חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי (לש"ס ומקרא ישנן אשכולות ייעודיים, נא להקפיד על החלוקה)

דרומאי

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
איך ייתכן אדם שחייב קרבן מסויים, ובלי שהשתנה מצבו (לא נודע לו דבר ששכח ולא המיר דתו וכיו"ב) נפטר מאותו קרבן בלי לעשות שום דבר אחר.
יום הכיפורים מכפר על חייבי עשה ופטור מקרבן עולה, ולכמה שיטות פוטר גם מאשם תלוי.
שו''ר שכבר כתב כן @יצחק.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
"ויקראו לפניו אברך" - אב בחכמה!

דגש חזק נוצר מתהליך וכו' וכו' וכו'. לענייננו, הדרך להכיר דגש חזק היא שבאות שלפניו יש תנועה (לאפוקי משוא או שהוא בראש מילה. חוץ מכמה יוצאים מהכלל).
 

מבין ענין

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
[איני מתכוין לאומר קדיש, או לי"א בקורא ק"ש]

התשובה נמצאת בספר שערי תשובה [תשובות הגאונים] סי' שמז שאסור לעבור לפני ש"צ אף על פי שאינו מתפלל תפלת עמידה.
וכך פסקו החס"ל, ספר יוקח נא, הבא"ח, הכה"ח ועוד.
 

יצחק

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
"ויקראו לפניו אברך" - אב בחכמה!

[highlight=yellow]דגש חזק נוצר מתהליך וכו' וכו' וכו'. לענייננו, הדרך להכיר דגש חזק היא שבאות שלפניו יש תנועה (לאפוקי משוא או שהוא בראש מילה. חוץ מכמה יוצאים מהכלל).
[/highlight]
לא הבנתי מילה!
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
אני רואה אות עם דגש. איך אני יודע אם הוא דגש קל או דגש חזק? אם זו האות הראשונה במילה - הוא קל. אם זו לא האות הראשונה במילה, ובאות שלפני אות זו יש שוא - הוא קל. אך אם יש לפניה פתח, צירה וכל סימן ניקוד שאינו שוא - הוא חזק. "וַיֵּשֶׁב יעקב" - חזק. "בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, זִלְפָּה" - קלים.
 

יהודה1

משתמש ותיק
דגש הוא נקודה בתוך האות. אמנם דגש הנמצא בכל אות בגד כפת בראש מילה או אחרי שווא בדרך כלל הוא דגש קל. דגש באמצע מילה הוא תמיד דגש חזק. במילה וַיֵּשֶׁב יש דגש חזק בי'. כללי דגש חזק אינם פשוטים וצריך להם אשכול בפני עצמו.
 

סתם איש

משתמש ותיק
לתשומת ליבכם 'אברך' התחנן לדעת מה זה דגש חזק ולא איך יודעים החזק הוא או הרפה.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
סתם איש אמר:
לתשומת ליבכם 'אברך' התחנן לדעת מה זה דגש חזק ולא איך יודעים החזק הוא או הרפה.
שמנו לב. אבל פה זה אשכול חידות, ונתנו לו את המידע שהוא צריך על מנת לפתור את החידות על הדגשים.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
מילה שמופיעה פעמים רבות בתנ"ך, אין בה דגש ולא שום אות אהו"י, ומופיעה בה רק אות אחת משורשה (ואין מחלוקת מה השורש שלה).
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
מה הוא שהוא חג ומועד, אבל איננו יום טוב? מי שמכיר לא לגלות!!!
חוה"מ סוכות?
"שבעת ימי החג"
"במועד שנת השמיטה בחג הסוכות"
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
מילה שמופיעה פעמים רבות בתנ"ך, אין בה דגש ולא שום אות אהו"י, ומופיעה בה רק אות אחת משורשה (ואין מחלוקת מה השורש שלה).
בת כמה אותיות היא?
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
מלמד להועיל אמר:
מה הוא שהוא חג ומועד, אבל איננו יום טוב? מי שמכיר לא לגלות!!!
חוה"מ סוכות?
"שבעת ימי החג"
"במועד שנת השמיטה בחג הסוכות"
רעיון אבל לא התכונתי לזה וגם איפה מצאנו שהוא מועד?
רמז, קשור לימים החנוכה..... :lol:
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
חגי פאהן אמר:
מלמד להועיל אמר:
מה הוא שהוא חג ומועד, אבל איננו יום טוב? מי שמכיר לא לגלות!!!
חוה"מ סוכות?
"שבעת ימי החג"
"במועד שנת השמיטה בחג הסוכות"
רעיון אבל לא התכונתי לזה וגם איפה מצאנו שהוא מועד?
רמז, קשור לימים החנוכה..... :lol:
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
מה הוא שהוא חג ומועד, אבל איננו יום טוב? מי שמכיר לא לגלות!!!
אז אני אכתוב את הפתרון כדי שיוכלו להשתמש בחידה
בקיצור, "חג" הכוונה מלשון "מחוג", הכוונה שהוא מסתובב
"מועד" הכוונה מלשון מעידה, הכוונה שהוא נופל
והוא קשור לחנוכה, כי המדובר זה בסביבון
והוא לא יום טוב!!
 

