היאך משה אמר את התורה לישראל למ"ד תורה חתומה נתנה, הלא דברים שבכתב א"א רשאי לאומרם בע"פ

רוצה לדעת

משתמש ותיק
כן הקשה בשפ"א תמורה יד:, והניח בצ"ע
למי שיש ישוב לזה, אשמח לידע

[וז"ל השפ"א: בגמ' דברים שבכתב א"א רשאי לאומרם ע"פ. ק"ק מהיכן דייק זה. בשלמא שבע"פ א"א כו' בכתב דכתי' ע"פ הדברים ולא בכתב. אבל במה דכתי' כתוב לך כו' מה ראי' דאסור לאומרו ע"פ [במהרש"א בח"א בגיטין (ס' ע"ב) תי' דמהאלה דכתי' בכל חדא דייק לי']. [highlight=yellow]וגם קשה לי דהא פרשה זו נאמרה למשה רבינו ע"ה וכי נאמר שלא אמרה מרע"ה לישראל בע"פ. הלא איכא מ"ד (שם בגיטין) תורה חתומה ניתנה. [ועד שנחתמה הי' הכל בע"פ] ואפי' למ"ד דמגילה מגילה ניתנה מ"מ אין סברא כלל שכתב כל פרשה קודם שאמרה לישראל. וצ"ע, עכ"ל.][/highlight]
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
אולי, שאני משה ששכינה מדברת מתוך גרונו.
ואולי, כל הדין דדברים שבכתב א"א ראשי לאומרה זה נאמר רק לאחר שיש ס"ת, שאחר שנכתב התורה בספר תורה יש לזה דין דברים ש"בכתב"
אשמח לידע חוו"ד רבני ביהמ"ד
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
כן הקשה בשפ"א תמורה יד:, והניח בצ"ע
למי שיש ישוב לזה, אשמח לידע
לא הבנתי השאלה כלל ,והרי כל התורה מלאה, וידבר משה אל בני ישראל וכו", והרי לא הקריא להם התורה מתוך הכתב, שאם כן היה צריך לומר וידבר משה ,וידבר משה ,וחוזר חלילה בלי סוף ,וזה גם למ"ד מגלות מגלות, היה קודם לנתינת התורה ,שלב שאמר להם מה שהשם אמר לו ,ואח"כ קיבל את זה בכתב ,(ובכלל הדברים הכתובים גם כתוב את זה גופא שהוא אמר כך וכך)ץ
כל הדין של דברים שבכתב, הוא לא לומר מה שנכתב בתורה, בע"פ ,אבל שהקב"ה אמר לו להגיד כך וכך הרי שקיים ציווי השם ואמר.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
זה גופא השאלה היינו האם כאשר הקב"ה אמר למשה "דבר אל בני ישראל" לא נאמר באותו הזמן הדין של דברים שבכתב וכו'
ואכן, זה גופא כתבתי באופן הב' שיתכן ורק לאחר ש"נכתבה" התורה חל הדין דברים שבכתב וכו' כי קודם לכך לא היה זה "דברים שבכתב",
אבל צריך מקור לכזה תירוץ
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
זה גופא השאלה היינו האם כאשר הקב"ה אמר למשה "דבר אל בני ישראל" לא נאמר באותו הזמן הדין של דברים שבכתב וכו'
ואכן, זה גופא כתבתי באופן הב' שיתכן ורק לאחר ש"נכתבה" התורה חל הדין דברים שבכתב וכו' כי קודם לכך לא היה זה "דברים שבכתב",
אבל צריך מקור לכזה תירוץ
מה פירוש נאמר באותו זמן ?אתה מתכווין שמשה קרא את זה מתוך הכתב ?הרי כתוב בתורה ויאמר משה כך וכך, ולא ויאמר משה ויאמר משה, ואם אתה מתכון שרק אחרי שמשה אמר ,חל בזה דין דברים שבכתב, (למרות שזה לא נכון לדעתי) א"כ מה קשה איך אמר?
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
השאלה פשוטה מאוד,
קודם שהתורה נכתבה בערבות מואב למ"ד חתומה נתנה,
מה היה כל ארבעים שנה?
האם באמת לא נאמר הדין שדברים שבכתב א"א רשאי לאומרים על פה?
