ההבדל בין רַעְמְסֵ֑ס לרַעַמְסֵֽס (לשיטת האבן עזרא)

במבי

משתמש ותיק
(שמעתי את הנ"ל מבעל קורא מדופלם לפני מספר שנים)

וַיּוֹשֵׁ֣ב יוֹסֵף֮ אֶת־אָבִ֣יו וְאֶת־אֶחָיו֒ וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֤ם אֲחֻזָּה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּמֵיטַ֥ב הָאָ֖רֶץ בְּאֶ֣רֶץ רַעְמְסֵ֑ס כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה פַרְעֹֽה (בראשית מז-יא)

ובפסוק וַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּת֖וֹ בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת־פִּתֹ֖ם וְאֶת־רַעַמְסֵֽס (שמות א-יא)

כותב האבן עזרא רעמסס. בפתחות העי"ן. ואיננו מקום ישראל:

ובפסוק וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל מֵרַעְמְסֵ֖ס סֻכֹּ֑תָה כְּשֵׁשׁ־מֵא֨וֹת אֶ֧לֶף רַגְלִ֛י הַגְּבָרִ֖ים לְבַ֥ד מִטָּֽף (שמות יב-לז)

כותב האבן עזרא
מרעמסס. בפתח תחת הרי"ש ושו"א תחת העי"ן והוא שם מחוז ולא עיר:

 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
ובפסוק וַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּת֖וֹ בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת־פִּתֹ֖ם וְאֶת־רַעַמְסֵֽס (שמות א-יא)

ומעניין לציין שהרס"ג בתפסירו מתרגם מילולית את משמעות המילים ל"עין השמש"

פצירו עליהם רוסא ד̇מה לקבל אן יעד̇בוהם בנקלהם פבנו קרי מכ̇אזן לפרעון פי אלפיום ופי עין אלשמס




וזה מזכיר לי את מג'דל שמס בחרמון.... (שמשמעו מגדל השמש)

במבי אמר:

והלא דבר הוא שהר "חרמון" בהחלפת ר-ל יוצא "חלמון" ושם הכפר הערבי למרגלותיו הוא "מג'דל שמס" שפירושו הוא "מגדל השמש" !

 



 
 

HaimL

משתמש ותיק
במבי אמר:
כותב האבן עזרא רעמסס. בפתחות העי"ן. ואיננו מקום ישראל:
אין שום סברא לחשוב שיש שוני בין רעמסס בפתח לבין רעמסס בשווא, אלא שזה בא בסוף פסוק, ולכן מתארך. ומ"ש שאינו מקום ישראל, לא מחמת השם, אלא שלא תתמה, היאך בנו את רעמסס, והלא שם היה מושבם.
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
HaimL אמר:
במבי אמר:
כותב האבן עזרא רעמסס. בפתחות העי"ן. ואיננו מקום ישראל:
אין שום סברא לחשוב שיש שוני בין רעמסס בפתח לבין רעמסס בשווא, אלא שזה בא בסוף פסוק, ולכן מתארך. ומ"ש שאינו מקום ישראל, לא מחמת השם, אלא שלא תתמה, היאך בנו את רעמסס, והלא שם היה מושבם.
 
המכלול ס''ל כבמבי..

https://he.wikipedia.org/wiki/פיתום_ורעמסס
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
HaimL אמר:
במבי אמר:
כותב האבן עזרא רעמסס. בפתחות העי"ן. ואיננו מקום ישראל:
אין שום סברא לחשוב שיש שוני בין רעמסס בפתח לבין רעמסס בשווא, אלא שזה בא בסוף פסוק, ולכן מתארך. ומ"ש שאינו מקום ישראל, לא מחמת השם, אלא שלא תתמה, היאך בנו את רעמסס, והלא שם היה מושבם.
המכלול ס''ל כבמבי..

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9D_%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%9E%D7%A1%D7%A1
הראב"ע ס"ל כ@במבי 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
קדמא ואזלא אמר:
HaimL אמר:
אין שום סברא לחשוב שיש שוני בין רעמסס בפתח לבין רעמסס בשווא, אלא שזה בא בסוף פסוק, ולכן מתארך. ומ"ש שאינו מקום ישראל, לא מחמת השם, אלא שלא תתמה, היאך בנו את רעמסס, והלא שם היה מושבם.
המכלול ס''ל כבמבי..

