מכשיר ה'מקווה ריין'

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

יואל שילה

משתמש ותיק
כבר תמהתי היכן יש דין שיהא ברור שהמים הגיעו לכל מקום
וכי בין הירכיים מגיעים מים לכל סמ"ר של העור, בפרט אצל טובל בעל בשר שירכותיו נוגעות זו בזו?
ונא לא לחלק, שהרי כשהוא נכנס למים - מים קדמו, שהרי לא שמענו שנדה שנפלה למים טבילתה עלתה רק אם ירכותיה לא מלאים
וכן נגיעת השפתיים - שתמיד קיימת בטבילה, שהרי לא רוצים שמים יכנסו לפה - וכי תימא שמים חייבים להגיע בפועל לכל סמ"ר?

לגבי המכשיר כלל אינני רואה מה הנידון, המים מקדימים וממילא אין כלל מקום לדון, בדיוק כפי שאין שום הנחיה שיתרוממו באוויר כדי שמשקל הגוף לא ימחץ את כף הרגל לרצפת המקוה - וביאת המים תמָנע.
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
מתאבק בעפר אמר:
אבל אינני רואה סיבה להניח דבר מוזר שכזה הרחוק מהמציאות,

מי אמר לך?
אף אחד. בכנות - אני מרגיש קצת מטופש להתווכח על זה. תשאל כל אדם שסביבך (מגיל 5 ומעלה) האם בועות נצמדות לגוף יותר חזק מטיט הלח.

(וזה מלבד מה שהזכיר הרב יואל דין מים מקדמין)

אגב, אודה לך אם תציין היכן השו"ע. פשוט נלאיתי לחפש את מכתבו של הרב דב דייטש.
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק

אור זרוע

משתמש ותיק
איכא בשוקא אמר:
אור זרוע אמר:
וכבר נשבר שיאו מזמן, ונותר רק
איכא בשוקא אמר:
האשכול על חידות וחידודים תורניים הגיע ל86 עמודים.
כיון שמאז כבר גדל האשכול שם ל87 עמודים כ"י.

נאלץ לבקש את עזרת הציבור ולפתוח במצ'ינג הודעות כדי לעמוד ביעד הנכסף 88 עמודים.
הנה תרמתי הודעה אחת...
 

מתאבק בעפר

משתמש רגיל
חזק וברוך אמר:
אני מרגיש קצת מטופש להתווכח על זה. תשאל כל אדם שסביבך (מגיל 5 ומעלה) האם בועות נצמדות לגוף יותר חזק מטיט הלח.
טיט הלח לא אוטם, אם הבועה נתפסת לגוף אין שם מים במקום, עובדה!
חזק וברוך אמר:
אגב, אודה לך אם תציין היכן השו"ע. פשוט נלאיתי לחפש את מכתבו של הרב דב דייטש.
סי' רב, וז"ל כלי שכפה פיו למטה והכניסו למים, אם פיו צר קצת ולא הפך פיו למעלה, לא עלתה לו טבילה לפי שלא יגיעו המים לשוליו אפילו אם מכניסו כולו למים.

אגב אולי זה יעזור לבן 5 שלך, שטוען שאאויר לא חוצץ יותר מטיט הלח. 
 

תיובתא

משתמש ותיק
מתאבק בעפר אמר:
חזק וברוך אמר:
אני מרגיש קצת מטופש להתווכח על זה. תשאל כל אדם שסביבך (מגיל 5 ומעלה) האם בועות נצמדות לגוף יותר חזק מטיט הלח.
טיט הלח לא אוטם, אם הבועה נתפסת לגוף אין שם מים במקום, עובדה!
חזק וברוך אמר:
אגב, אודה לך אם תציין היכן השו"ע. פשוט נלאיתי לחפש את מכתבו של הרב דב דייטש.
סי' רב, וז"ל כלי שכפה פיו למטה והכניסו למים, אם פיו צר קצת ולא הפך פיו למעלה, לא עלתה לו טבילה לפי שלא יגיעו המים לשוליו אפילו אם מכניסו כולו למים.

