חנוכה שמח?

רואים שקוף

משתמש ותיק
איחול מקובל משום מה בקרב הציבור הוא 'חנוכה שמח'.
למיטב ידיעתי, אין שום עניין לשמוח בחנוכה, בניגוד לימי הפורים שנקבעו לשמחה, ושאר ימים טובים שיש בהם דין שמחה.
מדוע א"כ האיחול הכ"כ מקובל הוא 'חנוכה שמח' ולא 'אחלה הלל' או משהו כזה.
מישהו יודע ממתי זה התחיל, או לחילופין אם מישהו סבור שיש מצוה לשמוח בחנוכה.
[לבד מהשמחה שישמח האדם בעשיית המצוות, שכן זה בכל יום ויום].
שנזכה להודות ולהלל כראוי.
 

ובכן

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
...למיטב ידיעתי, אין שום עניין לשמוח בחנוכה...
רמב"ם (מגילה וחנוכה פ"ג ה"ג) אמר:
ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחלתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל...
 

אברהם משה

משתמש ותיק
ובכן אמר:
רואים שקוף אמר:
...למיטב ידיעתי, אין שום עניין לשמוח בחנוכה...
רמב"ם (מגילה וחנוכה פ"ג ה"ג) אמר:
ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחלתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל...
והיינו שחנוכה הם ימי 'שמחה והלל', ופורים הם ימי 'משתה ושמחה' (ועי' בגמ' קריאתה זהו הלילא, ואכמ"ל).
 
 

חריף ובקי

משתמש רגיל
ספר כלבו סימן מד
ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו עושין אלה הימים בכל שנה ושנה ימי משתה ושמחה והלל
רא"ש מסכת מועד קטן פרק ג
דמסלקינן ליה בשבת של חול המועד ור"ח וחנוכה שחל בשבת דהללו ימי שמחה נינהו דכתיב וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ובכל אחד מהם אומר הלל זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו לפיכך מבטלים בו צ"ה =צידוק הדין
מגילת אנטיוכוס
עַל־כֵּן קִיְּמוּ בְּנֵי חַשְׁמוֺנַי קִיּוּם וְחִזְּקוּ אִסָּר וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּהֶם כְּאֶחָד
לַעֲשׂוֺת שְׁמוֺנָה יָמִים הָאֵֽלֶּה יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה כִּימֵי מוֺעֲדִים הַכְּתוּבִים בַּתּוֺרָה וּלְהַדְלִיק בָּהֶם נֵרוֺת לְהוֺדִֽיעַ אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם אֱלֹהֵי הַשָּׁמַֽיִם נִצּוּחִים׃


וכהנה עוד רבות
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
איחול מקובל משום מה בקרב הציבור הוא 'חנוכה שמח'.
למיטב ידיעתי, אין שום עניין לשמוח בחנוכה, בניגוד לימי הפורים שנקבעו לשמחה, ושאר ימים טובים שיש בהם דין שמחה.
מדוע א"כ האיחול הכ"כ מקובל הוא 'חנוכה שמח' ולא 'אחלה הלל' או משהו כזה.
מישהו יודע ממתי זה התחיל, או לחילופין אם מישהו סבור שיש מצוה לשמוח בחנוכה.
[לבד מהשמחה שישמח האדם בעשיית המצוות, שכן זה בכל יום ויום].
שנזכה להודות ולהלל כראוי.
שאלתך מבוססת הנחה, שהאיחול 'שמח' מתייחס למהות החג או המועד.

מדוע שלא נחשוב שהאיחול 'שמח' בא לאחל לך שתשמח בימים אלו.
לאפוקי/להוציא ממה שידוע, שהזמנים בהם יש יותר פוטנציאל לנפיצות משפחתית/חברתית, הם הימים בהם השגרה נשברת, וישנה הצטברות/ריכוז עומס, בעת בוא זמנים אלו.

 
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
מוחל וסולח אמר:
לאפוקי/להוציא ממה שידוע, שהזמנים בהם יש יותר פוטנציאל לנפיצות משפחתית/חברתית, הם הימים בהם השגרה נשברת, וישנה הצטברות/ריכוז עומס, בעת בוא זמנים אלו.
חנוכה רגוע.
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
מוחל וסולח אמר:
לאפוקי/להוציא ממה שידוע, שהזמנים בהם יש יותר פוטנציאל לנפיצות משפחתית/חברתית, הם הימים בהם השגרה נשברת, וישנה הצטברות/ריכוז עומס, בעת בוא זמנים אלו.
חנוכה רגוע.
השמחה מכילה את כל איחולי הבת.
 
