הגאון רבי שלמה פישר זצוק"ל

E. W

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
הגאונות האדירה שלו איך שהצליח לברוח מהכותרות וענייני הציבור אף שלמעשה לא היה לגאונותו אח ורע בדורנו.

ככל שאני חושב על זה יותר אני מתפעל יותר.
מבלי לגרוע כמובן, אך כן היה​​​​​​... 
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
E. W אמר:
ישראל הכהן אמר:
הגאונות האדירה שלו איך שהצליח לברוח מהכותרות וענייני הציבור אף שלמעשה לא היה לגאונותו אח ורע בדורנו.

ככל שאני חושב על זה יותר אני מתפעל יותר.
מבלי לגרוע כמובן, אך כן היה​​​​​​... 
מי?
 
 

E. W

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
E. W אמר:
ישראל הכהן אמר:
הגאונות האדירה שלו איך שהצליח לברוח מהכותרות וענייני הציבור אף שלמעשה לא היה לגאונותו אח ורע בדורנו.

ככל שאני חושב על זה יותר אני מתפעל יותר.
מבלי לגרוע כמובן, אך כן היה​​​​​​... 
מי?
אתה באמת חושב שאענה לך... 
סתם מעניין איך אפשר לקחת את כל גדולי וגאוני הדור בדור האחרון ולהחליט בצורה כ"כ פסקנית שהגאון ר' שלמה פישר זצוק"ל היה הכי גאון מביניהם.. לא פחות ולא יותר... נשמע לי קצת גסות הרוח, וכנראה כדרכו של עולם כשעוסקים בהספדו של חכם הדברים לפעמים יוצאים מפורפוציה... 

 
 

דרומאי

משתמש ותיק
E. W אמר:
דרומאי אמר:
E. W אמר:
מבלי לגרוע כמובן, אך כן היה​​​​​​... 
מי?
אתה באמת חושב שאענה לך... 
סתם מעניין איך אפשר לקחת את כל גדולי וגאוני הדור בדור האחרון ולהחליט בצורה כ"כ פסקנית שהגאון ר' שלמה פישר זצוק"ל היה הכי גאון מביניהם.. לא פחות ולא יותר... נשמע לי קצת גסות הרוח, וכנראה כדרכו של עולם כשעוסקים בהספדו של חכם הדברים לפעמים יוצאים מפורפוציה... 
לא ידעתי מה השייכות כאן לגסות הרוח, וצ"ע.
 
 

מלכיצדק

משתמש רגיל
E. W אמר:
דרומאי אמר:
E. W אמר:
מבלי לגרוע כמובן, אך כן היה​​​​​​... 
מי?
אתה באמת חושב שאענה לך... 
סתם מעניין איך אפשר לקחת את כל גדולי וגאוני הדור בדור האחרון ולהחליט בצורה כ"כ פסקנית שהגאון ר' שלמה פישר זצוק"ל היה הכי גאון מביניהם.. לא פחות ולא יותר... נשמע לי קצת גסות הרוח, וכנראה כדרכו של עולם כשעוסקים בהספדו של חכם הדברים לפעמים יוצאים מפורפוציה... 


יש שתי דרכים להיות גבוה
1. לגבוה
2. לדרוך על אחרים
אגב יש כאלו שתמיד צריכים לומר על אחרון אחד שהוא יותר מאחרים, כאילו שהוא לא גדול בלי זה.
 
 

שראלטשיק

משתמש ותיק
עינים שלי נעשים רטובים בדמע כשאני קורא שרשור זאת

איי איי

כמה גדול ההבטחה "כי לא תשכח התורה מפי זרעו"

"ואף גם זאת ... להפר בריתי אתם שהעמדתי להם בית רבי וחכמי הדורות"

יה"ר שגם כולנו נזכה לדבק באותו אילן הנצח ולא ימוש התורה מפינו ומפי זרעינו
 

יחיה

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
הגאונות האדירה שלו איך שהצליח לברוח מהכותרות וענייני הציבור אף שלמעשה לא היה לגאונותו אח ורע בדורנו.
ככל שאני חושב על זה יותר אני מתפעל יותר.

בביתו פעם אחת ראיתי, שאחד מתלמידיו ביקש להזמין למענו "חותם" אישי, כמקובל אצל הרבנים, בשביל מסמכים וכדומה, והוא בענוותנותו ובריחתו מכל כבוד, סירב, וגם נתלה באילן גדול, שאמר כי גם לגאון הדור רש"ז אוירבך זצ"ל, לא היה חותם אישי.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
לגאונות המסויימת שלו ודאי שאין כלל אח ורע.
והיינו דתנו רבנן: חָכָם קוֹדֵם לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. חָכָם שֶׁמֵּת, אֵין לָנוּ כַּיּוֹצֵא בוֹ; מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁמֵּת, כָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִם לְמַלְכוּת.
 
 

יחיה

משתמש ותיק
שהשלום שלו אמר:
ציטוט מכ"י של רבינו זצוקללה"ה.
"ודע עוד דהגוזמאות שבסיפורי רז"ל ג"כ יש בהם הרבה דלא שייך כלל להכניס בהם פנימיות. (ודרך המהר"ל בזה בס' פירושי האגדות שלו דרך תמוהה ומסוכנת. ולא לחינם לא נדפס ספר זה עד דורנו ונשאר בכת"י, ודע עוד דהמהר"ל אינו מחכמי הקבלה המוסמכים, וכל דבריו דרך סברא בעלמא.) אבל בזה אין צורך וגם אסור להתחסד יותר מרז"ל עצמם שאמרו (תמיד כ"ט) אהא דתנו תפוח היה באמצע המזבח פעמים שהיה עליו כשלוש מאות כור אמר רבא גוזמא השקו את התמיד בכוס של זהב אמר רבא גוזמא א"ר אמי דברה תורה ל' הבאי דברו נביאים ל' הבאי דברו חכמים ל' הבאי כו' אמר שמואל בד' מקומות (במשנה) דברו חכמים ל' הבאי כו' לאפוקי מדרבא דתנן השקו את התמיד כו' קמ"ל הני אין התם לא. אין עניות במקום עשירות. והנה למדנו מגמ' זו פירוש חדש בענין גוזמא והבאי, דלא רק דחכמים מפליגין לתפוס בספורם מספר של גוזמא דזה לא שייך גבי השקו את התמיד אלא פי' גוזמא בזה, שספרו דבר שלא היה, כדרך בנ"א שמספרין אגדות פורחות בעלמא ומילי דכדי. (שהרי ענין זה של דב"ת בל' הבאי הוא מיסוד של דברה תורה כל' בני אדם) וכלשון הרא"ש בפירושו שם ל' הבאי כהדיוט שאינו מדקדק בדבריו לכוין האמת. והנה המתחסד לפקפק בזה, הוא הוא מפקפק בדברי חכמים דהיינו בדברי רבא. ולא עוד אלא שחושד את חז"ל עצמם דהיינו את רבא בדעות כוזבות. אלא העיקר הוא שאין בזה כל פגם בכבודם של חז"ל"...

מה עם רמ"ע מפאנו? מקובל מוסמך?
דברים מפורשים מצאנו לו, שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן עג:
דברו חכמים בלשון הבאי. [קנדיאה להר"ר אבא]. 
שאלה, הא דאמור רבנן בשלשה מקומות דברו חכמים בלשון הבאי, קשה דאמר מר אפי' שיחתן צריכה שנון (ומאי דברה גמרא) [ומהו הלמוד] בלשון הבאי
תשובה, לא חכמים בלבד אמרו, אלא דברה תורה בלשון הבאי ערים גדולות ובצורות בשמים, דברו נביאים בלשון הבאי ותבקע הארץ בקולם בשעה שנמשח שלמה, ובג' מקומות דברו חכמים בלשון הבאי: תפו"ח במסכת תמיד פ"ב גפ"ן במסכת מדות פ"ג ופרכת במסכת שקלים פרק ח', ואתא מניינא למעוטי כוס של זהב שבו משקין את התמיד [בפ"ג דתמיד] דאיכא למ"ד גוזמא ומרא דשמעתין קסבר אין עניות במקום עשירות. 
וכבר פירשו מרי דאגדתא כי ערים גדולות ובצורות בשמים הוא כמשמעו שהן בצורות במרום שאין ע' שרים של מעלה נכנסים באוירה של א"י, אף אנו נאמר ותבקע הארץ בקולם [פי'] כי א"י שהיא פעמים מתקפלת כטעם הארץ אשר אתה שוכב עליה פעמים מתרחבת כטעם ורחבה ונסבה למעלה כי על כן נקראת ארץ הצבי אז במלכות שלמה בקעה ורחבה כל האפשר בחק מציאותה של אותה שעה כיון שהיה עתיד לישב על כסא ה';
וההיא דתפוח הכי קתני אין מדשנין, שהוא נוי למזבח, ואעפ"כ א"א להיות עליו יותר מש' כור אבל טפי מהכי אינו נוי למזבח אלא מטריד במקום המערכה וצריך לפנותו, ומ"מ כיון שא"צ להגביה את התפוח כ"כ עד שנצטרך לדשנו מחמת דוחק שלא יצר המקום למערכה גוזמא או הבאי קרינן לה;
וגפן שזהבה משמש לג' קדושות, וכן פרכת יש לפנים הימנה ג' קדושות אולם היכל ודביר, דייק ההוא מניינא דש' כהנים אלא דלא איכפת לן, וקושטא קתני דנמנו על הגפן ביום אחד כ"כ מתנדבים ונמנו כן בטבילת הפרכת שהיו מתקבצים לראות טבילתה משום חבוב מצוה. 
הנה ברכו את ה' - ר"ת הבאי, שאין בדבריהם דבר בטל, אלא ודאי שיחתן, והיינו הבאי שלהן, צריכה למוד בלי ספק

כן הגאון חיד"א ז"ל מ"מ לו, בפתח עינים - תמיד כט, א
בשלשה מקומות דברו חכמים לשון הבאי וכו' בכל הני דשמעתין יהיב טעמא הגאון הרמ"ע בתשובותיו סי' ע"ג, דשיחתן של ת"ח צריכה תלמוד, וק"ו הכתובים ע"ש, שאין בהם דבר בטל, וסימן לדבר הבא"י ר"ת הנה ברכו את ה' ע"ש באורך:
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
יחיה אמר:
שהשלום שלו אמר:
ציטוט מכ"י של רבינו זצוקללה"ה.
"ודע עוד דהגוזמאות שבסיפורי רז"ל ג"כ יש בהם הרבה דלא שייך כלל להכניס בהם פנימיות. (ודרך המהר"ל בזה בס' פירושי האגדות שלו דרך תמוהה ומסוכנת. ולא לחינם לא נדפס ספר זה עד דורנו ונשאר בכת"י, ודע עוד דהמהר"ל אינו מחכמי הקבלה המוסמכים, וכל דבריו דרך סברא בעלמא.) אבל בזה אין צורך וגם אסור להתחסד יותר מרז"ל עצמם שאמרו (תמיד כ"ט) אהא דתנו תפוח היה באמצע המזבח פעמים שהיה עליו כשלוש מאות כור אמר רבא גוזמא השקו את התמיד בכוס של זהב אמר רבא גוזמא א"ר אמי דברה תורה ל' הבאי דברו נביאים ל' הבאי דברו חכמים ל' הבאי כו' אמר שמואל בד' מקומות (במשנה) דברו חכמים ל' הבאי כו' לאפוקי מדרבא דתנן השקו את התמיד כו' קמ"ל הני אין התם לא. אין עניות במקום עשירות. והנה למדנו מגמ' זו פירוש חדש בענין גוזמא והבאי, דלא רק דחכמים מפליגין לתפוס בספורם מספר של גוזמא דזה לא שייך גבי השקו את התמיד אלא פי' גוזמא בזה, שספרו דבר שלא היה, כדרך בנ"א שמספרין אגדות פורחות בעלמא ומילי דכדי. (שהרי ענין זה של דב"ת בל' הבאי הוא מיסוד של דברה תורה כל' בני אדם) וכלשון הרא"ש בפירושו שם ל' הבאי כהדיוט שאינו מדקדק בדבריו לכוין האמת. והנה המתחסד לפקפק בזה, הוא הוא מפקפק בדברי חכמים דהיינו בדברי רבא. ולא עוד אלא שחושד את חז"ל עצמם דהיינו את רבא בדעות כוזבות. אלא העיקר הוא שאין בזה כל פגם בכבודם של חז"ל"...

מה עם רמ"ע מפאנו? מקובל מוסמך?
דברים מפורשים מצאנו לו, שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן עג:
דברו חכמים בלשון הבאי. [קנדיאה להר"ר אבא]. 
שאלה, הא דאמור רבנן בשלשה מקומות דברו חכמים בלשון הבאי, קשה דאמר מר אפי' שיחתן צריכה שנון (ומאי דברה גמרא) [ומהו הלמוד] בלשון הבאי
תשובה, לא חכמים בלבד אמרו, אלא דברה תורה בלשון הבאי ערים גדולות ובצורות בשמים, דברו נביאים בלשון הבאי ותבקע הארץ בקולם בשעה שנמשח שלמה, ובג' מקומות דברו חכמים בלשון הבאי: תפו"ח במסכת תמיד פ"ב גפ"ן במסכת מדות פ"ג ופרכת במסכת שקלים פרק ח', ואתא מניינא למעוטי כוס של זהב שבו משקין את התמיד [בפ"ג דתמיד] דאיכא למ"ד גוזמא ומרא דשמעתין קסבר אין עניות במקום עשירות. 
וכבר פירשו מרי דאגדתא כי ערים גדולות ובצורות בשמים הוא כמשמעו שהן בצורות במרום שאין ע' שרים של מעלה נכנסים באוירה של א"י, אף אנו נאמר ותבקע הארץ בקולם [פי'] כי א"י שהיא פעמים מתקפלת כטעם הארץ אשר אתה שוכב עליה פעמים מתרחבת כטעם ורחבה ונסבה למעלה כי על כן נקראת ארץ הצבי אז במלכות שלמה בקעה ורחבה כל האפשר בחק מציאותה של אותה שעה כיון שהיה עתיד לישב על כסא ה';
וההיא דתפוח הכי קתני אין מדשנין, שהוא נוי למזבח, ואעפ"כ א"א להיות עליו יותר מש' כור אבל טפי מהכי אינו נוי למזבח אלא מטריד במקום המערכה וצריך לפנותו, ומ"מ כיון שא"צ להגביה את התפוח כ"כ עד שנצטרך לדשנו מחמת דוחק שלא יצר המקום למערכה גוזמא או הבאי קרינן לה;
וגפן שזהבה משמש לג' קדושות, וכן פרכת יש לפנים הימנה ג' קדושות אולם היכל ודביר, דייק ההוא מניינא דש' כהנים אלא דלא איכפת לן, וקושטא קתני דנמנו על הגפן ביום אחד כ"כ מתנדבים ונמנו כן בטבילת הפרכת שהיו מתקבצים לראות טבילתה משום חבוב מצוה. 
הנה ברכו את ה' - ר"ת הבאי, שאין בדבריהם דבר בטל, אלא ודאי שיחתן, והיינו הבאי שלהן, צריכה למוד בלי ספק

כן הגאון חיד"א ז"ל מ"מ לו, בפתח עינים - תמיד כט, א
בשלשה מקומות דברו חכמים לשון הבאי וכו' בכל הני דשמעתין יהיב טעמא הגאון הרמ"ע בתשובותיו סי' ע"ג, דשיחתן של ת"ח צריכה תלמוד, וק"ו הכתובים ע"ש, שאין בהם דבר בטל, וסימן לדבר הבא"י ר"ת הנה ברכו את ה' ע"ש באורך:
מצאנו בקדמונים יחס מעין זה (ופחות מזה) לדברי אגדה, אך מאות שנים שכמעט לא תמצא יחס כזה אצל חכמי ישראל, וידועים דברי הגר"א על 300 כהנים שחישב מספר זה בדיוק וביאר מהי הגוזמא, ואם על גוזמא אמרו כן כ"ש וכ"ש על טענה שאמרו דברים בטלים ממש, כ"ש וכ"ש שלא היו אומרים כן.
ככלל חושבני שאין זה כבוד ת"ח כהגר"ש פישר שבמקום להביא את חידושיו המופלגים, מביאים בעיקר דברים מעין אלו.
 
 

יחיה

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
יחיה אמר:
מה עם רמ"ע מפאנו? מקובל מוסמך?
דברים מפורשים מצאנו לו, שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן עג:
דברו חכמים בלשון הבאי. [קנדיאה להר"ר אבא]. 
שאלה, הא דאמור רבנן בשלשה מקומות דברו חכמים בלשון הבאי, קשה דאמר מר אפי' שיחתן צריכה שנון (ומאי דברה גמרא) [ומהו הלמוד] בלשון הבאי
תשובה, לא חכמים בלבד אמרו, אלא דברה תורה בלשון הבאי ערים גדולות ובצורות בשמים, דברו נביאים בלשון הבאי ותבקע הארץ בקולם בשעה שנמשח שלמה, ובג' מקומות דברו חכמים בלשון הבאי: תפו"ח במסכת תמיד פ"ב גפ"ן במסכת מדות פ"ג ופרכת במסכת שקלים פרק ח', ואתא מניינא למעוטי כוס של זהב שבו משקין את התמיד [בפ"ג דתמיד] דאיכא למ"ד גוזמא ומרא דשמעתין קסבר אין עניות במקום עשירות. 
וכבר פירשו מרי דאגדתא כי ערים גדולות ובצורות בשמים הוא כמשמעו שהן בצורות במרום שאין ע' שרים של מעלה נכנסים באוירה של א"י, אף אנו נאמר ותבקע הארץ בקולם [פי'] כי א"י שהיא פעמים מתקפלת כטעם הארץ אשר אתה שוכב עליה פעמים מתרחבת כטעם ורחבה ונסבה למעלה כי על כן נקראת ארץ הצבי אז במלכות שלמה בקעה ורחבה כל האפשר בחק מציאותה של אותה שעה כיון שהיה עתיד לישב על כסא ה';
וההיא דתפוח הכי קתני אין מדשנין, שהוא נוי למזבח, ואעפ"כ א"א להיות עליו יותר מש' כור אבל טפי מהכי אינו נוי למזבח אלא מטריד במקום המערכה וצריך לפנותו, ומ"מ כיון שא"צ להגביה את התפוח כ"כ עד שנצטרך לדשנו מחמת דוחק שלא יצר המקום למערכה גוזמא או הבאי קרינן לה;
וגפן שזהבה משמש לג' קדושות, וכן פרכת יש לפנים הימנה ג' קדושות אולם היכל ודביר, דייק ההוא מניינא דש' כהנים אלא דלא איכפת לן, וקושטא קתני דנמנו על הגפן ביום אחד כ"כ מתנדבים ונמנו כן בטבילת הפרכת שהיו מתקבצים לראות טבילתה משום חבוב מצוה. 
הנה ברכו את ה' - ר"ת הבאי, שאין בדבריהם דבר בטל, אלא ודאי שיחתן, והיינו הבאי שלהן, צריכה למוד בלי ספק

כן הגאון חיד"א ז"ל מ"מ לו, בפתח עינים - תמיד כט, א
בשלשה מקומות דברו חכמים לשון הבאי וכו' בכל הני דשמעתין יהיב טעמא הגאון הרמ"ע בתשובותיו סי' ע"ג, דשיחתן של ת"ח צריכה תלמוד, וק"ו הכתובים ע"ש, שאין בהם דבר בטל, וסימן לדבר הבא"י ר"ת הנה ברכו את ה' ע"ש באורך:
מצאנו בקדמונים יחס מעין זה (ופחות מזה) לדברי אגדה, אך מאות שנים שכמעט לא תמצא יחס כזה אצל חכמי ישראל, וידועים דברי הגר"א על 300 כהנים שחישב מספר זה בדיוק וביאר מהי הגוזמא, ואם על גוזמא אמרו כן כ"ש וכ"ש על טענה שאמרו דברים בטלים ממש, כ"ש וכ"ש שלא היו אומרים כן.
ככלל חושבני שאין זה כבוד ת"ח כהגר"ש פישר שבמקום להביא את חידושיו המופלגים, מביאים בעיקר דברים מעין אלו.

בקדמונים מצאנו דעות שונות מגוונות, כאשר קצת קשה לדעת כיום, מה הייתה השיטה הרווחת והמקובלת.
אך למעשה התקבל את אשר יכולים לכנות דעת רמב"ן, הוא אבי ההשקפה המסורתית, וגם מן האבות של הקבלה, וכמה הדבר מתמיה ורחוקה היא, לתלות שיטה ההיא של "לאו דווקא", דווקא ב"מקובלים מוסמכים"!
כיו"ב, עיין ספר פירושי האגדות של הרשב"א תלמידו, והרי גם רשב"א לחם נגד המפרשים אגדות דרך "לאו דווקא", באופן הפילוסופי - אלגורי.  
כ"ש ראשוני אשכנז וצרפת, דוגמת רש"י או רבותינו בעלי התוספות, שדרך כלל מתייחסים אל אגדות כמשמעם ממש.
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
E. W אמר:
דרומאי אמר:
E. W אמר:
מבלי לגרוע כמובן, אך כן היה​​​​​​... 
מי?
אתה באמת חושב שאענה לך... 
סתם מעניין איך אפשר לקחת את כל גדולי וגאוני הדור בדור האחרון ולהחליט בצורה כ"כ פסקנית שהגאון ר' שלמה פישר זצוק"ל היה הכי גאון מביניהם.. לא פחות ולא יותר... נשמע לי קצת גסות הרוח, וכנראה כדרכו של עולם כשעוסקים בהספדו של חכם הדברים לפעמים יוצאים מפורפוציה... 
באמת בעומק גאוניותו יש אולי בודדים שקרובים אליו כ"א בסגנונו.
ובסגנונו הייחודי ודאי שהוא הי' יחיד ומיוחד
כפי שניתן לומר על החכמים בדרגתו כ"א בסגנונו
ובהיקף חכמתו בנגלה ונסתר ובאגדה ושאר חכמות צריך חיפוש רב כדי למצוא עוד בודדים ששייכים לסדרי הגודל שלו.
 
 

לומד ומלמד

משתמש ותיק
פעם אחת בצאתו מחתונה ניגש אליו בחור אחד מהישיבה עם שאלה בלתי שגרתית לחלוטין 'הרב, האם מותר להחזיר שטחים?' בענוותנותו הנוראה ובסובלו כל אחד פתח פיו ברהיטות ואמר 'אם דבר זה יביא למניעת שפיכות דמים אזי מותר להחזיר שטחים, אמנם כיון שהמציאות היום היא שכל הוויתורים גרמו רק להיפך ולא מיעטו כלל בשפיכות דמים, ממילא להלכה ולמעשה - אסור' . כך פשוט וחלק לבחור לא מוכר ולשאלה לא סטנדרטית.
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
שמעתי
פעם בשבת החזן התעכב מעט, הגר"ש ראה שהוא באמצע להתעטף בטלית ומ"מ לא התעצל ולקח ספר מהספרייה, יצא לו רמב"ם מיד עמד ופתחו היכן שיצא לו הניח את האצבע באמצע משנה למלך ומיד שקע לתוכו, כאילו הרגע למד שם!

שמעתי
פעם הרב הרטמן (המו"ל של המהר"ל מהדורת מ"י) ראהו בספרייה הלאומית עובר על המדפים ומחפש ספר, פנה אליו ושאל אותו מה אתה מחפש? ענה הגר"ש אני מחפש מה לא למדתי!

שמעתי
פעם הרבנית הגישה לו אוכל, מרק ועוף ושאר דברים, הוא למד עם הרב פטרובר, פנה אליו הגר"ש ושאל הרבנית כבר הלכה? כשענה לו שכן, לקח את הכל הכניס למרק ואכלם כאחד, פשוט חבל על הזמן.
 

מחפש את עצמי

משתמש ותיק
לומד ומלמד אמר:
לפני שנים חברי ואני היינו כבר 'אלטערעס' עם וותק די מכובד בישיבה, לחברי היה קשר אישי עם הגר"ש פישר זצ"ל. פעם אחת אמר לו הגר"ש אם ברצונך לקבל ברכה מאדם צדיק אשר ראוי שברכותיו יתקיימו, לך אל הגה"צ רבי שלמה יחיאל פרידמן [היודעים, יודעים במי המדובר]. הלכנו אליו לשכונת בתי וורשה והייתה שם חוויה מיוחדת במינה ואכ"מ. לענינינו שח לנו הגה"צ הנ"ל כי בימי בחרותו של הגר"ש פישר נתיישב ללמוד באחד מבתי הכנסיות בשכונת בית ישראל [כמדומני שאמר שהיה זה בשטיבלאך של בית ישראל] ביום שישי בבוקר, וישב לכתוב שם מחדושיו. ולשונו של הרב המספר הייתה 'בשקיעה ניגש מישהו ומשך לו את העט מהיד', זו דוגמא קטנה לשקיעותו הנוראה אשר עדיין לא נספד בה כהלכה..
עוד מעט עמי רסיסים, ועוד חזון למועד.

אולי תזכו את הלא יודעים לדעת מי הוא הגה"צ ר' שלמה יחיאל פרידמן?
 

יחיה

משתמש ותיק
שהשלום שלו אמר:
כבוד שמים אמר:
מענה לשון אמר:
תמוה!!
כנראה שלא הבנת דבריו
בהקדמת ספרו כתב "גדול האחרונים איש האלקים מרן חזו"א"...
ג"א שמעתי מרבינו את זה ומי שהכיר את רבינו יודע למי כוונתו וכלפי מה הדברים אמורים.
ובאופן כללי לרבינו היו הרבה ביטוים ולכל דבר יש סיבה.
דרך אגב, כדאי לשמוע את ההספד של הגר"א עוזר שמתאר מעט את גדולת רבינו ושם נגע בענין זה ג"כ.

דרך כלל, ניתנה הרשות לומר בזהירות, שאחד מהאחרונים מהווה הגדול שבהם (תואר "גדול האחרונים" מצאנו ביחס אל אישים שונים). אף בראשונים, נוכל לומר כלפי אחד מהם, אשר זה הגדול שבהם (אף כאן נזכר ביחס אל כמה מהם), וכן גאונים (מצאתיו מופיע לגבי הבה"ג, גם רב האי), אמוראים (מוזכר כנ"ל), תנאים (בנודע ביהודה נמצא שהוא ר"ע), נביאים (מלבד משה, נמצא במדרשים בכמה מהם).

אך לומר באחד האמוראים לדוגמא, שגדול הוא מן התנאים, או באחד הראשונים אשר גדול מן הגאונים, או בעניינינו לומר באחד האחרונים אשר גדול מן הראשונים, לכאורה, הינו דבר מופקע בעצם.

לעיל הזכירו אמרה המיוחסת אל מורינו הרב חיים מוולוז'ין, על היחס של הגר"א ז"ל לראשונים. אבל מספר תשובות בדבר:
א', הביטוי המדויק כאן, חשוב מאוד. הוא לא אמר כלל, שהגר"א ז"ל "גדול" מאי מי מהראשונים, אלא לפי אותה המסורת, דימהו מספק ("אולי") כאחד מגדולי הראשונים, בלי להגדיל אותו מראשונים אחרים.
ב', רבי יחזקאל סרנא זצ"ל, מסביר כוונת אותו מאמר בע"א, עיין המצורף פה.
ועוד, דבר מפורש קיבלנו בזה מהחפץ חיים, ראה המצורף.
 

קבצים מצורפים

  • החכמה_מוסר דרך אפיקי חיים -שמחת אלעזר- - גולדבאום, מנחם צבי בן אפרים - וואסרמאן, אלעזר שמחה ב...pdf
    318 KB · צפיות: 27
  • אוצר החכמה_ספר הכוזרי -ערוך לפי ערכים- - יהודה בן שמואל הלוי - סרנא, יחזקאל_5_7.pdf
    844.2 KB · צפיות: 21

יחיה

משתמש ותיק
ברוךווייס אמר:
יחיה אמר:
ברוךווייס אמר:
לא אמר הדיבוק שהח"ח הוא תנא קטן?
תנא "קטן" דייקא!
אכן
אבל עברו כמה דורות בין קטן התנאים לח"ח

הבדל ברור בין "תנא קטן" לבין "קטן התנאים". תנא קטן המשמעות, להקטין התנא היותר קטן.
גם מושג "קטן" הוא יחסי. קטן, הרי יכול להיות שליש תנא, עשירית תנא, אחד ממאה, אחד מאלף, אחד ממיליון...
 

שלו'

משתמש ותיק
כהן אמר:
שהשלום שלו אמר:
אמר לי הגאון ר' משה פטרובר [תלמיד רבינו למעלה מיובל שנים] לפני כמה שנים: "כל מה שאתה רואה אצלו היום, הוא כבר ידע מאז שהכרתי אותו, הכל נגלה נסתר הסטוריה וכל מה שהוא יודע היום הוא כבר ידע אז, אני קצת חושש לומר, אבל אולי לא התווסף לו שום דבר מאז".
הגר"ש פישר אמר לכמה מתלמידיו שכמעט כל מה שהוא חידש זה עד גיל 40 שנה, משם ואילך לא חידש אלא מעט מזעיר.
ןלכן היה מעודד את הצעירים להרבות בחידושי תורה בעמל כיון שעיקר חידושי התורה שיש לאדם זה בגילאים המוקדמים.
מה הפשט בזה?
וכי נסתם מעיין חידושיו?!
אדרבה, היה צ"ל מוסיף והולך עוד ועוד!

וידוע על הגר"א שמגיל 40 לא כתב חידושיו, כי היה מעיין המגבר ולא היה שייך לכתוב.

אשמח אם יאירו עיני, [אא"כ זוהי עוד שמועה לא מבוססת...].
 
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
יחיה אמר:
ברוךווייס אמר:
יחיה אמר:
תנא "קטן" דייקא!
אכן
אבל עברו כמה דורות בין קטן התנאים לח"ח

הבדל ברור בין "תנא קטן" לבין "קטן התנאים". תנא קטן המשמעות, להקטין התנא היותר קטן.
גם מושג "קטן" הוא יחסי. קטן, הרי יכול להיות שליש תנא, עשירית תנא, אחד ממאה, אחד מאלף, אחד ממיליון...

ידוע גם שהגר"ח מוולאזין הזדעזע כשמישהו דימה את הגר"א לרמב"ן והגיב, "אולי כהרשב"א"
 

בנציון

משתמש ותיק
ברוךווייס אמר:
יחיה אמר:
ברוךווייס אמר:
אכן
אבל עברו כמה דורות בין קטן התנאים לח"ח

הבדל ברור בין "תנא קטן" לבין "קטן התנאים". תנא קטן המשמעות, להקטין התנא היותר קטן.
גם מושג "קטן" הוא יחסי. קטן, הרי יכול להיות שליש תנא, עשירית תנא, אחד ממאה, אחד מאלף, אחד ממיליון...

ידוע גם שהגר"ח מוולאזין הזדעזע כשמישהו דימה את הגר"א לרמב"ן והגיב, "אולי כהרשב"א"
זו טעות ידועה. הוא אמר את זה על רבי זלמלה. כבר רבי אהרן קוטלר ורבי יחזקאל סרנא התייחסו לטעות זו והכחישו את הדברים. 
 
 
שלו' אמר:
כהן אמר:
שהשלום שלו אמר:
אמר לי הגאון ר' משה פטרובר [תלמיד רבינו למעלה מיובל שנים] לפני כמה שנים: "כל מה שאתה רואה אצלו היום, הוא כבר ידע מאז שהכרתי אותו, הכל נגלה נסתר הסטוריה וכל מה שהוא יודע היום הוא כבר ידע אז, אני קצת חושש לומר, אבל אולי לא התווסף לו שום דבר מאז".
הגר"ש פישר אמר לכמה מתלמידיו שכמעט כל מה שהוא חידש זה עד גיל 40 שנה, משם ואילך לא חידש אלא מעט מזעיר.
ןלכן היה מעודד את הצעירים להרבות בחידושי תורה בעמל כיון שעיקר חידושי התורה שיש לאדם זה בגילאים המוקדמים.
מה הפשט בזה?
וכי נסתם מעיין חידושיו?!
אדרבה, היה צ"ל מוסיף והולך עוד ועוד!

וידוע על הגר"א שמגיל 40 לא כתב חידושיו, כי היה מעיין המגבר ולא היה שייך לכתוב.

אשמח אם יאירו עיני, [אא"כ זוהי עוד שמועה לא מבוססת...].
הכלל, שבדרך כלל בשנותיו הראשונות האדם לומד ומחדש, בהמשך השנים הוא יותר 'הוגה' ומעיין בתורתו שלו, מרחיבה ומפתחה ומבססה. 
יסוד הדברים מצאתי גם בדברי הגר"א זלה"ה, אבל המציאות עד לעצמו, צא וראה ובדוק.
אגב לגבי הגר"ש פישר זצ"ל, לפני כמה שנים חבר שלי היה הולך לשמוע אותו בוועד בביתו, אחר הפסיק, ושאלתיו מדוע, ואמר לי שהוא קלט שבוועד הוא פשוט חוזר על תוכן דבריו ב'בית ישי' ככתבו ממש. 
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
בנציון אמר:
ברוךווייס אמר:
יחיה אמר:
הבדל ברור בין "תנא קטן" לבין "קטן התנאים". תנא קטן המשמעות, להקטין התנא היותר קטן.
גם מושג "קטן" הוא יחסי. קטן, הרי יכול להיות שליש תנא, עשירית תנא, אחד ממאה, אחד מאלף, אחד ממיליון...

ידוע גם שהגר"ח מוולאזין הזדעזע כשמישהו דימה את הגר"א לרמב"ן והגיב, "אולי כהרשב"א"
זו טעות ידועה. הוא אמר את זה על רבי זלמלה. כבר רבי אהרן קוטלר ורבי יחזקאל סרנא התייחסו לטעות זו והכחישו את הדברים. 

יתכן אבל לא קשור לנושא

השאלה היתה אם יש מקום לדמות גדולים לגדולים מדורות קדומים.  לא משנה אם זה היה הגר"א או ר' זלמלה
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
בנציון אמר:
ברוךווייס אמר:
יחיה אמר:
הבדל ברור בין "תנא קטן" לבין "קטן התנאים". תנא קטן המשמעות, להקטין התנא היותר קטן.
גם מושג "קטן" הוא יחסי. קטן, הרי יכול להיות שליש תנא, עשירית תנא, אחד ממאה, אחד מאלף, אחד ממיליון...

ידוע גם שהגר"ח מוולאזין הזדעזע כשמישהו דימה את הגר"א לרמב"ן והגיב, "אולי כהרשב"א"
זו טעות ידועה. הוא אמר את זה על רבי זלמלה. כבר רבי אהרן קוטלר ורבי יחזקאל סרנא התייחסו לטעות זו והכחישו את הדברים. 
 
מאוד מעניין אותי לדעת מה המקור של כב' ? לפי זכרוני במס"י עם עיונים מהג"ר יחזקאל סרנא כתוב כמו שהובא לעיל, אמנם יש גירסא אחרת מה אמר הגר"ח ולוז'ינר
 

יחיה

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
בנציון אמר:
ברוךווייס אמר:
ידוע גם שהגר"ח מוולאזין הזדעזע כשמישהו דימה את הגר"א לרמב"ן והגיב, "אולי כהרשב"א"
זו טעות ידועה. הוא אמר את זה על רבי זלמלה. כבר רבי אהרן קוטלר ורבי יחזקאל סרנא התייחסו לטעות זו והכחישו את הדברים. 
מאוד מעניין אותי לדעת מה המקור של כב' ? לפי זכרוני במס"י עם עיונים מהג"ר יחזקאל סרנא כתוב כמו שהובא לעיל, אמנם יש גירסא אחרת מה אמר הגר"ח ולוז'ינר

אולי התבלבל מן המופיע במצורף פה:
 

קבצים מצורפים

  • אוצר החכמה_אבי הישיבות - אליאך, דב בן דוד צבי_60_63.pdf
    563.4 KB · צפיות: 35
חלק עליון תַחתִית