שמן זית למאור

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
הוא קדם ללבוש.
הם שייכים לאותו דור ו'כמעט' בני אותו גיל.
א. המהר"ל נולד בשנת רע"ב. מאה שנה לפני הלבוש שנולד בשע"ב
ב. כמדומני שהלבוש מביא את זה בשם המהר"ל. אבל אינני בטוח
יתכן שיש בזה דעות. אני כתבתי ע"פ המכלול
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
הם שייכים לאותו דור ו'כמעט' בני אותו גיל.
א. המהר"ל נולד בשנת רע"ב. מאה שנה לפני הלבוש שנולד בשע"ב
ב. כמדומני שהלבוש מביא את זה בשם המהר"ל. אבל אינני בטוח
יתכן שיש בזה דעות. אני כתבתי ע"פ המכלול
דעות במה? בתאריך לידת הלבוש??
היש ספק בכך שלמד אצל הרמ"א שנפטר בשל"ג?
 

לבי במערב

משתמש ותיק

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
שוב קדמני הרב @לבי במערב 
ואציין מן המכלול לגבי לידת המהר"ל

 
  1.  לא ידועה שנת לידה מדויקת, וכל הדעות מתבססות על הערכות ואומדנים; לפי הספר 'קובץ מכתבים מקוריים' (וינה, תרפ"ד עמ' קי) בט"ו ניסן ה'רע"ג (1513), על פי פרליש בשנת ה'ער"ב, על פי גרין בשנת ר"פ, ועל פי יזשבק לא לפני ה'רפ"ו. גיטסדינר מעיר בספרו (עמ' צז) שיזשבק שמעמיד את שנות חייו של המהר"ל ל-97 שנים, מגיע לסתירה פנימית בחישובו, ואילו על פי פרליש החשבון יוצא מדויק לגמרי.
 

דער איד

משתמש רגיל
השל"ה כתב (מסכת תמיד פרק נר מצוה): גם בהעלותך את הנרות וגו' שרומז גם כן על נרות חנוכה כמ"ש הרמב"ן ריש בהעלותך על כן צריך משמן זית כמו בנרות של מנורה.
למיטב ידיעתי השל"ה היה בדור שקדם להם.
 

בן אבנר

משתמש ותיק
אני ראיתי בנר מצווה למהר"ל שפוסל שעווה כי תקנו שמן דומיא דנס המנורה

הוא קדם ללבוש. אבל גם הוא לא מהראשונים
כמדו' שזה קצת ערבוב, המהר"ל מדבר על להדליק בנוזל ולא במוצק, שכן היו מדליקים בימי חז"ל, ושמא הוא לעיכובא דתקנת חז"ל הייתה בנר (דהיינו כלי עם נוזל דליק בתוכו) דומיא דמנורה.
אך לא מצינו בו שכתב שעדיף שמן זית משום דומיא דמנורה, וא"כ אין לנו אלא את הלבוש (והשל"ה המובא כאן ג"כ באחת ההודעות).
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
כמדו' שזה קצת ערבוב, המהר"ל מדבר על להדליק בנוזל ולא במוצק, שכן היו מדליקים בימי חז"ל, ושמא הוא לעיכובא דתקנת חז"ל הייתה בנר (דהיינו כלי עם נוזל דליק בתוכו) דומיא דמנורה.
אך לא מצינו בו שכתב שעדיף שמן זית משום דומיא דמנורה, וא"כ אין לנו אלא את הלבוש (והשל"ה המובא כאן ג"כ באחת ההודעות).
הוא כותב שיתכן שחז"ל תיקנו להדליק דווקא בנר (כלי) כיון שכך הדליקו במנורה.
ומכאן העיקרון של "דומיא דמנורה"
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
גם אם אתה צודק, אפשר לכתוב לדעתי נראה כך וכך.
אבל לכתוב בצורה כזו של הכרעה נגד גדולי עולם, היינו הגריש"א אומר כך והגרמ"ש אומר כך וכ' אבל הם לא צודקים וסוף דבר מוכרח שלא כמוהם.
הרי זה מגוכח..
אלא אם מדובר פה בכותבים שהם בקיאים בכל התורה כולה ואנכי לא ידעתי...

ובנושא של היופי גם אני ניסיתי הרבה, וכנראה שזה תלוי בסוגים
יש דברים שבמהותם הם חידוש, וככה הם התקבלו, ודוגמא לזה זה הפסקים הנ"ל, שצריך ראיות שזה ככה, ולא להוכיח שזה לא ככה
 

מגנא ומצלא

משתמש ותיק
בתשובות והנהגות חנוכה הביא חידש טובא סברא (גם הוא לא כותב כן להלכה) ששמן בעל חמיצות גבוהה יש בו חשש של מאוס והקריבהו נא לפחתך. אלא שדימויו דחוק ולא חששו לזה הפוסקים. מה גם שאפילו בשמן שתחת המיטה סתימת הפוסקים להקל (ודלא כמ"ש הבא"ח).
תקופה הדלקתי נרות שבת בשמן למאור. עד ששמתי לב שלפעמים עולה ממנו ריח רע
זאת בנוסף לטעמו הרע. וכפי ששמעתי הוא עשוי מפסולת השמן והזתים.
מאז החלטתי להדליק בשמן ראוי לאכילה. עוד כמה שקלים להידור מצווה והוצאות שבת ויו"ט.
 