אגב אולי זה יעזור לבן 5 שלך, שטוען שאאויר לא חוצץ יותר מטיט הלח. 
לכאורה כלל אינו דומה. בועה כל דפנותיה הם מים, וממילא גם אם הבועה צמודה לגוף, מים צמודים לגוף.  במקרה שיש "כיס אויר" כלומר שהוכנס כלי למים, כאשר שוליו (היינו תחתיתו) למעלה, ופיו למטה, כלל אין מגע מים.
 
 

מתאבק בעפר

משתמש רגיל
תיובתא אמר:
בועה כל דפנותיה הם מים, וממילא גם אם הבועה צמודה לגוף, מים צמודים לגוף.
אולי,
אם אתה רוצה דווקא, 
הלכנו על זה!
להזכירך יש גם שערות בידיים, שעלולות להיכנס לבועה, מה תאמר עליהם?
תיובתא אמר:
במקרה שיש "כיס אויר" כלומר שהוכנס כלי למים, כאשר שוליו (היינו תחתיתו) למעלה, ופיו למטה, כלל אין מגע מים.
ר' יואל חולק עליך,
יואל שילה אמר:
וממילא כוונתו כשמיירי בכלי רחב, וכן הט"ז כשמיירי ביורות רחבות - היא שיש להניח שהאויר שנמצא שם נע ממקום למקום מפני רוחב המקום, וממילא יש להניח שבעקרון מים מגיעים לכל מקום בתוך הכלי
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
במחילה מהרב @מתאבק בעפר, דומני שיש כאן חוסר הבנה.
הרב שילה טען שהמים יגיעו לבסוף לכל נקודה נתונה, ואני חלוק עליו בזה, וגם סבור שאין לכך כל משמעות כפי שציין
אברהם זינגר אמר:
למה זה משנה? הטובל חצי גוף ואח"כ חצי שני לא עלתה לו טבילה.
כעת טוען הרב
תיובתא אמר:
לכאורה כלל אינו דומה. בועה כל דפנותיה הם מים, וממילא גם אם הבועה צמודה לגוף, מים צמודים לגוף.  במקרה שיש "כיס אויר" כלומר שהוכנס כלי למים, כאשר שוליו (היינו תחתיתו) למעלה, ופיו למטה, כלל אין מגע מים.
וכוונתו שיש ביאת מים ורק אח"כ ביאת אויר, כלומרשמה שצמוד לעור הוא מים.
דבר זה טעון בדיקה במציאות, אבל אין לו קשר לנידון לגבי כלי.
אמנם, הדימוי ליט הלח לכאורה אינו מושלם, מכיון ששם דינו כמים, ולא רק שאינו חוצץ, משא"כ באויר, בהנחה שאין גודל מינימלי לבועת אויר שממנו ואילך נחשיב זאת כמי אויר, שהם כמובן כמו טיט הלח - מים שמעורבים באויר.
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
מתאבק בעפר אמר:
חזק וברוך כתב: ↑
היום, 00:12
אני מרגיש קצת מטופש להתווכח על זה. תשאל כל אדם שסביבך (מגיל 5 ומעלה) האם בועות נצמדות לגוף יותר חזק מטיט הלח.

טיט הלח לא אוטם, אם הבועה נתפסת לגוף אין שם מים במקום, עובדה!
דיברתי כמה נצמד לא כמה אוטם. אבל הצדק איתך, שטיט הלח כנראה אין טעמו משום רפיון אלא משום שמחלחל.
עכ"פ הדין פשוט שכל דבר שהוא ברפיון אינו חוצץ, עי' למשל יו"ד סי' קצח סעי' לח-לט ועוד כמה וכמה סעיפים שם. לענ"ד פשוט כביעתא בכותא שבמציאות בועה קטנה אינה נצמדת יותר מהדוגמאות שם, והחולק אינו אלא מן המתמיהים.

ההוכחה מהשו"ע אינה מתחילה, כמו שכתב הרב @ת@תיובתא . שם מדובר שהכלי מלא אויר ('פעמון צלילה'), והאויר תפוס ואחוז בצורה שאין לו להיכן ללכת, ושפיר מונע גישה למים. ואינו דומה כלל לבועה קטנה משוחררת המרחפת בתוך המקוה.