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9D_%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%9E%D7%A1%D7%A1
הראב"ע ס"ל כ@במבי 
אין מוכרח, וכפ''ש @HaimL.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
כיצד יפרשו הרב @HaimL והרב @קדמא ואזלא את זה?
במבי אמר:
כותב האבן עזרא רעמסס. בפתחות העי"ן. ואיננו מקום ישראל:
עי' לעיל בהודעתו של הנ''ל שבי' שאין שייכות בין ב' החלקים בא''ע.
אצטט, מתוך ראב"ע הארוך (שמות א ז)
ארץ גושן היא רעמסס בשו"א נח תחת העי"ן, כי הראשון שתחת העי"ן שהוא דבק עם הרי"ש יקרא נח, והשני תחת מ"ם יקרא נע, כי הוא כמו תחילת נע השפה
מתוך חומש תורת חיים בהוצאת מוסד הרב קוק
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
קדמא ואזלא אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
כיצד יפרשו הרב @HaimL והרב @קדמא ואזלא את זה?
עי' לעיל בהודעתו של הנ''ל שבי' שאין שייכות בין ב' החלקים בא''ע.
אצטט, מתוך ראב"ע הארוך (שמות א ז)
ארץ גושן היא רעמסס בשו"א נח תחת העי"ן, כי הראשון שתחת העי"ן שהוא דבק עם הרי"ש יקרא נח, והשני תחת מ"ם יקרא נע, כי הוא כמו תחילת נע השפה
מתוך חומש תורת חיים בהוצאת מוסד הרב קוק
ועוד מצאתי
אבן עזרא פרשת ויגש
(א) בארץ גשן - כלל, בארץ רעמסס פרט, והעי"ן נח. ולפי דעתי כי רעמסס פתוח העי"ן איננה שהי' דרים שם ישראל, כי מערי מסכנות פרעה היתה: 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
קדמא ואזלא אמר:
עי' לעיל בהודעתו של הנ''ל שבי' שאין שייכות בין ב' החלקים בא''ע.
אצטט, מתוך ראב"ע הארוך (שמות א ז)
ארץ גושן היא רעמסס בשו"א נח תחת העי"ן, כי הראשון שתחת העי"ן שהוא דבק עם הרי"ש יקרא נח, והשני תחת מ"ם יקרא נע, כי הוא כמו תחילת נע השפה
מתוך חומש תורת חיים בהוצאת מוסד הרב קוק
ועוד מצאתי
אבן עזרא פרשת ויגש
(א) בארץ גשן - כלל, בארץ רעמסס פרט, והעי"ן נח. ולפי דעתי כי רעמסס פתוח העי"ן איננה שהי' דרים שם ישראל, כי מערי מסכנות פרעה היתה: 
אכן מלשונות האלו זה מוכרח.. [הגבתי רק לפי הציטוט של פותח האשכול].
 

HaimL

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
קדמא ואזלא אמר:
אצטט, מתוך ראב"ע הארוך (שמות א ז)
ושמא נתן בהן הראב"ע ז"ל סימנים, לאמור

אותן שתי רעמסס, שתמצא בתורה כתובים בשווא תחת העין, הן מקום מושב ישראל, ומשם יצאו ביציאת מצרים,

אבל,

אותה רעמסס שתמצא בתורה כתובה בעין פתוחה, היא עיר מסכנות שבנו בנ"י ואינו מקום מושבם ומוצאם הנ"ל

ותן דעתך, שלא נתן הרב ז"ל שום טעם לשינוי הניקוד, ופחות מסתבר שיהיו 2 רעמסס, הנהגים באופן שונה.
 
 

בן ראם

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אותן שתי רעמסס, שתמצא בתורה כתובים בשווא תחת העין, הן מקום מושב ישראל, ומשם יצאו ביציאת מצרים,

אבל,

אותה רעמסס שתמצא בתורה כתובה בעין פתוחה, היא עיר מסכנות שבנו בנ"י ואינו מקום מושבם ומוצאם הנ"ל
האם זה נפק"מ לטעות בקריאה? אם קרא בפתח צריך להחזיר אותו?
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן ראם אמר:
HaimL אמר:
אותן שתי רעמסס, שתמצא בתורה כתובים בשווא תחת העין, הן מקום מושב ישראל, ומשם יצאו ביציאת מצרים,

אבל,

אותה רעמסס שתמצא בתורה כתובה בעין פתוחה, היא עיר מסכנות שבנו בנ"י ואינו מקום מושבם ומוצאם הנ"ל
האם זה נפק"מ לטעות בקריאה? אם קרא בפתח צריך להחזיר אותו?