רואים שקוף אמר:
ייש"כ להרבנים @ובכן @אברהם משה @חריף ובקי על מקורותיכם.
אך מעניין לציין, ואשמח לטעם הדבר, שבגמרא לא הוזכר עניין השמחה כלל.
קבעום ועשאום ימים טובים בהלל ובהודאה.
עניין השמחה הושמט.
הלל והודאה בכלל שמחה הם, כי אין אדם שר אלא מתוך שמחה.
 

לומד מכל אדם

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
ייש"כ להרבנים @ובכן @אברהם משה @חריף ובקי על מקורותיכם.
אך מעניין לציין, ואשמח לטעם הדבר, שבגמרא לא הוזכר עניין השמחה כלל.
קבעום ועשאום ימים טובים בהלל ובהודאה.
עניין השמחה הושמט.
ראיתי שעמדו בזה בקובץ עיון הפרשה האחרון והביאו בזה תשובות מהגר"ח קנייבסקי ומהגרב"מ אזרחי ועוד.
 
 
והיום, בדף היומי מבואר בתוס' (תענית יח:) וז"ל, הלכה מתענה ומשלים - פי' הא דקפסק הלכה מתענה ומשלים אר"ח קאי דאי אחנוכה ואפורים אינו יכול להתענות דיום משתה ושמחה כתיב.
והרבה מהנו"כ לא שינו הגירסא אלא ביארו שאכן כך הדין.
 

נפתולי

משתמש ותיק
ואגב, ראיתי בספר מועדים טיש שמעיר שע"פ דקדוק יש לאחל "חנוכה שמחה" כי חנוכה הוא לשון נקבה
וע"ז הדרך "פורים שמחים" וכו' וכו'
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
נפתולי אמר:
ואגב, ראיתי בספר מועדים טיש שמעיר שע"פ דקדוק יש לאחל "חנוכה שמחה" כי חנוכה הוא לשון נקבה
וע"ז הדרך "פורים שמחים" וכו' וכו'

כמדומני שפורים וחנוכה זה נהיה השם של היום 
ולא במובן של גורלות וכו
 

שותה מן המעיין

משתמש רגיל
רואים שקוף אמר:
ייש"כ להרבנים @ובכן @אברהם משה @חריף ובקי על מקורותיכם.
אך מעניין לציין, ואשמח לטעם הדבר, שבגמרא לא הוזכר עניין השמחה כלל.
קבעום ועשאום ימים טובים בהלל ובהודאה.
עניין השמחה הושמט.

כבר הבאתי באשכול אחר שכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זיע"א עמד על גמ' זה והרמב"ם באריכות בכמה מקומות והנה שתיים מתוכם:
הצג קובץ מצורף חנוכה חלק י.pdf הצג קובץ מצורף חנוכה חלק ל.pdf
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
כמדומני שפורים נהיה השם של היום.
צורת הרבים של השם נקבעה ע"ש שהמועד הוא בן שני ימים, כאמור: 'עַל־כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל־שֵׁם הַפּוּר', הלכך מן הדין שישמש בלשון רבים, דוגמת השם 'צהרים' (צהרים טובים!).
 
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
והיום, בדף היומי מבואר בתוס' (תענית יח:) וז"ל, הלכה מתענה ומשלים - פי' הא דקפסק הלכה מתענה ומשלים אר"ח קאי דאי אחנוכה ואפורים אינו יכול להתענות דיום משתה ושמחה כתיב.
והרבה מהנו"כ לא שינו הגירסא אלא ביארו שאכן כך הדין.
מעניין, כמדו' שלהלכה קיי"ל שאין מצות סעודה בחנוכה
 
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
יעקב שלם אמר:
כמדומני שפורים נהיה השם של היום.
צורת הרבים של השם נקבעה ע"ש שהמועד הוא בן שני ימים, כאמור: 'עַל־כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל־שֵׁם הַפּוּר', הלכך מן הדין שישמש בלשון רבים, דוגמת השם 'צהרים' (צהרים טובים!).
לדעתי אומרים צהריים טוב.
 
 
חלק עליון תַחתִית