד מאוד [הוא אוהב אותי ב"ה ואני מאוד קרוב אליו], אבל כידוע זה לא מספיק, צריך שהוא יאמר בפירוש שהוא מוחל.

ומכאן אני קורא לכל החתנים. אל תעשו את זה לאנשים!
אל תעשו את זה לשווער שלכם לעתיד!
היום זה הוא. מחר זה אתם.
תהיו אנושיים!
זה שאתם רוצים דירה, זה לא אומר שאנשים צריכים למות!
תתעשתו!!!
לא חושב שיש לך על מה לבקש מחילה, ואדרבה אשריך שהיית 'בן אדם' ווויתרת בסופו של דבר, מה שמעטים אם בכלל היו עושים..
מסתבר גם שחמיך מרגיש יותר לא נעים ממך למרות שאין לו הרבה ברירה
מה זאת אומרת 'אין לך על מה לבקש מחילה'?
בן אדם עבר אירוע מוחי בגללי!
בן אדם התגלגל שנה שלימה בפיזיותרפיות, בגללי!
זה מלמד אותי שהבן אדם היה בלחץ מטורף לפני הארוע, בגללי.
וכי יש צורך להוסיף על כך עוד מילים? וכי יש צד שנהגתי כדין כשדרשתי את הסכום הזה?
אני יכול להרגיע את עצמי שזה דרך העולם, וכולם מבקשים וכולם דורשים וכו', אבל אני מספיק אמיתי עם עצמי בשביל שלא להשלות את מצפוני בתירוצי סרק.

ואני רואה כעת את אחי הגדול שחיתן את ביתו, ואני רואה כיצד חייו הפכו להיות חיים קשים ומרים.
מאברך שמח ועליז, הפך להיות אברך לחוץ ודואג.
מתקשר כל יומיים לבקש חתימה על עוד ערבות, ועוד הלוואה. 
אני רואה ועיני כלות מדאגה ורחמים.
עד מתי???

יהודים!
אנחנו חייבים להתעשת!
יש לנו תורה, יש לנו ספרי מוסר, אנחנו יודעים איך הקב"ה דורש מאתנו להתנהג!
כל הסיפור הזה של הדרישות המופרזות הוא נגד רצון השם, 
אנחנו הורגים אנשים, אנחנו מאמללים אותם. 
איפה הלב נעלם?

[וכל אלו שיאמרו שאם לא נדרוש מספיק כסף, האברך לא יוכל ללמוד כמו שצריך. היכן שמענו דבר כזה? איפה המקור של השטות הזו שבשביל התורה שלי אנשים אחרים צריכים לאבד את חייהם].

 
 
 

אברהם משה

משתמש ותיק
מותר לי לשאול שאלה? והאם כאן זה המקום?
האם התובנה שלי שהסיבה שצריכים 'לשלם' על בת כדי לזכות בחתן מובחר, זה בגלל שחפצים שהחתן יישאר בלימוד, ולא יצא לעסקים מיד אחרי החתונה כדי לממן לעצמו אפשרות של קניית דירה?
האם יש פתרון לענין, אולי כנהוג בחו"ל לחיות בשכירות ולא לרכוש דירה? ואולי לא שייך לעמוד בתשלומי שכירות?
אשמח להחכים!
 
לצורך הענין אמר:
שלום לכולם,
אני ניק מוכר כאן בפורום, פתחתי במיוחד ניק חדש לצורך הענין.