ועדיין לא קיבלתי תשובה על סתימת כל הפוסקים עד המקוה ריין. עכ"פ סיימתי לדון בזה בל"נ, ירא הציבור וישפוט.
 

מתאבק בעפר

משתמש רגיל
חזק וברוך אמר:
ועדיין לא קיבלתי תשובה על סתימת כל הפוסקים עד המקוה ריין.
תזכורת, 
מתאבק בעפר אמר:
אבל, גם אם נניח שטענה זו נכונה...
בכל מקרה, אתה לא יכול להשוות את המכשיר הזה לבועות סטנדרטיות!
מדובר במכשיר שמפציץ לא מעט בועות, וללא הפוגה, מעומק מטר מתחת המים ומקציף את המים,
כדי שתהיה טבילה כשרה, צריך שיהיה כל הגוף בב"א במים,
לבך ברי לך כאולם שזה בסדר?
 

תיובתא

משתמש ותיק
מתאבק בעפר אמר:
תיובתא אמר:
בועה כל דפנותיה הם מים, וממילא גם אם הבועה צמודה לגוף, מים צמודים לגוף.
אולי,
אם אתה רוצה דווקא, 
הלכנו על זה!
להזכירך יש גם שערות בידיים, שעלולות להיכנס לבועה, מה תאמר עליהם?
אני לא פיזיקאי אבל מיעוט דעתי הוא כך:
בהנחה והַשֶעָרָה חדרה לבועה באיזה אופן, היא חייבת לעבור דרך מעטפת הבועה וממילא יש כאן מים מקדמים.
בנוסף  אם השערה תחדור לחלל הבועה, היא תפוצץ את הבועה, וכבר לא תהיה בועה (כמו בועות סבון של ילדים שאם תחדיר משהו לחלל הפנימי שלהם הם יתפוצצו).

לגבי דברי הרה"ג יואל שילה נמתין לבירור כוונתו.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מתאבק בעפר אמר:
חזק וברוך אמר:
אני מרגיש קצת מטופש להתווכח על זה. תשאל כל אדם שסביבך (מגיל 5 ומעלה) האם בועות נצמדות לגוף יותר חזק מטיט הלח.
טיט הלח לא אוטם, אם הבועה נתפסת לגוף אין שם מים במקום, עובדה!
חזק וברוך אמר:
אגב, אודה לך אם תציין היכן השו"ע. פשוט נלאיתי לחפש את מכתבו של הרב דב דייטש.
סי' רב, וז"ל כלי שכפה פיו למטה והכניסו למים, אם פיו צר קצת ולא הפך פיו למעלה, לא עלתה לו טבילה לפי שלא יגיעו המים לשוליו אפילו אם מכניסו כולו למים.

אגב אולי זה יעזור לבן 5 שלך, שטוען שאאויר לא חוצץ יותר מטיט הלח. 

הדימויים הללו של גל ושל כלי הפוך (הדומה לגל) אינן קשורים לנידון בשום צד. בועות קטנות לא נחשבות לבועות, וכך עלמא דבר. בעת טבילתך שלך בבור ריק מאדם - גם נוצרים בועות. אין נ"מ אם הרבה אם מעט, אם מעשה אדם או מעשה שמים.
ההשתלחויות אינן מכובדות. דברי חכמים בנחת נשמעים.
 

מתאבק בעפר

משתמש רגיל
תיובתא אמר:
בהנחה והשערה חדרה לבועה באיזה אופן, היא חייבת לעבור דרך מעטפת הבועה וממילא יש כאן מים מקדמים.
מי אמר לך שיש מים מקדמים בבועת אויר,
מצינו מים מקדמין ברגלי מיטה בתוך גומה, ובאחיזת כלי בשעת טבילה,
אבל במקרה של השו"ע שם בסי' ר"ב לא אומרים המים מקדמין,
(יעויי"ש בראשונים שפירשו שמדובר בכלי שיש לו שוליים שמתקפלות פנימה לתוך הכלי, וגם אם הוא יהפוך את הכלי פעמיים, אין אפשרות שברגע אחד המים יגיעו לכל הכלי, ולמה לא נאמר מים מקדמין)?
 
