מדרש רבה בראשית פרשה ס"ג ס"ק י', שו"ע אור"ח רכ"ה ס' ב', לחם חמודות על הרא"ש ברכות פרק ט' סימן ט' ס"ק ל', וכו'
אין אלו מקורות לדבר שנפוץ בעולם שהאב יורש את בנו בכל עבירה שעבר.
המדרש רבה שם מביא א"ר צריך אדם להיטפל בבנו עד י"ג שנה מכאן והילך אומר ברוך שפטרני מעונשו של זה. ואין זה מקור שיורש העבירות ולהיפך במתנות כהונה שם כתוב שיש עליו דין לחנכו לתורה עד י"ג שנה אבל לא שהעבירות עוברות.
ברמ"א שהובא מבואר שיש דין לברך.
ובלחם חמודות מבואר שתי ביאורים בברכה הזו.ביאור אחד שמהשתא הבן לא יענש על האב והסיבה שאומרים בלא שם ומלכות שאם יאחז הבן עבירות האב אז יענש גם אחר י"ג. ומקשה על זה שם שאין זה משמע בנוסח הברכה.
והוא עצמו מבאר שהאב נענש עליו כיוון שהוא מחויייב לחנכו ואם לא מחנך אז נענש על ביטול מצוות החינוך. [ולא מבואר שעל כל עבירה נענש אלא אם לא חינך נענש באופן כללי.]
אבל אין שום מקור שכל עבירה שהבן עושה האב נענש עליה. ובאמת נראה שההיפך הוא הנכון שהרי באמת לא מוזכר ואם היה כך לא הי מתקשה הלחם חמודות בביאור הברכה.
וגם מסברא ממתי שמענו שקטן שעובר עבירה זה בכלל מיקרי עבירה שיהיה אפשר לרשת.
