אמירת ברכות ק"ש אחר סוף זמן תפילה

יאיר אור

משתמש ותיק
מחלוקת הראשונים המ"ב פסק דאסור לומר ורק כשהיה אנוס בשעת הזמן יכול לומר גם לאחמ"כ
והקצות השולחן כתב שמנהג העולם כהפוסקים שיכול לומר
 

יוצר אור

משתמש ותיק
פותח הנושא
יאיר אור אמר:
מחלוקת הראשונים המ"ב פסק דאסור לומר ורק כשהיה אנוס בשעת הזמן יכול לומר גם לאחמ"כ
והקצות השולחן כתב שמנהג העולם כהפוסקים שיכול לומר

היכן המשנ"ב והקצות השולחן?

[@יאיר אור - האיר אור ל@יוצר אור...] 
 

מםאלף

משתמש ותיק
השו”ע פסק כרא”ש והטור, שזמנן עד ד’ שעות בלבד. וכ”כ בבן איש חי וארא ה, והמ”ב סמך דבריו על דעת הרמב”ם והפר”ח, שסוברים שזמן ברכות ק”ש כל היום; ודעת המשכנות יעקב עז, שדינן כדין תפילה, שבדיעבד אפשר לאומרן עד חצות. וכתב המהרי”ל שכך המנהג (אשכנז). ומסיק בבאו”ה שבמקרה שלא אמרם מחמת אונס, אפשר לאומרן עד חצות. ואף שרבים מפוסקי אשכנז החמירו כשו”ע, וביניהם שועה”ר וח”א, מ”מ רבים מיוצאי אשכנז סומכים על המ”ב, וכ”כ בהליכות שלמה ז, טו, ואשי ישראל יח, ז.
 

א סו

משתמש ותיק
שמש מרפא אמר:
הביה"ל פסק שבמקום אונס יש להקל ולסמוך על דעת הרמב"ם, ומעודי תמהתי מה עניין אונס לכאן.
הנני מצטרף להנ"ל.
לא הבנתי מהי עמדתו של המשנ"ב בעניין.
 

יוצר אור

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמש מרפא אמר:
הביה"ל פסק שבמקום אונס יש להקל ולסמוך על דעת הרמב"ם, ומעודי תמהתי מה עניין אונס לכאן.

לא הבנתי מה הקושיא. תוכל להסביר לי יותר?
תודה
 

שמש מרפא

משתמש ותיק
יוצר אור אמר:
שמש מרפא אמר:
הביה"ל פסק שבמקום אונס יש להקל ולסמוך על דעת הרמב"ם, ומעודי תמהתי מה עניין אונס לכאן.

לא הבנתי מה הקושיא. תוכל להסביר לי יותר?
תודה
למה שבמקום אונס נקל יותר מפשיעה? וכי האיסור לומר ברכות ק"ש לאחר ז"ת זה קנס?
 
 

ובכן

משתמש ותיק
שמש מרפא אמר:
למה שבמקום אונס נקל יותר מפשיעה? וכי האיסור לומר ברכות ק"ש לאחר ז"ת זה קנס?
לא נראה לי שבא לפסוק שאם פשע אסור לו לסמוך על דעת החולקים, אלא כוונתו שאין לסמוך על החולקים אלא במקום אונס, ולא יעשה כן לכתחילה.
 
 

