הלכות שכתובות בשו"ע והפוסקים ואנשים לא יודעים או לא מקפידים

לבי במערב

משתמש ותיק
צעיר הלוים אמר:
לכוון בטו'' ווים בקריאת שמע סימן ס''א
הוא רק למי שלא (אמר אמ"נ או) כפל התיבות ה"א אמת.
ובכלל, תמהני מנא לי' שאין נוהגים כן.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
צעיר הלוים אמר:
[א] אפשר להוסיף לא לעמוד אחרי הכהנים מצוי בש''ץ שהכהנים מאחריו
[ב] שתה רביעית יין [א]ל יתפלל ס' צ''ט
[ג] . . נט''י בטיבולו במשקה ס' קנ''ח
[ד] יתן שתי ידיו על הפת בשעה שמברך ס[י'] קס''ז
[ה] שצריך להפסיק בזימון לשמוע מפי המברך עד הזן את הכל רמ''א ס[י'] ר'
[ו] . . ק''ש זמנה עד חצי הלילה ס' רלה
א. כמדומה שדנו בזה פוסקי דורנו (הגרמ"פ והגרשז"א).
ב. ראה רמ"א בסוף הסימן, ובשו"ע אדה"ז שם (ס"ד).
ג. ראה שו"ע אדה"ז שם סוס"ג (ונדון כאן בעבר).
ד. מי אינו מקפיד בזה?!
ה. גם בזה ראיתי רבים הנזהרים, ולהעיר כי [בימינו, שאין יוצאים מן המזמן] אינו אלא כשאינו מברך יחד עם המזמן.
ו. מי אינו מקפיד בזה?!
 

ראש הכולל

משתמש ותיק
צעיר הלוים אמר:
א. לא לחזור אחרי שפוסעים ג' פסיעות בשמונה עשרש ס' קכ''ג
ב. שיהיה עשרה שעונים על הש''ץ קכ''ד
ג. לכוון בטו'' ווים בקריאת שמע סימן ס''א

א. מקפידים
ב. כנ"ל
ג. רק אם אינו יוצא מהש"ץ
 

חימקו

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ולהעיר כי [בימינו, שאין יוצאים מן המזמן] אינו אלא כשאינו מברך יחד עם המזמן.
משנה ברורה סימן קפג סעיף ז

כל ברכה וברכה - ועכ"פ יזהרו לומר עמו בלחש ברכה ראשונה דאל"ה להרבה פוסקים לא מקרי זימון כלל וכדלקמן בסימן רי"ש [אחרונים] ולפ"ז מה שנוהגין הרבה אנשים שאחר שאמרו ברוך שאכלנו וכו' כל אחד ואחד מברך בקול רם בפ"ע [לא] שלא כדין הם עושין אלא המברך צריך לברך ברכה ראשונה עכ"פ בקול רם כדי שישמעו המסובין והם יאמרו בלחש עמו מלה במלה ורק בסיום הברכה יקדימו לסיים כדי שיענו אמן כמו שכתב רמ"א
 

לבי במערב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
משנה ברורה סימן קפג סעיף ז
וכ"ה בשו"ע אדה"ז שם ס"י.

אכן ראה ב'תורת מנחם' ח"ע ס"ע 10:
בעת ברהמ"ז אמר [כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע] הברכה הראשונה בלחש (לא ככל פעם שאומרה בקול רם). ואחר ברהמ"ז אמר: טעם השינוי בזה (אמירת הברכה בלחש) הוא בכדי לשלול הטעות שהאמירה בקול רם היא בכדי להוציא את השומעים ואינם צריכים לברך בעצמם.
וכן נהג בקביעות מאז. ומפי השמועה, שא' מחכמי גרוזיא כיוון לצאת בברכתו, ומשו"ה שינה הנהגת־קדשו כנ"ל.

עמו המחילה על שלא ביארתי בפירוט לעיל.
 

צעיר הלוים

משתמש רשום
ראש הכולל אמר:
צעיר הלוים אמר:
א. לא לחזור אחרי שפוסעים ג' פסיעות בשמונה עשרש ס' קכ''ג
ב. שיהיה עשרה שעונים על הש''ץ קכ''ד
ג. לכוון בטו'' ווים בקריאת שמע סימן ס''א

א. מקפידים
ב. כנ"ל
ג. רק אם אינו יוצא מהש"א





א. עיקר הקפידא ל לחזור מיד והיות שכתב המ''א שראוי לפסוע קדימה שיהיהו' פסיעות לכן מי שרוצה ללכת אז חוזר מיד למקומו והולך ופשוט שעדיף ללכת ישר מלחזור למקומו ולא לפסוע את הו' פסיעות
ב. לצערי הייתי חזן זמן ממושך ביותר הלוואי שאתה צודק
ג צודק טעות שלי
 

ראש הכולל

משתמש ותיק
צעיר הלוים אמר:
א. עיקר הקפידא ל לחזור מיד והיות שכתב המ''א שראוי לפסוע קדימה שיהיהו' פסיעות לכן מי שרוצה ללכת אז חוזר מיד למקומו והולך ופשוט שעדיף ללכת ישר מלחזור למקומו ולא לפסוע את הו' פסיעות
ב. לצערי הייתי חזן זמן ממושך ביותר הלוואי שאתה צודק
א. עדיף לשהות כדי הילוך ד"א
ב. איני יכול להתווכח היכן שלא הייתי אך נוכחתי שכן מקפידים
אבל אם כבר צריך להיזהר מאמן יתומה ואמן חטופה שלצערי הגדול צריך חיזוק רב
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ראש הכולל אמר:
אם כבר תביא את מה שכתוב בסי' כ"א א' פגע אשה בשוק, אסור להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=253637#p253637
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
איתא במסכת סופרים פי"ט ה"י "אין מברכין על הירח אלא במוצ"ש, כשהוא מבושם ובכלים נאים, ותולה עיניו כנגדה, ומיישר רגליו, ומברך אשר במאמרו" וכו'.

וכלשון זו ממש פסקו הטוש"ע או"ח סי' תכ"ו, ע"ש.

"מיישר רגליו" לכאורה היינו דין להצמיד הרגלים זו לזו כמלאכים, כמו בשעת תפילת שמו"ע.

כמדומה שדין זה אינו ידוע כ"כ בציבור (הליטאי לכה"פ, וכמדומה שגם החסידי הכללי).
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ר' '@ראש הכולל', כבר כתבתי שאכן שגיתי בניסוח הדברים.
 
המצפה לישועת ה' אמר:
כמדומה שדין זה אינו ידוע כ"כ בציבור.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=332065#p332089
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=332065#p333675
הוספתי :
המצפה לישועת ה' אמר:
(הליטאי לכה"פ, וכמדומה שגם החסידי הכללי)
 
 

חימקו

משתמש ותיק
אסור לדבר בין גברא לגברא בזמן קריאת התורה, לגבי לימוד תורה יש דעות בזה, אך כל דיבור אחר אסור לכולי עלמא.
כמדומה לי שהלכה זו קצת רופפת.
 
חלק עליון תַחתִית