יצחק

משתמש ותיק
איך יתכן: שני בני זוג שכל אחד מהם מותר לבא בקהל ומותרים זה בזה ואפ"ה הולד מהם יהיה ממזר.
 

יצחק

משתמש ותיק
יצחק אמר:
איך יתכן: שני בני זוג שכל אחד מהם מותר לבא בקהל ומותרים זה בזה ואפ"ה הולד מהם יהיה ממזר.
חוששני שיתלוננו על התשובה שאינה נכונה ולשווא הטרחתי וכו' לכן כבר כעת אני מפרסם והמעין יבחר
שתי נשים שאחת ממזרת ואחת כשרה, אחת ילדה זכר ואחת ילדה נקבה ונתחלפו הולדות, כעת לא ידוע אם הזכר הוא הממזר או הנקבה היא הממזרת, הנה הזכר והנקבה הללו מותרים לבא בקהל משום שהם ספק ממזר ולכאורה נראה שהם מותרים זה בזה, אבל הנולד להם יהיה ממזר כי ודאי גמור שאחד מהוריו הוא ממזר והולד הולך אחר הפגום.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יצחק אמר:
יצחק אמר:
איך יתכן: שני בני זוג שכל אחד מהם מותר לבא בקהל ומותרים זה בזה ואפ"ה הולד מהם יהיה ממזר.
חוששני שיתלוננו על התשובה שאינה נכונה ולשווא הטרחתי וכו' לכן כבר כעת אני מפרסם והמעין יבחר
שתי נשים שאחת ממזרת ואחת כשרה, אחת ילדה זכר ואחת ילדה נקבה ונתחלפו הולדות, כעת לא ידוע אם הזכר הוא הממזר או הנקבה היא הממזרת, הנה הזכר והנקבה הללו מותרים לבא בקהל משום שהם ספק ממזר ולכאורה נראה שהם מותרים זה בזה, אבל הנולד להם יהיה ממזר כי ודאי גמור שאחד מהוריו הוא ממזר והולד הולך אחר הפגום.
ודאי שאסורים זה בזה, שכן יש כאן ממא נפשך איסור או ישראל בממזרת או ממזר בישראלית, ושמא תלוי במחלוקת האחרונים שהובא בש''ש שמעתא א'.
 

יצחק

משתמש ותיק
שאלתי שני ת"ח גדולים ואמרו שניהם שלפי המהרי"ט שהובא בשמעתתא הרי הם מותרים זה בזה ומ"מ חששתי שמא באמת חברי הפורום יחלקו על זה לכן כתבתי מה שנראה לי ולשני הת"ח הללו והבוחר יעיין ויבחר.
 

עתניאל בן קנז

משתמש רגיל
השאלה האם ספק ממזר שהתירה תורה, זה היתר גם על הצד שהוא ממזר, שהתורה התירתו כל זמן שאין ידוע בבירור שהוא ממזר. או שמא רק שהתורה התירה שאפשר לסמוך על הצד שאינו ממזר.
וכמובן שא' הנפק"מ הוא הדוגמא שהעלת.
 

יצחק

משתמש ותיק
עתניאל בן קנז אמר:
השאלה האם ספק ממזר שהתירה תורה, זה היתר גם על הצד שהוא ממזר, שהתורה התירתו כל זמן שאין ידוע בבירור שהוא ממזר. או שמא רק שהתורה התירה שאפשר לסמוך על הצד שאינו ממזר.
וכמובן שא' הנפק"מ הוא הדוגמא שהעלת.
נכון, ונוסיף שעל פי סברא זו המהרי"ט התיר לספק ממזר לישא כשרה וממזרת, אבל שם יותר קל מנידו"ד כי שם כל אחת בפנ"ע מותרת משא"כ בנידו"ד ששניהם יחד ודאי יש בהם איסור. ונידו"ד דומה לאשה שהיא חצי ממזרת חצי כשרה (משכח"ל בחציה שפחה חציה ב"ח שנשאת לממזר וילדה בת שהבת ג"כ היא חציה שפחה וחציה ב"ח ואח"כ נשתחררה הבת דהשתא חציה ממזרת וחציה כשרה) שיהיה מותר לספק ממזר לישא אותה, וכמובן שזה יותר חידוש מהמהרי"ט.
 
חלק עליון תַחתִית