השפ"א הניח שוודאי נאמר, ולכך הקשה א"כ היאך משה דיבר את כל התורה לישראל, והניח הקושיה בצ"ע.
וע"ז טענתי.
א. יתכן ששאני משה ששכינה מדברת מתוך גרונו וחשיב כחפצא של תורה שבכתב
ב. שאכן, כל הדין הזה נאמר רק לאחר ש"כתבו" את התורה, שקודם לכן לא היה לדברי תורה דין דברים ש"בכתב".
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
השאלה פשוטה מאוד,
קודם שהתורה נכתבה בערבות מואב למ"ד חתומה נתנה,
מה היה כל ארבעים שנה?
האם באמת לא נאמר הדין שדברים שבכתב א"א רשאי לאומרים על פה?
השפ"א הניח שוודאי נאמר, ולכך הקשה א"כ היאך משה דיבר את כל התורה לישראל, והניח הקושיה בצ"ע.
וע"ז טענתי.
א. יתכן ששאני משה ששכינה מדברת מתוך גרונו וחשיב כחפצא של תורה שבכתב
ב. שאכן, כל הדין הזה נאמר רק לאחר ש"כתבו" את התורה, שקודם לכן לא היה לדברי תורה דין דברים ש"בכתב".
לא פשוט כלל.
למה להניח שיש בזה דברים שבכתב ,הרי היה שני חלקים דבר ראשון היה את המציאות בפועל שהשם אמר למשה , לומר לבני ישראל לעשות מצוות ,וזה כלל לא חפצא של תורה ולא רק שהיא לא תורה כתובה ,והרי זה כמו לשאול, האם כשהשם אמר למשה להגיד לבני ישראל במעמד הר סיני לא להתקרב להר, וכן כה אמר השם פקוד פקדתי האם גם אז כשמשה אמר את זה, קשה איך אמר הרי זה דברים שבכתב ?
והשלב השני שהשם נתן את התורה, או במגילות ,או בספר ,שבן כתוב שהשם אמר כך וכך ,ןשמשה אמר כך ,והיא שהיתה אש שחורה ע"ג לבנה, והיא המחייבת אותנו , וזה חפצא של תורה, וזה היה בשני שלבים ,
א.השם אמר למשה מבראשית עד לעיני כל ישראל .
ב.השם אמר למשה לכתוב את כל התורה מבראשית וכו.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
רוצה לדעת אמר:
השאלה פשוטה מאוד,
קודם שהתורה נכתבה בערבות מואב למ"ד חתומה נתנה,
מה היה כל ארבעים שנה?
האם באמת לא נאמר הדין שדברים שבכתב א"א רשאי לאומרים על פה?
השפ"א הניח שוודאי נאמר, ולכך הקשה א"כ היאך משה דיבר את כל התורה לישראל, והניח הקושיה בצ"ע.
וע"ז טענתי.
א. יתכן ששאני משה ששכינה מדברת מתוך גרונו וחשיב כחפצא של תורה שבכתב
ב. שאכן, כל הדין הזה נאמר רק לאחר ש"כתבו" את התורה, שקודם לכן לא היה לדברי תורה דין דברים ש"בכתב".
לא פשוט כלל.
למה להניח שיש בזה דברים שבכתב ,הרי היה שני חלקים דבר ראשון היה את המציאות בפועל שהשם אמר למשה , לומר לבני ישראל לעשות מצוות ,וזה כלל לא חפצא של תורה ולא רק שהיא לא תורה כתובה ,והרי זה כמו לשאול, האם כשהשם אמר למשה להגיד לבני ישראל במעמד הר סיני לא להתקרב להר, וכן כה אמר השם פקוד פקדתי האם גם אז כשמשה אמר את זה, קשה איך אמר הרי זה דברים שבכתב ?
והשלב השני שהשם נתן את התורה, או במגילות ,או בספר ,שבן כתוב שהשם אמר כך וכך ,ןשמשה אמר כך ,והיא שהיתה אש שחורה ע"ג לבנה, והיא המחייבת אותנו , וזה חפצא של תורה, וזה היה בשני שלבים ,
א.השם אמר למשה מבראשית עד לעיני כל ישראל .
ב.השם אמר למשה לכתוב את כל התורה מבראשית וכו.

