אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
מה בין מלחמת החשמונאים לבר כוכבא
- Thread starter חפר
- תאריך התחלה
מנין לך שהם פתחו במלחמה, ולא להפך?חפר אמר:מה היה ההיתר של החשמונאים להיכנס למלחמה עם היוונים
כתוב במדרש שיר השירים שהם דחקו את הקץדיין אמר:איזו טענה היתה על בר כוכבא?
איש ווילנא
משתמש ותיק
חפר אמר:מה היה ההיתר של החשמונאים להיכנס למלחמה עם היוונים אם לא היה לזה סיכוי על פי טבע הרי אין סומכים על הנס ולמה זה לא התאבדות, ואם נגיד שלהצלת הדת מותר לסמוך על הנס אז למה היה טענה על בר כוכבא שנלחם נגד הרומאים הרי גם הם גזרו גזירות קשות נגד הדת
א. ההיתר של החשמונאים היה משום שזה היה שעת שמד.
ב. בהקשר לבר כוכבא.
מנין לך ההחלטה שהרומאים גזרו גזירות על הדת גם קודם מלחמת ביתר [לאחר מלחמת ביתר זהו שעת השמד הידועה שעליה מדובר במשנה ובגמ' ובמדרשים בכל מקום אבל מנין לך גזירות שהיו קודם לכך]
שלמה1 אמר:מנין לך שהם פתחו במלחמה, ולא להפך?חפר אמר:מה היה ההיתר של החשמונאים להיכנס למלחמה עם היוונים
היונים גזרו גזירות והם פתחו במרידה אם אין סיכוי ע״פ טבע לנצח במרידה מה ההיתר למרוד
אז למה החכמים הסכימו לבר כוכבאאיש ווילנא אמר:חפר אמר:מה היה ההיתר של החשמונאים להיכנס למלחמה עם היוונים אם לא היה לזה סיכוי על פי טבע הרי אין סומכים על הנס ולמה זה לא התאבדות, ואם נגיד שלהצלת הדת מותר לסמוך על הנס אז למה היה טענה על בר כוכבא שנלחם נגד הרומאים הרי גם הם גזרו גזירות קשות נגד הדת
א. ההיתר של החשמונאים היה משום שזה היה שעת שמד.
ב. בהקשר לבר כוכבא.
מנין לך ההחלטה שהרומאים גזרו גזירות על הדת גם קודם מלחמת ביתר [לאחר מלחמת ביתר זהו שעת השמד הידועה שעליה מדובר במשנה ובגמ' ובמדרשים בכל מקום אבל מנין לך גזירות שהיו קודם לכך]
זכור לי כך מדורות הראשוניםאיש ווילנא אמר:ב. בהקשר לבר כוכבא.
מנין לך ההחלטה שהרומאים גזרו גזירות על הדת גם קודם מלחמת ביתר [לאחר מלחמת ביתר זהו שעת השמד הידועה שעליה מדובר במשנה ובגמ' ובמדרשים בכל מקום אבל מנין לך גזירות שהיו קודם לכך]
לעיתים רחוקות
משתמש ותיק
בשעת השמד מצווים למסור את הנפש.חפר אמר:שלמה1 אמר:מנין לך שהם פתחו במלחמה, ולא להפך?חפר אמר:מה היה ההיתר של החשמונאים להיכנס למלחמה עם היוונים
היונים גזרו גזירות והם פתחו במרידה אם אין סיכוי ע״פ טבע לנצח במרידה מה ההיתר למרוד
וכיון שבין כה היו מתים, העדיפו למות במלחמה נגד היונים (על"פ יוסיפון)
איש ווילנא
משתמש ותיק
היו חכמים שסברו שהגיע זמן גאולת ישראלחפר אמר:אז למה החכמים הסכימו לבר כוכבאאיש ווילנא אמר:חפר אמר:מה היה ההיתר של החשמונאים להיכנס למלחמה עם היוונים אם לא היה לזה סיכוי על פי טבע הרי אין סומכים על הנס ולמה זה לא התאבדות, ואם נגיד שלהצלת הדת מותר לסמוך על הנס אז למה היה טענה על בר כוכבא שנלחם נגד הרומאים הרי גם הם גזרו גזירות קשות נגד הדת
א. ההיתר של החשמונאים היה משום שזה היה שעת שמד.