 

דיין

משתמש ותיק
כמדומה שאין כאן ויכוח, כ"ע מודו דגם אם יש בועה חוצצת זה עדיין מיעוטו שאינו מקפיד ואין זה נידון כחציצה, אלא שלכתחילה נוהגים שלא לטבול אפילו בדברים שאינם פוסלים כמבואר ברמ"א, אז אף אחד לא חושב לפסול בדיעבד את הטבילה, ורק לכתחילה לא מפעילים את המכשיר בגלל שיש מי שחשש שבועה יכולה למנוע ביאת מים
 

תיובתא

משתמש ותיק
מתאבק בעפר אמר:
מי אמר לך שיש מים מקדמים בבועת אויר,
מצינו מים מקדמין ברגלי מיטה בתוך גומה, ובאחיזת כלי בשעת טבילה,
אבל במקרה של השו"ע שם בסי' ר"ב לא אומרים המים מקדמין,
(יעויי"ש בראשונים שפירשו שמדובר בכלי שיש לו שוליים שמתקפלות פנימה לתוך הכלי, וגם אם הוא יהפוך את הכלי פעמיים, אין אפשרות שברגע אחד המים יגיעו לכל הכלי, ולמה לא נאמר מים מקדמין)?
כי בכלי אין שם מים שמקדמין. ברגע שיש אויר כלוא המים לא יגיעו לשטח הכלי שמתחתיו כלוא האויר. 
לגבי הראשונים שציינת אנא הבא ציטוט כדי שנבין בדיוק על מה מדובר.
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
מתאבק בעפר אמר:
מי אמר לך שיש מים מקדמים בבועת אויר,
מצינו מים מקדמין ברגלי מיטה בתוך גומה, ובאחיזת כלי בשעת טבילה,
אבל במקרה של השו"ע שם בסי' ר"ב לא אומרים המים מקדמין,
(יעויי"ש בראשונים שפירשו שמדובר בכלי שיש לו שוליים שמתקפלות פנימה לתוך הכלי, וגם אם הוא יהפוך את הכלי פעמיים, אין אפשרות שברגע אחד המים יגיעו לכל הכלי, ולמה לא נאמר מים מקדמין)?
כי בכלי אין שם מים שמקדמין. ברגע שיש אויר כלוא המים לא יגיעו לשטח הכלי שמתחתיו כלוא האויר. 
לגבי הראשונים שציינת אנא הבא ציטוט כדי שנבין בדיוק על מה מדובר.
 
מה התשובה למה שהקשה שכשהופכים הכלי פעמיים גם המקומות הכי פנימיים נהיים טופח ע"מ להטפיח ?
 

יואל שילה

משתמש ותיק
מתאבק בעפר אמר:
ר' יואל חולק עליך,
יואל שילה אמר:
וממילא כוונתו כשמיירי בכלי רחב, וכן הט"ז כשמיירי ביורות רחבות - היא שיש להניח שהאויר שנמצא שם נע ממקום למקום מפני רוחב המקום, וממילא יש להניח שבעקרון מים מגיעים לכל מקום בתוך הכלי
א'- אני לא 'מאן דאמר' שצריך לדון בדבריו ולהביא ממנו ראיה
ב'- אישית כמובן שאני מזדהה יותר עם גישת הש"ך וכד' שבועת אויר הלכודה גם בכלי רחב מונעת את ביאת המים, וכל שניסיתי הוא להבין מה היתה סברת הב"י שהתיר.
ג'- כלפי אותה סברא של הב"י טענתי שלכאורה אין כוונתו שבמציאות יש מים בכל הכלי ברגע אחד, שהרי להיכן נעלם האויר? אלא שמאחר והאויר נע ונד הרי שאין כאן 'כעין חציצה' כי אין באמת מניעה שיהיו מים בכל דפנות הכלי [לא בו זמנית], וממילא 'נעשה כאילו' כל הכלי נוגע במים בו זמנית.
חציצה היא דבר הצמוד למקום מסויים, ובאותו מקום אין אפשרות לביאת מים, אבל משהו שנע ונד - רחוק יותר מלחצוץ, כגון שערה הדבוקה
על הגב, שבזה הבלניות מחמירות טובא - לענ"ד שלא כדין.
 

