@אליהוא בן ברכאל דפח"ח!
יאיר אור אמר:על זה אמרו חכמינו ז"ל:בר נש אמר:יאיר אור אמר:אין שום בעיה להפעיל שכל בריא בהבנת דברי חז"ל והפוסקים וזה נחוץ להבנה נכונה
אך כל זה נכון כשהשכל "בריא" אך כשהשכל "חולה" עם רוח רחובי עם רוח חילוני הנושב בכל עיתונות או מקור חדשותי אחר
או רוח שינקו מאנשים שכל חיבורם לדת הוא בבחינת "מסורת"
לקחת שכל חולה זה להבנת דברי חז"ל העמוקים הטהורים הברורים הקדושים
הוא בבחינת מחלה מדבקת מפיצה הרס וחורבן...
אז מה אתה אומר? לא ללמוד כלל?
האור שבה תחזירהו למוטב
אך מתוך עזיבת גורם המחלי
וידיעה ברורה שנמצא בתהליך ריפוי...
יש הנחות יסוד פשוטות שאם אתה מסביר אותם זה עצמו הצטדקותנתנאל_ב אמר:במש"כ בתו"ד שאמר לו בחור שהגרעק"א לא מובן, ואמר לו מי אתה שתחלוק על הגרעק"א.
עדיף שהיה מסביר לו את הפשט בדברי הגרעק"א, ואז הבחור היה רואה עד כמה יש שם חכמה ועמקות. ואם לא היה מוצא פשט, היה רואה הבחור איך רבו (שמלמדו תורה וברור לבחור שהוא יותר ממנו), עמל מאוד מאוד בדברי הגרעק"א, זה היה נותן לו יראת כבוד כלפי הגאון הגרעק"א (ואני מניח שבאמת זה מה שהיה שם, אבל מהכתוב איכא למטעי כאילו זה הצורה).
אחד הלויים אמר:יש הנחות יסוד פשוטות שאם אתה מסביר אותם זה עצמו הצטדקותנתנאל_ב אמר:במש"כ בתו"ד שאמר לו בחור שהגרעק"א לא מובן, ואמר לו מי אתה שתחלוק על הגרעק"א.
עדיף שהיה מסביר לו את הפשט בדברי הגרעק"א, ואז הבחור היה רואה עד כמה יש שם חכמה ועמקות. ואם לא היה מוצא פשט, היה רואה הבחור איך רבו (שמלמדו תורה וברור לבחור שהוא יותר ממנו), עמל מאוד מאוד בדברי הגרעק"א, זה היה נותן לו יראת כבוד כלפי הגאון הגרעק"א (ואני מניח שבאמת זה מה שהיה שם, אבל מהכתוב איכא למטעי כאילו זה הצורה).
לישר עץ עקום צריך ליישר עם פטיש לא עם סברות
אני חושב אם כן שאין בינינו מחלוקת. מלבד בשאלה האם די בחכמה שכל גוי יכול להשיג, או שצריך דוקא לקבל ממוסרי התורה. כנגד דעה זו אני לא רואה שיש לך ראיה.אליהוא בן ברכאל אמר:1. דעת בעלי בתים, הוצא מהקשרו, כוונתו,שהחכמה והמושכל ראשון, אינם שלובי זרוע, ולרוב ההמון די במושכל הראשון, ולעולם לא ירדו לעומק סברא. כן היה אפשר לומר, דעת בעלי בתים הפוכה מדעת הפילוסוף, להבדיל בין האור ובין החושך.
כל הדוגמאות, כגון בנו ובתו שהזיקו פטור, חמורו חייב, אינם קושיא למשכיל, ותימה גדולה למושכל ראשון בלבד.
החילוק בין נר חנוכה ברה"ר, שהוא שינוי מהות המצוה, ואבוקה לבדיקת חמץ, שאין בו כל שינוי אם לא ד' טעמי חז"ל בזה, ברור למתבונן.
