עולם הכוללים 2022

אברכצ'יק

משתמש ותיק
עולם הכוללים היום הוא עולם ענק,
יש 'ים' של אפשרויות חיבור לכל מי שרוצה ובכל סגנון,
וגם מחוץ לכולל ובמסגרת תורנית כזו או אחרת יש מגוון עצום,
וההסתכלות החברתית והסביבתית קיימת בעיקר בראש ובלב של החוששים לעשות צעד כזה או אחר
- הציבור היום הרבה יותר מקבל ומכיל את המגוון הנ"ל מבעבר.
 
לדעתי, מן הראוי שחמש שנים אחרי החתונה ישב בכולל וילמד, או ינסה ללמוד,
ואז, אם אינו רואה ברכה בלימודו, יפנה על ימין או על שמאל.
לא מקבלים החלטות תחת לחץ.

הכוללים מיועדים ל'בינוניים' כי טובים ילמדו בלי זה, ובעייתים לא לומדים גם עם זה.
וכך הוא כל הציבוריות בעולם, טוב לבינונים ורע לטובים ולרעים.

עוד בעיה בכוללים של ימינו, הכסף של ראשי הכולל מוגל, אין כסף לכולם אז כל אחד מקבל קצת.
אם היו לומדים בכולל רק מי שמתאים, היה מתחלק הכסף בין פחות אנשים והיו הלומדים המובהקים נשכרים.

וזה עוד לפני הדיון על ראשי הכוללים, שיש בהם שיורשים גהנום.
 

במחשכים הושבני

משתמש רגיל
הנחת היסוד שיש מי שאינו מוצא את עצמו נהנה מלימוד התורה, טעות ביסודה.
כל יהודי באשר יש לו נשמה יהודית אמור להנות ולהשתעשע מדברי התורה.
הבעיה היא בעיקר מי שלא מצא את דרכו בצורת הלימוד שמספקת אותו, שזו בעיה שבאמת נובעת מסטיגמות כמו שנתבאר באשכול. (ובאמת מרן הגרי"ג מרבה לדבר עליה "כפי טבעו")
עוד בעיה שקיימת מי שלא ניסה בצורה אמתית, וכידוע המשל המפורסם מהח"ח על שתיית הוודקה.
הניסיונות לפתור את הבעיה בצורה של יציאה לעובדה הם טעות, גם בדורות עבר שהיו עובדים חלק מהיום זה היה למטרות פרנסה נטו ולא 'הגשמה עצמית'... הם היו ששים ושמחים לותר על עבודתם למען לימוד התוה"ק.
(לא שמעתי על אף אחד שהרגיש שלא מיצה את עצמו בעבודה וחזר ללמוד...)
 

נשמה ענייה

משתמש רגיל
בציבור החסידי לפחות איפה שאני נמצא, המצב שונה.
יש הרבה אברכים שיוצאים להתפרנס, ונשארים יראים ושלמים חסידישע יונגלייט לתפארת. גם בגלל שזה כמעט לכתחילה לצאת לעבוד, וגם בגלל המבנה הקהילתי של שטיבל וכד'  צריך למצוא את הדרך שהדבר יתאפשר גם בציבור הליטאי.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
נשמה ענייה אמר:
בציבור החסידי לפחות איפה שאני נמצא, המצב שונה.
יש הרבה אברכים שיוצאים להתפרנס, ונשארים יראים ושלמים חסידישע יונגלייט לתפארת. גם בגלל שזה כמעט לכתחילה לצאת לעבוד, וגם בגלל המבנה הקהילתי של שטיבל וכד'  צריך למצוא את הדרך שהדבר יתאפשר גם בציבור הליטאי.
תודתי נתונה על דבריך לגבי הציבור החסידי. מסכים מאוד. 
לגבי שינוי אצל הליטאים איני מתערב. 

