המשנ"ב הוא בסי' נח ס"ק כו, ובבה"ל שם ד"ה 'קוראה'.יוצר אור אמר:היכן המשנ"ב והקצות השולחן?
הנני מצטרף להנ"ל.שמש מרפא אמר:הביה"ל פסק שבמקום אונס יש להקל ולסמוך על דעת הרמב"ם, ומעודי תמהתי מה עניין אונס לכאן.
שמש מרפא אמר:הביה"ל פסק שבמקום אונס יש להקל ולסמוך על דעת הרמב"ם, ומעודי תמהתי מה עניין אונס לכאן.
למה שבמקום אונס נקל יותר מפשיעה? וכי האיסור לומר ברכות ק"ש לאחר ז"ת זה קנס?יוצר אור אמר:שמש מרפא אמר:הביה"ל פסק שבמקום אונס יש להקל ולסמוך על דעת הרמב"ם, ומעודי תמהתי מה עניין אונס לכאן.
לא הבנתי מה הקושיא. תוכל להסביר לי יותר?
תודה
לא נראה לי שבא לפסוק שאם פשע אסור לו לסמוך על דעת החולקים, אלא כוונתו שאין לסמוך על החולקים אלא במקום אונס, ולא יעשה כן לכתחילה.שמש מרפא אמר:למה שבמקום אונס נקל יותר מפשיעה? וכי האיסור לומר ברכות ק"ש לאחר ז"ת זה קנס?
פסק זה הוא הכרעת המ"ב ע"פ המהרי"ל שהביא (והוא בהלכות תפילה שלו) שכתב שאם עבר ד' שעות במזיד קורא קר"ש בלא ברכותיהשמש מרפא אמר:הביה"ל פסק שבמקום אונס יש להקל ולסמוך על דעת הרמב"ם, ומעודי תמהתי מה עניין אונס לכאן.
מי שעומד כמה דקות לפני סוף זמן תפילה וחושש שאם הוא יאמר ברכות קרי"ש הוא לא יספיק שמו"ע לפני סוף זמן תפילה - אז לדעת הרמב"ם ודאי יתפלל שמו"ע לפני ברכות קרי"ש, ולדעת רה"ג איני יודע.שמש מרפא אמר:לכתחילה תיפו"ל משום תפילת שמו"ע אחר סז"ת.ובכן אמר:לא נראה לי שבא לפסוק שאם פשע אסור לו לסמוך על דעת החולקים, אלא כוונתו שאין לסמוך על החולקים אלא במקום אונס, ולא יעשה כן לכתחילה.שמש מרפא אמר:למה שבמקום אונס נקל יותר מפשיעה? וכי האיסור לומר ברכות ק"ש לאחר ז"ת זה קנס?
אז לדעת הרמב"ם יפסיד ברכק"ש, ולדעת רה"ג אם יקדים יפסיד ז"ת.דבש לפי אמר:אז לדעת הרמב"ם ודאי יתפלל שמו"ע לפני ברכות קרי"ש, ולדעת רה"ג איני יודע.
והקדמת גאולה לתפילה מאי הוי עלה?דבש לפי אמר:אחר שהתפלל שמו"ע (בלי להקדים להם ברכות קרי"ש)
לדעת הרמב"ם זמן ברכות קריאת שמע הוא כל היום, ולשיטתו פשוט שתפילה לפני סוף זמנה דוחה את המעלה של סמיכות גאולה לתפילה.שמש מרפא אמר:אז לדעת הרמב"ם יפסיד ברכק"ש, ולדעת רה"ג אם יקדים יפסיד ז"ת.דבש לפי אמר:אז לדעת הרמב"ם ודאי יתפלל שמו"ע לפני ברכות קרי"ש, ולדעת רה"ג איני יודע.
והקדמת גאולה לתפילה מאי הוי עלה?דבש לפי אמר:אחר שהתפלל שמו"ע (בלי להקדים להם ברכות קרי"ש)
(את הודעתי המקורית מחקתי לאחר חזרת הרב @ובכן).
ואכתי "לכתחילה" אין כאן, ולא שייך להזהיר שלא יעשו כן לכתחילה.דבש לפי אמר:לדעת הרמב"ם זמן ברכות קריאת שמע הוא כל היום, ולשיטתו פשוט שתפילה לפני סוף זמנה דוחה את המעלה של סמיכות גאולה לתפילה.
להגיע למצב כזה זה לא לכתחילה, אבל בדיעבד אחרי שאדם הגיע למצב כזה והוצרך להקדים תפילה לברכות קרי"ש כדי שלא יעבור זמן תפילה, ואחר התפילה הוא רואה שיש לו סיכוי להספיק ברכות קרי"ש לפני סוף זמן תפילה - כאן השאלה אם מותר לו לכתחילה להתעכב או שהוא חייב לחשוש לשיטת רה"ג ולהזדרז.שמש מרפא אמר:ואכתי "לכתחילה" אין כאן, ולא שייך להזהיר שלא יעשו כן לכתחילה.דבש לפי אמר:לדעת הרמב"ם זמן ברכות קריאת שמע הוא כל היום, ולשיטתו פשוט שתפילה לפני סוף זמנה דוחה את המעלה של סמיכות גאולה לתפילה.
