דף יג מהי ביצה מגולגלת ?

במבי

משתמש ותיק
כתוב במסכת הוריות

חמשה דברים משיבים את הלימוד פת פחמין וכל שכן פחמין עצמן והאוכל ביצה מגולגלת בלא מלח והרגיל בשמן זית והרגיל ביין ובשמים והשותה מים של שיורי עיסה ויש אומרים אף הטובל אצבעו במלח ואוכל (הוריות יג:)

ומהי ביצה מגולגלת ?

ובברכות איתא

כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר: טָבָא בֵּיעֲתָא מְגוּלְגַּלְתָּא מִשִּׁיתָּא קְיָיסֵי סוּלְתָּא. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: טָבָא בֵּיעֲתָא מְגוּלְגַּלְתָּא — מִשִּׁיתָּא, מִטְּוִיתָא — מֵאַרְבַּע, מְבוּשַׁלְתָּא (דף מד:)

וכותב שם רש"י

מגולגלתא – צלויה לחה ורכה ששורפין אותה:

מטויתא – צלויה קשה טובה מארבע קייסי:

וא"כ ביצה מגולגלת היינו ביצה רכה ולא קשה !

ואולי נקרא שמה מגולגלת כמו גלגול עיסה דהיינו תחילת ההתעסקות איתה


(זוכרים את הצלחות פלסטיק האובליות שלפני 30+ שנה היו אוכלים מהם ביצה רכה עם כפית....)


220px-Soft-boiled-egg.jpg
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
ברש"י שבת לח ע"ב קצת לא משמע כן
[אף שגם התם מבואר בראשונים דשיעור גלגול איונ ביצה קשה רק צלויה קצת]
 

דוד 123

משתמש רגיל
בשבת לח כתוב אין מניחים ביצה בצד המיחם כדי שתתגלגל.
יש שפירשו דביצה חיה א"א לגלגלה על חודה, היא תמיד נופלת על צידה, אבל משנתבשלה אפשר לגלגלה על חודה, אגב זהו סימן בדיקה לדעת אם הביצה חיה או מבושלת.
ויש שפירשו שמגלגלים ממש את הביצה על צידי המיחם שכך תתבשל קצת מכל צדדיה, ולפ"ז גלגול הוא על הפעולה ולא התוצאה.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
דוד 123 אמר:
בשבת לח כתוב אין מניחים ביצה בצד המיחם כדי שתתגלגל.
יש שפירשו דביצה חיה א"א לגלגלה על חודה, היא תמיד נופלת על צידה, אבל משנתבשלה אפשר לגלגלה על חודה, אגב זהו סימן בדיקה לדעת אם הביצה חיה או מבושלת.
ויש שפירשו שמגלגלים ממש את הביצה על צידי המיחם שכך תתבשל קצת מכל צדדיה, ולפ"ז גלגול הוא על הפעולה ולא התוצאה.

א"כ מפורשות זה ביצה רכה, מכיוון שהנחת ביצה בצד המיחם אין בכוחה לבשל ביצה קשה.

וכן כותב שם רש"י

בשביל שתתגלגל - שתצלה קצת עד שתהא מגלגלת:


ומלשון המשנה בעוקצין א"א בכלל להבין באופן שונה ! שהמשנה שם כותב

בֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת, עַד שֶׁיָּגוֹס. וּשְׁלוּקָה, עַד שֶׁיְּרַסֵּס. עֶצֶם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מֹחַ, חִבּוּר, עַד שֶׁיְּרַסֵּס. הָרִמּוֹן שֶׁפְּרָדוֹ, חִבּוּר עַד שֶׁיַּקִּישׁ עָלָיו בְּקָנֶה. כַּיּוֹצֵא בוֹ, שְׁלַל הַכּוֹבְסִין וְהַבֶּגֶד שֶׁהוּא תָפוּר בְּכִלְאַיִם, חִבּוּר, עַד שֶׁיַּתְחִיל לְהַתִּיר (ב-ו)