ב. בהקשר לבר כוכבא.
מנין לך ההחלטה שהרומאים גזרו גזירות על הדת גם קודם מלחמת ביתר [לאחר מלחמת ביתר זהו שעת השמד הידועה שעליה מדובר במשנה ובגמ' ובמדרשים בכל מקום אבל מנין לך גזירות שהיו קודם לכך]
כמו שקרא עליו ר"ע את המקרא דרך כוכב מיעקב.
איש ווילנא
משתמש ותיק
אכן כן כתב בדורות הראשונים כדבריך וביסס את דבריוחידוד אמר:זכור לי כך מדורות הראשוניםאיש ווילנא אמר:ב. בהקשר לבר כוכבא.
מנין לך ההחלטה שהרומאים גזרו גזירות על הדת גם קודם מלחמת ביתר [לאחר מלחמת ביתר זהו שעת השמד הידועה שעליה מדובר במשנה ובגמ' ובמדרשים בכל מקום אבל מנין לך גזירות שהיו קודם לכך]
[יש לציין שהחכמים המתעתעים שהיו לפניו לא הכירו בתופעת השמד שהייתה באותם הימים כלל לבד מאיסור המילה שנזכר אצל אחד הסופרים הרומאים אמנם בעל הדורות הראשונים הוכיח כן מראיות ברורות מגמרות בארוכה שהיה גזירות על הרבה מצוות]
הצעיר שבחבורה
משתמש ותיק
חפר אמר:מה היה ההיתר של החשמונאים להיכנס למלחמה עם היוונים אם לא היה לזה סיכוי על פי טבע הרי אין סומכים על הנס ולמה זה לא התאבדות, ואם נגיד שלהצלת הדת מותר לסמוך על הנס אז למה היה טענה על בר כוכבא שנלחם נגד הרומאים הרי גם הם גזרו גזירות קשות נגד הדת
תרתי דסתרי?חפר אמר:אז למה החכמים הסכימו לבר כוכבא
שמעון רבינוביץ
משתמש ותיק
אכתוב כאן מה ששמעתי בענין זה (ואיני יודע מקורו):
גזירות היוונים על עם ישראל התמשכו למשך תקופה ארוכה מאוד (כ-100 שנה!), ומעולם לא עלה על דעת אחד מן היהודים לצאת למלחמה נגד היוונים, לא זוהי דרכה של תורה, ואין אנחנו אפוטרופסים על תורת הקב"ה, יבא בעל הבירה ויצילינו מיד הגוזרים עלינו גזירות קשות ורעות, ואם הקב"ה רוצה שנעבדנו תחת הגזירות האלו יהי כן ואין זה מתפקידינו לנסות לשנות מצב זה. וזה היה פשוט לאבותינו בשנים קדמוניות, כלל ישראל מעולם לא השתמש במלחמה ובכלי קרב כדי לקיים מצוות התורה [ולמסור את הנפש - אין הכוונה במלחמה, אלא כפשוטו].
מה שגרם לחשמונאים לצאת למלחמה נגד היוונים הוא אך ורק מזה שהיוונים העזו לגעת ב'בית המקדש' לחללו ולטמאו, וזה 'בער' להם 'בעצמותם', ולא משום חיוב כלשהו, אלא שלא יכלו לשאת את חילול הקודש, וכמובן 'רחמנא ליבא בעי' ועזרם והושיעם מאויביהם עד שגירשום מבית המקדש וחידשו את העבודה בו וטיהרוהו.
ע"ז תקנו 'חנוכה' ע"ש חינוך בית המקדש!
המלחמות עם היוונים [ואולי גם הגזירות] עד הנצחון המלא נמשכו עוד תקופה ארוכה אחר נס חנוכה, ולא זה היה עיקר הנס, למרות שהזכירום ב'על המלחמות'. עיקר הנס היה כמבואר בהמשך "ואח"כ באו בניך לדביר ביתך ופינו את היכליך וכו'", ותו לא.
