עולם הכוללים 2022

פרי הארץ

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
השפל באמת אמר:
הערשלה אמר:
לסיכום, מצוות הכולל היא מצווה כ"כ חשובה שהיא דוחה את רצונו של ה' שכל עבודת ה' תהיה בשמחה, כש"כ "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לב מרוב כל".


הזוי.....
לא. היא לא דוחה.
אך כמו שלא תתיר למי שהשינה היא מקור חיותו לאחר זמן קרי"ש כך לא נתיר למי שמבחינה ממונית ושכלית יכול ללמוד ורק ש'לא בא לו' עכשיו ללמוד.
ושלא יפיל את זה על מצוות שמחה.
אדרבה, הנסיון שלו משמיים הוא להתחזק בשמחה.
הבנתי, איחור קרי"ש = יציאה מהכולל!!!!!!!!!!!

חברה תתעוררו!!!!!!!!!!

נו נו.
מה בין מצוות ת"ת למצוות קרי"ש?
הרה"ק מקוברין אמר כי מי שלא מרגיש שכל רגע של ביטול תורה חמור יותר מאיסור אש"א לא דרך על מפתן החסידות והיהדות.
 

הערשלה

משתמש ותיק
חימקו אמר:
הערשלה אמר:
ששמואל אמר:
עדיף לאדם להיות בכולל ממורמר ומתוסכל ולא לצאת לעבוד!!!!!!!!
לסיכום, מצוות הכולל היא מצווה כ"כ חשובה שהיא דוחה את רצונו של ה' שכל עבודת ה' תהיה בשמחה, כש"כ "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לב מרוב כל".


הזוי.....

אם הבחירה היא לשמור תורה ומצוות, אבל להיות ממורמר ומתוסכל, או להיות דתי לייט שמח ומאושר, מה עדיף?
נראה לי שלזה התכוין רבי @ששמואל


מי ששומר תורה ומצוות לא יהיה ממורמר ומתוסכל ואם הוא כן, אז הוא בבעיה!!

אבל הבנתי שהנושא להישאר בכולל, לא שמירת התורה והמצוות...

האם לצאת מהכולל זה אומר אי שמירת התורה והמצוות?!
 
 

מסתפינא

משתמש ותיק
השפל באמת אמר:
הערשלה אמר:
השפל באמת אמר:
לא. היא לא דוחה.
אך כמו שלא תתיר למי שהשינה היא מקור חיותו לאחר זמן קרי"ש כך לא נתיר למי שמבחינה ממונית ושכלית יכול ללמוד ורק ש'לא בא לו' עכשיו ללמוד.
ושלא יפיל את זה על מצוות שמחה.
אדרבה, הנסיון שלו משמיים הוא להתחזק בשמחה.
הבנתי, איחור קרי"ש = יציאה מהכולל!!!!!!!!!!!

חברה תתעוררו!!!!!!!!!!

נו נו.
מה בין מצוות ת"ת למצוות קרי"ש?
הרה"ק מקוברין אמר כי מי שלא מרגיש שכל רגע של ביטול תורה חמור יותר מאיסור אש"א לא דרך על מפתן החסידות והיהדות.
ומה אתה עושה עכשיו? לומד?
 

הערשלה

משתמש ותיק
השפל באמת אמר:
הערשלה אמר:
השפל באמת אמר:
לא. היא לא דוחה.
אך כמו שלא תתיר למי שהשינה היא מקור חיותו לאחר זמן קרי"ש כך לא נתיר למי שמבחינה ממונית ושכלית יכול ללמוד ורק ש'לא בא לו' עכשיו ללמוד.
ושלא יפיל את זה על מצוות שמחה.
אדרבה, הנסיון שלו משמיים הוא להתחזק בשמחה.
הבנתי, איחור קרי"ש = יציאה מהכולל!!!!!!!!!!!

חברה תתעוררו!!!!!!!!!!

נו נו.
מה בין מצוות ת"ת למצוות קרי"ש?
הרה"ק מקוברין אמר כי מי שלא מרגיש שכל רגע של ביטול תורה חמור יותר מאיסור אש"א לא דרך על מפתן החסידות והיהדות.