תיובתא

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
תיובתא אמר:
מתאבק בעפר אמר:
מי אמר לך שיש מים מקדמים בבועת אויר,
מצינו מים מקדמין ברגלי מיטה בתוך גומה, ובאחיזת כלי בשעת טבילה,
אבל במקרה של השו"ע שם בסי' ר"ב לא אומרים המים מקדמין,
(יעויי"ש בראשונים שפירשו שמדובר בכלי שיש לו שוליים שמתקפלות פנימה לתוך הכלי, וגם אם הוא יהפוך את הכלי פעמיים, אין אפשרות שברגע אחד המים יגיעו לכל הכלי, ולמה לא נאמר מים מקדמין)?
כי בכלי אין שם מים שמקדמין. ברגע שיש אויר כלוא המים לא יגיעו לשטח הכלי שמתחתיו כלוא האויר. 
לגבי הראשונים שציינת אנא הבא ציטוט כדי שנבין בדיוק על מה מדובר.
מה התשובה למה שהקשה שכשהופכים הכלי פעמיים גם המקומות הכי פנימיים נהיים טופח ע"מ להטפיח ?
אמתין שיצטט את הראשונים הנ"ל ואגיב בל"נ.
 
 

שמעתתא

משתמש ותיק
יואל שילה אמר:
וכן נגיעת השפתיים - שתמיד קיימת בטבילה, שהרי לא רוצים שמים יכנסו לפה - וכי תימא שמים חייבים להגיע בפועל לכל סמ"ר?

עי' ר"ש מקוואות פ"ח מ"ח.
ומוכח שם שהוא נחשב לבית הסתרים.
 

מתאבק בעפר

משתמש רגיל
תיובתא אמר:
אמתין שיצטט את הראשונים הנ"ל ואגיב בל"נ.
אני מצטט, ואם אתה רוצה אתה יכול גם לומר "לא יודע" זה לא בושה.
במשנה כתוב, (מקואות פרק י משנה א) קלמרין הדיוטות, אינה טהורה עד שינקבנה מצדה, וקלמרין של יוסף הכהן היתה נקובה מצדה.
וז"ל הרא"ש בפירוש, וקלמרין . צריכה נקיבה בצידה כי כך היא צורתו (להקל על החברים, צירפתי את הצורה), ולכך אין המים עולים למעלה דהוה ככלי שכפאו על פיו והטבילו עד שיקבנה מצדה שיצא משם האויר ואז יכנסו המים בכולו
ראש מקואות פרק י משנה א.PNG
דיין אמר:
כמדומה שאין כאן ויכוח, כ"ע מודו דגם אם יש בועה חוצצת זה עדיין מיעוטו שאינו מקפיד ואין זה נידון כחציצה,
החתירה להיתר בכל מחיר אף גרמה לכבודו לטעות, אוויר הוא משום שלא עלתה טבילה בכולו, וכנ"ל (דהיינו שזה לא טבילה).
 

יואל שילה

משתמש ותיק
קודם כל - תודה רבה.
שני - מה ההגיון להחשיב את כל השפתים כבית הסתרים - כאשר הן גלויות רוב הזמן?
וכ"כ ערוה"ש קצ"ח פ"ו
מקום דיבוק השפתים צריך ביאת מים ממש דזהו אינו בית הסתרים

והדברים מפורשים בד"מ (קצ"ט)בשם המרדכי והרא"מ, וז"ל המרדכי תשמ"ז
ובית הסתרים והיינו לפנים כגון בנקבי החוטם והאזנים ולפנים מן השפה

וגם הר"ש עצמו חילק בין השפתים הפנימיות והחיצוניות
כתב בפירוש השני בר"ש (משנה ה', לא ח' כפי שאוזכר לעיל)
וקצת היה נראה דקרצה הוא לשון דוחק שדוחקת שפתותיה ביותר
והסביר את עצמו הר"ש במקואות י' ח'
וקורצת שפתותיה דתנן לעיל בפ"ח לאו דבית הסתרים בעי ראוי לביאת מים דבקריצת שפתים לא שייכא קפידא באשה טפי מבאיש ובנשואה טפי מפנויה אלא כדפרישית שם שדוחקת שפתיה ביותר ומתכסה הבשר החיצון

וגם מפרשים נוספים חילקו בין מקום האודם שבשפתיים ובין חוצה לו, ואכמ"ל.