מצויין,
כ"ז בכלל כוונתי, שמי הניח לרבינו השפ"א זצוק"ל ששייך כלל דין דברים שבכתב א"א רשאי וכו' קודם שנכתבה התורה, וכמו שהעמיד כבודו בטוב טעם על הצוויים שנאמרו עוד קודם מתן תורה.
אבל משום מה השפ"א מניח קושיה זו ב"צריך עיון"!
ומ"מ יישר כח רב לכבודו.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
א"כ זה שאלה על השפת אמת, ולא שאלת השפת אמת.
ובכל מקרה ,אני באתי להעמיד, לא רק בכתיבה של התורה אלא גם באמירה שלה, דהיינו שאף אם נאמר ,שכבר אחרי שהיא נאמרה ,עוד לפני שנאמר בה דין להיכתב. היה דין של דברים שבכתב אי אתה רשאי, אבל עיסקנו פה הוא בשלב שהיא עוד לא נאמרה, ולא רק בשלב שהיא עוד לא נכתבה .
 
כן הקשה בשפ"א תמורה יד:, והניח בצ"ע
למי שיש ישוב לזה, אשמח לידע

[וז"ל השפ"א: בגמ' דברים שבכתב א"א רשאי לאומרם ע"פ. ק"ק מהיכן דייק זה. בשלמא שבע"פ א"א כו' בכתב דכתי' ע"פ הדברים ולא בכתב. אבל במה דכתי' כתוב לך כו' מה ראי' דאסור לאומרו ע"פ [במהרש"א בח"א בגיטין (ס' ע"ב) תי' דמהאלה דכתי' בכל חדא דייק לי']. [highlight=yellow]וגם קשה לי דהא פרשה זו נאמרה למשה רבינו ע"ה וכי נאמר שלא אמרה מרע"ה לישראל בע"פ. הלא איכא מ"ד (שם בגיטין) תורה חתומה ניתנה. [ועד שנחתמה הי' הכל בע"פ] ואפי' למ"ד דמגילה מגילה ניתנה מ"מ אין סברא כלל שכתב כל פרשה קודם שאמרה לישראל. וצ"ע, עכ"ל.][/highlight]
יתכן לבאר שכשהתורה היא חתומה אין זה נחשב דברים שבכתב. כי הלא אינם כתובים אלינו.

כל משמעות הכתיבה היא כשיש את הקריאה. [זוהי מעלת ספר בשונה מסיפור, כידוע ליודעי]. ואם אין קריאה אינו נחשב דברים שבכתב.
 

משולש

משתמש ותיק
אני קופץ על האשכול:
ידוע על ראש ישיבה חשוב בדרום הארץ שכל פעם שאומר פסוקים בשיחותיו - משבש אותם בכוונה. ואומרים שזה בגלל שהוא לא רוצה לומר דברים שבכתב - בעל פה.
מה המקור לזה? ומישהו שאל אותי הרי הפוך: אחת הסיבות לומר דווקא מהכתב כדי שלא ישבש - אז מי שמשבש בכוונה הוא בוודאי עובר...
 

שמעון ל

משתמש ותיק
יש להוסיף בזה דברי החת''ס המחודשין בפרשת דברים שמבואר שכן היה התורה כתוב וקיימו בזה בכל שבוע החיוב קריאת התורה
ראיתי בחת''ס דף א מדפי הספר שכתב שמשה רבינו תיקן להם לישראל קריאת התורה בשני
וחמישי ושבת, וכתב שמסתמא השלים עם ישראל בכל שנה ושנה מיום מתן תורה ואילך שאז כבר
היה בידו כללות ופרטות ונמצא שכבר עד עכשיו כבר ל''ט שנה חזר עמהם את התורה, וזהו הכונה
אלה הדברים זה ל''ט כמו שאמרו במסכת שבת פרק הזורק דברים הדברים אלה הדברים ל''ט,
לומר שכבר ל'ט פעמים החזיר עמהם התורה ועתה ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד
לחודש אע''פ שעדיין לא הגיע הזמן לגמור התורה עד תקופת השנה של מ''ת שהוא בחדש השלישי
מ''מ הואיל משה באר את התורה קודם זמנו כיון שידע שיסתלק מן העולם, ורצה ללמוד עמהם
ארבעים שנה שיהא כמו שמונח אצלם בכיס עיי''ש, ומבואר שכבר קראו את כל התורה מיד בשנה
הראשונה בהיותם במדבר כיון שכללות ופרטות כבר היה בידו, וצ''ב האם קראו כל התורה כמו
שהוא כתובה לפנינו, האם ידעו שיחטאו בעגל ובמרגלים וכדומה וצ''ב
 
חלק עליון תַחתִית