נישאתי לפני כחמש שנים.
חמי 'התחייב' עלי 'רק' 400 אל"ש,
[היה לי סכום נוסף מ'ערבים' וירושות],
אחרי החתונה ראיתי עד כמה קשה לו לעמוד בהתחייבות הזו. ראיתי שאין לו מאיפה להביא.
ואת חטאי אני מזכיר היום, הייתי מידי צעיר ולא-בשל, ולא הבנתי מה אני אמור לעשות בעקבות ההבנה הזו.
וכאשר קנינו דירה, הסתמכנו על הכסף ממנו. והיה לנו ברור שהוא אמור להעביר אותו.
תקופה לאחר מכן, ל"ע הוא עבר אירוע מוחי.
תודה להי"ת שהיה זה ארוע קל, שלאחר שנה כבר כמעט לא נותר ממנו זכר. אבל עדיין - שנה שלימה הוא היה בתהליך של שיקום ופיזיותרפיה.
מאותו יום של הארוע, מצפוני נוקף אותי בימים ובלילות. אני מרגיש בהמה מהלכת.
אני מרגיש אחד שאין לו טיפת לב, אכזרי, רע.
כמובן שמיד הודענו בבירור שאין לנו שום דרישות [זה היה קשה מאוד לוותר על הסכום הזה, ובגלל הוויתור עד היום אני מתגלגל עם חובות. אבל זה הכי מתבקש ואנושי לעשות כן].
ולאחר קצת שיחות עם המשפחה וכו', ארגנו לו הלוואה של 70 אל"ש, בתשלומים מאוד נוחים. וזהו.
הציפייה שלי כל הזמן היא שיבוא היום ואני אאזור אומץ לבקש ממנו מחילה על עצם בקשת ההתחייבות. אבל בינתיים אני לא מעז לעשות את זה. אני מרגיש כל הזמן שאסור לי לעזוב את העולם [לא אני ולא הוא] לפני שאני שומע ממנו את המשפט 'מחול לך'. למרות שברור לי כשמש שאין לו שום קפידא עלי, והיחסים בינינו מצויינים עד מאוד [הוא אוהב אותי ב"ה ואני מאוד קרוב אליו], אבל כידוע זה לא מספיק, צריך שהוא יאמר בפירוש שהוא מוחל.

ומכאן אני קורא לכל החתנים. אל תעשו את זה לאנשים!
אל תעשו את זה לשווער שלכם לעתיד!
היום זה הוא. מחר זה אתם.
תהיו אנושיים!
זה שאתם רוצים דירה, זה לא אומר שאנשים צריכים למות!
תתעשתו!!!

סליחה שאני קצת בוטה אבל רצוני לשאול האם הסיפור הזה אמיתי או חלק מהקמפיין המתוזמר ששוטף את הפורום לאחרונה?
 

להשיג

משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
מותר לי לשאול שאלה? והאם כאן זה המקום?
האם התובנה שלי שהסיבה שצריכים 'לשלם' על בת כדי לזכות בחתן מובחר, זה בגלל שחפצים שהחתן יישאר בלימוד, ולא יצא לעסקים מיד אחרי החתונה כדי לממן לעצמו אפשרות של קניית דירה?
האם יש פתרון לענין, אולי כנהוג בחו"ל לחיות בשכירות ולא לרכוש דירה? ואולי לא שייך לעמוד בתשלומי שכירות?
אשמח להחכים!

איני בעה"ב שאמור לענות האם מותר לך לשאול והאם כאן זה המקום, אבל בהחלט נלענ"ד שטוב ששאלת...
ולגופם של דברים.
א. במציאות בשטח, מי ש'מקבל' יותר, לא בהכרח לוקח ע"ע פחות, אלא קונים דירה יותר יקרה והזוג לוקח ע"ע יותר, כך שלרוב המציאות היא אפי' להיפך, שהמקבלים יותר לוקחים ע"ע יותר חובות.
ב. המבחן הפשוט הוא בין אשכנזים וספרדים מאותה ישיבה, באותו חתך רוחני, חיבור ללימוד וכו', האם ניכרים הבדלים אחרי החתונה באפשרות להישאר ללמוד.
ג. המציאות במצב הנוכחי שמהרגע שמתבשרים אצל הרופא שא"א להיות בטוחים, אבל איך שזה נראה ב US זה בת.. כבר מתחילים לחשב מחשבות ולתכנן תכניות, לחשוב על השקעות וכו' וכו'. אז מה עשינו?
ועוד ע"ז הדרך שדי ברור שאין שום קשר בעידן הנוכחי בין מה שחותן 'נותן' והחתן 'מקבל' (דמיונות שיתפוצצו לאחר תשלום יקר מאוד בחיים!) לבין רמת השטייגען אחרי החתונה.
 