יאיר אור אמר:המ"ב פסק דאסור לומר ורק כשהיה אנוס בשעת הזמן יכול לומר גם לאחמ"כ
מםאלף אמר:המ”ב סמך דבריו על דעת הרמב”ם והפר”ח
מה שתמיהה לי דבמשנ"ב שם פסק בסתם, "ואם בירך הוי ברכה לבטלה" ואפילו כשנאנס, בו בזמן שבביה"ל מקיל בזה באונס,לבי במערב אמר:המשנ"ב הוא בסי' נח ס"ק כו, ובבה"ל שם ד"ה 'קוראה'
יאיר אור אמר:המ"ב פסק דאסור לומר ורק כשהיה אנוס בשעת הזמן יכול לומר גם לאחמ"כ
מםאלף אמר:המ”ב סמך דבריו על דעת הרמב”ם והפר”ח
לבי במערב אמר:המשנ"ב הוא בסי' נח ס"ק כו, ובבה"ל שם ד"ה 'קוראה'
יאיר אור אמר:פסק זה הוא הכרעת המ"ב ע"פ המהרי"ל שהביא (והוא בהלכות תפילה שלו) שכתב שאם עבר ד' שעות במזיד קורא קר"ש בלא ברכותיה
ואם באונס קורא בברכותיה
לפי מה שכתבתי לעיל בסוף סי' נ"ח במשנה ברורה מותר לו לומר אף ברכת ק"ש כיון דבאונס עבר הזמן
יאיר אור אמר:ונלענ"ד הביאור במהרי"ל שמחשיבה כתשלומין וכפי המבואר בשו"ע סי' קח תשלומין הוא רק בנאנס
יש קצת להעיר על דברי המ"ב שכתב כן כחשבון שלו ולמעשה המהרי"ל שהוא המקור להקל באונס כתב דין זה של אונן בעצמומי לה אלי אמר:יאיר אור אמר:המ"ב פסק דאסור לומר ורק כשהיה אנוס בשעת הזמן יכול לומר גם לאחמ"כמםאלף אמר:המ”ב סמך דבריו על דעת הרמב”ם והפר”חלבי במערב אמר:המשנ"ב הוא בסי' נח ס"ק כו, ובבה"ל שם ד"ה 'קוראה'יאיר אור אמר:פסק זה הוא הכרעת המ"ב ע"פ המהרי"ל שהביא (והוא בהלכות תפילה שלו) שכתב שאם עבר ד' שעות במזיד קורא קר"ש בלא ברכותיה
ואם באונס קורא בברכותיה
בסימן ע"א סק"ד נשנה דבריו ברור יותר
לפי מה שכתבתי לעיל בסוף סי' נ"ח במשנה ברורה מותר לו לומר אף ברכת ק"ש כיון דבאונס עבר הזמן
אשמח אם שייך לכבודו לצטט דבריויאיר אור אמר:יש קצת להעיר על דברי המ"ב שכתב כן כחשבון שלו ולמעשה המהרי"ל שהוא המקור להקל באונס כתב דין זה של אונן בעצמומי לה אלי אמר:יאיר אור אמר:המ"ב פסק דאסור לומר ורק כשהיה אנוס בשעת הזמן יכול לומר גם לאחמ"כמםאלף אמר:המ”ב סמך דבריו על דעת הרמב”ם והפר”חלבי במערב אמר:המשנ"ב הוא בסי' נח ס"ק כו, ובבה"ל שם ד"ה 'קוראה'יאיר אור אמר:פסק זה הוא הכרעת המ"ב ע"פ המהרי"ל שהביא (והוא בהלכות תפילה שלו) שכתב שאם עבר ד' שעות במזיד קורא קר"ש בלא ברכותיה
ואם באונס קורא בברכותיה
בסימן ע"א סק"ד נשנה דבריו ברור יותר
לפי מה שכתבתי לעיל בסוף סי' נ"ח במשנה ברורה מותר לו לומר אף ברכת ק"ש כיון דבאונס עבר הזמן
אין כעת זמן לפתוח אך זה נמצא בהלכות תפילה של חול זה קצר שם עי"שמי לה אלי אמר:אשמח אם שייך לכבודו לצטט דבריויאיר אור אמר:יש קצת להעיר על דברי המ"ב שכתב כן כחשבון שלו ולמעשה המהרי"ל שהוא המקור להקל באונס כתב דין זה של אונן בעצמומי לה אלי אמר:בסימן ע"א סק"ד נשנה דבריו ברור יותר
הביאור הלכה זה צירוף של שתי סברות יחד, התשלומין של המהרי"ל (שהוא לשיטתו מתיר כל היום), והדימוי לתפילה (שלפי"ז להרבה שיטות מותר גם במזיד), והביה"ל מתיר רק בצירוף שתי הסברות, ולכן רק עד חצות ורק בנאנס.מי לה אלי אמר:יאיר אור אמר:ונלענ"ד הביאור במהרי"ל שמחשיבה כתשלומין וכפי המבואר בשו"ע סי' קח תשלומין הוא רק בנאנס
עדיין צ"ע קושית הרב @שמש מרפא,
דהא כל הסיבה להתיר ברכק"ש עד חצות, הוא משום שמדמים אותה לתפילה, כמוש"כ שם הביה"ל, ובתפילה הרי גם במזיד ניתר עד חצות (אף שלכאו' תפילה אחר זמנה גדרה כמו תשלומין), ואם כהרמב"ם, הא זמנה לכתחילה כל היום.