דניאלי

משתמש ותיק
יש דברים שבמהותם הם חידוש, וככה הם התקבלו, ודוגמא לזה זה הפסקים הנ"ל, שצריך ראיות שזה ככה, ולא להוכיח שזה לא ככה
אחרי שכתבת את זה בהדגשה בצורה כ"כ החלטית, השתכנעתי..
לימדו אותי בחיידר שמי שצועק או מרביץ הרי זה סימן שהדברים שלו לא משכנעים.
יש לך מה לומר פשוט תכתוב - בלי סיסמאות
 

ינון בר כוכבא

משתמש רגיל
דומיא דמנורה מוזכר לראשונה בלבוש שלא היה ראשון.
אני לא חולק חלילה על הלבוש, אבל ברור שמעלת צליל נהורא עדיף ממעלת דומיא דמנורה
המקור כבר בראשונים
בקונטרס סוד הדלקת נרות חנוכה המיוחס לר' יצחק סגי נהור בנו של הראב"ד (נדפס בספר הזכרון פחד יצחק בהוצאת מכון ירושלים עמוד תלו) כתב וז"ל [התנאי] הג' שהוא באיזה שמן ראוי להדליק. דע, כי אעפ"י שאמרו רז"ל כל שמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה, עכ"ז רצוי לחזר אחר שמן זית זך, שבשמן זית נעשה הנס. והיותר זך הרי משובח, והשמן זית אעפ"י שלא יהיה זך כ"כ יותר טוב משאר שמנים, עכ"ל. ובסוף הקונטרס כתוב אלו הן דברי אליהו ז"ל שמסר לר' יצחק סגי נהור וכו'.

והנה טעם זה "דבו נעשב הנס" הוזכר גם במקצת מהראשונים. עיין אורחות חיים (חלק א הלכות חנוכה אות ז) וז"ל והמצוה המובחרת להדליק בשמן זית לפי שבו היה הנס, והמדליק בנרות של שעוה צריך לעשותן ארוכות, עכ"ל. וכן במאירי שבת (כא.) כ' וז"ל ממה שכתבנו למדת שנרות של שעוה מותרות לנר חנוכה, ומ"מ נויי מצוה הוא לעשות בשמן אחר שהנס היה בשמן, והוא שאמרו למטה כל השמנים יפים לנר ושמן זית מן המובחר. ואף על פי שקצת מפרשים פירשוה לענין שבת בתוספות פירשוה לענין חנוכה ומטעם שכתבנו.

ועל מה שכתב ר' יצחק סגי נהור הנ"ל ששמן זית שאינו זך עדיף על שמן אחר.יש לתמוה מאוד כי בסוגיא דחנוכה שבת (כג:) אמר רבי יהושע בן לוי כל השמנים כולן יפין לנר, ושמן זית מן המובחר. אמר אביי מריש הוה מהדר מר (דהיינו רבה) אמשחא דשומשמי, אמר: האי משך נהורי טפי (שאין השמן כלה מהר, רש"י). כיון דשמע לה להא דרבי יהושע בן לוי מהדר אמשחא דזיתא, אמר האי צליל נהוריה טפי, עכ"ל. הרי שלא נזכר טעם דדומיא דשמן זית דהמקדש שבו נעשה הנס. וגם מוכח שאינו מעלה כלל שאם היה בו מעלה למה לא הידר רבה מתחילה להדליק בו מהטעם הנ"ל. וגם כשחזר בו להדליק בשמן זית הוא רק מחמת דצליל נהוריה טפי. ועל המאירי וארחות חיים לא קשה כי הם רק באו לשלול נר שעוה שאינו שמן. ולעולם יסברו ששמן קנולה זך עדיף על שמן זית שאנו זך כ"כ (אם אכן כך המציאות)

ויש לדחות אליבא דר' יצחק סגי נהור שהוא יבאר דברי הגמ' על נר שבת ולא על נר חנוכה. אבל בתוס' (ד"ה מריש) כתבו שמדובר בנר חנוכה. וכ"כ בהגהות מימוניות (חנוכה פ"ד סק"ה) וברוקח ובמאירי.

ובספר הערות הגרי"ש אלישיב (שבת כג. אות ט) כתב וז"ל בראשונים, כל בו סי' מד ועוד מבואר שמעלה יש להדליק בשמן זית משום דהוה דומיא דמנורת המקדש שבו היה הנס. וצריך לומר שבהוה אמינא שנקטה הגמ' שעדיף שמן שומשמין היינו משום שסברה שמעלת משך נהוריה עדיף על ההידור של דומיא דמנורה. ולמסקנא שצליל נהוריה עדיף, אין לומר ששני ההידורים יחד, כלומר 'דומיא דמקדש' בצירוף 'צליל טפי' עדיפים על 'משך נהוריה', כי אם כן היה לה לגמ' להזכיר את ההידור של דומיא דמנורה. אלא ודאי שהגמ' סברה שזה שהשמן צליל, עדיף גם מההידור של דומיא דמנורה. וזה דלא כסברת ה'אחיעזר' שכתב שאין מדליקים נר חנוכה בחשמל, משום מעלת שמן זית שהוא דומיא דמנורת המקדש. ולפי האמור כיון שחשמל צליל טפי מנרות, אפי' של שמן זית, אין להתחשב במה שאינו דומיא דמנורת המקדש, עכ"ל.

בל נשכח שיש ראשונים שסוברים שאפשר לכתחילה להדליק גם בנר שעוה (כמו מהרי"ל שהובא בדרכי משה) וכלל לא סוברים טעם זה של דומיא דמנורה.

ועכ"פ שמן זית למאור שהוא זך יותר משמן זית למאכל (וכן הוא ברוב ככל המקרים כפי שנוכחתי לראות, שנמשך הרבה יותר טוב אחר הפתילה ואורו יפה יותר משמן זית לאכילה העבה) בוודאי הוא הידור יותר לא מבעיא לרוב הראשונים הנ"ל. אלא אפילו לפי מש"כ ר' יצחק סגי נהור ז"ל ששמן זית שאינו זך כ"כ עדיף על שאר שמנים, י"ל שזהוא דוקא ביחס לשאר שמנים ולא ביחס לשמן זית כנגד שמן זית, דסוף סוף שניהם שמן זית ובוודאי הצלול עדיף, ודו"ק. וכן דעת הגריש"א וכנ"ל מפורש בדבריו
 

כהן

משתמש ותיק
יש לתמוה מאוד כי בסוגיא דחנוכה שבת (כג:) אמר רבי יהושע בן לוי כל השמנים כולן יפין לנר, ושמן זית מן המובחר. אמר אביי מריש הוה מהדר מר (דהיינו רבה) אמשחא דשומשמי, אמר: האי משך נהורי טפי (שאין השמן כלה מהר, רש"י). כיון דשמע לה להא דרבי יהושע בן לוי מהדר אמשחא דזיתא, אמר האי צליל נהוריה טפי, עכ"ל. הרי שלא נזכר טעם דדומיא דשמן זית דהמקדש שבו נעשה הנס. וגם מוכח שאינו מעלה כלל שאם היה בו מעלה למה לא הידר רבה מתחילה להדליק בו מהטעם הנ"ל. וגם כשחזר בו להדליק בשמן זית הוא רק מחמת דצליל נהוריה טפי.
התירוץ שהכי נראה לקושיא חמורה זו הוא שהראשונים הנ"ל לא גרסו בגמ' את המשפט 'אמר האי צליל נהוריה טפי', וכפי שהוא בכת"י וטיקן 127 באתר הכי גרסינן [כת"י אשכנזי מהמאה הי"ד]. ולכן פירשו מעצמם שהמעלה בשמן זית זה משום שבו נעשה הנס.
ועל המאירי וארחות חיים לא קשה כי הם רק באו לשלול נר שעוה שאינו שמן. ולעולם יסברו ששמן קנולה זך עדיף על שמן זית שאנו זך כ"כ
לפי הנ"ל אינו נראה כן בדעתם, אלא יש מעלה לשמן 'זית' על שאר 'השמנים' וכפי שמפורש בגמ'. והטעם הוא משום שבו נעשה הנס, ולשיטתם אין מעלה של 'צליל נהורא'.
ועכ"פ שמן זית למאור שהוא זך יותר משמן זית למאכל (וכן הוא ברוב ככל המקרים כפי שנוכחתי לראות, שנמשך הרבה יותר טוב אחר הפתילה ואורו יפה יותר משמן זית לאכילה העבה) בוודאי הוא הידור יותר
מסקנא זו נכונה, משום שגירסתנו בגמ' 'האי צליל נהורא טפי' - היא גירסת רוב הראשונים ומהם רש"י [צרפת], הערוך ערך ציל [איטליה], מדרש הגדול פרשת תצוה [תימן]. וכ"ה ברוב כתה"י [כת"י מינכן האשכנזי, כת"י ספרדי וכת"י ביזנטי, וכן בקטע גניזה - כ"ז באתר הכי גרסינן].
ובפרט שגם לגירסת המאירי וסיעתו - לא מפורש בגמ' שהטעם הוא משום שבו נעשה הנס, אלא זהו פירוש שלהם, אולם יתכן שגם לגירסא זו הטעם הוא משום דצליל נהורא טפי, ולכן בודאי שיש לנקוט כדעת רוב הגירסאות והראשונים הנ"ל.
 
נערך לאחרונה:
חלק עליון תַחתִית