תיקון.
יציאה מהכולל = ביטול מצוות ת"ת.

מעניין מאיפה לקחת את המצווה של הכולל?
 
 

הערשלה

משתמש ותיק
מסתפינא אמר:
השפל באמת אמר:
הערשלה אמר:
הבנתי, איחור קרי"ש = יציאה מהכולל!!!!!!!!!!!

חברה תתעוררו!!!!!!!!!!

נו נו.
מה בין מצוות ת"ת למצוות קרי"ש?
הרה"ק מקוברין אמר כי מי שלא מרגיש שכל רגע של ביטול תורה חמור יותר מאיסור אש"א לא דרך על מפתן החסידות והיהדות.
ומה אתה עושה עכשיו? לומד?

ואתה?
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
מסתפינא אמר:
השפל באמת אמר:
הערשלה אמר:
הבנתי, איחור קרי"ש = יציאה מהכולל!!!!!!!!!!!

חברה תתעוררו!!!!!!!!!!

נו נו.
מה בין מצוות ת"ת למצוות קרי"ש?
הרה"ק מקוברין אמר כי מי שלא מרגיש שכל רגע של ביטול תורה חמור יותר מאיסור אש"א לא דרך על מפתן החסידות והיהדות.
ומה אתה עושה עכשיו? לומד?





אוכל ארוחת ערב.
תודה על ההתעניינות.
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
השפל באמת אמר:
הערשלה אמר:
הבנתי, איחור קרי"ש = יציאה מהכולל!!!!!!!!!!!

חברה תתעוררו!!!!!!!!!!

נו נו.
מה בין מצוות ת"ת למצוות קרי"ש?
הרה"ק מקוברין אמר כי מי שלא מרגיש שכל רגע של ביטול תורה חמור יותר מאיסור אש"א לא דרך על מפתן החסידות והיהדות.


תיקון.
יציאה מהכולל = ביטול מצוות ת"ת.

מעניין מאיפה לקחת את המצווה של הכולל?
למעלה ההיקש היה כולל=ללמוד 
לא כולל=לא ללמוד.
ועל זה דברתי.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
האם לצאת מהכולל זה אומר אי שמירת התורה והמצוות?!
יש החוששים שיציאה מהכולל (בזמנינו) - גורמת להתדרדרות רוחנית.
 

הערשלה

משתמש ותיק
חימקו אמר:
הערשלה אמר:
האם לצאת מהכולל זה אומר אי שמירת התורה והמצוות?!
יש החוששים שיציאה מהכולל (בזמנינו) - גורמת להתדרדרות רוחנית.
יש החוששים שהמירמור והתסכול לנשאר בכולל בעל כורחו חמור וגורם להתדרדרות רוחנית פי כמה יותר.
 

הערשלה

משתמש ותיק
השפל באמת אמר:
הערשלה אמר:
השפל באמת אמר:
נו נו.
מה בין מצוות ת"ת למצוות קרי"ש?
הרה"ק מקוברין אמר כי מי שלא מרגיש שכל רגע של ביטול תורה חמור יותר מאיסור אש"א לא דרך על מפתן החסידות והיהדות.


תיקון.
יציאה מהכולל = ביטול מצוות ת"ת.

מעניין מאיפה לקחת את המצווה של הכולל?
למעלה ההיקש היה כולל=ללמוד 
לא כולל=לא ללמוד.
ועל זה דברתי.
זאת משוואה של טעות.
 

חימקו

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
חימקו אמר:
הערשלה אמר:
האם לצאת מהכולל זה אומר אי שמירת התורה והמצוות?!
יש החוששים שיציאה מהכולל (בזמנינו) - גורמת להתדרדרות רוחנית.
יש החוששים שהמירמור והתסכול לנשאר בכולל בעל כורחו חמור וגורם להתדרדרות רוחנית פי כמה יותר.
מסכים, צריך לשקול הדברים כל אחד לגופו.
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
חימקו אמר:
הערשלה אמר:
האם לצאת מהכולל זה אומר אי שמירת התורה והמצוות?!
יש החוששים שיציאה מהכולל (בזמנינו) - גורמת להתדרדרות רוחנית.
יש החוששים שהמירמור והתסכול לנשאר בכולל בעל כורחו חמור וגורם להתדרדרות רוחנית פי כמה יותר.