 
 
נשמה ענייה אמר:
בציבור החסידי לפחות איפה שאני נמצא, המצב שונה.
יש הרבה אברכים שיוצאים להתפרנס, ונשארים יראים ושלמים חסידישע יונגלייט לתפארת. גם בגלל שזה כמעט לכתחילה לצאת לעבוד, וגם בגלל המבנה הקהילתי של שטיבל וכד'  צריך למצוא את הדרך שהדבר יתאפשר גם בציבור הליטאי.
 
האם השאיפה הטבעית היא ללמוד, ורק מי שלא מסוגל יוצא להתפרנס ונשאר ירא ושלם?
או שההבנה שאחר כמה שנים יוצאים להתפרנס ורק יחיד סגולה נשאר ללמוד?
האם אותו יחיד סגלה שנשאר ללמוד, ומותר על חיי העוה"ז, האם הוא מקבל את הכבוד הראוי לו?
האם ילד שגדל בקהילה מקוה שהוא יזכה שיהיה לו כח ללון באהלה של תורה?
האם בחורה שמתחתנת מעדיפה פת במלח ומים במשורה העיקר שבעלה ישב באהלה של תורה?
אם התשובה לכל 4 השאלות היא כן, אז אכן המצב טוב.
 

אדיר במרום

משתמש ותיק
לילה כיום יאיר אמר:
צריך לדעת שלהיות מלמד בחיידר זה מלאכת קודש שאין שני לה, כל פרגון וכל רוממות של ילדים זה עולמות!!! גם בישיבה קטנה זה כך. וחבל שהאלו שהולכים להיות מלמדים בחיידר זה כאלה שצריכים פרנסה, ולא כאלה שבאים לעשות נפשות לקב"ה.
אכן בזילברמן מלמד דרדקי היא מלאכה חשובה
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
חימקו אמר:
יהודים בכל הדורות תמיד ידעו שעסק התורה הוא החשוב ביותר.
גם כשהיו עובדים לפרנסתם, עיניהם היו נשואות לזמן שהם יכולים ללכת וללמוד.

אברך כולל צריך לדעת שהוא בר מזל גדול, מה שיהודים חלמו כל הדורות, הוא יכול לעשות (בדרך כלל) ברוגע ושלווה, ולא אחרי יום עבודה מפרך.

הרצון לעסוק בדברים אחרים נובע (להבנתי) מרצון לדמות לתרבות המערב של עשיית קרירה, התקדמות, כבוד, וכו..
אם אברך יבין את גודל מעלתו ואת מזלו הטוב, יבין שהדבר הטוב ביותר זה לקום בבוקר וללכת ללמוד ולעסוק בתורת נצח.

אתה לא חושב או מכיר אנשים שקשה להם לשבת וללמוד ברצף בלי שהם רואים משהו פיזי שקורם עור וגידים?

אולי עם חינוך נכון היה באפשרותם להשתנות להתקדם או לסגל הרגלים כאלו, אבל בגיל כולל זה מאוחר מדי. ויש כאלו שגם חינוך לא יעזור להם, הקב"ה נתן להם המון מרץ ואנרגיות שלשבת יום שלם וללמוד זה לא מציאותי! 

ואם הקב"ה שם אותם בדור שלנו (אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שזה לא פיספוס של הקב"ה שיש כאלו אנשים וכזה דור, אלא הדבר מכוון) א"כ ברור הדבר שתפקידם הוא לעסוק בעשייה שמתאימה לתכונותיהם.
 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
לעיתים רחוקות אמר:
אתה לא חושב או מכיר אנשים שקשה להם לשבת וללמוד ברצף בלי שהם רואים משהו פיזי שקורם עור וגידים?

מכיר הרבה כאלה. ביניהם בעלי משרות, משגיחים, רבנים, ראשי ישיבות שמטיפים השכם והערב לשבת בכולל כל החיים, דבר שהם בעצמם לא מקיימים, וספק גדול אם הם מסוגלים לו בעצמם.
 

משתדל לעשות רצון ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זרוע אמר:
לעיתים רחוקות אמר:
אתה לא חושב או מכיר אנשים שקשה להם לשבת וללמוד ברצף בלי שהם רואים משהו פיזי שקורם עור וגידים?