לכאו' מלחמות בר כוכבא לא הגיעו ממניעים אלו.
גזירות היוונים על עם ישראל התמשכו למשך תקופה ארוכה מאוד (כ-100 שנה!), ומעולם לא עלה על דעת אחד מן היהודים לצאת למלחמה נגד היוונים, לא זוהי דרכה של תורה, ואין אנחנו אפוטרופסים על תורת הקב"ה, יבא בעל הבירה ויצילינו מיד הגוזרים עלינו גזירות קשות ורעות, ואם הקב"ה רוצה שנעבדנו תחת הגזירות האלו יהי כן ואין זה מתפקידינו לנסות לשנות מצב זה. וזה היה פשוט לאבותינו בשנים קדמוניות, כלל ישראל מעולם לא השתמש במלחמה ובכלי קרב כדי לקיים מצוות התורה [ולמסור את הנפש - אין הכוונה במלחמה, אלא כפשוטו].
מה שגרם לחשמונאים לצאת למלחמה נגד היוונים הוא אך ורק מזה שהיוונים העזו לגעת ב'בית המקדש' לחללו ולטמאו, וזה 'בער' להם 'בעצמותם', ולא משום חיוב כלשהו, אלא שלא יכלו לשאת את חילול הקודש, וכמובן 'רחמנא ליבא בעי' ועזרם והושיעם מאויביהם עד שגירשום מבית המקדש וחידשו את העבודה בו וטיהרוהו.
ע"ז תקנו 'חנוכה' ע"ש חינוך בית המקדש!
המלחמות עם היוונים [ואולי גם הגזירות] עד הנצחון המלא נמשכו עוד תקופה ארוכה אחר נס חנוכה, ולא זה היה עיקר הנס, למרות שהזכירום ב'על המלחמות'. עיקר הנס היה כמבואר בהמשך "ואח"כ באו בניך לדביר ביתך ופינו את היכליך וכו'", ותו לא.
לכאו' מלחמות בר כוכבא לא הגיעו ממניעים אלו.
המצפה לישועת ה'
משתמש ותיק
שמעון רבינוביץ אמר:ומעולם לא עלה על דעת אחד מן היהודים לצאת למלחמה נגד היוונים, לא זוהי דרכה של תורה, ואין אנחנו אפוטרופסים על תורת הקב"ה, יבא בעל הבירה ויצילינו מיד הגוזרים עלינו גזירות קשות ורעות, ואם הקב"ה רוצה שנעבדנו תחת הגזירות האלו יהי כן ואין זה מתפקידינו לנסות לשנות מצב זה. וזה היה פשוט לאבותינו בשנים קדמוניות, כלל ישראל מעולם לא השתמש במלחמה ובכלי קרב כדי לקיים מצוות התורה [ולמסור את הנפש - אין הכוונה במלחמה, אלא כפשוטו].
במחילה, זו טעות חמורה.
לפי השקפת התורה המקורית יוצאים למלחמה אפילו על כבודם של ישראל, ואפילו כדי להשיג פרנסה בלבד (יעויין בגמרא ריש ברכות).
לא כל שכן למען כבוד שמים, כדי שלא ישתעבדו עם ישראל מתחת יד זרים, אשר מצירים להם מלקיים את מצוות התורה.
דיבורים כאלו יכולים להשמע רק אחרי 2444 שנות גלות ארוכה וכואבת, אשר השכיחה מהלב את מושגי התורה הבסיסיים והיסודיים.
הצורה המקורית של עם ישראל היא לא כשהוא נרדף ונרמס ומקיים למרות זאת את התורה, אלא להיפך, כשהוא חי בשלוה לבטח, איש תחת גפנו ותחת תאנתו, אויביו משועבדים תחתיו והם לו למס עובד, והתורה שולטת ברמה בכל מרחבי העם היהודי.