לעצמו נברא אמר:ר' ישראל בונים שרייבר
אדיר במרום אמר:כבר שנים רבותינו צווחים להניח את השכל שלנו וללמוד עם שכל של התורה. מעולם לא זכיתי להבין איך עושים את זה? אני עכשיו יתיישב ללמוד חדור מרץ להכיר ולפגוש את השכל של התורה ואז מה אני יגלה משהו שלא היה כתוב עד היום. איזה הגיון חדש? לדעתי כל הנושא של שכל שלנו ושכל של התורה הוא משחק מילים ואולי הכוונה לחדשנות מול שמרנות אבל א"כ צריך לצאת מנקודת הנחה שהסברא הפשוטה בתורה שמרנית היא ולא ידעתי זאת מנ"ל
לצערי אני לא חושב שזה נכון.chagold אמר:אדיר במרום אמר:כבר שנים רבותינו צווחים להניח את השכל שלנו וללמוד עם שכל של התורה. מעולם לא זכיתי להבין איך עושים את זה? אני עכשיו יתיישב ללמוד חדור מרץ להכיר ולפגוש את השכל של התורה ואז מה אני יגלה משהו שלא היה כתוב עד היום. איזה הגיון חדש? לדעתי כל הנושא של שכל שלנו ושכל של התורה הוא משחק מילים ואולי הכוונה לחדשנות מול שמרנות אבל א"כ צריך לצאת מנקודת הנחה שהסברא הפשוטה בתורה שמרנית היא ולא ידעתי זאת מנ"ל
אנסה להסביר מושג שאני נתקלתי בו. אין כוונתי לפתוח דיון על המושג, אלא לקרב את המשל אל נדון זה ואידך זיל גמור.
כמה לומדים צעירים הנתקלים במושג 'מעשה' ו'חלות' (כגון מעשה קנין), מבין שהיינו שעושים פעולה ועי"ז חל תוצאה. יש מהם המבינים שהיינו כביכול לוחצים על מתג והאור נדלק. (ומה החילוק בין מעשה קניינים לקידושין, שחיטה, וחליצה - בזה דנו הראשונים והאחרונים).
אך האמת שההבנה הפשוטה הנ"ל אינה נכונה. האם לפני 400 שנה ג"כ הלומדים הבינו את המושג הנ"ל כביכול לוחצים על מתג והאור נדלק? לא. כיון שלא היה להם משלים כאלו. ההבנה שלהם התחילה מנקודת פתיחה שונה.
מה הנכון? (וכאן אנחנו מנסים להבין איך אחרים הבינו את המושגים הנ"ל - ובכללם כיצד חז"ל הבינו את המושג הנ"ל)?
מים טהורים אמר:לעצמו נברא אמר:ר' ישראל בונים שרייבר
לא הצלחתי להבין שני דברים: א) כתוב כאן על שפה חדשה בלימוד וטענה על כך. אני שואל כמתמיה, האם ר' חיים מבריסק לא חידש שפה חדשה בלימוד, מושגים, מונחים ותפיסות, יש מאין? ב) כתוב כאן שלאחרונה יש הרבה ספרי מחשבה, ומיצר על כך. אני שואל, האם האמונה הרמה, הכוזרי, הרלב"ג וספריו, מורה נבוכים, עקידת יצחק, תולדות יצחק, אמונות ודעות, ספרי אבן עזרא, חובות הלבבות, רמח"ל, רמ"ק, הגר"א, ועוד ועוד עשרות ספרים - הם לא ספרי מחשבה? הרי בדורם זו היתה השפה של ספרי המחשבה, והיום בשפת דורנו ומצב דורנו אלו הם ספרי המחשבה (המבוססים על הספרים הנ"ל), האם פעם לא היו ספרי מחשבה והדבר השתנה רק לאחרונה? לא הבנתי.
מים טהורים אמר:לעצמו נברא אמר:ר' ישראל בונים שרייבר
לא הצלחתי להבין שני דברים: א) כתוב כאן על שפה חדשה בלימוד וטענה על כך. אני שואל כמתמיה, האם ר' חיים מבריסק לא חידש שפה חדשה בלימוד, מושגים, מונחים ותפיסות, יש מאין? ב) כתוב כאן שלאחרונה יש הרבה ספרי מחשבה, ומיצר על כך. אני שואל, האם האמונה הרמה, הכוזרי, הרלב"ג וספריו, מורה נבוכים, עקידת יצחק, תולדות יצחק, אמונות ודעות, ספרי אבן עזרא, חובות הלבבות, רמח"ל, רמ"ק, הגר"א, ועוד ועוד עשרות ספרים - הם לא ספרי מחשבה? הרי בדורם זו היתה השפה של ספרי המחשבה, והיום בשפת דורנו ומצב דורנו אלו הם ספרי המחשבה (המבוססים על הספרים הנ"ל), האם פעם לא היו ספרי מחשבה והדבר השתנה רק לאחרונה? לא הבנתי.
מה שבטוח שגם אותך איבדנוהמקים אמר:עד שסוף סוף יש רה"י אחד שמדבר - שתובע!!!!!!!!!!