מכיר הרבה כאלה. ביניהם בעלי משרות, משגיחים, רבנים, ראשי ישיבות שמטיפים השכם והערב לשבת בכולל כל החיים, דבר שהם בעצמם לא מקיימים, וספק גדול אם הם מסוגלים לו בעצמם.
אמת.

היה לי משגיח בישיבה שדיבר על התמדה, ובחיים הוא לא למד כמה דקות ברצף לבד לבד...
תמיד היו לידו בחור ל"יעוץ" או שמסר לו איזה חבורה וכו'.
 
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
אבל, עתה מגיעה האבל הגדול, א"א לקחת מי שטבעו  לבשל ואוהב את המטבח ללכת ולהילחם בקרב, יש אלפי נשמות שנמצאים בקומנדו ללא בחירה, אבותיהם משרתים שם וכל הסביבה לוחצת על הילד "אתא תהיה כמו אבא" אף שבטבעו יש לו גישה לילדים והסברה ברורה וכל חלומו ללמד ילדי תשב"ר מקרא ומשנה, אבל לא, הוא כלוא בסביבה שלוחצת ברגע שהוא יעז לחשוב ולעשות את אשר בלבבו ואשר מתאים לפי טבעו, הוא מיד יקבל מבטי בוז וזלזול, יביטו בו בהתנשאות, מאחורי גבו ילחשו פחח.. הוא לא אברך, ומחמת כך הוא כן אברך אבל איזה אברך הוא מבזבז את זמנו בכולל, כן לא שהוא לא לומד, הוא קצת מפטפט, טיפה מנמנם, הולך להכין קפה, וחוזר למקום, לא, אל תזלזלו הוא "אברך כולל".

מכל מה שציטטת, זה הקטע המשמעותי בעיניי. בלע"ז כאן טמון ה...
יש משהו חיובי בהודעתך, שאנשים 'מעיזים' להעלות מחשבות כאלו, פעם גם זה לא הי'.
תגיד לחברך, שברגע שיפעל לפי רצונו וטבעו, אף אחד לא יביט בו בהתנשאות, אלא מתוך קנאה.
 

משתדל לעשות רצון ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודה יעקבזון אמר:
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
אבל, עתה מגיעה האבל הגדול, א"א לקחת מי שטבעו  לבשל ואוהב את המטבח ללכת ולהילחם בקרב, יש אלפי נשמות שנמצאים בקומנדו ללא בחירה, אבותיהם משרתים שם וכל הסביבה לוחצת על הילד "אתא תהיה כמו אבא" אף שבטבעו יש לו גישה לילדים והסברה ברורה וכל חלומו ללמד ילדי תשב"ר מקרא ומשנה, אבל לא, הוא כלוא בסביבה שלוחצת ברגע שהוא יעז לחשוב ולעשות את אשר בלבבו ואשר מתאים לפי טבעו, הוא מיד יקבל מבטי בוז וזלזול, יביטו בו בהתנשאות, מאחורי גבו ילחשו פחח.. הוא לא אברך, ומחמת כך הוא כן אברך אבל איזה אברך הוא מבזבז את זמנו בכולל, כן לא שהוא לא לומד, הוא קצת מפטפט, טיפה מנמנם, הולך להכין קפה, וחוזר למקום, לא, אל תזלזלו הוא "אברך כולל".

מכל מה שציטטת, זה הקטע המשמעותי בעיניי. בלע"ז כאן טמון ה...
יש משהו חיובי בהודעתך, שאנשים 'מעיזים' להעלות מחשבות כאלו, פעם גם זה לא הי'.
תגיד לחברך, שברגע שיפעל לפי רצונו וטבעו, אף אחד לא יביט בו בהתנשאות, אלא מתוך קנאה.

כן, אני חושב כמוך שזה משהו שכתב על עצמו.

בכל מקרה אני ידפיס לו את כל התגובות, ונחכה לתגובתו.

בנוגע לקנאה יש צדק בדברך

אבל עדיין המציאות מוכיחה קצת לא כך.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
ששמואל אמר:
אין כמעט אנשים שעזבו את הכולל ונשארו ללמוד 5 שעות ביום ברציפות (בדור הקודם התופעה הייתה נפוצה מאוד).


כנראה תלוי אצל כל אחד היכן גדל והיכן נמצא, אני כמעט לא היכרתי כאלו שלומדים 5 שעות (אולי בצינעה?).

צריך לקחת בחשבון שברגע שאין את ההילה של "אברך שצומח ת"ח" קשה לאשה לסבול את דוחק הפרנסה, וממילא לא סגי במשכורת חלקית.
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
יהודה יעקבזון אמר:
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
אבל, עתה מגיעה האבל הגדול, א"א לקחת מי שטבעו  לבשל ואוהב את המטבח ללכת ולהילחם בקרב, יש אלפי נשמות שנמצאים בקומנדו ללא בחירה, אבותיהם משרתים שם וכל הסביבה לוחצת על הילד "אתא תהיה כמו אבא" אף שבטבעו יש לו גישה לילדים והסברה ברורה וכל חלומו ללמד ילדי תשב"ר מקרא ומשנה, אבל לא, הוא כלוא בסביבה שלוחצת ברגע שהוא יעז לחשוב ולעשות את אשר בלבבו ואשר מתאים לפי טבעו, הוא מיד יקבל מבטי בוז וזלזול, יביטו בו בהתנשאות, מאחורי גבו ילחשו פחח.. הוא לא אברך, ומחמת כך הוא כן אברך אבל איזה אברך הוא מבזבז את זמנו בכולל, כן לא שהוא לא לומד, הוא קצת מפטפט, טיפה מנמנם, הולך להכין קפה, וחוזר למקום, לא, אל תזלזלו הוא "אברך כולל".

מכל מה שציטטת, זה הקטע המשמעותי בעיניי. בלע"ז כאן טמון ה...
יש משהו חיובי בהודעתך, שאנשים 'מעיזים' להעלות מחשבות כאלו, פעם גם זה לא הי'.
תגיד לחברך, שברגע שיפעל לפי רצונו וטבעו, אף אחד לא יביט בו בהתנשאות, אלא מתוך קנאה.

כן, אני חושב כמוך שזה משהו שכתב על עצמו.

בכל מקרה אני ידפיס לו את כל התגובות, ונחכה לתגובתו.

בנוגע לקנאה יש צדק בדברך

אבל עדיין המציאות מוכיחה קצת לא כך.

המציאות היא, שאלו שבאמת אוהבים ללמוד, לא יתנשאו, ואלו שלא, יקנאו.
וכמובן, הם לא יגידו שהם מקנאים, אבל זה מה שהם מרגישים.
 

משתדל לעשות רצון ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
תלמיד נאמן אמר:
צריך לקחת בחשבון שברגע שאין את ההילה של "אברך שצומח ת"ח" קשה לאשה לסבול את דוחק הפרנסה, וממילא לא סגי במשכורת חלקית.

מה כוונתך?

שיש אברכים שלא יוצאים ת"ח, ומחמת כן יותר קשה לאשה לסבול דחיקות, וא"כ האשכול הזה הכרחי.

או שמא-

שאסור לתת לגיטימציה למי שעובד כי זה מסיר את ההילה הנ"ל, וא"כ האשכול מיותר.

מן הסתם אתה מתכוון ללשון הראשון.
 

משתדל לעשות רצון ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זרוע אמר:
ששמואל אמר:
אין כמעט אנשים שעזבו את הכולל ונשארו ללמוד 5 שעות ביום ברציפות

וכשישבו בכולל הם כן למדו 5 שעות רצופות?
 
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
ששמואל אמר:
אנשים שעזבו את הכולל ונשארו ללמוד 5 שעות ביום ברציפות (בדור הקודם התופעה הייתה נפוצה מאוד).
אברכים עושים את זה?

 
 

חימקו

משתמש ותיק
לעיתים רחוקות אמר:
אתה לא חושב או מכיר אנשים שקשה להם לשבת וללמוד ברצף בלי שהם רואים משהו פיזי שקורם עור וגידים?
אני בודאי מכיר, ואני מבין את הקושי שלהם.
בכו"א דברי מכוונים אליהם, שידעו עד כמה ברי מזל הם - שיכולים ללמוד בנחת.
נכון שיש רצון לפעול ולעשות ובמיוחד לקבל הערכה שקשה לקבל בתוך ים של אברכים, אבל אם אותו אברך ישים על ליבו את גדול מעלתו ואת הזכות שיש לו לשבת וללמוד ללא כל הפרעה, זה יכול לסייע לו לצלוח קשיים אלו.

ולגבי הרצון לפעול ולעשות, יש כמה אפשריות שיוכל לעשות ויועיל לו כדלהלן.
לדוגמא:
במסגרת הכולל, הוא יכול לסכם סוגיות בצורה מעניינת ומהזוית שלו ולהפיץ בין החברים ובני המשפחה.

אפשר ללמוד בכוללים של קירוב, שזה יכול מאד לתרום לו.

אפשר למצוא מסגרות בערבים שיש בעלי בתים שישמחו שיבא אברך ויצטרף עליהם ויתן להם מחכמתו.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
תלמיד נאמן אמר:
צריך לקחת בחשבון שברגע שאין את ההילה של "אברך שצומח ת"ח" קשה לאשה לסבול את דוחק הפרנסה, וממילא לא סגי במשכורת חלקית.

מה כוונתך?

שיש אברכים שלא יוצאים ת"ח, ומחמת כן יותר קשה לאשה לסבול דחיקות, וא"כ האשכול הזה הכרחי.

או שמא-

שאסור לתת לגיטימציה למי שעובד כי זה מסיר את ההילה הנ"ל, וא"כ האשכול מיותר.

מן הסתם אתה מתכוון ללשון הראשון.
ממש לא על זה דיברתי.
כתבתי די ברור אודות אפשרות של לימוד 5 שעות ועבודה במשרה חלקית, שזה (שכבר אין ההילה של אדם שמוקדש לתורה וכו') מחליש את הכח של האשה לסבול את הדחקות וכו' כמבואר לעיל.
 

כותר

משתמש ותיק
על נושא זה שמעתי ווארט נפלא מברוך פייגר.
אדם כזה מחוייב על פי הלכה לגשת לכל אחד מקרוביו ומכריו ולומר לו:
נתתי לך את המתנה שהכי יקרה לי בחיים,
נתתי לך - את החיים שלי עצמם.
לפי טבעי ותכונותיי היה עלי לעבוד במלאכה פלוני,
אבל למענך - אני לא עושה זאת !

המקור לחיוב ההלכתי - הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו.
 

כותר

משתמש ותיק
ששמואל אמר:
טעות חמורה.
כיום רוב העוסקים בתחום טוענים כי עדיף לאדם להיות בכולל ממורמר ומתוסכל ולא לצאת לעבוד מכיון שהיום אין כמעט אמצע, אין כמעט אנשים שעזבו את הכולל ונשארו ללמוד 5 שעות ביום ברציפות (בדור הקודם התופעה הייתה נפוצה מאוד).
היום, בגלל הניסיונות, בגלל הסמארטפון, בגלל הגישה של רוב החרדים העובדים שמסתכל בזלזול על האברכים, כמעט לא שייל לצאת מהכולל ולהישאר עם אותם רמת חומרות והנהגות כמו בכולל.

וועדת הרבנים  לענייני לימודים שע"י - מועצת גדולי התורה החסידית.
הקימה מסגרת לימודים, שהמסגרת והעבודות במקצועות יכולים לעשותם על טהרת הכשרות.
ראה במודעה אפשרות הרשמה לקורסים בבני ברק, ירושלים וטבריה
‏‏לכידה.PNG
 

משתדל לעשות רצון ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
לעיתים רחוקות אמר:
אתה לא חושב או מכיר אנשים שקשה להם לשבת וללמוד ברצף בלי שהם רואים משהו פיזי שקורם עור וגידים?
אני בודאי מכיר, ואני מבין את הקושי שלהם.
בכו"א דברי מכוונים אליהם, שידעו עד כמה ברי מזל הם - שיכולים ללמוד בנחת.
נכון שיש רצון לפעול ולעשות ובמיוחד לקבל הערכה שקשה לקבל בתוך ים של אברכים, אבל אם אותו אברך ישים על ליבו את גדול מעלתו ואת הזכות שיש לו לשבת וללמוד ללא כל הפרעה, זה יכול לסייע לו לצלוח קשיים אלו.

ולגבי הרצון לפעול ולעשות, יש כמה אפשריות שיוכל לעשות ויועיל לו כדלהלן.
לדוגמא:
במסגרת הכולל, הוא יכול לסכם סוגיות בצורה מעניינת ומהזוית שלו ולהפיץ בין החברים ובני המשפחה.

אפשר ללמוד בכוללים של קירוב, שזה יכול מאד לתרום לו.

אפשר למצוא מסגרות בערבים שיש בעלי בתים שישמחו שיבא אברך ויצטרף עליהם ויתן להם מחכמתו.
אפשר גם כאן בפורום :)
 
 

משתדל לעשות רצון ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
לדעתי, מן הראוי שחמש שנים אחרי החתונה ישב בכולל וילמד, או ינסה ללמוד,
ואז, אם אינו רואה ברכה בלימודו, יפנה על ימין או על שמאל.

ברוך שכוונת לחז"ל
 

ששמואל

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
על נושא זה שמעתי ווארט נפלא מברוך פייגר.
אדם כזה מחוייב על פי הלכה לגשת לכל אחד מקרוביו ומכריו ולומר לו:
נתתי לך את המתנה שהכי יקרה לי בחיים,
נתתי לך - את החיים שלי עצמם.
לפי טבעי ותכונותיי היה עלי לעבוד במלאכה פלוני,
אבל למענך - אני לא עושה זאת !

המקור לחיוב ההלכתי - הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו.
האמת, חיכיתי לאיזה 'איינפאל' ממך בנושא.
 
 
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
לדעתי, מן הראוי שחמש שנים אחרי החתונה ישב בכולל וילמד, או ינסה ללמוד,
ואז, אם אינו רואה ברכה בלימודו, יפנה על ימין או על שמאל.

ברוך שכוונת לחז"ל
אכן, לדעתי דברי חז"ל שייכים גם כאן.
 

נשמה ענייה

משתמש רגיל
פינחס רוזנצוויג אמר:
האם השאיפה הטבעית היא ללמוד, ורק מי שלא מסוגל יוצא להתפרנס ונשאר ירא ושלם?
או שההבנה שאחר כמה שנים יוצאים להתפרנס ורק יחיד סגולה נשאר ללמוד?
האם אותו יחיד סגלה שנשאר ללמוד, ומותר על חיי העוה"ז, האם הוא מקבל את הכבוד הראוי לו?
האם ילד שגדל בקהילה מקוה שהוא יזכה שיהיה לו כח ללון באהלה של תורה?
האם בחורה שמתחתנת מעדיפה פת במלח ומים במשורה העיקר שבעלה ישב באהלה של תורה?
אם התשובה לכל 4 השאלות היא כן, אז אכן המצב טוב.

ברור שמכיוון שהרבה יוצאים לעבוד, אז יש פחות שאיפה להישאר באוהלה של תורה כל החיים. אבל ודאי שיש הערכה מרובה למי שמוותר על חיי העוה''ז, ובאמת מוסר נפשו על לימוד תורה. אבל החלק שהליטאים יכולים לאמץ מהחסידים הוא המבנה הקהילתי שגורם למי שיוצא לעבוד להרגיש היימיש עם חבריו, ולהרגיש שהמקום הטבעי שלו הוא בחסידות\בשטיבל וכד' מה שמאוד מפחית את הירידה הרוחנית כשהוא יוצא לרחוב.
 
חלק עליון תַחתִית