אתה צודק בעקרון אבל כנראה שגם לפי השקפת התורה יוצאים למלחמה רק שיש קצה קציה של אפשרות ריאלית, אבל למעשה מאז גלות בבל היו ישראל תחת שלטון זר ולא עלה על דעתם למרוד לא בשביל כבודם של ישראל ולא בשביל פרנסה למרות שמן הסתם השקפת התורה המקורית היתה ידועה להם, הסיבה הפשוטה כנראה שלא היתה להם אפשרות ריאלית והתאבדות בשביל החירות היא לא השקפת התורה.המצפה לישועת ה' אמר:שמעון רבינוביץ אמר:ומעולם לא עלה על דעת אחד מן היהודים לצאת למלחמה נגד היוונים, לא זוהי דרכה של תורה, ואין אנחנו אפוטרופסים על תורת הקב"ה, יבא בעל הבירה ויצילינו מיד הגוזרים עלינו גזירות קשות ורעות, ואם הקב"ה רוצה שנעבדנו תחת הגזירות האלו יהי כן ואין זה מתפקידינו לנסות לשנות מצב זה. וזה היה פשוט לאבותינו בשנים קדמוניות, כלל ישראל מעולם לא השתמש במלחמה ובכלי קרב כדי לקיים מצוות התורה [ולמסור את הנפש - אין הכוונה במלחמה, אלא כפשוטו].
במחילה, זו טעות חמורה.
לפי השקפת התורה המקורית יוצאים למלחמה אפילו על כבודם של ישראל, ואפילו כדי להשיג פרנסה בלבד (יעויין בגמרא ריש ברכות).
לא כל שכן למען כבוד שמים, כדי שלא ישתעבדו עם ישראל מתחת יד זרים, אשר מצירים להם מלקיים את מצוות התורה.
דיבורים כאלו יכולים להשמע רק אחרי 2444 שנות גלות ארוכה וכואבת, אשר השכיחה מהלב את מושגי התורה הבסיסיים והיסודיים.
הצורה המקורית של עם ישראל היא לא כשהוא נרדף ונרמס ומקיים למרות זאת את התורה, אלא להיפך, כשהוא חי בשלוה לבטח, איש תחת גפנו ותחת תאנתו, אויביו משועבדים תחתיו והם לו למס עובד, והתורה שולטת ברמה בכל מרחבי העם היהודי.
כנראה גם שאחרי שהנביאים שהיו בתחילת בית שני לא הורו למרוד במלכות פרס הבינו שעדיין לא הגיע זמנם לגאולה שלמה והיא לא תצלח, (משא"כ אם הנביאים אומרים להילחם שאז אין צורך באפשרות ריאלית).
הרב שמעון רבינוביץ רק בא להוסיף שאפי' בשביל הגזירות לא היו אמורים למרוד, אני לא ממהר להסכים עם זה אבל יתכן שיש כאן חידוש מסויים של החשמונאים כי לצאת למלחמת התאבדות כשאף אחד לא הבטיח ניצחון לפעמים הנזק ירבה על התועלת.
אחד הלויים
משתמש ותיק
עכ"פ לעצם השאלה לא הובא מקור
אדרבה על עקירת הדת אנו מצווים למסו"נ ועל דעת כן הלכו
וכיוון שבין כך מותרים למסו"נ א"כ מצווים להילחם ממילא
וכך אמר הח"ח שהיינו צריכים להילחם בבולשביקים בתחילת דרכם
דהיינו שהוציא מכך הלכה למעשה
ומה שכתב מבר כוכבא לא הביא שום מקור שכלל לא הסכימו איתו
רק היו חלוקים עליו כיון שלא כ"כ היה נשמע בכל מעשיו לחכמים והיה חכם בעיני עצמו
אדרבה על עקירת הדת אנו מצווים למסו"נ ועל דעת כן הלכו
וכיוון שבין כך מותרים למסו"נ א"כ מצווים להילחם ממילא
וכך אמר הח"ח שהיינו צריכים להילחם בבולשביקים בתחילת דרכם
דהיינו שהוציא מכך הלכה למעשה
ומה שכתב מבר כוכבא לא הביא שום מקור שכלל לא הסכימו איתו
רק היו חלוקים עליו כיון שלא כ"כ היה נשמע בכל מעשיו לחכמים והיה חכם בעיני עצמו
פינחס רוזנצוויג
משתמש ותיק
לעצם השאלה,
קןדם החרבן היה עם ישראל במצב חיובי של הארת פנים, והיו יכולים לסמוך על הנס שבעתיים מאשר אחר החרבן.