זה מזכיר לי את הסיפור הידוע ששאלו א' מגדולי ישראל מה עדיף, לשבת במערב ולחשוב שמגיע לי 'מזרח' או לשבת במזרח ולחשוב שמגיע לי 'מערב'.
וענה שעדיף לשבת במערב. והעקרון מובן.
וכאן ג"כ עדיף ללמוד מתוך חשש אך עם תקווה ש'תורה מגנא ומצלא' מאשר לא ללמוד ולקוות להבל ולריק.
 
 

משתדל לעשות רצון ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרבמדיקר אמר:
נושא מעניין וחשוב אבל אני היחיד שקצת צורם לו שהנושא הוא השנה למניין מותו של אותו רשע
הערה יפה,

בכל מקרה השנים הלועזיות מסמלות חומר והעבריות רוח.

כאן הדגש שיש שקצת  צרכים חומר...
 
 

הערשלה

משתמש ותיק
השפל באמת אמר:
הערשלה אמר:
חימקו אמר:
יש החוששים שיציאה מהכולל (בזמנינו) - גורמת להתדרדרות רוחנית.
יש החוששים שהמירמור והתסכול לנשאר בכולל בעל כורחו חמור וגורם להתדרדרות רוחנית פי כמה יותר.


זה מזכיר לי את הסיפור הידוע ששאלו א' מגדולי ישראל מה עדיף, לשבת במערב ולחשוב שמגיע לי 'מזרח' או לשבת במזרח ולחשוב שמגיע לי 'מערב'.
וענה שעדיף לשבת במערב. והעקרון מובן.
וכאן ג"כ עדיף ללמוד מתוך חשש אך עם תקווה ש'תורה מגנא ומצלא' מאשר לא ללמוד ולקוות להבל ולריק.
שוב המשוואה של כולל = לימוד תורה, יציאה מהכולל = אי לימוד תורה.

הזוי...

אולי מה שנאמר "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לב מרוב כל", נאמר על מי שלומד בכולל ומתוסכל מכך...
 

יהודיפשוט1

משתמש ותיק
אברכים השקועים בעולמה של תורה בכולל, מן הסתם לא גולשים באינטרנט ולא מגיעים לכאן,
ואם כן לא נוכל לשמוע את שני הצדדים,
וכל אחד מבין , שכאשר שומעים באמת רק צד אחד, לא ניתן להבין עד הסוף את כל צדדי העניין.
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
נשמה ענייה אמר:
בציבור החסידי לפחות איפה שאני נמצא, המצב שונה.
יש הרבה אברכים שיוצאים להתפרנס, ונשארים יראים ושלמים חסידישע יונגלייט לתפארת. גם בגלל שזה כמעט לכתחילה לצאת לעבוד, וגם בגלל המבנה הקהילתי של שטיבל וכד'  צריך למצוא את הדרך שהדבר יתאפשר גם בציבור הליטאי.
האם השאיפה הטבעית היא ללמוד, ורק מי שלא מסוגל יוצא להתפרנס ונשאר ירא ושלם?
או שההבנה שאחר כמה שנים יוצאים להתפרנס ורק יחיד סגולה נשאר ללמוד?
האם אותו יחיד סגלה שנשאר ללמוד, ומותר על חיי העוה"ז, האם הוא מקבל את הכבוד הראוי לו?
האם ילד שגדל בקהילה מקוה שהוא יזכה שיהיה לו כח ללון באהלה של תורה?
האם בחורה שמתחתנת מעדיפה פת במלח ומים במשורה העיקר שבעלה ישב באהלה של תורה?
אם התשובה לכל 4 השאלות היא כן, אז אכן המצב טוב.