וכותב שם הברטנורא

ביצה מגולגלת. צלויה קצת, עד שהיא מעורבת וראויה לגמעה:

עד שיגוז. הקליפה חשיבא שומר ומצטרפת, עד שיחתוך ממנו מעט, ואז לא חשיבא יותר שומר, שהביצה שותתת ויורדת דרך אותו שבר וחתך:

וכן כותב שם הרמב"ם

ביצה מגולגלת. בלשון ערב נמרש"ת ופירוש יגוס יכרות אומר כיון שיקלוף ממנה מקום אחד לשתותה משם אותו קליפה כולה הנשארת אינה חבור לפי שאין להשמירה בו כיון שנפתח ממנה מקום א' לפי שהיא שותתת מן המקום ההוא אבל אם היתה שלוקה קשה הקליפה כולה הוא שומר לכל חלק ממנה ועל כן מצטרף עד שירצצו כולה ואז לא תצטרף והענין הזה בעצמו הוא בעצם אשר (אין) [יש] בו מוח לפי שהמוח אוכל והעצם הסובב אותו שומר והוא מצטרף עמו עד שירצצו:



 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
במבי אמר:
וא"כ ביצה מגולגלת היינו ביצה רכה ולא קשה !
אחר המחילה על הבורות: מהו החדוש בכך?

[רק ראוי להדגיש כי מדובר ב'ביצה רכה' - ולא ביצה 'חי’'].

כי משום מה תמיד הנחתי בפשטות שביצה מגולגלת זה ביצה קשה והיא נקראת כך כי רק ביצה קשה מתגלגלת אם מסובבים אותה ומתברר שטעיתי

(וכן זכור לי ששאלתי פעם אנשים וכולם גם חשבו שביצה מגולגלת זה ביצה קשה)
 

מלכיצדק

משתמש רגיל
בינת אדם שער איסור והיתר סימן נח (עו)
ועוד נראה לי דלא קשה מידי משם דהתם בשבת ל"ט איבעיא להו גילגל מאי אמר ר' יוסף חייב וכן בדף קמ"ה אמר ר' יוסף הדיח חייב והכא והתם אמר אף אנן נמי תנינא וצריך להבין דיש לומר דהכי פירושו דהאיבעיא הוא אם תולדת אור מן התורה וחייב או מדרבנן ופטור או יש לומר דהאיבעיא הוא משום דגילגול ביצה באמת אין הביצה נתבשל כלום ועדיין היא חיה כבראשונה אלא שעל ידי החימום היא ראויה לאכילה וכן יש לדקדק מרש"י שהרי רש"י כתב דף ל"ז ד"ה ורב ששת דקיימא לן כחנניא דכל שהוא כמאכל בן דרוסאי אין בו משום בישול ובדף ק"ט ד"ה שריקא טוויא וכו' כתב לשרוק שמן ובצים מגולגלין וכו' ובלבד שלא יהא רותח כדי לבשל ואם כן קשה הוה ליה לכתוב סתם ביצים כיון שאינו רותח אלא על כרחך דאף על גב דאינו רותח כל כך לבשל הביצה מכל מקום על כל פנים חם הוא כל כך כדי שהביצה תהיה מגולגלת והמגלגל ביצה חייב אף על פי שאינו מבושל אפילו כמאכל בן דרוסאי ולכן כתב שכבר הם מגולגלין ואף על פי כן צריך שלא יהיה רותח לבשל.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצדיקים מבקשים אמר:
מה שרואים בגמרא, שמומלץ לעשות את הביצה בלי מים.

גם המכשירים שעושים ביצה קשה/רכה הם בלי מים, והכנת הביצה היא עם אדים בלבד (וברגע שהמכשיר מזהה שכל המים בקרקעית המכשיר התאדו הוא מצלצל, ולפי כמות המים מחליטים אם עושים ביצה קשה/רכה)
 
חלק עליון תַחתִית