קןדם החרבן היה עם ישראל במצב חיובי של הארת פנים, והיו יכולים לסמוך על הנס שבעתיים מאשר אחר החרבן.
רואים שקוף
משתמש ותיק
חפר אמר:מה היה ההיתר של החשמונאים להיכנס למלחמה עם היוונים אם לא היה לזה סיכוי על פי טבע הרי אין סומכים על הנס ולמה זה לא התאבדות, ואם נגיד שלהצלת הדת מותר לסמוך על הנס אז למה היה טענה על בר כוכבא שנלחם נגד הרומאים הרי גם הם גזרו גזירות קשות נגד הדת
מלחמת בני חשמונאי הייתה על קיום המצוות.
מלחמתו של בר כוכבא הייתה על הלאומונת, ועל הדרך היה להשיג חופש דת.
כהן ירושלמי
משתמש ותיק
חפר אמר:מה היה ההיתר של החשמונאים להיכנס למלחמה עם היוונים אם לא היה לזה סיכוי על פי טבע הרי אין סומכים על הנס ולמה זה לא התאבדות, ואם נגיד שלהצלת הדת מותר לסמוך על הנס אז למה היה טענה על בר כוכבא שנלחם נגד הרומאים הרי גם הם גזרו גזירות קשות נגד הדת
מן הראוי בפורום תורני לכתוב בר כוזיבא כלשון חז"ל בכל מקום שהזכירוהו ולא בר כוכבא כלשון הנוצרים אשר הונהג ע"י המשכילים
כהן ירושלמי
משתמש ותיק
שמעון רבינוביץ אמר:אכתוב כאן מה ששמעתי בענין זה (ואיני יודע מקורו):
גזירות היוונים על עם ישראל התמשכו למשך תקופה ארוכה מאוד (כ-100 שנה!), ומעולם לא עלה על דעת אחד מן היהודים לצאת למלחמה נגד היוונים, לא זוהי דרכה של תורה, ואין אנחנו אפוטרופסים על תורת הקב"ה, יבא בעל הבירה ויצילינו מיד הגוזרים עלינו גזירות קשות ורעות, ואם הקב"ה רוצה שנעבדנו תחת הגזירות האלו יהי כן ואין זה מתפקידינו לנסות לשנות מצב זה. וזה היה פשוט לאבותינו בשנים קדמוניות, כלל ישראל מעולם לא השתמש במלחמה ובכלי קרב כדי לקיים מצוות התורה [ולמסור את הנפש - אין הכוונה במלחמה, אלא כפשוטו].
מה שגרם לחשמונאים לצאת למלחמה נגד היוונים הוא אך ורק מזה שהיוונים העזו לגעת ב'בית המקדש' לחללו ולטמאו, וזה 'בער' להם 'בעצמותם', ולא משום חיוב כלשהו, אלא שלא יכלו לשאת את חילול הקודש, וכמובן 'רחמנא ליבא בעי' ועזרם והושיעם מאויביהם עד שגירשום מבית המקדש וחידשו את העבודה בו וטיהרוהו.
ע"ז תקנו 'חנוכה' ע"ש חינוך בית המקדש!
המלחמות עם היוונים [ואולי גם הגזירות] עד הנצחון המלא נמשכו עוד תקופה ארוכה אחר נס חנוכה, ולא זה היה עיקר הנס, למרות שהזכירום ב'על המלחמות'. עיקר הנס היה כמבואר בהמשך "ואח"כ באו בניך לדביר ביתך ופינו את היכליך וכו'", ותו לא.
לכאו' מלחמות בר כוכבא לא הגיעו ממניעים אלו.