ובפועל, חושבני אין מודעות אצל הטובלים לכך שרק החלק הפנימי של השפתים רשאי ליגע זה בזה בעת הטבילה.
 

מתאבק בעפר

משתמש רגיל
יואל שילה אמר:
ובפועל, חושבני אין מודעות אצל הטובלים לכך שרק החלק הפנימי של השפתים רשאי ליגע זה בזה בעת הטבילה.
כששמעתי שיעורים לפני בערך 20 שנה אמרו לנו שיש ר"ש ואם פותחים את הפה בתוך המים בפרקטיקה לא נכנס מים, אני כגבר נוהג כך למעשה.
בכל מקרה אין זה ענייניו לדון על חציצת הבשר, (ובלא"ה, כידוע צורת הטבילה צריכה להיות בתנוחה מסוימת שהבשר לא יחוץ, ולא אמרינן מב"מ אינו חוצץ כמבואר בפוסקים).

אנחנו מדברים על דעת הרבנים שאנו מסתמכים עליהם להתיר את השימוש במקוה ריין, שהם סוברים שיש כאן אויר ולדעת חלקם אף בדיעבד אין כאן טבילה.
 
 

יואל שילה

משתמש ותיק
מה הוה לי למיעבד?
אני לא רואה שום סיבה או מקור מחייב - לפסול מחמת סיבה זאת.
לעתים יש 'אומר' אבל אין 'דברים', וקשה לי להאמין שמישהו התכוון באמת שיש לו ראיות לפסול בדיעבד מחמת כן, בדבר שבכמה וכמה מקרים [של בועות אוויר במקוה] מקילים בו לכתחילה.
 

מתאבק בעפר

משתמש רגיל
יואל שילה אמר:
לעתים יש 'אומר' אבל אין 'דברים', וקשה לי להאמין שמישהו התכוון באמת
אם יש אומר ואין דברים, אז למה אתה בטוח שהם התירו?
יואל שילה אמר:
שיש לו ראיות לפסול בדיעבד מחמת כן,
ולכתחילה, אתה כן מבין שזה פוסל?
אתה חולק מציאותית עם הרבנים, וסובר שבועות לא נתפסות?
או שלדעתך גם אם הם נתפסות אין בעיה - לפסול בדיעבד?
 

תיובתא

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
תיובתא אמר:
מתאבק בעפר אמר:
מי אמר לך שיש מים מקדמים בבועת אויר,
מצינו מים מקדמין ברגלי מיטה בתוך גומה, ובאחיזת כלי בשעת טבילה,
אבל במקרה של השו"ע שם בסי' ר"ב לא אומרים המים מקדמין,
(יעויי"ש בראשונים שפירשו שמדובר בכלי שיש לו שוליים שמתקפלות פנימה לתוך הכלי, וגם אם הוא יהפוך את הכלי פעמיים, אין אפשרות שברגע אחד המים יגיעו לכל הכלי, ולמה לא נאמר מים מקדמין)?
כי בכלי אין שם מים שמקדמין. ברגע שיש אויר כלוא המים לא יגיעו לשטח הכלי שמתחתיו כלוא האויר. 
לגבי הראשונים שציינת אנא הבא ציטוט כדי שנבין בדיוק על מה מדובר.
מה התשובה למה שהקשה שכשהופכים הכלי פעמיים גם המקומות הכי פנימיים נהיים טופח ע"מ להטפיח ?
הוא מותיב לה והוא מפרק לה
מתאבק בעפר אמר:
 אין אפשרות שברגע אחד המים יגיעו לכל הכלי
להבנתי אפשר אולי לדמות הדבר לכלי הנטבל בב' מקוואות כביכול, אבל מה עניין כלי זה לבועה שכל דפנותיה מים?