יאיר אור

משתמש ותיק
שמש מרפא אמר:
הביה"ל פסק שבמקום אונס יש להקל ולסמוך על דעת הרמב"ם, ומעודי תמהתי מה עניין אונס לכאן.
פסק זה הוא הכרעת המ"ב ע"פ המהרי"ל שהביא (והוא בהלכות תפילה שלו) שכתב שאם עבר ד' שעות במזיד קורא קר"ש בלא ברכותיה
ואם באונס קורא בברכותיה [וכידוע שיטת הכרעת המ"ב הרבה פעמים כשיש מחלוקת ויש שיטה שלישית שמכרעת בחלק כהמחמירים ובחלק כהמקילין נוקט כשיטה זו]
ונלענ"ד הביאור במהרי"ל שמחשיבה כתשלומין וכפי המבואר בשו"ע סי' קח תשלומין הוא רק בנאנס ולפי"ז יהיה לזה כל החילוקי דינים של תשלומים
 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
שמש מרפא אמר:
ובכן אמר:
שמש מרפא אמר:
למה שבמקום אונס נקל יותר מפשיעה? וכי האיסור לומר ברכות ק"ש לאחר ז"ת זה קנס?
לא נראה לי שבא לפסוק שאם פשע אסור לו לסמוך על דעת החולקים, אלא כוונתו שאין לסמוך על החולקים אלא במקום אונס, ולא יעשה כן לכתחילה.
לכתחילה תיפו"ל משום תפילת שמו"ע אחר סז"ת.  
מי שעומד כמה דקות לפני סוף זמן תפילה וחושש שאם הוא יאמר ברכות קרי"ש הוא לא יספיק שמו"ע לפני סוף זמן תפילה - אז לדעת הרמב"ם ודאי יתפלל שמו"ע לפני ברכות קרי"ש, ולדעת רה"ג איני יודע.
אחר שהתפלל שמו"ע (בלי להקדים להם ברכות קרי"ש) - והוא רואה שכן יש סיכוי להספיק ברכות קרי"ש לפני סוף זמן תפילה - האם הוא מחוייב בזה? לדעת רה"ג ודאי שכן, אבל לדעת הרמב"ם הוא לא חייב למהר, והכריע המשנ"ב שאין לסמוך לכתחילה על הרמב"ם אלא חייב להשתדל לברך לפני סוף זמן תפילה.
 

שמש מרפא

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
אז לדעת הרמב"ם ודאי יתפלל שמו"ע לפני ברכות קרי"ש, ולדעת רה"ג איני יודע.
אז לדעת הרמב"ם יפסיד ברכק"ש, ולדעת רה"ג אם יקדים יפסיד ז"ת.
דבש לפי אמר:
אחר שהתפלל שמו"ע (בלי להקדים להם ברכות קרי"ש)
והקדמת גאולה לתפילה מאי הוי עלה?

(את הודעתי המקורית מחקתי לאחר חזרת הרב @ובכן).
 

דבש לפי

משתמש ותיק
שמש מרפא אמר:
דבש לפי אמר:
אז לדעת הרמב"ם ודאי יתפלל שמו"ע לפני ברכות קרי"ש, ולדעת רה"ג איני יודע.
אז לדעת הרמב"ם יפסיד ברכק"ש, ולדעת רה"ג אם יקדים יפסיד ז"ת.
דבש לפי אמר:
אחר שהתפלל שמו"ע (בלי להקדים להם ברכות קרי"ש)
והקדמת גאולה לתפילה מאי הוי עלה?

(את הודעתי המקורית מחקתי לאחר חזרת הרב @ובכן).
לדעת הרמב"ם זמן ברכות קריאת שמע הוא כל היום, ולשיטתו פשוט שתפילה לפני סוף זמנה דוחה את המעלה של סמיכות גאולה לתפילה.
 

שמש מרפא

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
לדעת הרמב"ם זמן ברכות קריאת שמע הוא כל היום, ולשיטתו פשוט שתפילה לפני סוף זמנה דוחה את המעלה של סמיכות גאולה לתפילה.
ואכתי "לכתחילה" אין כאן, ולא שייך להזהיר שלא יעשו כן לכתחילה.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
שמש מרפא אמר:
דבש לפי אמר:
לדעת הרמב"ם זמן ברכות קריאת שמע הוא כל היום, ולשיטתו פשוט שתפילה לפני סוף זמנה דוחה את המעלה של סמיכות גאולה לתפילה.
ואכתי "לכתחילה" אין כאן, ולא שייך להזהיר שלא יעשו כן לכתחילה.
להגיע למצב כזה זה לא לכתחילה, אבל בדיעבד אחרי שאדם הגיע למצב כזה והוצרך להקדים תפילה לברכות קרי"ש כדי שלא יעבור זמן תפילה, ואחר התפילה הוא רואה שיש לו סיכוי להספיק ברכות קרי"ש לפני סוף זמן תפילה - כאן השאלה אם מותר לו לכתחילה להתעכב או שהוא חייב לחשוש לשיטת רה"ג ולהזדרז.
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
יאיר אור אמר:
המ"ב פסק דאסור לומר ורק כשהיה אנוס בשעת הזמן יכול לומר גם לאחמ"כ
מםאלף אמר:
המ”ב סמך דבריו על דעת הרמב”ם והפר”ח
לבי במערב אמר:
המשנ"ב הוא בסי' נח ס"ק כו, ובבה"ל שם ד"ה 'קוראה'
מה שתמיהה לי דבמשנ"ב שם פסק בסתם, "ואם בירך הוי ברכה לבטלה" ואפילו כשנאנס, בו בזמן שבביה"ל מקיל בזה באונס,
האם דבריו לא הוה סתירה מניה וביה?
האם יש עוד דוגמאות כאלו שהמשנ"ב והביה"ל סותרים אהדדי?

אשמח אם מישהו יסביר לי הפשט בזה
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
יאיר אור אמר:
המ"ב פסק דאסור לומר ורק כשהיה אנוס בשעת הזמן יכול לומר גם לאחמ"כ
מםאלף אמר:
המ”ב סמך דבריו על דעת הרמב”ם והפר”ח
לבי במערב אמר:
המשנ"ב הוא בסי' נח ס"ק כו, ובבה"ל שם ד"ה 'קוראה'
יאיר אור אמר:
פסק זה הוא הכרעת המ"ב ע"פ המהרי"ל שהביא (והוא בהלכות תפילה שלו) שכתב שאם עבר ד' שעות במזיד קורא קר"ש בלא ברכותיה
ואם באונס קורא בברכותיה

בסימן ע"א סק"ד נשנה דבריו ברור יותר
לפי מה שכתבתי לעיל בסוף סי' נ"ח במשנה ברורה מותר לו לומר אף ברכת ק"ש כיון דבאונס עבר הזמן
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
יאיר אור אמר:
ונלענ"ד הביאור במהרי"ל שמחשיבה כתשלומין וכפי המבואר בשו"ע סי' קח תשלומין הוא רק בנאנס

עדיין צ"ע קושית הרב @שמש מרפא,
דהא כל הסיבה להתיר ברכק"ש עד חצות, הוא משום שמדמים אותה לתפילה, כמוש"כ שם הביה"ל, ובתפילה הרי גם במזיד ניתר עד חצות (אף שלכאו' תפילה אחר זמנה גדרה כמו תשלומין), ואם כהרמב"ם, הא זמנה לכתחילה כל היום.
 

יאיר אור

משתמש ותיק
מי לה אלי אמר:
יאיר אור אמר:
המ"ב פסק דאסור לומר ורק כשהיה אנוס בשעת הזמן יכול לומר גם לאחמ"כ
מםאלף אמר:
המ”ב סמך דבריו על דעת הרמב”ם והפר”ח
לבי במערב אמר:
המשנ"ב הוא בסי' נח ס"ק כו, ובבה"ל שם ד"ה 'קוראה'
יאיר אור אמר:
פסק זה הוא הכרעת המ"ב ע"פ המהרי"ל שהביא (והוא בהלכות תפילה שלו) שכתב שאם עבר ד' שעות במזיד קורא קר"ש בלא ברכותיה
ואם באונס קורא בברכותיה

בסימן ע"א סק"ד נשנה דבריו ברור יותר
לפי מה שכתבתי לעיל בסוף סי' נ"ח במשנה ברורה מותר לו לומר אף ברכת ק"ש כיון דבאונס עבר הזמן
יש קצת להעיר על דברי המ"ב שכתב כן כחשבון שלו ולמעשה המהרי"ל שהוא המקור להקל באונס כתב דין זה של אונן בעצמו
 
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
יאיר אור אמר:
מי לה אלי אמר:
יאיר אור אמר:
המ"ב פסק דאסור לומר ורק כשהיה אנוס בשעת הזמן יכול לומר גם לאחמ"כ
מםאלף אמר:
המ”ב סמך דבריו על דעת הרמב”ם והפר”ח
לבי במערב אמר:
המשנ"ב הוא בסי' נח ס"ק כו, ובבה"ל שם ד"ה 'קוראה'
יאיר אור אמר:
פסק זה הוא הכרעת המ"ב ע"פ המהרי"ל שהביא (והוא בהלכות תפילה שלו) שכתב שאם עבר ד' שעות במזיד קורא קר"ש בלא ברכותיה
ואם באונס קורא בברכותיה

בסימן ע"א סק"ד נשנה דבריו ברור יותר
לפי מה שכתבתי לעיל בסוף סי' נ"ח במשנה ברורה מותר לו לומר אף ברכת ק"ש כיון דבאונס עבר הזמן
יש קצת להעיר על דברי המ"ב שכתב כן כחשבון שלו ולמעשה המהרי"ל שהוא המקור להקל באונס כתב דין זה של אונן בעצמו
אשמח אם שייך לכבודו לצטט דבריו
 
 

יאיר אור

משתמש ותיק
מי לה אלי אמר:
יאיר אור אמר:
מי לה אלי אמר:
בסימן ע"א סק"ד נשנה דבריו ברור יותר
יש קצת להעיר על דברי המ"ב שכתב כן כחשבון שלו ולמעשה המהרי"ל שהוא המקור להקל באונס כתב דין זה של אונן בעצמו
אשמח אם שייך לכבודו לצטט דבריו
אין כעת זמן לפתוח אך זה נמצא בהלכות תפילה של חול זה קצר שם עי"ש
 
 

נותן טעם לשבח

משתמש ותיק
מי לה אלי אמר:
יאיר אור אמר:
ונלענ"ד הביאור במהרי"ל שמחשיבה כתשלומין וכפי המבואר בשו"ע סי' קח תשלומין הוא רק בנאנס

עדיין צ"ע קושית הרב @שמש מרפא,
דהא כל הסיבה להתיר ברכק"ש עד חצות, הוא משום שמדמים אותה לתפילה, כמוש"כ שם הביה"ל, ובתפילה הרי גם במזיד ניתר עד חצות (אף שלכאו' תפילה אחר זמנה גדרה כמו תשלומין), ואם כהרמב"ם, הא זמנה לכתחילה כל היום.
הביאור הלכה זה צירוף של שתי סברות יחד, התשלומין של המהרי"ל (שהוא לשיטתו מתיר כל היום), והדימוי לתפילה (שלפי"ז להרבה שיטות מותר גם במזיד), והביה"ל מתיר רק בצירוף שתי הסברות, ולכן רק עד חצות ורק בנאנס.
(אגב מצוי הרבה פעמים במשנ"ב שמביא את סברת הפוסקים במשנ"ב, ורק בביה"ל מביא את מה שנראה לו לצדד בענין)
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
נותן טעם לשבח אמר:
מי לה אלי אמר:
יאיר אור אמר:
ונלענ"ד הביאור במהרי"ל שמחשיבה כתשלומין וכפי המבואר בשו"ע סי' קח תשלומין הוא רק בנאנס

עדיין צ"ע קושית הרב @שמש מרפא,
דהא כל הסיבה להתיר ברכק"ש עד חצות, הוא משום שמדמים אותה לתפילה, כמוש"כ שם הביה"ל, ובתפילה הרי גם במזיד ניתר עד חצות (אף שלכאו' תפילה אחר זמנה גדרה כמו תשלומין), ואם כהרמב"ם, הא זמנה לכתחילה כל היום.
הביאור הלכה זה צירוף של שתי סברות יחד, התשלומין של המהרי"ל (שהוא לשיטתו מתיר כל היום), והדימוי לתפילה (שלפי"ז להרבה שיטות מותר גם במזיד), 
מובן

והמהרי"ל גם אינו שייך למה שמביא שם הביה"ל בשם הפר"ח כדעת הרמב"ם, דהא לדעת הרמב"ם זמנה לכתחילה כל היום, משא"כ להמהרי"ל זמנה לכתחילה היא עד ד' שעות, ואח"כ היא בגדר תשלומין כמו שביאר היטב הרב @יאיר אור.


ואגב יש לציין למש"כ המשנ"ב בסימן ק"ח סקכ"ג, בגדר אונס לענין תשלומין, דגם מי שהיה מתעסק בדברים האסורים להתעסק לפני התפילה, יש לה תשלומין,
כיון שלא ביטל התפלה בשאט נפש אלא היה סבור להתפלל אחר שיגמור העסק ושכח אח"כ

ועפי"ז מיושב מנהג העולם שמאחרין ברכק"ש אחר ד' שעות, אף בלא אונס גמור
 

נותן טעם לשבח

משתמש ותיק
מי לה אלי אמר:
נותן טעם לשבח אמר:
מי לה אלי אמר:
עדיין צ"ע קושית הרב @שמש מרפא,
דהא כל הסיבה להתיר ברכק"ש עד חצות, הוא משום שמדמים אותה לתפילה, כמוש"כ שם הביה"ל, ובתפילה הרי גם במזיד ניתר עד חצות (אף שלכאו' תפילה אחר זמנה גדרה כמו תשלומין), ואם כהרמב"ם, הא זמנה לכתחילה כל היום.
הביאור הלכה זה צירוף של שתי סברות יחד, התשלומין של המהרי"ל (שהוא לשיטתו מתיר כל היום), והדימוי לתפילה (שלפי"ז להרבה שיטות מותר גם במזיד), 
מובן

והמהרי"ל גם אינו שייך למה שמביא שם הביה"ל בשם הפר"ח כדעת הרמב"ם, דהא לדעת הרמב"ם זמנה לכתחילה כל היום, משא"כ להמהרי"ל זמנה לכתחילה היא עד ד' שעות, ואח"כ היא בגדר תשלומין כמו שביאר היטב הרב @יאיר אור.


ואגב יש לציין למש"כ המשנ"ב בסימן ק"ח סקכ"ג, בגדר אונס לענין תשלומין, דגם מי שהיה מתעסק בדברים האסורים להתעסק לפני התפילה, יש לה תשלומין, "כיון שלא ביטל התפלה בשאט נפש אלא היה סבור להתפלל אחר שיגמור העסק ושכח אח"כ"

ועפי"ז מיושב מנהג העולם שמאחרין ברכק"ש אחר ד' שעות, אף בלא אונס גמור
(אם כי למעשה דברי המשנ"ב הם צירוף של שתי סברות יחידאיות, וזה חידוש, והרבה פוסקים פסקו שלא לברך כלל אחרי ד' שעות) 
 
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
נותן טעם לשבח אמר:
אם כי למעשה דברי המשנ"ב הם צירוף של שתי סברות יחידאיות
שכחתי להדגיש שלפ"מ שכתבתי
מי לה אלי אמר:
והמהרי"ל גם אינו שייך למה שמביא שם הביה"ל בשם הפר"ח כדעת הרמב"ם, דהא לדעת הרמב"ם זמנה לכתחילה כל היום, משא"כ להמהרי"ל זמנה לכתחילה היא עד ד' שעות, ואח"כ היא בגדר תשלומין כמו שביאר היטב הרב @יאיר אור.
נמצא דפסקו של הביה"ל מיוסד על צירוף של שלש סברות נפרדות

 
נותן טעם לשבח אמר:
וזה חידוש, והרבה פוסקים פסקו שלא לברך כלל אחרי ד' שעות
אך למעשה כך נהגו כל ישראל (עדיין לא שמעתי ממישהו שישמיט ברכק"ש כשמתפלל אחר ד' שעות), וע"ז נאמר שהמנהג קובע.
 

נותן טעם לשבח

משתמש ותיק
מי לה אלי אמר:
נותן טעם לשבח אמר:
וזה חידוש, והרבה פוסקים פסקו שלא לברך כלל אחרי ד' שעות
אך למעשה כך נהגו כל ישראל (עדיין לא שמעתי ממישהו שישמיט ברכק"ש כשמתפלל אחר ד' שעות), וע"ז נאמר שהמנהג קובע.
לא נכון עובדתית. 
ואל תשפוט לפי מה שאתה רואה בשטיבלאך, כי כל אלו שלא מברכים, גם לא תמצא אותם מתפללים בשעה כזו.
והרבה מאלו שאתה כן רואה שם, הם גם מתפללים שמו"ע 'לכתחילה' אחרי זמן תפילה, כי מבחינתם עוד לא עבר הזמן, ולכן לשיטתם מותר להם גם לברך ברכות ק"ש.
 
חלק עליון תַחתִית