הערשלה אמר:
אלי מאירי אמר:
אם אתה טוען שיהודים וגוים שונים ברפואה ובפסיכולוגיה, זו טענה מופרכת שאין לה כל ביסוס עובדתי.
(ובודאי שיש הבדל גדול, אבל לא בצורת העבודה של הפרקטיקה הנוגעת לתורת הנפש)
חלק מדבריך נכונים, אלא שההחלטיות שהיא נאמרת לדעתי היא לא נכונה.
אתן מספר דוגמאות:
1.הטענה הקיימת בפסיכולוגיה הפסיכודינמית שרגשות קיימים תמיד וצריך לשלוט בהם ולפרוק אותם מדי פעם באופן מבוקר.
האם ע"פ התורה זו נכונה?
וכי יש מצב שאדם שיש לו רגש תאווה לאיסור, נאמר לו שיפרוק אותו באופן מבוקר?!
2.טענה נוספת שהיא טוענת שתכלית האדם להרגיש טוב, כל הטיפול נערך באופן כזה.
וכי כך טוענת התורה?!
3. מה תאמר הפסיכולגיה על מסירות נפש לקיום מצוות?
האם זה בסדר לדעתה?
דומני שלא ירדת לסוף דעתי.
אינני טוען שהאידיאלים המוצגים בפסיכולוגיה הם בהכרח האידיאלים היהודים,
משום לטענתי עיקר הפסיכולוגיה היא תיאוריה איך בנויה הנפש ומהן האינטראקציות בין חלקיה.
ולא בהכרח היא מנסה לתת אידיאלים למטרת החיים.
נכון, שכשגוים מנסים לתת פרשנות למאוויים עיקריים בחייהם הם מוצאים תכלית להרגיש טוב,
נכון גם נכון, שגם נפש היהודי רוצה להרגיש טוב (רק היא תרגיש טוב אם היא תתגבר, אם היא תעשה את הנכון על פי התורה) אולם לענ"ד אלו הם רק דיבורי "הפינת קפה" של הפסיכולוגיה.
זאת ועוד, לגוף דבריך, הרי גם ביהדות מצאנו למשל שכל מה שאסר לנו התורה התירה לנו בדומה.
רק שצריך לדון האם זה לפרוק ואם כן איך לפרוק, (גם הפסיכולוגיה לא טוענת שצריך לנהוג למשל בניגוד לחוק ואכמ"ל).
למשל הסחת דעת או פריקה של אנרגיה תקועה יכולה להתפרש במשנה של "משכהו", או יכולה להיות תוצאה של המשנה, -הנותנת כלים כיצד לעורר מוטיבציה על מנת לפרוק את אנרגיית היצר.
אינני יודע איזה פסיכולוגיה קראת, אבל מכמה ספרים שקראתי אין לי מושג מאיפה הבאת שיש לפסיכולוגיה בעצם בעיה עם מסירות נפש. (שזה אגב תופעה לא בהכרח יהודית. להבדיל)
אם תכניס למשוואה של הפסיכולוגיה נתונים כמו אידיאל זה יהיה מובן מאד.
בגלל כל זה, זה ממש מגוכך לדון בפסיכולוגיה כאילו היתה איזו ישות ספציפית, יש כל כך הרבה זרמים ודעות, כל כך הרבה כיוונים ומחשבות, שזה פשוט ברור שהפסיכולוגיה היא מסגרת לדון בתורת הנפש, ולא איזה תאוריה אחידה רעועה המתנגדת ממהותה לתורה.
הדיון פה הוא פשוט אבסורדי, ובגלל הנזקים שעלולים לצאת ממנו - כל כך איכפת לי,
בדיונים אחרים אני קנאי לרעיונות השכלה, אבל פה אכפת לי שכותבים אנשים שלא מבינים (כנראה) בתחום,
ומצטטים רעיונות כאילו זה הפסיכולוגיה, ומכאן באים לפסול תחום רפואי-נפשי, שיכול לעזור להרבה אנשים.
דיון כזה יכול רק להיערך מול אנשים שלמדו פסיכולוגיה, או דיברו עם פסיכולוג על פסיכולוגיה,
ולא אנשים שהמקסימום שהם עשו זה לקרא ספר על תולדותיו של פרויד, או המכלול - בגרוע מכך.