מי ששם לב לקו השיחות שלו עכ"פ מה שמופיע באוסף גליונות,
הוא רה"י תובע - שעל פניו זה נראה שהוא רוצה להחזיר אותנו לשאיפות של פעם, לשפיות, לצורת אדם,
מי שזוכר קצת איך היו נראים הבחורי ישיבות של פעם לפני 20-15 שנה,
ולשם הוא מושך,
אז אחד מהדברים הכואבים - כן, מבלי לטאטאות את הבעיה מתחת לשטח,
זה צורת הלימוד,
אז קם אחד שצועק ואומר,
אז אני חושב שבמקום לטעון עליו כל מיני בוקי סריקי
קבל את האמת ממי שאמרה - תפוס את עקרונות הדברים
ולהפסיק להתפלפל, אלא פשוט להתחיל ללמוד נורמלי,
מי שקצת מכיר את בריסק - הם הצורת לימוד שלהם הם מאושרים,
יש להם טעם, יש להם מתיקות,
בשביל מה צריך להיות חכם?
אז הגרי"ב שרייבר קרא לזה תורת יון
כמה בחורים פספסנו בגלל כל צורת לימוד של היום לא יודעים איפה לעצור,
מי שקצת מכיר - תדברו עם אנשים שמבינים בלימוד ומבינים ענין,
כמה חבר'ה אבדנו - לא חבל,
אז במקום להתקיף - תקום תיקח יוזמה
ואז הרבה הרבה בעיות יפתרו מאליהן,
ולא יצטרכו ישיחנה, ולא הקשיבה, ולא איגודים,
ולא שח"ו אני מזלזל - הם עושים עבודת קודש שערכה לא תסולא בפז,
אך למה לבנות בית חולים מתחת לגשר?
תפתור את השורש
ואידך זיל גמור..........
השאלה היא מה עושים כאשר בחור שואל על סברא, והרב עונה לו כך סברת הרעק"א. והוא לא מקבל, הסברא נראית לו תמוהה. לענ"ד הדרך הנכונה היא לשאול מה לא מובן לו, ואם איני יודע להסביר, גם אני אשאר בקושיא.נתנאל_ב אמר:במש"כ בתו"ד שאמר לו בחור שהגרעק"א לא מובן, ואמר לו מי אתה שתחלוק על הגרעק"א.
עדיף שהיה מסביר לו את הפשט בדברי הגרעק"א, ואז הבחור היה רואה עד כמה יש שם חכמה ועמקות. ואם לא היה מוצא פשט, היה רואה הבחור איך רבו (שמלמדו תורה וברור לבחור שהוא יותר ממנו), עמל מאוד מאוד בדברי הגרעק"א, זה היה נותן לו יראת כבוד כלפי הגאון הגרעק"א (ואני מניח שבאמת זה מה שהיה שם, אבל מהכתוב איכא למטעי כאילו זה הצורה).
אבל כתשובה לזה, רק לומר לבחור "מי אתה שתחלוק על הגרעק"א?" או אפילו להוסיף ולומר לו את זה, אין שום צורך. ממ"נ, אם הבחור רואה שרבו עמל על הגרעק"א, יכבדו גם אם לא יגיד לו את זה במפורש. ואם יראה שרבו אומר את הגרעק"א ככה בשטחיות, הקשה וכו', תירץ וכו', וממשיך לאחרון הבא כדי "להספיק חומר", אז גם אם יגידו לבחור מאה פעמים לכבד את הגרעק"א, לא יעזור במאומה...
צריכים להיזהר לקחת את הדברים בפרופורציות הנכונות, ולא ח"ו שבמקום להתעסק בלימוד תורה, העיסוק יהיה בציד יהודים שמכניסים תרבות יוון לביהמ"ד, כי זה היצר רוצה. שיצעקו על תרבות יוון, על הבחירות, על הפשרנים, על העובדים, על זה, ועל פה, ועל שם. העיקר שיצעקו ולא ילמדו. ומקצת מן האור דוחה הרבה מן החושך, ממילא.
ונחנו מה אמר:כאחד שמלמד בחורים, אני חושב שהוא עורר נקודה חשובה מאוד, בחורים כיום לא מנסים להבין את התורה, אלא מנסים לקרב את התורה להגיון שלהם, לא עמלים להבין את ההגדרה של הדבר ולא את הסברא, אלא הם מנסים שהתורה תתאים להיגיון האנושי שלהם, יש בתורה גז"ה שאף אחד מעולם לא ניסה להבין את ההיגיון שלהם, אלא את הגדר שלהם
השורש של זה הוא מתרבות יוון שמה שלא ניתן להוכחה לא קיים, בחור לא מסוגל לקבל שיש בתורה שכל אלוקי שהוא לא מסוגל לתפוס, ויש כאן גם שורש של חוצפה שאני יכול להבין הכל, אין דבר שאני לא מסוגל להבין ולתפוס.