רק אוסיף שראיתי בב"ח שתמה על הב"י, שחילק בין כלי שפיו קטן לגדול, וכתב שהחוש מוכיח שאין המים יכולין ליכנס כאשר מכניסים כלי דרך שפתו, וחשבתי דלבאר מחלוקתם כך, לדעת הב"י וסיעתו, בכלי שפיו גדול, מחמת שיש פני שטח גדולים יותר למים, תנודת המים גדולה יותר, והם יכולים להתיז וליגע לזמן מועט בתוך הכלי שמעל האוויר בכל נקודה, ואז זה בבחינת כל הראוי לבילה וכו'. והב"ח סבר דבעינן אפשרות דבכל רגע יגעו המים בכל שטח הכלי שמעל האויר, וזה לא אפשרי שכן סוכ"ס אויר שהיה להיכן הלך. כל זה לפו"ר וללא העיון המספק.

נקודה נוספת שרציתי להעיר שבפשיטות יש מקום לחלק במציאות בין בועה דנט"י, לבועה דמקווה ריין, שכן בנטילת ידים באמת יכול להיווצר מצב שבו מחמת השערות וכדו', המים  מדלגים על שטח ביד, משא"כ בבועה דמקווה שבה כאמור כל דפנותיה הם מים אין שייך הדבר.

והערה קטנה להרב @מתאבק בעפר  שוליים בשפת חז"ל פירושם תחתית, ולא שפה כמו בלשוננו.
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
הוא מותיב לה והוא מפרק לה
מתאבק בעפר כתב: ↑היום, 12:01
 אין אפשרות שברגע אחד המים יגיעו לכל הכלי
אינני מבין, הרי המים הגיעו ונשארו בשיעור טופח ע"מ להטפיח.
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
בקשר לשפתיים, אני נוהג לנשוף בשעת הטבילה, דבלא"ה הלא אין המים באים התם (מי שטובל בפה פתוח אולי יבואו מים לשפתיו, אבל הטובל בפה סגור למחצה בלא הידוק ישארו שפתיו יבשות אא"כ ישהה כמה רגעים)
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
איכא בשוקא אמר:
בקשר לשפתיים, אני נוהג לנשוף בשעת הטבילה, דבלא"ה הלא אין המים באים התם (מי שטובל בפה פתוח אולי יבואו מים לשפתיו, אבל הטובל בפה סגור למחצה בלא הידוק ישארו שפתיו יבשות אא"כ ישהה כמה רגעים)

מה הכוונה ? הרי יש בר"ש שתי דרכים, והלכה שלא צריך לפתוח את הפה אבל לסגור בחוזקה (אסור לסגור יותר מהדרך).
 

דיין

משתמש ותיק
מתאבק בעפר אמר:
דיין אמר:
כמדומה שאין כאן ויכוח, כ"ע מודו דגם אם יש בועה חוצצת זה עדיין מיעוטו שאינו מקפיד ואין זה נידון כחציצה,
החתירה להיתר בכל מחיר אף גרמה לכבודו לטעות, אוויר הוא משום שלא עלתה טבילה בכולו, וכנ"ל (דהיינו שזה לא טבילה).

חידוש מעניין, אתה טוען שכל דיני חציצה ששנינו דבעינן רובו המקפיד לא נאמר אלא כשאין אויר בחציצה, והחציצה נגרמת רק מחמת חומרים סמיכים, אבל אם יש שם גם אויר אפילו בכל דהוא לא עלתה לו טבילה מדאורייתא. הבנתי נכון? יש לך מקור לחידוש הזה? ואיך תסביר את זה שיש אויר בתוך הפה ולא מצינו שהצריכו לרוקן את האויר מהפה כשטובלים?

אני נהנה לדון איתך, אשמח אם תנטרל את האמוציות, זה יקל עלי לדון לגופו של ענין
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית