מבלי לגרוע כמובן, אך כן היה...ישראל הכהן אמר:הגאונות האדירה שלו איך שהצליח לברוח מהכותרות וענייני הציבור אף שלמעשה לא היה לגאונותו אח ורע בדורנו.
ככל שאני חושב על זה יותר אני מתפעל יותר.
מבלי לגרוע כמובן, אך כן היה...ישראל הכהן אמר:הגאונות האדירה שלו איך שהצליח לברוח מהכותרות וענייני הציבור אף שלמעשה לא היה לגאונותו אח ורע בדורנו.
ככל שאני חושב על זה יותר אני מתפעל יותר.
מי?E. W אמר:מבלי לגרוע כמובן, אך כן היה...ישראל הכהן אמר:הגאונות האדירה שלו איך שהצליח לברוח מהכותרות וענייני הציבור אף שלמעשה לא היה לגאונותו אח ורע בדורנו.
ככל שאני חושב על זה יותר אני מתפעל יותר.
אתה באמת חושב שאענה לך...דרומאי אמר:מי?E. W אמר:מבלי לגרוע כמובן, אך כן היה...ישראל הכהן אמר:הגאונות האדירה שלו איך שהצליח לברוח מהכותרות וענייני הציבור אף שלמעשה לא היה לגאונותו אח ורע בדורנו.
ככל שאני חושב על זה יותר אני מתפעל יותר.
לא ידעתי מה השייכות כאן לגסות הרוח, וצ"ע.E. W אמר:אתה באמת חושב שאענה לך...דרומאי אמר:מי?E. W אמר:מבלי לגרוע כמובן, אך כן היה...
סתם מעניין איך אפשר לקחת את כל גדולי וגאוני הדור בדור האחרון ולהחליט בצורה כ"כ פסקנית שהגאון ר' שלמה פישר זצוק"ל היה הכי גאון מביניהם.. לא פחות ולא יותר... נשמע לי קצת גסות הרוח, וכנראה כדרכו של עולם כשעוסקים בהספדו של חכם הדברים לפעמים יוצאים מפורפוציה...
E. W אמר:אתה באמת חושב שאענה לך...דרומאי אמר:מי?E. W אמר:מבלי לגרוע כמובן, אך כן היה...
סתם מעניין איך אפשר לקחת את כל גדולי וגאוני הדור בדור האחרון ולהחליט בצורה כ"כ פסקנית שהגאון ר' שלמה פישר זצוק"ל היה הכי גאון מביניהם.. לא פחות ולא יותר... נשמע לי קצת גסות הרוח, וכנראה כדרכו של עולם כשעוסקים בהספדו של חכם הדברים לפעמים יוצאים מפורפוציה...
ישראל הכהן אמר:הגאונות האדירה שלו איך שהצליח לברוח מהכותרות וענייני הציבור אף שלמעשה לא היה לגאונותו אח ורע בדורנו.
ככל שאני חושב על זה יותר אני מתפעל יותר.
והיינו דתנו רבנן: חָכָם קוֹדֵם לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. חָכָם שֶׁמֵּת, אֵין לָנוּ כַּיּוֹצֵא בוֹ; מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁמֵּת, כָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִם לְמַלְכוּת.ישראל הכהן אמר:לגאונות המסויימת שלו ודאי שאין כלל אח ורע.
שהשלום שלו אמר:ציטוט מכ"י של רבינו זצוקללה"ה.
"ודע עוד דהגוזמאות שבסיפורי רז"ל ג"כ יש בהם הרבה דלא שייך כלל להכניס בהם פנימיות. (ודרך המהר"ל בזה בס' פירושי האגדות שלו דרך תמוהה ומסוכנת. ולא לחינם לא נדפס ספר זה עד דורנו ונשאר בכת"י, ודע עוד דהמהר"ל אינו מחכמי הקבלה המוסמכים, וכל דבריו דרך סברא בעלמא.) אבל בזה אין צורך וגם אסור להתחסד יותר מרז"ל עצמם שאמרו (תמיד כ"ט) אהא דתנו תפוח היה באמצע המזבח פעמים שהיה עליו כשלוש מאות כור אמר רבא גוזמא השקו את התמיד בכוס של זהב אמר רבא גוזמא א"ר אמי דברה תורה ל' הבאי דברו נביאים ל' הבאי דברו חכמים ל' הבאי כו' אמר שמואל בד' מקומות (במשנה) דברו חכמים ל' הבאי כו' לאפוקי מדרבא דתנן השקו את התמיד כו' קמ"ל הני אין התם לא. אין עניות במקום עשירות. והנה למדנו מגמ' זו פירוש חדש בענין גוזמא והבאי, דלא רק דחכמים מפליגין לתפוס בספורם מספר של גוזמא דזה לא שייך גבי השקו את התמיד אלא פי' גוזמא בזה, שספרו דבר שלא היה, כדרך בנ"א שמספרין אגדות פורחות בעלמא ומילי דכדי. (שהרי ענין זה של דב"ת בל' הבאי הוא מיסוד של דברה תורה כל' בני אדם) וכלשון הרא"ש בפירושו שם ל' הבאי כהדיוט שאינו מדקדק בדבריו לכוין האמת. והנה המתחסד לפקפק בזה, הוא הוא מפקפק בדברי חכמים דהיינו בדברי רבא. ולא עוד אלא שחושד את חז"ל עצמם דהיינו את רבא בדעות כוזבות. אלא העיקר הוא שאין בזה כל פגם בכבודם של חז"ל"...
דברו חכמים בלשון הבאי. [קנדיאה להר"ר אבא].
שאלה, הא דאמור רבנן בשלשה מקומות דברו חכמים בלשון הבאי, קשה דאמר מר אפי' שיחתן צריכה שנון (ומאי דברה גמרא) [ומהו הלמוד] בלשון הבאי.
תשובה, לא חכמים בלבד אמרו, אלא דברה תורה בלשון הבאי ערים גדולות ובצורות בשמים, דברו נביאים בלשון הבאי ותבקע הארץ בקולם בשעה שנמשח שלמה, ובג' מקומות דברו חכמים בלשון הבאי: תפו"ח במסכת תמיד פ"ב גפ"ן במסכת מדות פ"ג ופרכת במסכת שקלים פרק ח', ואתא מניינא למעוטי כוס של זהב שבו משקין את התמיד [בפ"ג דתמיד] דאיכא למ"ד גוזמא ומרא דשמעתין קסבר אין עניות במקום עשירות.
וכבר פירשו מרי דאגדתא כי ערים גדולות ובצורות בשמים הוא כמשמעו שהן בצורות במרום שאין ע' שרים של מעלה נכנסים באוירה של א"י, אף אנו נאמר ותבקע הארץ בקולם [פי'] כי א"י שהיא פעמים מתקפלת כטעם הארץ אשר אתה שוכב עליה פעמים מתרחבת כטעם ורחבה ונסבה למעלה כי על כן נקראת ארץ הצבי אז במלכות שלמה בקעה ורחבה כל האפשר בחק מציאותה של אותה שעה כיון שהיה עתיד לישב על כסא ה';
וההיא דתפוח הכי קתני אין מדשנין, שהוא נוי למזבח, ואעפ"כ א"א להיות עליו יותר מש' כור אבל טפי מהכי אינו נוי למזבח אלא מטריד במקום המערכה וצריך לפנותו, ומ"מ כיון שא"צ להגביה את התפוח כ"כ עד שנצטרך לדשנו מחמת דוחק שלא יצר המקום למערכה גוזמא או הבאי קרינן לה;
וגפן שזהבה משמש לג' קדושות, וכן פרכת יש לפנים הימנה ג' קדושות אולם היכל ודביר, דייק ההוא מניינא דש' כהנים אלא דלא איכפת לן, וקושטא קתני דנמנו על הגפן ביום אחד כ"כ מתנדבים ונמנו כן בטבילת הפרכת שהיו מתקבצים לראות טבילתה משום חבוב מצוה.
הנה ברכו את ה' - ר"ת הבאי, שאין בדבריהם דבר בטל, אלא ודאי שיחתן, והיינו הבאי שלהן, צריכה למוד בלי ספק.
בשלשה מקומות דברו חכמים לשון הבאי וכו' בכל הני דשמעתין יהיב טעמא הגאון הרמ"ע בתשובותיו סי' ע"ג, דשיחתן של ת"ח צריכה תלמוד, וק"ו הכתובים ע"ש, שאין בהם דבר בטל, וסימן לדבר הבא"י ר"ת הנה ברכו את ה' ע"ש באורך:
מצאנו בקדמונים יחס מעין זה (ופחות מזה) לדברי אגדה, אך מאות שנים שכמעט לא תמצא יחס כזה אצל חכמי ישראל, וידועים דברי הגר"א על 300 כהנים שחישב מספר זה בדיוק וביאר מהי הגוזמא, ואם על גוזמא אמרו כן כ"ש וכ"ש על טענה שאמרו דברים בטלים ממש, כ"ש וכ"ש שלא היו אומרים כן.יחיה אמר:שהשלום שלו אמר:ציטוט מכ"י של רבינו זצוקללה"ה.
"ודע עוד דהגוזמאות שבסיפורי רז"ל ג"כ יש בהם הרבה דלא שייך כלל להכניס בהם פנימיות. (ודרך המהר"ל בזה בס' פירושי האגדות שלו דרך תמוהה ומסוכנת. ולא לחינם לא נדפס ספר זה עד דורנו ונשאר בכת"י, ודע עוד דהמהר"ל אינו מחכמי הקבלה המוסמכים, וכל דבריו דרך סברא בעלמא.) אבל בזה אין צורך וגם אסור להתחסד יותר מרז"ל עצמם שאמרו (תמיד כ"ט) אהא דתנו תפוח היה באמצע המזבח פעמים שהיה עליו כשלוש מאות כור אמר רבא גוזמא השקו את התמיד בכוס של זהב אמר רבא גוזמא א"ר אמי דברה תורה ל' הבאי דברו נביאים ל' הבאי דברו חכמים ל' הבאי כו' אמר שמואל בד' מקומות (במשנה) דברו חכמים ל' הבאי כו' לאפוקי מדרבא דתנן השקו את התמיד כו' קמ"ל הני אין התם לא. אין עניות במקום עשירות. והנה למדנו מגמ' זו פירוש חדש בענין גוזמא והבאי, דלא רק דחכמים מפליגין לתפוס בספורם מספר של גוזמא דזה לא שייך גבי השקו את התמיד אלא פי' גוזמא בזה, שספרו דבר שלא היה, כדרך בנ"א שמספרין אגדות פורחות בעלמא ומילי דכדי. (שהרי ענין זה של דב"ת בל' הבאי הוא מיסוד של דברה תורה כל' בני אדם) וכלשון הרא"ש בפירושו שם ל' הבאי כהדיוט שאינו מדקדק בדבריו לכוין האמת. והנה המתחסד לפקפק בזה, הוא הוא מפקפק בדברי חכמים דהיינו בדברי רבא. ולא עוד אלא שחושד את חז"ל עצמם דהיינו את רבא בדעות כוזבות. אלא העיקר הוא שאין בזה כל פגם בכבודם של חז"ל"...
מה עם רמ"ע מפאנו? מקובל מוסמך?
דברים מפורשים מצאנו לו, שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן עג:
דברו חכמים בלשון הבאי. [קנדיאה להר"ר אבא].
שאלה, הא דאמור רבנן בשלשה מקומות דברו חכמים בלשון הבאי, קשה דאמר מר אפי' שיחתן צריכה שנון (ומאי דברה גמרא) [ומהו הלמוד] בלשון הבאי.
תשובה, לא חכמים בלבד אמרו, אלא דברה תורה בלשון הבאי ערים גדולות ובצורות בשמים, דברו נביאים בלשון הבאי ותבקע הארץ בקולם בשעה שנמשח שלמה, ובג' מקומות דברו חכמים בלשון הבאי: תפו"ח במסכת תמיד פ"ב גפ"ן במסכת מדות פ"ג ופרכת במסכת שקלים פרק ח', ואתא מניינא למעוטי כוס של זהב שבו משקין את התמיד [בפ"ג דתמיד] דאיכא למ"ד גוזמא ומרא דשמעתין קסבר אין עניות במקום עשירות.
וכבר פירשו מרי דאגדתא כי ערים גדולות ובצורות בשמים הוא כמשמעו שהן בצורות במרום שאין ע' שרים של מעלה נכנסים באוירה של א"י, אף אנו נאמר ותבקע הארץ בקולם [פי'] כי א"י שהיא פעמים מתקפלת כטעם הארץ אשר אתה שוכב עליה פעמים מתרחבת כטעם ורחבה ונסבה למעלה כי על כן נקראת ארץ הצבי אז במלכות שלמה בקעה ורחבה כל האפשר בחק מציאותה של אותה שעה כיון שהיה עתיד לישב על כסא ה';
וההיא דתפוח הכי קתני אין מדשנין, שהוא נוי למזבח, ואעפ"כ א"א להיות עליו יותר מש' כור אבל טפי מהכי אינו נוי למזבח אלא מטריד במקום המערכה וצריך לפנותו, ומ"מ כיון שא"צ להגביה את התפוח כ"כ עד שנצטרך לדשנו מחמת דוחק שלא יצר המקום למערכה גוזמא או הבאי קרינן לה;
וגפן שזהבה משמש לג' קדושות, וכן פרכת יש לפנים הימנה ג' קדושות אולם היכל ודביר, דייק ההוא מניינא דש' כהנים אלא דלא איכפת לן, וקושטא קתני דנמנו על הגפן ביום אחד כ"כ מתנדבים ונמנו כן בטבילת הפרכת שהיו מתקבצים לראות טבילתה משום חבוב מצוה.
הנה ברכו את ה' - ר"ת הבאי, שאין בדבריהם דבר בטל, אלא ודאי שיחתן, והיינו הבאי שלהן, צריכה למוד בלי ספק.
כן הגאון חיד"א ז"ל מ"מ לו, בפתח עינים - תמיד כט, א
בשלשה מקומות דברו חכמים לשון הבאי וכו' בכל הני דשמעתין יהיב טעמא הגאון הרמ"ע בתשובותיו סי' ע"ג, דשיחתן של ת"ח צריכה תלמוד, וק"ו הכתובים ע"ש, שאין בהם דבר בטל, וסימן לדבר הבא"י ר"ת הנה ברכו את ה' ע"ש באורך:
יראתי בפצותי אמר:מצאנו בקדמונים יחס מעין זה (ופחות מזה) לדברי אגדה, אך מאות שנים שכמעט לא תמצא יחס כזה אצל חכמי ישראל, וידועים דברי הגר"א על 300 כהנים שחישב מספר זה בדיוק וביאר מהי הגוזמא, ואם על גוזמא אמרו כן כ"ש וכ"ש על טענה שאמרו דברים בטלים ממש, כ"ש וכ"ש שלא היו אומרים כן.יחיה אמר:מה עם רמ"ע מפאנו? מקובל מוסמך?
דברים מפורשים מצאנו לו, שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן עג:
דברו חכמים בלשון הבאי. [קנדיאה להר"ר אבא].
שאלה, הא דאמור רבנן בשלשה מקומות דברו חכמים בלשון הבאי, קשה דאמר מר אפי' שיחתן צריכה שנון (ומאי דברה גמרא) [ומהו הלמוד] בלשון הבאי.
תשובה, לא חכמים בלבד אמרו, אלא דברה תורה בלשון הבאי ערים גדולות ובצורות בשמים, דברו נביאים בלשון הבאי ותבקע הארץ בקולם בשעה שנמשח שלמה, ובג' מקומות דברו חכמים בלשון הבאי: תפו"ח במסכת תמיד פ"ב גפ"ן במסכת מדות פ"ג ופרכת במסכת שקלים פרק ח', ואתא מניינא למעוטי כוס של זהב שבו משקין את התמיד [בפ"ג דתמיד] דאיכא למ"ד גוזמא ומרא דשמעתין קסבר אין עניות במקום עשירות.
וכבר פירשו מרי דאגדתא כי ערים גדולות ובצורות בשמים הוא כמשמעו שהן בצורות במרום שאין ע' שרים של מעלה נכנסים באוירה של א"י, אף אנו נאמר ותבקע הארץ בקולם [פי'] כי א"י שהיא פעמים מתקפלת כטעם הארץ אשר אתה שוכב עליה פעמים מתרחבת כטעם ורחבה ונסבה למעלה כי על כן נקראת ארץ הצבי אז במלכות שלמה בקעה ורחבה כל האפשר בחק מציאותה של אותה שעה כיון שהיה עתיד לישב על כסא ה';
וההיא דתפוח הכי קתני אין מדשנין, שהוא נוי למזבח, ואעפ"כ א"א להיות עליו יותר מש' כור אבל טפי מהכי אינו נוי למזבח אלא מטריד במקום המערכה וצריך לפנותו, ומ"מ כיון שא"צ להגביה את התפוח כ"כ עד שנצטרך לדשנו מחמת דוחק שלא יצר המקום למערכה גוזמא או הבאי קרינן לה;
וגפן שזהבה משמש לג' קדושות, וכן פרכת יש לפנים הימנה ג' קדושות אולם היכל ודביר, דייק ההוא מניינא דש' כהנים אלא דלא איכפת לן, וקושטא קתני דנמנו על הגפן ביום אחד כ"כ מתנדבים ונמנו כן בטבילת הפרכת שהיו מתקבצים לראות טבילתה משום חבוב מצוה.
הנה ברכו את ה' - ר"ת הבאי, שאין בדבריהם דבר בטל, אלא ודאי שיחתן, והיינו הבאי שלהן, צריכה למוד בלי ספק.
כן הגאון חיד"א ז"ל מ"מ לו, בפתח עינים - תמיד כט, א
בשלשה מקומות דברו חכמים לשון הבאי וכו' בכל הני דשמעתין יהיב טעמא הגאון הרמ"ע בתשובותיו סי' ע"ג, דשיחתן של ת"ח צריכה תלמוד, וק"ו הכתובים ע"ש, שאין בהם דבר בטל, וסימן לדבר הבא"י ר"ת הנה ברכו את ה' ע"ש באורך:
ככלל חושבני שאין זה כבוד ת"ח כהגר"ש פישר שבמקום להביא את חידושיו המופלגים, מביאים בעיקר דברים מעין אלו.
באמת בעומק גאוניותו יש אולי בודדים שקרובים אליו כ"א בסגנונו.E. W אמר:אתה באמת חושב שאענה לך...דרומאי אמר:מי?E. W אמר:מבלי לגרוע כמובן, אך כן היה...
סתם מעניין איך אפשר לקחת את כל גדולי וגאוני הדור בדור האחרון ולהחליט בצורה כ"כ פסקנית שהגאון ר' שלמה פישר זצוק"ל היה הכי גאון מביניהם.. לא פחות ולא יותר... נשמע לי קצת גסות הרוח, וכנראה כדרכו של עולם כשעוסקים בהספדו של חכם הדברים לפעמים יוצאים מפורפוציה...
לומד ומלמד אמר:לפני שנים חברי ואני היינו כבר 'אלטערעס' עם וותק די מכובד בישיבה, לחברי היה קשר אישי עם הגר"ש פישר זצ"ל. פעם אחת אמר לו הגר"ש אם ברצונך לקבל ברכה מאדם צדיק אשר ראוי שברכותיו יתקיימו, לך אל הגה"צ רבי שלמה יחיאל פרידמן [היודעים, יודעים במי המדובר]. הלכנו אליו לשכונת בתי וורשה והייתה שם חוויה מיוחדת במינה ואכ"מ. לענינינו שח לנו הגה"צ הנ"ל כי בימי בחרותו של הגר"ש פישר נתיישב ללמוד באחד מבתי הכנסיות בשכונת בית ישראל [כמדומני שאמר שהיה זה בשטיבלאך של בית ישראל] ביום שישי בבוקר, וישב לכתוב שם מחדושיו. ולשונו של הרב המספר הייתה 'בשקיעה ניגש מישהו ומשך לו את העט מהיד', זו דוגמא קטנה לשקיעותו הנוראה אשר עדיין לא נספד בה כהלכה..
עוד מעט עמי רסיסים, ועוד חזון למועד.
שהשלום שלו אמר:ג"א שמעתי מרבינו את זה ומי שהכיר את רבינו יודע למי כוונתו וכלפי מה הדברים אמורים.כבוד שמים אמר:בהקדמת ספרו כתב "גדול האחרונים איש האלקים מרן חזו"א"...מענה לשון אמר:תמוה!!
כנראה שלא הבנת דבריו
ובאופן כללי לרבינו היו הרבה ביטוים ולכל דבר יש סיבה.
דרך אגב, כדאי לשמוע את ההספד של הגר"א עוזר שמתאר מעט את גדולת רבינו ושם נגע בענין זה ג"כ.
מלכיצדק אמר:אוצר החכמה_614851.jpg
מלכיצדק אמר:אוצר החכמה_614851.jpg
ברוךווייס אמר:לא אמר הדיבוק שהח"ח הוא תנא קטן?מלכיצדק אמר:אוצר החכמה_614851.jpg
אכןיחיה אמר:ברוךווייס אמר:לא אמר הדיבוק שהח"ח הוא תנא קטן?מלכיצדק אמר:אוצר החכמה_614851.jpg
תנא "קטן" דייקא!
ברוךווייס אמר:אכןיחיה אמר:תנא "קטן" דייקא!ברוךווייס אמר:לא אמר הדיבוק שהח"ח הוא תנא קטן?
אבל עברו כמה דורות בין קטן התנאים לח"ח
מה הפשט בזה?כהן אמר:הגר"ש פישר אמר לכמה מתלמידיו שכמעט כל מה שהוא חידש זה עד גיל 40 שנה, משם ואילך לא חידש אלא מעט מזעיר.שהשלום שלו אמר:אמר לי הגאון ר' משה פטרובר [תלמיד רבינו למעלה מיובל שנים] לפני כמה שנים: "כל מה שאתה רואה אצלו היום, הוא כבר ידע מאז שהכרתי אותו, הכל נגלה נסתר הסטוריה וכל מה שהוא יודע היום הוא כבר ידע אז, אני קצת חושש לומר, אבל אולי לא התווסף לו שום דבר מאז".
ןלכן היה מעודד את הצעירים להרבות בחידושי תורה בעמל כיון שעיקר חידושי התורה שיש לאדם זה בגילאים המוקדמים.
יחיה אמר:ברוךווייס אמר:אכןיחיה אמר:תנא "קטן" דייקא!
אבל עברו כמה דורות בין קטן התנאים לח"ח
הבדל ברור בין "תנא קטן" לבין "קטן התנאים". תנא קטן המשמעות, להקטין התנא היותר קטן.
גם מושג "קטן" הוא יחסי. קטן, הרי יכול להיות שליש תנא, עשירית תנא, אחד ממאה, אחד מאלף, אחד ממיליון...
זו טעות ידועה. הוא אמר את זה על רבי זלמלה. כבר רבי אהרן קוטלר ורבי יחזקאל סרנא התייחסו לטעות זו והכחישו את הדברים.ברוךווייס אמר:יחיה אמר:ברוךווייס אמר:אכן
אבל עברו כמה דורות בין קטן התנאים לח"ח
הבדל ברור בין "תנא קטן" לבין "קטן התנאים". תנא קטן המשמעות, להקטין התנא היותר קטן.
גם מושג "קטן" הוא יחסי. קטן, הרי יכול להיות שליש תנא, עשירית תנא, אחד ממאה, אחד מאלף, אחד ממיליון...
ידוע גם שהגר"ח מוולאזין הזדעזע כשמישהו דימה את הגר"א לרמב"ן והגיב, "אולי כהרשב"א"
הכלל, שבדרך כלל בשנותיו הראשונות האדם לומד ומחדש, בהמשך השנים הוא יותר 'הוגה' ומעיין בתורתו שלו, מרחיבה ומפתחה ומבססה.שלו' אמר:מה הפשט בזה?כהן אמר:הגר"ש פישר אמר לכמה מתלמידיו שכמעט כל מה שהוא חידש זה עד גיל 40 שנה, משם ואילך לא חידש אלא מעט מזעיר.שהשלום שלו אמר:אמר לי הגאון ר' משה פטרובר [תלמיד רבינו למעלה מיובל שנים] לפני כמה שנים: "כל מה שאתה רואה אצלו היום, הוא כבר ידע מאז שהכרתי אותו, הכל נגלה נסתר הסטוריה וכל מה שהוא יודע היום הוא כבר ידע אז, אני קצת חושש לומר, אבל אולי לא התווסף לו שום דבר מאז".
ןלכן היה מעודד את הצעירים להרבות בחידושי תורה בעמל כיון שעיקר חידושי התורה שיש לאדם זה בגילאים המוקדמים.
וכי נסתם מעיין חידושיו?!
אדרבה, היה צ"ל מוסיף והולך עוד ועוד!
וידוע על הגר"א שמגיל 40 לא כתב חידושיו, כי היה מעיין המגבר ולא היה שייך לכתוב.
אשמח אם יאירו עיני, [אא"כ זוהי עוד שמועה לא מבוססת...].
בנציון אמר:זו טעות ידועה. הוא אמר את זה על רבי זלמלה. כבר רבי אהרן קוטלר ורבי יחזקאל סרנא התייחסו לטעות זו והכחישו את הדברים.ברוךווייס אמר:יחיה אמר:הבדל ברור בין "תנא קטן" לבין "קטן התנאים". תנא קטן המשמעות, להקטין התנא היותר קטן.
גם מושג "קטן" הוא יחסי. קטן, הרי יכול להיות שליש תנא, עשירית תנא, אחד ממאה, אחד מאלף, אחד ממיליון...
ידוע גם שהגר"ח מוולאזין הזדעזע כשמישהו דימה את הגר"א לרמב"ן והגיב, "אולי כהרשב"א"
מאוד מעניין אותי לדעת מה המקור של כב' ? לפי זכרוני במס"י עם עיונים מהג"ר יחזקאל סרנא כתוב כמו שהובא לעיל, אמנם יש גירסא אחרת מה אמר הגר"ח ולוז'ינרבנציון אמר:זו טעות ידועה. הוא אמר את זה על רבי זלמלה. כבר רבי אהרן קוטלר ורבי יחזקאל סרנא התייחסו לטעות זו והכחישו את הדברים.ברוךווייס אמר:יחיה אמר:הבדל ברור בין "תנא קטן" לבין "קטן התנאים". תנא קטן המשמעות, להקטין התנא היותר קטן.
גם מושג "קטן" הוא יחסי. קטן, הרי יכול להיות שליש תנא, עשירית תנא, אחד ממאה, אחד מאלף, אחד ממיליון...
ידוע גם שהגר"ח מוולאזין הזדעזע כשמישהו דימה את הגר"א לרמב"ן והגיב, "אולי כהרשב"א"
תלמיד נאמן אמר:בנציון אמר:זו טעות ידועה. הוא אמר את זה על רבי זלמלה. כבר רבי אהרן קוטלר ורבי יחזקאל סרנא התייחסו לטעות זו והכחישו את הדברים.ברוךווייס אמר:ידוע גם שהגר"ח מוולאזין הזדעזע כשמישהו דימה את הגר"א לרמב"ן והגיב, "אולי כהרשב"א"
מאוד מעניין אותי לדעת מה המקור של כב' ? לפי זכרוני במס"י עם עיונים מהג"ר יחזקאל סרנא כתוב כמו שהובא לעיל, אמנם יש גירסא אחרת מה אמר הגר"ח ולוז'ינר