לפענ"ד נדמה שסטו מעט מענין השאלה.אברהם משה אמר:יש מספיק ספרים חסידיים שמבארים באר היטב את ענייני החסידות
מה שביקש לשאול ר' '@בת עין' הוא - כנראה - האם אכן ידוע לרוב החסידים פירוש ענינים אלו, ולא אודות קיומם של ספרים המבארים זאת... וק"ל.
לפענ"ד נדמה שסטו מעט מענין השאלה.אברהם משה אמר:יש מספיק ספרים חסידיים שמבארים באר היטב את ענייני החסידות
https://www.toratchabad.com/%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%94א סו אמר:עיקר קדושת יומו של יט כסלו מבוסס על זה שהבעל שם טוב גילה בעולם חלק מעצם התורה והוא, פנימיות התורה.
לא הבנתי מה כ"כ מיוחד בתורת החסידות בפן הזה של 'פנימיות' שלא היה מאז גילוי תורת הקבלה ע"י הזוה"ק, האריז"ל, ואפי' המהר"ל, הרמ"ק והרמח"ל. מה שיהיה אני לא מוצא לזה סיבה מספיק מוצדקת לתלות שהוא התחלה של דבר מסוים.
אולי בזה שמאז התחיל העולם להיות מחובר לתורת הנסתר, אך כלשונם של אנשים אלו הינם חסידים, וא"כ צריך להיות שזה דבר שעדיין נשמר לרף מסויים שלא כל א' אמור לזכות לכתר זה.
לא העברתי כאן את דבריו כצורתם, וגם יתכן בהחלט שאכן נשתבשו אצלי במדה כזו או אחרת.שניאור אמר:לא מאמין שהוא אמר את זה
לבי במערב אמר:לפענ"ד נדמה שסטו מעט מענין השאלה.אברהם משה אמר:יש מספיק ספרים חסידיים שמבארים באר היטב את ענייני החסידות
מה שביקש לשאול ר' '@בת עין' הוא - כנראה - האם אכן ידוע לרוב החסידים פירוש ענינים אלו, ולא אודות קיומם של ספרים המבארים זאת... וק"ל.
לא זו ההגדרה, אלא: כשלומדים מבלי הדרכה - זו התוצאה [וחבל, ובפרט על שטרחו לקנטרו - במקום לסייעו בזה].יראתי בפצותי אמר:ובנוסח אחר כל תורה גדולה ועמוקה, בראש קטן ומגושם, זו הגשמה מוחלטת.
דבר שרבות נתחבטו בו, פשָטוֹ מר כלאחר־ידוֹ?!דלפון אמר:ובנוסף יש להעיר שעיקר חידוש הבעש"ט הוא להגיע לרגשי קודש להש"י
להסביר לאדם מגושם דברים דקים ועדינים, אולי אפשרי. למנוע ממנו לזהמו בדמיונו המגושם, בלתי אפשרי.לבי במערב אמר:לא זו ההגדרה, אלא: כשלומדים מבלי הדרכה - זו התוצאה [וחבל, ובפרט על שטרחו לקנטרו - במקום לסייעו בזה].יראתי בפצותי אמר:ובנוסח אחר כל תורה גדולה ועמוקה, בראש קטן ומגושם, זו הגשמה מוחלטת.
א. אינו כן, כידוע מענין ההלשנה (שהי' על כל עדת החסידים) ומהקטרוג בשמי־מרום.מ אלישע אמר:[א] ביט כסלו יש שמחה פרטית לאדה"ז שיצא מבית האסורים. ולכל מי שמרגיש קשר פרטי עמו. (וכיון שעסק בטובת הכלל, יש רבים שמרגישים קשר פרטי עמו. (ועם תורתו)
[ב] אבל הסיבה לשמוח באייר להיפך. גם אם מסיבות פרטיות לא נראה שיש שמחה אבל מסיבה כללית יש כאן אירוע. (כך סבר מי שהורה על שמחה ביום זה)
לא אדע על סמך מה טוען כך מר.יראתי בפצותי אמר:למנוע ממנו לזהמו בדמיונו המגושם, בלתי אפשרי.
לבי במערב אמר:דבר שרבות נתחבטו בו, פשָטוֹ מר כלאחר־ידוֹ?!דלפון אמר:ובנוסף יש להעיר שעיקר חידוש הבעש"ט הוא להגיע לרגשי קודש להש"י
ובכל אופן, פשוט שלשיטת הבעש"ט הדרך לזה היא בלימוד תורת החסידות.
