דומיא דמנורה מוזכר לראשונה בלבוש שלא היה ראשון.
אני לא חולק חלילה על הלבוש, אבל ברור שמעלת צליל נהורא עדיף ממעלת דומיא דמנורה
המקור כבר בראשונים
בקונטרס סוד הדלקת נרות חנוכה המיוחס לר' יצחק סגי נהור בנו של הראב"ד (נדפס בספר הזכרון פחד יצחק בהוצאת מכון ירושלים עמוד תלו) כתב וז"ל [התנאי] הג' שהוא באיזה שמן ראוי להדליק.
דע, כי אעפ"י שאמרו רז"ל כל שמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה, עכ"ז רצוי לחזר אחר שמן זית זך, שבשמן זית נעשה הנס. והיותר זך הרי משובח, והשמן זית אעפ"י שלא יהיה זך כ"כ יותר טוב משאר שמנים, עכ"ל. ובסוף הקונטרס כתוב אלו הן דברי אליהו ז"ל שמסר לר' יצחק סגי נהור וכו'.
והנה טעם זה "דבו נעשב הנס" הוזכר גם במקצת מהראשונים. עיין
אורחות חיים (חלק א הלכות חנוכה אות ז) וז"ל והמצוה המובחרת להדליק בשמן זית
לפי שבו היה הנס, והמדליק בנרות של שעוה צריך לעשותן ארוכות, עכ"ל. וכן
במאירי שבת (כא.) כ' וז"ל ממה שכתבנו למדת שנרות של שעוה מותרות לנר חנוכה, ומ"מ
נויי מצוה הוא לעשות בשמן אחר שהנס היה בשמן, והוא שאמרו למטה כל השמנים יפים לנר ושמן זית מן המובחר. ואף על פי שקצת מפרשים פירשוה לענין שבת בתוספות פירשוה לענין חנוכה ומטעם שכתבנו.
ועל מה שכתב ר' יצחק סגי נהור הנ"ל ששמן זית שאינו זך עדיף על שמן אחר.יש לתמוה מאוד כי בסוגיא דחנוכה שבת (כג:) אמר רבי יהושע בן לוי כל השמנים כולן יפין לנר, ושמן זית מן המובחר. אמר אביי מריש הוה מהדר מר (דהיינו רבה) אמשחא דשומשמי, אמר: האי משך נהורי טפי (שאין השמן כלה מהר, רש"י). כיון דשמע לה להא דרבי יהושע בן לוי מהדר אמשחא דזיתא, אמר האי צליל נהוריה טפי, עכ"ל. הרי שלא נזכר טעם דדומיא דשמן זית דהמקדש שבו נעשה הנס. וגם מוכח שאינו מעלה כלל שאם היה בו מעלה למה לא הידר רבה מתחילה להדליק בו מהטעם הנ"ל. וגם כשחזר בו להדליק בשמן זית הוא רק מחמת דצליל נהוריה טפי. ועל המאירי וארחות חיים לא קשה כי הם רק באו לשלול נר שעוה שאינו שמן. ולעולם יסברו ששמן קנולה זך עדיף על שמן זית שאנו זך כ"כ (אם אכן כך המציאות)
ויש לדחות אליבא דר' יצחק סגי נהור שהוא יבאר דברי הגמ' על נר שבת ולא על נר חנוכה. אבל בתוס' (ד"ה מריש) כתבו שמדובר בנר חנוכה. וכ"כ בהגהות מימוניות (חנוכה פ"ד סק"ה) וברוקח ובמאירי.
ובספר הערות הגרי"ש אלישיב (שבת כג. אות ט) כתב וז"ל בראשונים, כל בו סי' מד ועוד מבואר שמעלה יש להדליק בשמן זית משום דהוה דומיא דמנורת המקדש שבו היה הנס. וצריך לומר שבהוה אמינא שנקטה הגמ' שעדיף שמן שומשמין היינו משום שסברה שמעלת משך נהוריה עדיף על ההידור של דומיא דמנורה. ולמסקנא שצליל נהוריה עדיף, אין לומר ששני ההידורים יחד, כלומר 'דומיא דמקדש' בצירוף 'צליל טפי' עדיפים על 'משך נהוריה', כי אם כן היה לה לגמ' להזכיר את ההידור של דומיא דמנורה.
אלא ודאי שהגמ' סברה שזה שהשמן צליל, עדיף גם מההידור של דומיא דמנורה. וזה דלא כסברת ה'אחיעזר' שכתב שאין מדליקים נר חנוכה בחשמל, משום מעלת שמן זית שהוא דומיא דמנורת המקדש. ולפי האמור כיון שחשמל צליל טפי מנרות, אפי' של שמן זית, אין להתחשב במה שאינו דומיא דמנורת המקדש, עכ"ל.
בל נשכח שיש ראשונים שסוברים שאפשר לכתחילה להדליק גם בנר שעוה (כמו מהרי"ל שהובא בדרכי משה) וכלל לא סוברים טעם זה של דומיא דמנורה.
ועכ"פ שמן זית למאור שהוא זך יותר משמן זית למאכל (וכן הוא ברוב ככל המקרים כפי שנוכחתי לראות, שנמשך הרבה יותר טוב אחר הפתילה ואורו יפה יותר משמן זית לאכילה העבה)
בוודאי הוא הידור יותר לא מבעיא לרוב הראשונים הנ"ל. אלא אפילו לפי מש"כ ר' יצחק סגי נהור ז"ל ששמן זית שאינו זך כ"כ עדיף על שאר שמנים, י"ל שזהוא דוקא ביחס לשאר שמנים ולא ביחס לשמן זית כנגד שמן זית, דסוף סוף שניהם שמן זית ובוודאי הצלול עדיף, ודו"ק.
וכן דעת הגריש"א וכנ"ל מפורש בדבריו