מהיכי תיתי שגזירות השמד של היוונים התקיימו למעלה ממאה שנה
המקובל ע"פ ספרי מקבים וכו' שאנטיוכוס הרביעי גזר וא"כ לא היו אלא פחות מדור אחד
יראתי בפצותי
משתמש ותיק
תחילת דבריו וסופם טעות מוחלטת. גזרות היוונים התחילו שנים ספורות קודם המרד (רק לידיעה, לא הרבה שנים קודם היו תחת שלטון בית תלמי - שגם מהיוונים אבל שלטון אחר לגמרי, ואנטיוכוס השלישי לא היה צורר ישראל כלל). וגם בהמשך המלחמות אחר טיהור המקדש לא חזרו גזרות השמד, אף לא אחר שהפסידו בקרב אלעשה.
לא יתכן שהרי כתב הרמב״ם שסברו חכמי ישראל שהוא משיחרואים שקוף אמר:חפר אמר:מה היה ההיתר של החשמונאים להיכנס למלחמה עם היוונים אם לא היה לזה סיכוי על פי טבע הרי אין סומכים על הנס ולמה זה לא התאבדות, ואם נגיד שלהצלת הדת מותר לסמוך על הנס אז למה היה טענה על בר כוכבא שנלחם נגד הרומאים הרי גם הם גזרו גזירות קשות נגד הדת
מלחמת בני חשמונאי הייתה על קיום המצוות.
מלחמתו של בר כוכבא הייתה על הלאומונת, ועל הדרך היה להשיג חופש דת.
איש ווילנא
משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:(רק לידיעה, לא הרבה שנים קודם היו תחת שלטון בית תלמי - שגם מהיוונים אבל שלטון אחר לגמרי, ואנטיוכוס השלישי לא היה צורר ישראל כלל).
לכבוד חנוכה אציין שהדברים מפורשים בספר דניאל פרק יא ומפרשיו.
הלא בית תלמי הוא "מלך הדרום" המבואר שם שהוא מלך מצרים
ואילו אנטיוכוס הוא "מלך הצפון" מלך סוריא
וכל מלחמותייהם ונצחונתייהם באו מפורשים עלי ספר.
ושנייהם מארבעת המלכויות שהתפצלו מיוון שמפורשים שם ובפרק ח.
רואים שקוף
משתמש ותיק
לא הבנתי, הוא נלחם על חרותם של בנ"יחפר אמר:לא יתכן שהרי כתב הרמב״ם שסברו חכמי ישראל שהוא משיח
שותה מן המעיין
משתמש רגיל
חפר אמר:האיך הותר להיכנס למלחמה אם לא בשביל הצלת הדת? ואיך חכמי ישראל הסכימו לזה?
ביאור נפלא מכ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זיע"א על שאלה זו! (מאות ה' בקובץ המצורף).
נתבאר גם הלשון בנוסח 'הנרות הללו' 'על ידי כהנך הקדושים' (למאי נפק"מ?)
חתום בחותם כהן גדול (למה דווקא כהן גדול?)
הביאור גם על פי פנימיות התורה (חוץ מהביאור בנגלה שנתבאר)
הקשר לפרשת וישב
ועוד ועוד.
הצג קובץ מצורף וישב -חנוכה.pdf
שמעון רבינוביץ אמר:אכתוב כאן מה ששמעתי בענין זה (ואיני יודע מקורו):
גזירות היוונים על עם ישראל התמשכו למשך תקופה ארוכה מאוד (כ-100 שנה!), ומעולם לא עלה על דעת אחד מן היהודים לצאת למלחמה נגד היוונים, לא זוהי דרכה של תורה, ואין אנחנו אפוטרופסים על תורת הקב"ה, יבא בעל הבירה ויצילינו מיד הגוזרים עלינו גזירות קשות ורעות, ואם הקב"ה רוצה שנעבדנו תחת הגזירות האלו יהי כן ואין זה מתפקידינו לנסות לשנות מצב זה. וזה היה פשוט לאבותינו בשנים קדמוניות, כלל ישראל מעולם לא השתמש במלחמה ובכלי קרב כדי לקיים מצוות התורה [ולמסור את הנפש - אין הכוונה במלחמה, אלא כפשוטו].