אשמח לציון מ"מ.דלפון אמר:וכמדומה שאיתא כך במכתב הבעש"ט בגניזה החרסונית
לבי במערב אמר:אשמח לציון מ"מ.דלפון אמר:וכמדומה שאיתא כך במכתב הבעש"ט בגניזה החרסונית
כדאי תמיד לעיין במקור (אג"ק ח"ז ע' קכו).בן ראם אמר:לפי המצוטט בהודעה
"ואני לא באתי לחדש שום דבר, רק להכניס חיות בעצמות היבשות, שקורין פרישקייט" [נראה לי לזה כוונתו].לבי במערב אמר:אשמח לציון מ"מ.דלפון אמר:וכמדומה שאיתא כך במכתב הבעש"ט בגניזה החרסונית
א. יש הרבה הבדל בין ההגדרה הזו לאמירה 'רגשי קודש להש"י' [ולכן גם ביקשתי מקור...].דלפון אמר:[א] . . שאמר שכתוב שם שהגיע כדי לעשות פריישקייט בעבודת ה
[ב] ובכל אופן הרי ידוע מכתבו של הבעש"ט
אולי כדאי לבדוק בספה"ק הכשרת האברכים להרה"ק מפיאסצנא זי"ע, הוא מדבר הרבה על התרגשות בעבודת ה'.לבי במערב אמר:ביקשתי מקור.
איפה אכן המ"מ0שלומיאל בן צורישדי אמר:"ואני לא באתי לחדש שום דבר, רק להכניס חיות בעצמות היבשות, שקורין פרישקייט" [נראה לי לזה כוונתו].לבי במערב אמר:אשמח לציון מ"מ.דלפון אמר:וכמדומה שאיתא כך במכתב הבעש"ט בגניזה החרסונית
אדרבה לפי כבודו מהו עיקר חידוש הבעש,טלבי במערב אמר:א. יש הרבה הבדל בין ההגדרה הזו לאמירה 'רגשי קודש להש"י' [ולכן גם ביקשתי מקור...].דלפון אמר:[א] . . שאמר שכתוב שם שהגיע כדי לעשות פריישקייט בעבודת ה
[ב] ובכל אופן הרי ידוע מכתבו של הבעש"ט
ב. אפשר לאסוף כאן כעמיר גורנה עוד הוראות וציווים של הבעש"ט. לומר שזהו עיקר חידושו? תמוה מעט לפענ"ד, ובודאי ה'פסיקה' בזה [אם לא במי שהוא בר־הכי
-
דלפון אמר:איפה אכן המ"מ0שלומיאל בן צורישדי אמר:"ואני לא באתי לחדש שום דבר, רק להכניס חיות בעצמות היבשות, שקורין פרישקייט" [נראה לי לזה כוונתו].לבי במערב אמר:אשמח לציון מ"מ.
כידוע?לבי במערב אמר:א. אינו כן, כידוע מענין ההלשנה (שהי' על כל עדת החסידים) ומהקטרוג בשמי־מרום.
אקשן דקדושה אמר:@בת עין
ביקשתיך בעבר, ואני חוזר ומבקש.
לא רק לדבר על כך שלא יודעים מה הם המושגים הגבוהים ורמים האלו.
ולא רק לחזור על כך שתורת החסידות ענינה לעבוד את ה' על פי הבנת מושגי הקבלה ועכ"פ לטעום מקצה המטה במה שנוגע לאופני העבודה.
אלא לבאר ולפרש לכל קהלא קדישא הדין את כל היסודות הנצרכים למי שרוצה להשתמש לאור תורת החסידות וספריה.
לא עליך המלאכה לגמור, אבל אי אתה בן חורין ליבטל הימנה.
וישוטטו רבים ותרבה הדעת.
עץ פרי אמר:@בת עין הנך יכול לחזור שוב ושוב על מושגי קבלה המוזכרים אצל גדולי החסידות
ו"להוכיח" מכך שחסידות זה ידיעת מושגים אלו עכ"פ בשטחיות
(ואגב שטחיות זו לא ידעתי מה היא ומה מקומה, אך אין זה עניינינו)
אתה מתעלם במכוון מרבים רבים מגדולי הצדיקים שדעתם הייתה להיפך
שרק לגדולי הגדולים לעסוק בזה, וכל השאר נמנעו מכל עיסוק בנסתר.
וכל מושגי הקבלה בספרי החסידות, לא לפשוטים כמונו נועדו לדעתם
וקראו זאת, להלהיט הרוחות באהבת ויראת השם, או לטהרת הנשמה, וכזוהר.
וזה השיטה שהייתה רווחת ברוב החסידויות, וכל האריכות בזה אך למותר.
[כשבאתי לפרסם הודעתי, ראיתי את ה'מאמר' הנכבד שכתבת על חנוכה, יישר כחך,בת עין אמר:יש הרבה אנשים שיידעו 'להסביר' את המאמר הבא בספר (בשבוע שעבר פרשת וישב), אך מי שילמד את כוונות האריז"ל למוסף של שבת קודש, יראה שהוא לא התחיל להבין את דברי רבנו.
אחרי ליבון הדברים במקורם הוא יבין באמת מי זה ה'צדיק' הנזכר כאן (יסוד ז"א), מה הוא ה'מקום' שרבנו מדבר עליו כאן, ומה הקשר לתפילת 'מוסף', ומה רוצה רבנו בדבריו ששואלים על השכינה 'איה מקום כבודו'.
בת עין אמר:(אגב הזכרת שבצאנז נמנעו מלהזכיר ענייני קבלה. האם באמת לא פתחת את ספר 'דברי חיים', או שלא הבנתי משהו בתגובתך?)