לצורך הענין

משתמש רגיל
יחד כל שבטי ישראל אמר:
לצורך הענין אמר:
שלום לכולם,
אני ניק מוכר כאן בפורום, פתחתי במיוחד ניק חדש לצורך הענין.

נישאתי לפני כחמש שנים.
חמי 'התחייב' עלי 'רק' 400 אל"ש,
[היה לי סכום נוסף מ'ערבים' וירושות],
אחרי החתונה ראיתי עד כמה קשה לו לעמוד בהתחייבות הזו. ראיתי שאין לו מאיפה להביא.
ואת חטאי אני מזכיר היום, הייתי מידי צעיר ולא-בשל, ולא הבנתי מה אני אמור לעשות בעקבות ההבנה הזו.
וכאשר קנינו דירה, הסתמכנו על הכסף ממנו. והיה לנו ברור שהוא אמור להעביר אותו.
תקופה לאחר מכן, ל"ע הוא עבר אירוע מוחי.
תודה להי"ת שהיה זה ארוע קל, שלאחר שנה כבר כמעט לא נותר ממנו זכר. אבל עדיין - שנה שלימה הוא היה בתהליך של שיקום ופיזיותרפיה.
מאותו יום של הארוע, מצפוני נוקף אותי בימים ובלילות. אני מרגיש בהמה מהלכת.
אני מרגיש אחד שאין לו טיפת לב, אכזרי, רע.
כמובן שמיד הודענו בבירור שאין לנו שום דרישות [זה היה קשה מאוד לוותר על הסכום הזה, ובגלל הוויתור עד היום אני מתגלגל עם חובות. אבל זה הכי מתבקש ואנושי לעשות כן].
ולאחר קצת שיחות עם המשפחה וכו', ארגנו לו הלוואה של 70 אל"ש, בתשלומים מאוד נוחים. וזהו.
הציפייה שלי כל הזמן היא שיבוא היום ואני אאזור אומץ לבקש ממנו מחילה על עצם בקשת ההתחייבות. אבל בינתיים אני לא מעז לעשות את זה. אני מרגיש כל הזמן שאסור לי לעזוב את העולם [לא אני ולא הוא] לפני שאני שומע ממנו את המשפט 'מחול לך'. למרות שברור לי כשמש שאין לו שום קפידא עלי, והיחסים בינינו מצויינים עד מאוד [הוא אוהב אותי ב"ה ואני מאוד קרוב אליו], אבל כידוע זה לא מספיק, צריך שהוא יאמר בפירוש שהוא מוחל.

ומכאן אני קורא לכל החתנים. אל תעשו את זה לאנשים!
אל תעשו את זה לשווער שלכם לעתיד!
היום זה הוא. מחר זה אתם.
תהיו אנושיים!
זה שאתם רוצים דירה, זה לא אומר שאנשים צריכים למות!
תתעשתו!!!

סליחה שאני קצת בוטה אבל רצוני לשאול האם הסיפור הזה אמיתי או חלק מהקמפיין המתוזמר ששוטף את הפורום לאחרונה?


אמיתי לגמרי.
אבל במחילה אני לא מבין את השאלה שלך, 
זה חדש לך שאנשים עוברים אירוע מוחי אחרי חתונת ילדים?
אני לבד מכיר ארבעה כאלו.

 
 
לצורך הענין אמר:
יחד כל שבטי ישראל אמר:
לצורך הענין אמר:
שלום לכולם,
אני ניק מוכר כאן בפורום, פתחתי במיוחד ניק חדש לצורך הענין.