בדבריך מובלעת הנחה שאם עבודה נתפסת כ'לכתחילה' במוסכמה החברתית, הרי שזה גורם לויתור מסויים על האידיאלים שהזכרת. 
מבלי להתייחס כלל לקהילות החסידים (השונות זו מזו בענין זה), נראה שההנחה הזו צודקת ביסודה, ולדעתי היא מוכרחת בטבע העולם. זאת משום שכל אידיאל באשר הוא שואב את עיקר כוחו מהאוירה החברתית, וככל שהוא נתפס בחברה כיותר בסיסי כך הדחף אליו יהיה חזק יותר. אלא שעיקר הנידון כאן הוא האם התפיסה הזו נכונה ביסודה, והאם היא שווה את המחיר שמשלמים עבורה.

ואמחיש את דבריי מעניני העולם הזה: בכל מקום בעולם אדם עשיר נחשב למכובד ובעל מעמד, אבל יש הבדל גדול בין מקום בו התפיסה הרווחת היא שלהיות עשיר זה משהו מיוחד ומכובד אבל לא הכרחי, לבין מקום בו התפיסה הרווחת היא שמי שאין לו הרבה כסף 'לא שווה'. במקום השני יהיה הרבה יותר לחץ להתעשר, ומטבע הדברים גם יהיו בו יותר עשירים. מאידך, תושבי המקום השני ישלמו על כך מחיר של חיים תחת לחץ חברתי חזק, יהיו הרבה שמרוב לחץ להתעשר ימצאו את עצמם בחובות גדולים, ויהיו רבים שינסו למקד את כישוריהם ומאמציהם בתחומים בהם אינם מוכשרים, וכתוצאה מכך יעבירו את חייהם בתחושת חוסר מיצוי וכשלון.

והנמשל: בקהילה בה ההתייחסות לאידיאל 'תורה בלבד' הוא כאידיאל מיוחד ונעלה אך לא הכרחי, יהיה פחות לחץ חברתי על כולם ליישם את האידיאל הזה, ומטבע הדברים באמת יהיו פחות שיגשימו אותו, מאשר בקהילה בה שוררת תפיסה שמדובר בערך בסיסי המוטל על כל יהודי (למעט אם הוא בגדר 'אנוס'), ובה יהיה ניתן למצוא ריבוי גדול יותר של תלמידי חכמים מגשימי האידיאל. מצד שני, בני הקהילה השניה ישלמו מחיר של חיים תחת לחץ חברתי, ורבים ממנה יעבירו את ימיהם בחוסר מיצוי של יכולותיהם ובתחושת כשלון ואשמה. (יש נושא נוסף של פרנסה, והוא ראוי לדיון בפנ"ע).

הויכוח כאן בשורשו הוא איזה מחיר עדיף לשלם: הגשמה פחותה של האידיאל, או דרך חיים שאינה מתאימה לחלק נכבד מהציבור.


אם אנחנו מתייחסים לתורה כמצוה ככל המצוות שאינו שונה מזמן קריא"ש 
הרי מחובתינו ליחס את הערך העליון לזה כיון שאנחנו מצווים עליה (אא"כ ההבנה היא שביטולה זו היא קיומה) 
אמנם השאלה המרכזית היא 
האם יש מקום לאדם להגשמה עצמית לממש את היכולות שלו כאדם דתי?
דהיינו האם התורה דורשת מהאדם להשקיע כל כוחותיו רק בלימוד התורה ובחובות הלבבות (כמובן אם הוא מסודר מבחינה כלכלית) או שאפשרי לאדם לממש את יכולותיו ותכונותיו בהתאם למציאותו אלא שהדבר יתבצע בדרך התורה והמצוות?


 
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
יהודיפשוט1 אמר:
אברכים השקועים בעולמה של תורה בכולל, מן הסתם לא גולשים באינטרנט ולא מגיעים לכאן,
ואם כן לא נוכל לשמוע את שני הצדדים,
וכל אחד מבין , שכאשר שומעים באמת רק צד אחד, לא ניתן להבין עד הסוף את כל צדדי העניינים
נמצאים כאן אברכים מסילתה ומשמנה של עולם הכוללים 
כנראה למעיין
 

פלוגתאי

משתמש רגיל
צורם מאד

לאט לאט מתחלחל בתוך הציבור שלנו כל ההשקפות הפסולות (הכפרניות) של עיתון משפחה ודומיו.

וכי יעלה על הדעת שמי שחלילה אינו מרגיש טעם בתפילה לא צריך להתפלל????

הרי התורה היא כזאת מתוקה מדבש ונופת צופים.

מי שלא מתוק לו הוא פשוט לא פתח נכון את העטיפה של המציצה. הוא לא לומד בצורה הנכונה

נכון יש הרבה ראשי כוללים שלא מספיק נותנים את כל הכח שלהם לתת "טעם - וגישמאק" בלימוד, וחבל מאד
הלוואי והיו נפתחים כאלה כוללים, הראש כולל עסוק שיהיו לו רק מצויינים.

אבל מכאן ועד להוציא אברך לשוק העבודה, ה' ישמרנו.
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
ששמואל אמר:
כיום רוב העוסקים בתחום טוענים כי עדיף לאדם להיות בכולל ממורמר ומתוסכל ולא לצאת לעבוד מכיון שהיום אין כמעט אמצע, אין כמעט אנשים שעזבו את הכולל ונשארו ללמוד 5 שעות ביום ברציפות (בדור הקודם התופעה הייתה נפוצה מאוד).
היום, בגלל הניסיונות, בגלל הסמארטפון, בגלל הגישה של רוב החרדים העובדים שמסתכל בזלזול על האברכים, כמעט לא שייל לצאת מהכולל ולהישאר עם אותם רמת חומרות והנהגות כמו בכולל.
מי אמר שזה בגלל הסמארטפון אולי זה בגלל שכיון שלא נתנו אופציה כזו ולא העמידו קו ברור של שילוב עבודה עם לימוד ממילא כל מי שעושה את זה עושה את זה בצורה לא מכוונת ונופל, צריך לראות מה המצב באמריקה, (איני יודע מה הולך שם אבל כמדומני שזה שונה).
כי הם מתבססים על נתוני היום - שמי שיוצא בפועל הם האלו שפחות מתייחסים למסגרות ולחברה הפנים-חרדית.
היות והאלו שכן מושפעים מהנ"ל, נשארים על כורחם בכולל למרות אי החיבור.
לילה כיום יאיר אמר:
תמיד לא הבנתי מדוע מלמד בחיידר חשוב פחות מר"מ בישיבה קטנה, הלא שניהם לומדים פחות מהרמה של אברכים.
צריך לדעת שלהיות מלמד בחיידר זה מלאכת קודש שאין שני לה, כל פרגון וכל רוממות של ילדים זה עולמות!!! גם בישיבה קטנה זה כך. וחבל שהאלו שהולכים להיות מלמדים בחיידר זה כאלה שצריכים פרנסה, ולא כאלה שבאים לעשות נפשות לקב"ה.
נכון.
הרי הרבה יותר קל לך להתווכח עם יסוד ששמעת מהר"מ, מאשר סיפור מהגננת, למה?
כי זה נכנס לך למקום הרבה יותר עמוק בנפש, מקום נקי של ילד יהודי טהור, של 'א-לוקים ברא את האדם ישר'.
פינחס רוזנצוויג אמר:
נשמה ענייה אמר:
בציבור החסידי לפחות איפה שאני נמצא, המצב שונה.
יש הרבה אברכים שיוצאים להתפרנס, ונשארים יראים ושלמים חסידישע יונגלייט לתפארת. גם בגלל שזה כמעט לכתחילה לצאת לעבוד, וגם בגלל המבנה הקהילתי של שטיבל וכד'  צריך למצוא את הדרך שהדבר יתאפשר גם בציבור הליטאי.
האם השאיפה הטבעית היא ללמוד, ורק מי שלא מסוגל יוצא להתפרנס ונשאר ירא ושלם?
או שההבנה שאחר כמה שנים יוצאים להתפרנס ורק יחיד סגולה נשאר ללמוד?
האם אותו יחיד סגלה שנשאר ללמוד, ומותר על חיי העוה"ז, האם הוא מקבל את הכבוד הראוי לו?
האם ילד שגדל בקהילה מקוה שהוא יזכה שיהיה לו כח ללון באהלה של תורה?
האם בחורה שמתחתנת מעדיפה פת במלח ומים במשורה העיקר שבעלה ישב באהלה של תורה?
אם התשובה לכל 4 השאלות היא כן, אז אכן המצב טוב.
על שאלה א' לא שייך לענות כן ולא, כי היא לשני הצדדים.
על שאלה ד' יש הרבה קהילות שהבחורה מעדיפה מישהו שיעבוד את השי"ת באמת, ופחות על ילמד כל היום.
ואף אם השקפתך שונה - אין זה הופך את המצב ללא טוב.
השפל באמת אמר:
הערשלה אמר:
חימקו אמר:
יש החוששים שיציאה מהכולל (בזמנינו) - גורמת להתדרדרות רוחנית.
יש החוששים שהמירמור והתסכול לנשאר בכולל בעל כורחו חמור וגורם להתדרדרות רוחנית פי כמה יותר.
זה מזכיר לי את הסיפור הידוע ששאלו א' מגדולי ישראל מה עדיף, לשבת במערב ולחשוב שמגיע לי 'מזרח' או לשבת במזרח ולחשוב שמגיע לי 'מערב'.
וענה שעדיף לשבת במערב. והעקרון מובן.
וכאן ג"כ עדיף ללמוד מתוך חשש אך עם תקווה ש'תורה מגנא ומצלא' מאשר לא ללמוד ולקוות להבל ולריק.
דווקא יש בעולם החסידות שמקובל אצלם להיפך [לפחות מבחינת המשל]:
מקובל בשם הרבי מלובלין שמוטב חוטא שיודע שחוטא, מצדיק שיודע שצדיק.
הר"ר זושא אמר שמוטב שאדם הראשון יאכל מעץ הדעת -וידע כי חוטא הוא, מאשר לא יאכל - ויחושב צדיק אני. [אם כי יש בזה גירסא שונה] 
יהודיפשוט1 אמר:
אברכים השקועים בעולמה של תורה בכולל, מן הסתם לא גולשים באינטרנט ולא מגיעים לכאן,
ואם כן לא נוכל לשמוע את שני הצדדים,
וכל אחד מבין , שכאשר שומעים באמת רק צד אחד, לא ניתן להבין עד הסוף את כל צדדי העניין.


נכון בהחלט, וזה נוגע לעוד המון דיונים מעמיקים בפורום, שבהיות ומפספסים את הקהל יעד האידיאולוגי אמיתי, הם חוטאים לאמת במסקנות עקב חוסר ייצוג.
[כמשל: ויכוחי חו"מ [בעיקר בדברים שבין איש לאשתו] אשר בעוד בקהל הליטאי הניקים הם יותר מזוהים עם משנתם, הרי שבצד החסידי רוב הציבור השמרני יותר לא נמצא כאן, והנמצאים באמת פחות מזוהים/מאמינים בדרך]
 
 

אדיר במרום

משתמש ותיק
השפל באמת אמר:
הרה"ק מקוברין אמר כי מי שלא מרגיש שכל רגע של ביטול תורה חמור יותר מאיסור אש"א לא דרך על מפתן החסידות והיהדות.
הוא התכוין כפשוטו?
(אני לא יודע מה עדיף לומר שהבנתי ואז יש לי עשרות איסורים למורים בדרגה של אש"א או לומר שלא הבנתי ואז אני משים עצמי כמי שלא דרך על מפתן החסידות והיהדות)
 

אדיר במרום

משתמש ותיק
פלוגתאי אמר:
הרי התורה היא כזאת מתוקה מדבש ונופת צופים.

מי שלא מתוק לו הוא פשוט לא פתח נכון את העטיפה של המציצה. הוא לא לומד בצורה הנכונה
צודק שיש דרכים לכל אחד להגיע למתיקות בלימוד.
אבל מאידך גיסא זה לא סתירה לכך שלא כל אחד יכול לשבת יום שלם בכולל ללמוד.
אני לא יודע למה אתה קורא השקפות של משפחה אני לפחות לא קורא משפחה אלא רואה זאת בתור אברך
 

אדיר במרום

משתמש ותיק
ה' הוא האלוקים אמר:
נכון.
הרי הרבה יותר קל לך להתווכח עם יסוד ששמעת מהר"מ, מאשר סיפור מהגננת, למה?
כי זה נכנס לך למקום הרבה יותר עמוק בנפש, מקום נקי של ילד יהודי טהור, של 'א-לוקים ברא את האדם ישר'.
(אמת ויציב אך יש גם טעם נוסף שאצל הגננת אתה בגיל חמש ואצל הר"מ אתה בבגיל חמש עשרה..)
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
אדיר במרום אמר:
ה' הוא האלוקים אמר:
נכון.
הרי הרבה יותר קל לך להתווכח עם יסוד ששמעת מהר"מ, מאשר סיפור מהגננת, למה?
כי זה נכנס לך למקום הרבה יותר עמוק בנפש, מקום נקי של ילד יהודי טהור, של 'א-לוקים ברא את האדם ישר'.
(אמת ויציב אך יש גם טעם נוסף שאצל הגננת אתה בגיל חמש ואצל הר"מ אתה בבגיל חמש עשרה..)
אני מדבר שכעת עתה בגיל 40, ועדיין יותר קל לך לשנות מוסכמות מגיל 18, מאשר מוסכמה מגיל 4.
 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
פלוגתאי אמר:
צורם מאד

לאט לאט מתחלחל בתוך הציבור שלנו כל ההשקפות הפסולות (הכפרניות) של עיתון משפחה ודומיו.

וכי יעלה על הדעת שמי שחלילה אינו מרגיש טעם בתפילה לא צריך להתפלל????
הוא צריך להתפלל, אבל רק את הבסיס שכל יהודי מחוייב בו. אם הוא יתפלל יותר מזה בלי שום טעם וחיבור, הוא פשוט מבזבז את זמנו לריק.  

ואגב, יתכן יהודי שירגיש טעם בתפילה רק אם הוא מתפלל שעתיים ביום, אבל אם הוא יתפלל 5 שעות הוא כבר יאבד את הטעם, כי זה מדי הרבה עבורו.
 
 

ונכתב בספר

משתמש ותיק
חימקו אמר:
ששמואל אמר:
חימקו אמר:
הרצון לעסוק בדברים אחרים נובע (להבנתי) מרצון לדמות לתרבות המערב של עשיית קרירה, התקדמות, כבוד, וכו..
אם אברך יבין את גודל מעלתו ואת מזלו הטוב, יבין שהדבר הטוב ביותר זה לקום בבוקר וללכת ללמוד ולעסוק בתורת נצח.
צר לי לאכזב אותך.
לא כולם מסוגלים, גם לא אחרי ההבנה בגודל מזלו הטוב לעסוק בתורת נצח, לשבת וללמוד יום שלם.
בנקודה הזאת אני מסכים לגמרי עם פות"ש, למרות שהעזתי להביע דעה שונה במישור המעשי.
דיברתי על אלה שמסוגלים, אך קשה להם לותר על עיסוק מהנה ומתגמל, הכרה בהם, סיפוק ביצירה וכו.. בקיצור - עבודה וקרירה.




גם למג''ש וראש כולל או ראש ישיבה קשה לוותר על סיפוק וקריירה. נקודה. 
תכלס אתה 'מאשים' את מי שלא יכול ללמוד כל היום?
 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
יהודיפשוט1 אמר:
אברכים השקועים בעולמה של תורה בכולל, מן הסתם לא גולשים באינטרנט ולא מגיעים לכאן,
ואם כן לא נוכל לשמוע את שני הצדדים,
וכל אחד מבין , שכאשר שומעים באמת רק צד אחד, לא ניתן להבין עד הסוף את כל צדדי העניין.
לא הבנתי את ההגיון בדבריך. הרי הטיעון כאן הוא דווקא בנוגע לאלו שפחות שקועים בעולמה של תורה! 
 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
עמיקא וטמירא אמר:
אם אנחנו מתייחסים לתורה כמצוה ככל המצוות שאינו שונה מזמן קריא"ש 
הרי מחובתינו ליחס את הערך העליון לזה כיון שאנחנו מצווים עליה (אא"כ ההבנה היא שביטולה זו היא קיומה) 
אמנם השאלה המרכזית היא 
האם יש מקום לאדם להגשמה עצמית לממש את היכולות שלו כאדם דתי?
דהיינו האם התורה דורשת מהאדם להשקיע כל כוחותיו רק בלימוד התורה ובחובות הלבבות (כמובן אם הוא מסודר מבחינה כלכלית) או שאפשרי לאדם לממש את יכולותיו ותכונותיו בהתאם למציאותו אלא שהדבר יתבצע בדרך התורה והמצוות?
לא הבנתי כוונתך. אם ת"ת הוא כמו קריאת שמע צריך לייחס לה ערך עליון יותר משאר המצוות? זה נשמע לי כמו אוקסימורון.
 
 

ונכתב בספר

משתמש ותיק
נטען כאן שיציאה מהכולל זה ביטול מצוות ת''ת. שמישהו יביא מקור לכך.
אברך שלומד בכולל והוא נצרך - הוא למעשה צריך להתפרנס, ומה שמצא דרך ללמוד ולקבל בעבור זה, לא אומר שאם הוא מחליט לעבוד ולדאוג לפרנסתו הוא מבטל תורה, הוא בסך הכל מפרנס את משפחתו וממלא את הזמן במה שהוא צריך למלאות.
אם הוא מסודר כלכית לגמרי, יש לדון על כך אם הוא מבטל מצוות ת''ת כשמוצא לעצמו עיסוק אחר [כגון חסד או כל דבר חיובי].
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
עמיקא וטמירא אמר:
אם אנחנו מתייחסים לתורה כמצוה ככל המצוות שאינו שונה מזמן קריא"ש 
הרי מחובתינו ליחס את הערך העליון לזה כיון שאנחנו מצווים עליה (אא"כ ההבנה היא שביטולה זו היא קיומה) 
אמנם השאלה המרכזית היא 
האם יש מקום לאדם להגשמה עצמית לממש את היכולות שלו כאדם דתי?
דהיינו האם התורה דורשת מהאדם להשקיע כל כוחותיו רק בלימוד התורה ובחובות הלבבות (כמובן אם הוא מסודר מבחינה כלכלית) או שאפשרי לאדם לממש את יכולותיו ותכונותיו בהתאם למציאותו אלא שהדבר יתבצע בדרך התורה והמצוות?
לא הבנתי כוונתך. אם ת"ת הוא כמו קריאת שמע צריך לייחס לה ערך עליון יותר משאר המצוות? זה נשמע לי כמו אוקסימורון.
לא יותר אבל באותה חשיבות 
ולכן אדם שיש לו את היכולת מבחינה כלכלית לכך הוא מחויב לזה לא פחות מקריא"ש 
ולכן השאלה העולה היא אם יש מקום להגשמה עצמית במקרה כזה או שבדת אין מקום להגשמה עצמית אלא לעשות מה שאנחנו מצווים
וכפי שהארכתי בהודעה בהמשך
 
 

חימקו

משתמש ותיק
ונכתב בספר אמר:
תכלס אתה 'מאשים' את מי שלא יכול ללמוד כל היום?
ממש לא, אני מנסה להסביר כמה נתמזל מזלו וינסה לחשוב על הדברים מזוית שונה ואולי יועיל לו.
 
חלק עליון תַחתִית