מובןנותן טעם לשבח אמר:הביאור הלכה זה צירוף של שתי סברות יחד, התשלומין של המהרי"ל (שהוא לשיטתו מתיר כל היום), והדימוי לתפילה (שלפי"ז להרבה שיטות מותר גם במזיד),מי לה אלי אמר:יאיר אור אמר:ונלענ"ד הביאור במהרי"ל שמחשיבה כתשלומין וכפי המבואר בשו"ע סי' קח תשלומין הוא רק בנאנס
עדיין צ"ע קושית הרב @שמש מרפא,
דהא כל הסיבה להתיר ברכק"ש עד חצות, הוא משום שמדמים אותה לתפילה, כמוש"כ שם הביה"ל, ובתפילה הרי גם במזיד ניתר עד חצות (אף שלכאו' תפילה אחר זמנה גדרה כמו תשלומין), ואם כהרמב"ם, הא זמנה לכתחילה כל היום.
כיון שלא ביטל התפלה בשאט נפש אלא היה סבור להתפלל אחר שיגמור העסק ושכח אח"כ
(אם כי למעשה דברי המשנ"ב הם צירוף של שתי סברות יחידאיות, וזה חידוש, והרבה פוסקים פסקו שלא לברך כלל אחרי ד' שעות)מי לה אלי אמר:מובןנותן טעם לשבח אמר:הביאור הלכה זה צירוף של שתי סברות יחד, התשלומין של המהרי"ל (שהוא לשיטתו מתיר כל היום), והדימוי לתפילה (שלפי"ז להרבה שיטות מותר גם במזיד),מי לה אלי אמר:עדיין צ"ע קושית הרב @שמש מרפא,
דהא כל הסיבה להתיר ברכק"ש עד חצות, הוא משום שמדמים אותה לתפילה, כמוש"כ שם הביה"ל, ובתפילה הרי גם במזיד ניתר עד חצות (אף שלכאו' תפילה אחר זמנה גדרה כמו תשלומין), ואם כהרמב"ם, הא זמנה לכתחילה כל היום.
והמהרי"ל גם אינו שייך למה שמביא שם הביה"ל בשם הפר"ח כדעת הרמב"ם, דהא לדעת הרמב"ם זמנה לכתחילה כל היום, משא"כ להמהרי"ל זמנה לכתחילה היא עד ד' שעות, ואח"כ היא בגדר תשלומין כמו שביאר היטב הרב @יאיר אור.
ואגב יש לציין למש"כ המשנ"ב בסימן ק"ח סקכ"ג, בגדר אונס לענין תשלומין, דגם מי שהיה מתעסק בדברים האסורים להתעסק לפני התפילה, יש לה תשלומין, "כיון שלא ביטל התפלה בשאט נפש אלא היה סבור להתפלל אחר שיגמור העסק ושכח אח"כ"
ועפי"ז מיושב מנהג העולם שמאחרין ברכק"ש אחר ד' שעות, אף בלא אונס גמור
שכחתי להדגיש שלפ"מ שכתבתינותן טעם לשבח אמר:אם כי למעשה דברי המשנ"ב הם צירוף של שתי סברות יחידאיות
נמצא דפסקו של הביה"ל מיוסד על צירוף של שלש סברות נפרדותמי לה אלי אמר:והמהרי"ל גם אינו שייך למה שמביא שם הביה"ל בשם הפר"ח כדעת הרמב"ם, דהא לדעת הרמב"ם זמנה לכתחילה כל היום, משא"כ להמהרי"ל זמנה לכתחילה היא עד ד' שעות, ואח"כ היא בגדר תשלומין כמו שביאר היטב הרב @יאיר אור.
אך למעשה כך נהגו כל ישראל (עדיין לא שמעתי ממישהו שישמיט ברכק"ש כשמתפלל אחר ד' שעות), וע"ז נאמר שהמנהג קובע.נותן טעם לשבח אמר:וזה חידוש, והרבה פוסקים פסקו שלא לברך כלל אחרי ד' שעות
לא נכון עובדתית.מי לה אלי אמר:אך למעשה כך נהגו כל ישראל (עדיין לא שמעתי ממישהו שישמיט ברכק"ש כשמתפלל אחר ד' שעות), וע"ז נאמר שהמנהג קובע.נותן טעם לשבח אמר:וזה חידוש, והרבה פוסקים פסקו שלא לברך כלל אחרי ד' שעות