מה שגרם לחשמונאים לצאת למלחמה נגד היוונים הוא אך ורק מזה שהיוונים העזו לגעת ב'בית המקדש' לחללו ולטמאו, וזה 'בער' להם 'בעצמותם', ולא משום חיוב כלשהו, אלא שלא יכלו לשאת את חילול הקודש, וכמובן 'רחמנא ליבא בעי' ועזרם והושיעם מאויביהם עד שגירשום מבית המקדש וחידשו את העבודה בו וטיהרוהו.
ע"ז תקנו 'חנוכה' ע"ש חינוך בית המקדש!
המלחמות עם היוונים [ואולי גם הגזירות] עד הנצחון המלא נמשכו עוד תקופה ארוכה אחר נס חנוכה, ולא זה היה עיקר הנס, למרות שהזכירום ב'על המלחמות'. עיקר הנס היה כמבואר בהמשך "ואח"כ באו בניך לדביר ביתך ופינו את היכליך וכו'", ותו לא.
זו תזה עכשוית?..
לא מפגינים לא מעירים, לא נלחמים, שה' יעשה את שלו..
גם על בנותיהם שלא יטמאו מיוונים היית אומר שבו בשקט ה' גזר ואין זה מתפקידנו? (ורש"י כתב אצל לוט, בנוהג שבעולם אדם מוסר עצמו על בנותיו).
לעצם הדברים, כל מה ששמעת זה הרס היהדות, והרס הנהגת ישראל סבא. זה בא מלב קר, שלא איכפת לו הקב"ה. ונגד הנהגת ישראל סבא.
והדברים עתיקין. קשה למנות את כל הספרים שמרכזים את הענין היסודי הזה. כלך לך אצל הקדמת 'קיימו וקבלו' של רבי שלמה ברעוודא (מה שנשלף לי כעת).
כללו של דבר, שמימות עולם גזירה על הדת באה מהתרופפות הדת שלפני כן. ודרך ישראל סבא להתאמץ בכח כדי להחליש הגזירה. ורק מסירות נפש שכנגד, מבטלת הגזירה.
ראה בתפילת על הניסים; על מה נלחמו? על קיום המצוות בדוקא! שכיון שעמדו עליהם להשכיחם תורתך ולהעבירם תורתך, על זה נחלמו והצליחו. חנוכת המזבח היא ביטוי להסרת עול מלכות ופסגת הנצחון, אך נזכרת רק בסוף ההודאה (אף שחשובה עד מאוד), ולא מחמתה יצאו להלחם, אלא על מצוות לא תעשה של שמד!
הח"ח אמר שיתכן והיינו צריכים להלחם עם רובים ברוסים על גזירת הקנטוניסטים, ונכון היו נהרגים עם רב, אבל הגזירה היתה מתבטלת!
הזמירות האלו שלא עלינו המלאכה, מבית מדרש עקום באו.
ישר כח זה מתרץ היטב החילוק רק נשאר עדיין לבאר איך חכמי ישראל הסכימו לבן כוזיבאשותה מן המעיין אמר:חפר אמר:האיך הותר להיכנס למלחמה אם לא בשביל הצלת הדת? ואיך חכמי ישראל הסכימו לזה?
ביאור נפלא מכ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זיע"א על שאלה זו! (מאות ה' בקובץ המצורף).
נתבאר גם הלשון בנוסח 'הנרות הללו' 'על ידי כהנך הקדושים' (למאי נפק"מ?)
חתום בחותם כהן גדול (למה דווקא כהן גדול?)
הביאור גם על פי פנימיות התורה (חוץ מהביאור בנגלה שנתבאר)
הקשר לפרשת וישב
ועוד ועוד.
וישב -חנוכה.pdf
שאר לעמו אמר:גם על בנותיהם שלא יטמאו מיוונים היית אומר שבו בשקט ה' גזר ואין זה מתפקידנו?
וכמ"ש חז"ל ולדרוש להו דאונס שרי
נושאים דומים
- תגובות
- 0
- צפיות
- 602
- תגובות
- 5
- צפיות
- 73