לכן הערתי זאת בעל קורא דקדקן (נין ונכד לאחד הגדולים) שהיה מדקדק בזאת.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
איש מזרע אהרן אמר:
HaimL אמר:
אלא שזה בא בסוף פסוק, ולכן מתארך.
למרות שאינו מקום ההטעמה? יש עוד דברים כאלה?
כן.
ראה למשל את המילה "אוכלה" (במשמעות "אוכלת") שהכף בצרי באתנחתא וסוף פסוק ופעם אחת גם בזקף קטן (כשההפסקה שם גדולה), ובשאר המקומות בזקף קטן וכן במקומות שבטיפחא הכף בשוא, ושינוי זה הוא אע"פ שההטעמה בלמד גם כשהכף בצירי.
1. ספר דברים פרק ד פסוק כד:
כִּ֚י ה֣' אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥שׁ אֹכְלָ֖ה ה֑וּא אֵ֖ל קַנָּֽא: פ
2. ספר דברים פרק ט פסוק ג:
וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם כִּי֩ ה֨' אֱלֹהֶ֜יךָ הֽוּא־הָעֹבֵ֤ר לְפָנֶ֙יךָ֙ אֵ֣שׁ אֹֽכְלָ֔ה ה֧וּא יַשְׁמִידֵ֛ם וְה֥וּא יַכְנִיעֵ֖ם לְפָנֶ֑יךָ וְהוֹרַשְׁתָּ֤ם וְהַֽאֲבַדְתָּם֙ מַהֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר ה֖' לָֽךְ:
3. ספר ישעיהו פרק כט פסוק ו:
מֵעִ֨ם ה֤' צְבָאוֹת֙ תִּפָּקֵ֔ד בְּרַ֥עַם וּבְרַ֖עַשׁ וְק֣וֹל גָּד֑וֹל סוּפָה֙ וּסְעָרָ֔ה וְלַ֖הַב אֵ֥שׁ אוֹכֵלָֽה:
4. ספר ישעיהו פרק ל פסוק ל:
וְהִשְׁמִ֨יעַ ה֜' אֶת־ה֣וֹד קוֹל֗וֹ וְנַ֤חַת זְרוֹעוֹ֙ יַרְאֶ֔ה בְּזַ֣עַף אַ֔ף וְלַ֖הַב אֵ֣שׁ אוֹכֵלָ֑ה נֶ֥פֶץ וָזֶ֖רֶם וְאֶ֥בֶן בָּרָֽד:
5. ספר ישעיהו פרק לג פסוק יד:
פָּחֲד֤וּ בְצִיּוֹן֙ חַטָּאִ֔ים אָחֲזָ֥ה רְעָדָ֖ה חֲנֵפִ֑ים מִ֣י׀ יָג֣וּר לָ֗נוּ אֵ֚שׁ אֽוֹכֵלָ֔ה מִֽי־יָג֥וּר לָ֖נוּ מוֹקְדֵ֥י עוֹלָֽם:
6. ספר ירמיהו פרק יב פסוק יב:
עַֽל־כָּל־שְׁפָיִ֣ם בַּמִּדְבָּ֗ר בָּ֚אוּ שֹֽׁדֲדִ֔ים כִּ֣י חֶ֤רֶב לַֽה֙' אֹֽכְלָ֔ה מִקְצֵה־אֶ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ אֵ֥ין שָׁל֖וֹם לְכָל־בָּשָֽׂר: ס
7. ספר יואל פרק ב פסוק ה:
כְּק֣וֹל מַרְכָּב֗וֹת עַל־רָאשֵׁ֤י הֶהָרִים֙ יְרַקֵּד֔וּן כְּקוֹל֙ לַ֣הַב אֵ֔שׁ אֹכְלָ֖ה קָ֑שׁ כְּעַ֣ם עָצ֔וּם עֱר֖וּךְ מִלְחָמָֽה:
 
חלק עליון תַחתִית