נישאתי לפני כחמש שנים.
חמי 'התחייב' עלי 'רק' 400 אל"ש,
[היה לי סכום נוסף מ'ערבים' וירושות],
אחרי החתונה ראיתי עד כמה קשה לו לעמוד בהתחייבות הזו. ראיתי שאין לו מאיפה להביא.
ואת חטאי אני מזכיר היום, הייתי מידי צעיר ולא-בשל, ולא הבנתי מה אני אמור לעשות בעקבות ההבנה הזו.
וכאשר קנינו דירה, הסתמכנו על הכסף ממנו. והיה לנו ברור שהוא אמור להעביר אותו.
תקופה לאחר מכן, ל"ע הוא עבר אירוע מוחי.
תודה להי"ת שהיה זה ארוע קל, שלאחר שנה כבר כמעט לא נותר ממנו זכר. אבל עדיין - שנה שלימה הוא היה בתהליך של שיקום ופיזיותרפיה.
מאותו יום של הארוע, מצפוני נוקף אותי בימים ובלילות. אני מרגיש בהמה מהלכת.
אני מרגיש אחד שאין לו טיפת לב, אכזרי, רע.
כמובן שמיד הודענו בבירור שאין לנו שום דרישות [זה היה קשה מאוד לוותר על הסכום הזה, ובגלל הוויתור עד היום אני מתגלגל עם חובות. אבל זה הכי מתבקש ואנושי לעשות כן].
ולאחר קצת שיחות עם המשפחה וכו', ארגנו לו הלוואה של 70 אל"ש, בתשלומים מאוד נוחים. וזהו.
הציפייה שלי כל הזמן היא שיבוא היום ואני אאזור אומץ לבקש ממנו מחילה על עצם בקשת ההתחייבות. אבל בינתיים אני לא מעז לעשות את זה. אני מרגיש כל הזמן שאסור לי לעזוב את העולם [לא אני ולא הוא] לפני שאני שומע ממנו את המשפט 'מחול לך'. למרות שברור לי כשמש שאין לו שום קפידא עלי, והיחסים בינינו מצויינים עד מאוד [הוא אוהב אותי ב"ה ואני מאוד קרוב אליו], אבל כידוע זה לא מספיק, צריך שהוא יאמר בפירוש שהוא מוחל.

ומכאן אני קורא לכל החתנים. אל תעשו את זה לאנשים!
אל תעשו את זה לשווער שלכם לעתיד!
היום זה הוא. מחר זה אתם.
תהיו אנושיים!
זה שאתם רוצים דירה, זה לא אומר שאנשים צריכים למות!
תתעשתו!!!

סליחה שאני קצת בוטה אבל רצוני לשאול האם הסיפור הזה אמיתי או חלק מהקמפיין המתוזמר ששוטף את הפורום לאחרונה?


אמיתי לגמרי.
אבל במחילה אני לא מבין את השאלה שלך, 
זה חדש לך שאנשים עוברים אירוע מוחי אחרי חתונת ילדים?
אני לבד מכיר ארבעה כאלו.

 

לא, מה שחדש לי זה תגובת החתן
ואם יש בזה קצת מן האמת, והלוואי, ולא סיפור ממוצא למען הקמפיין אני מצדיע לו.
 

לצורך הענין

משתמש רגיל
יחד כל שבטי ישראל אמר:
לצורך הענין אמר:
יחד כל שבטי ישראל אמר:
סליחה שאני קצת בוטה אבל רצוני לשאול האם הסיפור הזה אמיתי או חלק מהקמפיין המתוזמר ששוטף את הפורום לאחרונה?


אמיתי לגמרי.
אבל במחילה אני לא מבין את השאלה שלך, 
זה חדש לך שאנשים עוברים אירוע מוחי אחרי חתונת ילדים?
אני לבד מכיר ארבעה כאלו.

לא, מה שחדש לי זה תגובת החתן
ואם יש בזה קצת מן האמת, והלוואי, ולא סיפור ממוצא למען הקמפיין אני מצדיע לו.
תנסה לחשוב מה אתה היית עושה בכזה מצב.
השווער שלך שוכב בשיקום בגללך, ואתה ממשיך לדרוש 400 אל"ש.
הגיוני, נכון?
 
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית