שיטת ה'פלפול' וה'חילוקים', מהותה והשלכותיה

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
כלומר, הנה הראשונים כידוע הבינו את התורה בדרך הרבה יותר פשוטה ואמיתית, הדברים היו חיים אצלם, וההכרעות שלהם הוכרעו ע"פ ההבנה הברורה שלהם בתוככי נשמת הדברים ומהותם.
 
אך דורות האחרונים, אשר לבם הלך ופחת, הוצרכו להשתמש בשכל הטכני והיבש כדי להבין את דברי התורה (ויש לכך גם סיבה מבחינה היסטורית, למה התורה הוצרכה להשתלשל להיות יותר שכלית ופחות 'חיה', וראה מה שכתבתי בזה במקו"א), ודרך זו מחוייבת להיות ע"י העמקה ופלפול דקדקני.
הדרך שאתם מציעים, לכאו' היא שלא כדברי הש"ש בהקדמה (אות ה') הנ"ל.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
עקיבא אמר:
אמנם אצל ר' שכנא תלמידו הדברים נשתנו קצת.
וכמו שכתב במשאת בנימין תשובה ט"ז בענין חוששין לסבלונות, וז"ל: וראיתי להרב הגדול הגאון מהר"ר שכנא ז"ל שכתב בתשובה אחת, והפליג מאד להחמיר בכה"ג. ולא מלאני לבי להביא דבריו בתוך דברינו זה, בהיות כי הרב הנזכר עם שהיה חכם גדול ומופלג מאוד, סמך עצמו על גדולתו ורוחב לבבו, ובחר לו לעצמו ביאור חדש בפירוש הסוגיא במסכת קדושין, ומתוך פירושו יצא לו הדין לחומרא. ואנו אין לנו עסק בפירושים חדשים, רק אנו סומכין עצמינו על פירש"י ובעלי התוספות ושאר המחברים הראשונים אשר היו לפנינו, ומימיהם אנו שותים, לא נסור ימין ושמאל מכל הדברים ופירושים אשר העמידו לפנינו. וכל רבותי ושאר גדולי הדור היו כלם תלמידי הגאון הנזכר ואעפ"כ לא חשו לדבריו.
איך כ"ז קשור לדרך הפלפול ? ובכלל מי אמר שכשהיה נוגע להלכה למעשה הם הלכו בדרך הפלפול ?
 

חמר גמל

משתמש ותיק
אני רוצה להעתיק לפה סיפור מעניין... [מענין לענין באותו ענין...] 
לא בגלל שאני רוצה לספר סיפורים... [?] 
אלא בגלל שאני חושב שרוב רובם של ה"קושיות" וה"סברות" שלנו שאנו מקשים בדרך כלל... וכו' וכו'...
הינם פרי "עם הארצות" שלנו ...בגדול... [בלשון נקייה והמעטה] 
ואנחנו באמת נראים לא פחות מהראש הקהל בסיפור דנן 
ואספר: [הועתק מאתר דרשו] הרה"ק בעל בני יששכר זי"ע שימש תקופה ברבנות קהילת ריביטיטש. בספר תולדות מהרצ"א מסופר, כי קשה היה מאד להשיג את משרת הרבנות באותה קהילה, כי כל רב אשר היה ברצונו להתקבל שם לאב"ד, היה צריך מקודם לעמוד לבחינה לפני "ראש הקהל" דשם, אשר היה בוחן אותם אם הם לומדים וגדולים בתורה די כל צרכם. וראש הקהל הלזה היה עם הארץ ובור ריק ולא ידע מה דקאמרי רבנן כלל, אך היה לו מח חריף מאד, וכל רב שהתייצב לפניו לבחינה היה שואל אותו שאלות וקושיות של בורות ועם הארצות מתוך חריפות גדולה מאד, עד שלא מצאה ידם להשיב לו על שאלותיו, וכך פסל אותם מלהתקבל שם לאב"ד.
 וכאשר היה ברצון רבינו זי"ע להתקבל שם לרב ואב"ד, היה גם הוא צריך לעמוד לפניו לבחינה. כאשר נכנס אל בית ארמונו והתייצב לפניו, שאל אותו ראש הקהל: "האתה זה ראבינער שפירא אשר רוצה להיות כאן רב?"
 השיב לו: "כן, אני הוא".
 שאלו ראש הקהל: "האם אתה למדן ויכול ללמוד?"
 – "כן, כן", השיב רבינו.
 ושוב שאל ראש הקהל: "היודע אתה מהי פרשת השבוע?"
 – "כן, אני יודע. פרשת יתרו".
 – "ומי היה יתרו?"
 – "יתרו היה 'גלח' (כומר), כהן מדין".
 – "וכמה בנות היו לו?"
 – "שבע בנות".
 – "אם כן אשאלך שאלה: אם יתרו היה 'גלח', אז איך היו לו שבע בנות? הלא הגלחים כידוע אינם נושאים נשים ואין להם בנים ובנות?"
 ענה לו רבינו תיכף ומיד תוך כדי דיבור: "זה היה לפני מתן תורה ואז עדיין הותר להם לישא אשה ולהוליד בנים"…
 תשובת רבינו זי"ע הוטבה מאד בעיניו וצעק ואמר מתוך התלהבות: "אתה באמת למדן גדול ומובהק! אותך ראיתי לטוב בעיני כדאי והגון לשבת על כסא הרבנות דקהלתנו ריביטיטש".
 וכן הוה שנתקבל שם ברוב פאר וכבוד בלי שטן ומסטין. 

ואכמ"ל יותר...................
 

חמר גמל

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
א. מה מקום יש לה, לגישה הלזו, בתוככי המסגרת התורנית?

כלומר, יש מקום לגישה כזו?! יש לפלפול המחודד ערך לכשעצמו?! האין בכך ניתוק מכל מהותה של התורה, שכל כולה הגיון צרוף ואלוקי?!

אין הכי נמי, ובגלל זה הכריח רבי חיים בריסקער את מהלכו בלימוד בישיבת וואלוזין ומשם תפשט לכל העדרים כולם כשעיקרון מודגש  בשיטת בריסק הוא: "מען דארף פארשטיין וואס, נישט פארוואס" (יידיש). ובתרגום לעברית: "עלינו להבין מה, ולא למה". כלומר כאשר באים לנתח סוגיה תלמודית, אין לנסות להבינה באמצעות השאלה "למה" אמרה התורה את אשר אמרה, כי אין לנו אפשרות לדעת זאת. עלינו רק לנסות ולהבין "מה" הוא הדין שאמרה התורה, מה גידרו המדויק ומה משמעותו כלפי דינים אחרים.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
חמר גמל אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
א. מה מקום יש לה, לגישה הלזו, בתוככי המסגרת התורנית?

כלומר, יש מקום לגישה כזו?! יש לפלפול המחודד ערך לכשעצמו?! האין בכך ניתוק מכל מהותה של התורה, שכל כולה הגיון צרוף ואלוקי?!

אין הכי נמי, ובגלל זה הכריח רבי חיים בריסקער את מהלכו בלימוד בישיבת וואלוזין ומשם תפשט לכל העדרים כולם כשעיקרון מודגש  בשיטת בריסק הוא: "מען דארף פארשטיין וואס, נישט פארוואס" (יידיש). ובתרגום לעברית: "עלינו להבין מה, ולא למה". כלומר כאשר באים לנתח סוגיה תלמודית, אין לנסות להבינה באמצעות השאלה "למה" אמרה התורה את אשר אמרה, כי אין לנו אפשרות לדעת זאת. עלינו רק לנסות ולהבין "מה" הוא הדין שאמרה התורה, מה גידרו המדויק ומה משמעותו כלפי דינים אחרים.
במחילה, גם לפני הגר"ח ידעו ללמוד.
 

חמר גמל

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
חמר גמל אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
א. מה מקום יש לה, לגישה הלזו, בתוככי המסגרת התורנית?

כלומר, יש מקום לגישה כזו?! יש לפלפול המחודד ערך לכשעצמו?! האין בכך ניתוק מכל מהותה של התורה, שכל כולה הגיון צרוף ואלוקי?!

אין הכי נמי, ובגלל זה הכריח רבי חיים בריסקער את מהלכו בלימוד בישיבת וואלוזין ומשם תפשט לכל העדרים כולם כשעיקרון מודגש  בשיטת בריסק הוא: "מען דארף פארשטיין וואס, נישט פארוואס" (יידיש). ובתרגום לעברית: "עלינו להבין מה, ולא למה". כלומר כאשר באים לנתח סוגיה תלמודית, אין לנסות להבינה באמצעות השאלה "למה" אמרה התורה את אשר אמרה, כי אין לנו אפשרות לדעת זאת. עלינו רק לנסות ולהבין "מה" הוא הדין שאמרה התורה, מה גידרו המדויק ומה משמעותו כלפי דינים אחרים.
במחילה, גם לפני הגר"ח ידעו ללמוד.

אה"נ, אבל יש דבר כזה שמהלכים ודרכים וכדו', נוטים לצד זה או לאחרת במהלך הדורות [בלשון המעטה] והקב"ה שולח ממרום גדול הדור ליישר נתיבות... 
הא קמן - שמהלך זה נתקבל בכמעט כל עולם הישיבות ואין מי שיחלוק על יסוד המהלך...
 

סכינא חריפא

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
וכדוגמא לכך נוכל לקחת את ההתקדמות ההיסטורית בלימוד תורת הנסתר והמהויות הנסתרות שמעבר ל'גשם', אשר התחילה בקיצוניות יתירה, בלימוד הפילוסופיה ונספחיה, ורק לאחר שנים רבות הגיע אורה הבהיר של תורת הקבלה אשר יישבה את כל הענינים בדרכה הנכונה והמדוייקת, בדרך שמאזנת יחדיו  את ה'נסתר' עם ה'נגלה', ואת ה'נשגב' עם ה'גשם'.
 
ויתכן לומר כי הדרך להגיע את האמיתויות של תורת הקבלה הוכרחה לעבור דרך כל הטעויות והנסיונות של רבותינו ע"י תורת הפילוסופיה, ורק אחר העמל והנסיון להגיע אל חקר האמת ע"י הכלים השכליים, הופיע אורה הבהיר של האמת הנכונה בביאור כל העניינים הללו כראוי וכיאות.
 
וה"ה לעניינינו, גם אם בתחילת הדרך הדברים היו נוטים אל הפלפול המנותק וחסר המעצורים, הדבר היה מוכרח להיות כך, כדי לחדד את ענין הפלפול השכלי, ואט אט באו הדברים בצורה יותר מאוזנת, ונטו להיות יותר מחוברים אל המציאות ואל הפשטות הראשונית.
במחכ"ת.
אין הנדון מתחיל להיות דומה לראיה.
עניין הפילוסופיה, עניין אחד הוא, והוא להשתמש בדרכי החקירה, על מנת להבין דברים רוחניים, שהוא דבר שא"א כמעט להצליח בו, וזאת הסיבה להרבה טעויות וסטיות אצל הוגי הפילוסופיה.
הקבלה, זאת לא חקירה בכח השכל, אלא גילוי סודות.
זה לא שישבו וחקרו וחשבו והגיעו לאן שהגיעו כפי שהיה עם הפילוסופיה, אלא ההיפך הגמור הוא הנכון. דווקא בגלל שלא התפלספו, ולא התיימרו לחקור לפי מראה עיניים, אלא נצמדו למסורת כפי שהיא וניסו להבין אותה, ונתייגעו בלימודה עד דכדוכה של נפש ממש, אז נפתחו השמים, ונחזה במראות אלוקים, ויכתב ספר הזוהר ע" רשב"י וחבורתא קדישתא דיליה, שנשאר חתום עד ימי ר"מ דיליאון, ומאז שהתפשט אורה הבהיר, שוב לא היה צורך להתפלסף, כי כבר הכל מוכן. אין צורך לנסות לפצח סודות, כשיש מישהו שכבר גילו לו הכל.
ומקובל לטעון שהקבלה היא בדיוק האנטי תיזה לפילוסופיה! והוא קרוב לאמת מאוד.
אם כי, שבשו"ת רמ"א כתב, שהקבלה, היא הפילוסופיה של הפילוסופים המאמינים. אך אני די חושב, שאם היה רואה את דברי האריז"ל, לא היה כותב כן. כי הביקורת הזאת שכתב הרמ"א, הייתה על מקובלים שהאריז"ל כתב עליהם ביקורת דומה והזהיר לא ללמוד ח"ו בספריהם.

בקיצור, לא רואה את ההקשר שנוצר ביחס לחכמי הפילוסופיה והקבלה, לבין דרך העברת הש"ס במהלך הדורות ושיטות הלימוד השונות.
 

מתון מתון

משתמש ותיק
חמר גמל אמר:
תלמיד נאמן אמר:
חמר גמל אמר:
במחילה, גם לפני הגר"ח ידעו ללמוד.

אה"נ, אבל יש דבר כזה שמהלכים ודרכים וכדו', נוטים לצד זה או לאחרת במהלך הדורות [בלשון המעטה] והקב"ה שולח ממרום גדול הדור ליישר נתיבות... 
הא קמן - שמהלך זה נתקבל בכמעט כל עולם הישיבות ואין מי שיחלוק על יסוד המהלך...


אין מי שיחלוק על יסוד המהלך??
לשם מה נועד גליונות חזו"א?
ומה זה שכ' איה"נ, כמדומה בבית בריסק שמיעא להו דלפני הגר"ח לא ידעו ללמוד כמצו"ב. [נכ' בפרוס חודש אדר א' שמרבין בו בשמחה..]
הקדמת חידושי רבינו חיים הלוי.PNG
 
 

סכינא חריפא

משתמש ותיק
חמר גמל אמר:
תלמיד נאמן אמר:
חמר גמל אמר:
אין הכי נמי, ובגלל זה הכריח רבי חיים בריסקער את מהלכו בלימוד בישיבת וואלוזין ומשם תפשט לכל העדרים כולם כשעיקרון מודגש  בשיטת בריסק הוא: "מען דארף פארשטיין וואס, נישט פארוואס" (יידיש). ובתרגום לעברית: "עלינו להבין מה, ולא למה". כלומר כאשר באים לנתח סוגיה תלמודית, אין לנסות להבינה באמצעות השאלה "למה" אמרה התורה את אשר אמרה, כי אין לנו אפשרות לדעת זאת. עלינו רק לנסות ולהבין "מה" הוא הדין שאמרה התורה, מה גידרו המדויק ומה משמעותו כלפי דינים אחרים.
במחילה, גם לפני הגר"ח ידעו ללמוד.

אה"נ, אבל יש דבר כזה שמהלכים ודרכים וכדו', נוטים לצד זה או לאחרת במהלך הדורות [בלשון המעטה] והקב"ה שולח ממרום גדול הדור ליישר נתיבות... 
הא קמן - שמהלך זה נתקבל בכמעט כל עולם הישיבות ואין מי שיחלוק על יסוד המהלך...


סליחה שאני כותב, אני לא מסכים עם הגישה הזאת כלל.
אלא בעקבות ירידת הדורות וקטנות שכלנו, שיטת הגר"ח יותר מתאימה לנו. כי בשביל להגות בתורה "בדבר האמיתי" שיטת הקדמונים, צריך "ראש גדול" שאין לנו.....
וזאת הסיבה להתקבלות שיטה זו.
וזאת הסיבה שלא יהין איש מאיתנו לחלוק על הקדמונים.
 
 

חמר גמל

משתמש ותיק
מתון מתון אמר:
חמר גמל אמר:
תלמיד נאמן אמר:
במחילה, גם לפני הגר"ח ידעו ללמוד.

אה"נ, אבל יש דבר כזה שמהלכים ודרכים וכדו', נוטים לצד זה או לאחרת במהלך הדורות [בלשון המעטה] והקב"ה שולח ממרום גדול הדור ליישר נתיבות... 
הא קמן - שמהלך זה נתקבל בכמעט כל עולם הישיבות ואין מי שיחלוק על יסוד המהלך...


אין מי שיחלוק על יסוד המהלך??
לשם מה נועד גליונות חזו"א?
ומה זה שכ' איה"נ, כמדומה בבית בריסק שמיעא להו דלפני הגר"ח לא ידעו ללמוד כמצו"ב. [נכ' בפרוס חודש אדר א' שמרבין בו בשמחה..]
הקדמת חידושי רבינו חיים הלוי.PNG
עדיין, גם החזו"א אינו חולק על יסוד מהלכו וכנ"ל: "שצריכים להבין ולא למה"...
 
 

מתון מתון

משתמש ותיק
חמר גמל אמר:
מתון מתון אמר:
חמר גמל אמר:
אה"נ, אבל יש דבר כזה שמהלכים ודרכים וכדו', נוטים לצד זה או לאחרת במהלך הדורות [בלשון המעטה] והקב"ה שולח ממרום גדול הדור ליישר נתיבות... 
הא קמן - שמהלך זה נתקבל בכמעט כל עולם הישיבות ואין מי שיחלוק על יסוד המהלך...


אין מי שיחלוק על יסוד המהלך??
לשם מה נועד גליונות חזו"א?
ומה זה שכ' איה"נ, כמדומה בבית בריסק שמיעא להו דלפני הגר"ח לא ידעו ללמוד כמצו"ב. [נכ' בפרוס חודש אדר א' שמרבין בו בשמחה..]
הקדמת חידושי רבינו חיים הלוי.PNG
עדיין, גם החזו"א אינו חולק על יסוד מהלכו וכנ"ל: "שצריכים להבין ולא למה"...
האם בעלי הפלפול סברו שצריך לדעת 'למה', הגרי"ס בהקדמת 'תבונה' מבאר הדק היטב כי גם בכדי להבין 'מה' צריך פלפול עי"ש.
 

מתון מתון

משתמש ותיק
סכינא חריפא אמר:
חמר גמל אמר:


סליחה שאני כותב, אני לא מסכים עם הגישה הזאת כלל.
אלא בעקבות ירידת הדורות וקטנות שכלנו, שיטת הגר"ח יותר מתאימה לנו. כי בשביל להגות בתורה "בדבר האמיתי" שיטת הקדמונים, צריך "ראש גדול" שאין לנו.....
וזאת הסיבה להתקבלות שיטה זו.
וזאת הסיבה שלא יהין איש מאיתנו לחלוק על הקדמונים.
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=199&t=26898&p=453686&hilit=%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F+%D7%93%D7%99+%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%98#p453686
 
 

סכינא חריפא

משתמש ותיק
מתון מתון אמר:
סכינא חריפא אמר:
חמר גמל אמר:


סליחה שאני כותב, אני לא מסכים עם הגישה הזאת כלל.
אלא בעקבות ירידת הדורות וקטנות שכלנו, שיטת הגר"ח יותר מתאימה לנו. כי בשביל להגות בתורה "בדבר האמיתי" שיטת הקדמונים, צריך "ראש גדול" שאין לנו.....
וזאת הסיבה להתקבלות שיטה זו.
וזאת הסיבה שלא יהין איש מאיתנו לחלוק על הקדמונים.
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=199&t=26898&p=453686&hilit=%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F+%D7%93%D7%99+%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%98#p453686
תנא דמסייע ליה?
או מיתיבי?
 
 

מתון מתון

משתמש ותיק
סכינא חריפא אמר:
מתון מתון אמר:
סכינא חריפא אמר:
סליחה שאני כותב, אני לא מסכים עם הגישה הזאת כלל.
אלא בעקבות ירידת הדורות וקטנות שכלנו, שיטת הגר"ח יותר מתאימה לנו. כי בשביל להגות בתורה "בדבר האמיתי" שיטת הקדמונים, צריך "ראש גדול" שאין לנו.....
וזאת הסיבה להתקבלות שיטה זו.
וזאת הסיבה שלא יהין איש מאיתנו לחלוק על הקדמונים.
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=199&t=26898&p=453686&hilit=%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F+%D7%93%D7%99+%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%98#p453686
תנא דמסייע ליה?
או מיתיבי?
לא תניא, אבל מסייע,
 
 

עמנואל

משתמש ותיק
לא קראתי את התגובות, אבל מקור שיטת החילוקים והפלפול הוא התלמוד עצמו. בגמרא באין ספור מקומות רואים שהיא למדה סברות והלכות מלשונות המשנה והתלמוד בדרך הפלפול, היא חילקה חילוקים רבים, ובנתה בניינים של "לשיטתו", הוציאה יסודות מדרך המקשה והמתרץ. ועוד...

חכמי התוס' המשיכו במידה רבה את דרך הגמרא ולכן דבריהם מלאים גם בפלפול התלמודי, הרחוק מדרך הרמב"ם או רבי חיים מבריסק כמרחק מזרח ממערב. לעומת חכמי התוס' אנו מוצאים את רש"י ואת חכמי ארצות האסלאם וספרד נסוגים מהפלפול התלמודי ומסבירים את התלמוד בדרך הפשט. מאוחר יותר מתפתחות מגמות דומות בארצות אשכנז שקירות בתי מדרשותיהן ספגו מאות רבות בשנים דברי פלפול וחריפות.

בארצות האסלאם נוצרות יצירות הלכתיות המזקקות מהתלמוד את היסודות ההלכתיים, ששיאן הוא ספר הלכות הרי"ף שזיקק את כל ההלכות הנוהגות בזמן הגלות כשהוא משמיט מדברי התלמוד את כל מה שאינו נוגע למטרת ספרו. הוא הותיר מדברי התלמוד רק את נימוקי ההלכה, כשהוא לעיתים מוסיף נימוקים מסוגיות המצויות במקומות אחרים וכן נימוקים מדעתו אותם הוציא מתוך הסוגיה עצמה. בעקבותיו אנו מוצאים את הרמב"ם המנסה בכמה יצירותיו להביא בפני הקורא את היסודות ההגיוניים וההלכתיים המצויים בספרות התורה שבעל פה, תוך השמטה מכוונת, אך כאן היא כמעט מוחלטת, של המשא והמתן התלמודי, ובספר היד הוא אף השמיט את רוב הנימוקים של ההלכה.

כמה מאות שנים מאוחר יותר אנו מוצאים את רבי יוסף קארו בחיבורי בית יוסף השולחן ערוך, בהם סיכם את ספרות ההלכה ותמצת ממנה את היסודות ההלכתיים, כשהוא משמיט מדבריו חלקים נרחבים המכילים את פלפולי הפוסקים והמפרשים שאינם חשובים לדעתו להבנת ההלכה.

למרות המגמות המתמצתות הללו, בכל דור ודור חכמי ישראל שוב ושוב ללימוד לתלמוד ולפלפולו. הם עשו זאת לא רק על מנת לחדד את התלמידים אלא גם ובעיקר כדי לפסוק את ההלכה. הם הבינו שאין באמת בידי חכם יחיד, אף גדול שבחכמי ישראל, לסכם את הלכות התלמוד בדרך ממצה שתהיה מוסכמת על כלל ישראל כולו. כן הם מצאו מקרים רבים שלא התבארו בתלמוד במפורש זקוקים לא פעם לפניה מחודשת אל דברי התלמוד, על מנת למצוא מקור שייתן להם מענה הלכתי.

ועל ידי כך הרחיבו את הבניינים המתמצתים של הרי"ף הרמב"ם בכך שנכתבו עליהם חיבורים רבים המזקיקים את הלומד לפנות שוב ושוב אל העיון בתלמוד ה"גוזל" זמן רב.

גם מפעלו המתמצת והמסכם של מרן הבית יוסף זכה להרחבה שהכפילה בהרבה מלמעלה מעשרה את נפח הספר. ההרחבה הראשונית החלה עם חיבורי הגאון רבי משה איסרליש שראה שאין דבריו מתאימים עם פסיקת ההלכה שהייתה מקובלת בארצות פולין ואשכנז, ומאז, יחד עם הגהות רבי משה, הפך הספר לנחלת כלל ישראל. וכך סביב הש"ע נכתבו חיבורים רבים ועצומים שהפכו למים שאין להם סוף, כאשר רוב החיבורים שנכתבו על הש"ע היו מחכמי אשכנז שלא קבלו את העובדה שהש"ע יהיה ספר הפסיקה והבית יוסף והד"מ יהיו ספרי הביאור של הפסיקה - וכך ממילא הם ישפיעו על פסיקת ההלכה. וכך מהר מאוד נכתבו ספרים רבים המלאים בהשגות על הש"ע והרמ"א מחד, וביאורים רבים שלעיתים ארוכים כארך הגלות מאידך - לא פעם ביאורים שלא עלו על דעת הכותבים שלא עצמם מחויבים להם. כן אי אפשר שלא לחוש בחלק מהחיבורים הללו את מגמות הפלפול והחילוק שעליהם דיבר פותח הנושא.

חכמי ספרד קבלו ע"פ רוב את פסיקת הש"ע והרמ"א ובדרך כלל הם כתבו את עיוניהם וקושיותיהם (או פלפוליהם) על דברי הטור והרמב"ם, וניסו להשאיר את הש"ע כספר הלכה סופי מתמצת ומסכם (למרות שיש כמה יוצאים מן הכלל). ועד לדור האחרון ידועים כמה מחכמי ספרד שדברי הבית יוסף ושולחן ערוך עם באר היטב היו שגורים היטב על לשונם.

על כל פנים, אם מרן סבר שיחזרו החכמים הבקיאים בד' טורים עם הב"י על לימודם בקוראם את כל ספר ש"ע על ארבעת חלקיו במשך כחודש, הרי שבדורות הללו הלימוד של חלק אחד מארבעת חלקיו הפך דבר המזקיק פניות רבה וחיים ארוכים.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
חמר גמל אמר:
הא קמן - שמהלך זה נתקבל בכמעט כל עולם הישיבות ואין מי שיחלוק על יסוד המהלך...
היא הנותנת, הרי אף אחד לא ממהר לסמוך על סברות אלו כשנוגע הלכה למעשה. וגם בעיקר מה שנתקבל (מלבד קבוצות קטנות)זה כדי לרתק וכדי לחדד את התלמידים.
 

סכינא חריפא

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
חמר גמל אמר:
הא קמן - שמהלך זה נתקבל בכמעט כל עולם הישיבות ואין מי שיחלוק על יסוד המהלך...
היא הנותנת, הרי אף אחד לא ממהר לסמוך על סברות אלו כשנוגע הלכה למעשה. וגם בעיקר מה שנתקבל (מלבד קבוצות קטנות)זה כדי לרתק וכדי לחדד את התלמידים.
ועל כך צווח החזו"א על שמבלים ימיהם בהגדרות ופלפולים, ולא באסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.
וזה עמל התורה האמיתי, להוציא מכל סוגיא הדינים העולים שבה, ולהוציא כל חילוקי דינים ונפק"מ הלכה למעשה.
וכל מה שלומדים היום בדרך שונה, זה כדי לחדד את הראש שיהיה מסוגל במשך החיים, להגיע לדרך הנכונה שמצריכה מוח חריף וחד.
אבל יש כאלו שנתקעים בהכנת המוח, ולא מתקדמים ללימוד האמיתי, וחושבים שזהו העיקר. (אין כוונתי ח"ו לחכמי בריסק, אלא להרבה מהאברכים המצויים היום, שלא חולמים להתקדם מעט משיטת הלימוד של הישיבה.)
 
 

סכינא חריפא

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
רבותי וידידי האהובים, חשוב לדבר "על היסטוריה" אבל לפני-כן צריך לדעת "היסטוריה".
קריינא דאיגרתא וכו'.
אדרבה יכתוב לן מר משנה סדורה בזה.
 
 

עקיבא

משתמש רגיל
תלמיד נאמן אמר:
עקיבא אמר:
זה ברור שרי"פ הוא אבי כל תורת פולין וכל גדוליה הם תלמידיו ותלמידי תלמידיו.
יש מקור ברור לומר שהמהרש"ל הוא מתלמידיו וכיוצ"ב ?

בשו"ת דברי חיים להרה"ק מצאנז (ח"ב אה"ע סי' קלט ד"ה ומה שכתבת): "רבן של כל מדינת פולין הוא ניהו זקני הגאון מו"ה שכנא זלה"ה רבו של הרמ"א ומהרש"ל ז"ל וכל גדולי פולין".

יצויין שבתולדות רבינו המהרש"ל שבתחילת שו"ת מהרש"ל הוצאת זכרון אהרן הביא מכמה מקורות שהיה תלמיד ר' יעקב פולאק, ושם כתב שלא מצא אסמכתא לזה. הרבה מכותבי התולדות ציינו שהעריץ מאוד את רי"פ, ומביאו בכבוד נדיר יחסית לסגנון המהרש"ל.
במציאות הרי הגיע להיות ראש ישיבה בישיבת ר' שכנא ורק אח"כ נפרדו.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
עקיבא אמר:
תלמיד נאמן אמר:
עקיבא אמר:
זה ברור שרי"פ הוא אבי כל תורת פולין וכל גדוליה הם תלמידיו ותלמידי תלמידיו.
יש מקור ברור לומר שהמהרש"ל הוא מתלמידיו וכיוצ"ב ?
בתולדות רבינו המהרש"ל שבחילת שו"ת מהרש"ל הוצאת זכרון אהרן הביא מכמה מקורות שהיה תלמיד ר' יעקב פולאק, ושם כתב שלא מצא אסמכתא לזה. הרבה מכותבי התולדות ציינו שהעריץ מאוד את רי"פ, ומביאו בכבוד נדיר יחסית לסגנון המהרש"ל.
במציאות הרי הגיע להיות ראש ישיבה בישיבת ר' שכנא ורק אח"כ נפרדו.
ומה המסקנה מכל זה ? שהמהרש"ל הלך בדרך הפלפול ? שהוא היה חניך של השיטה ? ובאיזו שיטה העמיד את תלמידיו ?
 

עקיבא

משתמש רגיל
הוספתי כעת את הלשון מהדב"ח.
מסתמא מה שזה אומר שלמד בשיטה זו (או 'גם' בשיטה זו), ואח"כ הלך בדרך משלו וכמו רוב תלמידי הפלפול.
 

עקיבא

משתמש רגיל
תלמיד נאמן אמר:
עקיבא אמר:
אבל היה תלמיד גם של הרמ"א
נא להביא מקור. עכ"פ הוא קורא תמיד למהרש"ל מורי ורבי.

כתב כן בעצמו מפורש בהקדמת הסמ"ע לחו"מ.

אבל שוב שמתי לבי שבחלק השלישי שהוא ההוספ' קדמני בזה מ"ו הגאון רבינו משה איסרלס ז"ל בחיבור דרכי משה שלו ששם קיבץ וריבץ וכתב את כל הדינים אשר השמיט הב"י וגם את אשר חידש מדעתו ואף שנתחדשו כמה דינים מתשובת הגאונים שקמו אחריו מ"מ לא רציתי לנגוע בכבודו לכפול הדברים ולעשות מהוספות שלי חיבור בפני עצמו בהיותו מורי ורבי וגם הוא הממציא אשר קדמתי בכן הסכמתי להדפיס חבורו כמו שהוא בלי תוספות וחסרון מתוכו ומה שחדשתי והוספתי בחלק הדינים הללו ובפירושן כתבתי קצתן בתוך חבורו הד"מ דרך הג"ה
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
חמר גמל אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
א. מה מקום יש לה, לגישה הלזו, בתוככי המסגרת התורנית?

כלומר, יש מקום לגישה כזו?! יש לפלפול המחודד ערך לכשעצמו?! האין בכך ניתוק מכל מהותה של התורה, שכל כולה הגיון צרוף ואלוקי?!

אין הכי נמי, ובגלל זה הכריח רבי חיים בריסקער את מהלכו בלימוד בישיבת וואלוזין ומשם תפשט לכל העדרים כולם כשעיקרון מודגש  בשיטת בריסק הוא: "מען דארף פארשטיין וואס, נישט פארוואס" (יידיש). ובתרגום לעברית: "עלינו להבין מה, ולא למה". כלומר כאשר באים לנתח סוגיה תלמודית, אין לנסות להבינה באמצעות השאלה "למה" אמרה התורה את אשר אמרה, כי אין לנו אפשרות לדעת זאת. עלינו רק לנסות ולהבין "מה" הוא הדין שאמרה התורה, מה גידרו המדויק ומה משמעותו כלפי דינים אחרים.
במחילה, גם לפני הגר"ח ידעו ללמוד.
אעתיק כאן שמועה ששמעתי מפי מו"ר הגרמ"ד סולאוייציק זצוק"ל:
ה'זיידע' [מרן הגר"ח זצוק"ל] היה משבח מאוד את תורותיו של ה'אבני נזר'. שאל אותו א' מתלמידיו הרי דרכו של האבנ"ז הוא דרך הפלפול, ואין זו דרכנו בתורה.
ענה לו הגר"ח זצ"ל "האבני נזר הוא שונה משאר המפלפלים, משום שאינו אומר שום דבר בפלפול אא"כ הוא בטוח בודאות גמורה שזה אמת לאמיתו של תורה".
והדברים מבהילים.
 

עקיבא

משתמש רגיל
תלמיד נאמן אמר:
עקיבא אמר:
המגיני שלמה היה תלמיד מהר"ם מלובלין ורש"ו אוירבך
הוא כותב על עצמו בתשו' (לענין דרך הלימוד) אני מתלמידי הסמ"ע.

אכן. והכל יוצא ממעיין אחד ומתרבה ומתפצל לנהרות גדולים, נהרא נהרא ופשטיה.

היה גם מתלמידי מהר"ם מלובלין וכמו שכותב: "בימי בחרותי בלובלין בימי הגאון האלוף מורי ורבי מו' מאיר זצ"ל" (שו"ת הב"ח החדשות סי' ג'). ומכנהו בשם מורי הרבה פעמים בתשובותיו וחידושיו.

רש"ו אוירבך היה כנראה חתן המהרש"ל.

[אני לא כ"כ מבין בסוגיא זו, רק ביררתי קצת עכשיו לתועלת הענין]
 
חלק עליון תַחתִית