כשאני למדתי בישיבות היה דרך ארץ לרבותינו שקדמו לנו, היום התפתחה תופעה של זלזול בכל תורתם, כי היא לא הגיונית, ואנחנו מתחילים את התורה מחדש, ולכן הרבה מתעסקים על מחשבה מסגנון מסויים כי זה נותן להם תחושה אישית בתורה, וגם כי זה קרקע פוריה שהם לא חייבים בה דו"ח לאף אחד, אומרים מה שרוצים.
אגב הגר"ח חידש שיטה, אבל הוא היה בר הכי, כל גדולי דורו הכירו בגדלותו העצומה ובכח התורה העצום שלו גם אם לא הסכימו לשיטתו, והתלמידים ענקי הקומה שהעמיד הוכיחו שהיה ראוי לזה.
מי הוא בעל הכתפיים הרחבות שחידש את המהלך היום? איך נראים תלמידיו? בחורים מסתובבים היום מבולבלים אומרים הרגשים בלימוד, דברים לא מבוססים רעועים מילים ריקות בעלמא.
בחור הגיע אלי השבוע לשאול שהרי מה זה יסוד איסור נדר, "שהנדר תובע את הקיום שלו", וההגדרה הזו הסתבכה לו, כי הוא לא הבין את הנוסח שאיזה מופקר שתל לו במוח
יתירה מזו, אינני מבין כלל איך הרב הדורש מבין את 'שכל התורה'. הרי הוא לא לומד באותה דרך של כל הראשונים והאחרונים, וגם לא של כל התלמידי חכמים בדורינו, שהרי כל אחד לומד בדרך אחרת. ובכן - איפה נמצא 'שכל התורה', אצלו או אצל אחד מאלפי הת"ח האחרים? אולי ההבנה שלו בתורה היא בכלל לא מתאימה ל'שכל התורה' העלום אלא רק לשכל העצמי שלו?אדיר במרום אמר:כבר שנים רבותינו צווחים להניח את השכל שלנו וללמוד עם שכל של התורה. מעולם לא זכיתי להבין איך עושים את זה? אני עכשיו יתיישב ללמוד חדור מרץ להכיר ולפגוש את השכל של התורה ואז מה אני יגלה משהו שלא היה כתוב עד היום. איזה הגיון חדש? לדעתי כל הנושא של שכל שלנו ושכל של התורה הוא משחק מילים ואולי הכוונה לחדשנות מול שמרנות אבל א"כ צריך לצאת מנקודת הנחה שהסברא הפשוטה בתורה שמרנית היא ולא ידעתי זאת מנ"ל
הם פשוטות אם לא אומרים אותם בכלל. כך מחדירים שהם פשוטות.אחד הלויים אמר:יש הנחות יסוד פשוטות שאם אתה מסביר אותם זה עצמו הצטדקות
לא מיישרים דברים עם פטישים (ועל זה אמר החכם, שכשיש לאדם פטיש גדול ביד, כל בעייה פתאום נראית לו כמו מסמר...)אחד הלויים אמר:לישר עץ עקום צריך ליישר עם פטיש לא עם סברות
מסכים לכל מילה.ליפמן אמר:השאלה היא מה עושים כאשר בחור שואל על סברא, והרב עונה לו כך סברת הרעק"א. והוא לא מקבל, הסברא נראית לו תמוהה. לענ"ד הדרך הנכונה היא לשאול מה לא מובן לו, ואם איני יודע להסביר, גם אני אשאר בקושיא.
יש רק נידון נוסף אפשר לומר אנו לא מבינים כעת אולי כשנלמד עוד נזכה להבין, ואפשר לומר הדברים הללו לא מובנים ולכן איננו מקבלים אותם. ברור שכנגד סברת הרעק"א אסור לנו לומר כן.
ונחנו מה אמר:כל מי שעמד על פתח של סוגיא, אמור להיות מסוגל להבין את ההבדל בין אחד שמנסה להבין מה הגמ' אומרת, לבין אחד שמנסה לקרב את התורה לשכלו
ליפמן אמר:השאלה היא מה עושים כאשר בחור שואל על סברא, והרב עונה לו כך סברת הרעק"א. והוא לא מקבל, הסברא נראית לו תמוהה. לענ"ד הדרך הנכונה היא לשאול מה לא מובן לו, ואם איני יודע להסביר, גם אני אשאר בקושיא.
יש רק נידון נוסף אפשר לומר אנו לא מבינים כעת אולי כשנלמד עוד נזכה להבין, ואפשר לומר הדברים הללו לא מובנים ולכן איננו מקבלים אותם. ברור שכנגד סברת הרעק"א אסור לנו לומר כן.