האם ניתן לחזור מחתימה על נתינת מתנה כשלא נעשה קנין

תורת

משתמש רגיל
אבקש לדעת:
א] אדם חתם לחבירו שיכול לבנות על רכוש משותף ולא נעשה קנין ו/או שלא מופיע בשטר שנעשה קנין או מעשה קנין - האם הנותן/החותם יכול לחזור בו.
ב] ואת"ל [במקרה הנ"ל] שיכול לחזור בו מה הדין שהמקבל המתנה בנה ו/או משתמש בשטח גם ללא בניה - האם לאחר הבניה ו/או השימוש יכול השכן לחזור בו בטענה שלא נעשה 'מעשה קנין'.

אשמח לדעת האם יש תקדים באחד מבתי הדין באופנים דלעיל.
 
תורת אמר:
אבקש לדעת:
א] אדם חתם לחבירו שיכול לבנות על רכוש משותף ולא נעשה קנין ו/או שלא מופיע בשטר שנעשה קנין או מעשה קנין - האם הנותן/החותם יכול לחזור בו.

לכאורה שותף שנותן רשות לשני לבנות הרי זו מחילה הנקנית בדברים בלבד, כי חלק כל שותף ביחס לשותף האחר לעולם אינו אלא כשיעבוד, והגע עצמך - אם השותף האחר הוא גר שמת בלי יורשים, הרי פשיטא שחלקו לא נעשה הפקר וכל הקודם בו זכה אלא הוא ממילא של השותף הנותר, (ועיקר הדבר כבר מבואר בר"ן נדרים מה: בגדר שותפין)
 

תורת

משתמש רגיל
פותח הנושא
יושב בשבת תחכמוני אמר:
מלבד זאת שהחתימה היא כשטר בכתב ידו

השאלה אם לא יכול לטעון אמנם יש שטר המורה על הסכמה אבל לא על הקנאה.
 

תורת

משתמש רגיל
פותח הנושא
יושב בשבת תחכמוני אמר:
תורת אמר:
אבקש לדעת:
א] אדם חתם לחבירו שיכול לבנות על רכוש משותף ולא נעשה קנין ו/או שלא מופיע בשטר שנעשה קנין או מעשה קנין - האם הנותן/החותם יכול לחזור בו.

לכאורה שותף שנותן רשות לשני לבנות הרי זו מחילה הנקנית בדברים בלבד, כי חלק כל שותף ביחס לשותף האחר לעולם אינו אלא כשיעבוד, והגע עצמך - אם השותף האחר הוא גר שמת בלי יורשים, הרי פשיטא שחלקו לא נעשה הפקר וכל הקודם בו זכה אלא הוא ממילא של השותף הנותר, (ועיקר הדבר כבר מבואר בר"ן נדרים מה: בגדר שותפין)
האם אתה מתכוון לחלק בין סתם נותן מתנה ל'שותף' הנותן מתנה?
כלומר, בשותף יש יותר סברא שמועילה מחילה.
 
 
תורת אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
מלבד זאת שהחתימה היא כשטר בכתב ידו

השאלה אם לא יכול לטעון אמנם יש שטר המורה על הסכמה אבל לא על הקנאה.

לא הבנתי. מה אמור להיות כתוב בשטר מעבר להסכמה? אם אדם בא לקנות מהשני אז כותבים בשטר 'שדי מכורה לך', אם הוא בא לתת לו מתנה אז כותבים 'שדי נתונה לך', אם הוא בא לתת לו רשות ("להסכים") לבנות בניה אישית בקרקע שהם שותפים בה אז כותבים "אני מרשה לך לבנות לעצמך בקרקע". מה חסר?

בעצם העיקר הוא הטענה הקודמת שטענתי, שכאן מדובר בכלל על מחילה ולא על הקנאה, (ובודאי ניתן לכתוב שטר אף על מחילה, אף שאי"ז נצרך לחלות המחילה). אבל לגבי השטר זה לא כ"כ משנה, כי גם אם הדיין לא כל כך למדן וחושב שהגדר של נתינת רשות הוא כהקנאה חדשה, אז בכל אופן נתינת הרשות כתובה בשטר, והשטר קונה את נתינת הרשות בה אתה מעונין, יהא גדרה אשר יהא - מחילה או הקנאה.

כעת אני רואה את הודעתך השניה. כוונתי שאותו הדבר שלו היה ניתן לאדם אחר שאינו שותף היה מוגדר כ'מתנה', כשהוא נעשה בין שותפים בדבר המשותף להם, הוא 'מחילה', כי השותף בסך הכל מסלק את העיכוב שלו מהשותף השני.
 

תורת

משתמש רגיל
פותח הנושא
גם אני סובר כדבריך, אך מאחר ושמעתי שיש דיעות אחרות הסוברות שניתן לחזור מהסכמה שניתנה אפילו בכתב, שאלתי היא האם מלבד הסברא הפשוטה, יש סימוכין לדבריך.

או, האם יש מאן דהו היודע על בתי דינים/דיינים הנוקטים שניתן לחזור לאחר הנתינה. וא"כ, מי הם? ומה מקורם?

אגב, נידון זה יכול לפתוח 'תיבת פנדורה' על כל היחידות המצויות במקומותינו, במידה ונינתה רק הסכמה ללא קנין ובמידה ונאמר שניתן לחזור גם לאחר הבניה, אזי לא נמצא ידינו ורגלינו וכו'....
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
תורת אמר:
אבקש לדעת:
א] אדם חתם לחבירו שיכול לבנות על רכוש משותף ולא נעשה קנין ו/או שלא מופיע בשטר שנעשה קנין או מעשה קנין - האם הנותן/החותם יכול לחזור בו.

לכאורה שותף שנותן רשות לשני לבנות הרי זו מחילה הנקנית בדברים בלבד, כי חלק כל שותף ביחס לשותף האחר לעולם אינו אלא כשיעבוד, והגע עצמך - אם השותף האחר הוא גר שמת בלי יורשים, הרי פשיטא שחלקו לא נעשה הפקר וכל הקודם בו זכה אלא הוא ממילא של השותף הנותר, (ועיקר הדבר כבר מבואר בר"ן נדרים מה: בגדר שותפין)
ידוע שהשעהמ"ש נסתפק בזה (שותף שהפקיר האם זוכה השותף השני). ולכאו' נחשב חידוש. אולי יש לכם מקור ברור למה שכתבתם ?
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
תורת אמר:
אבקש לדעת:
א] אדם חתם לחבירו שיכול לבנות על רכוש משותף ולא נעשה קנין ו/או שלא מופיע בשטר שנעשה קנין או מעשה קנין - האם הנותן/החותם יכול לחזור בו.
ב] ואת"ל [במקרה הנ"ל] שיכול לחזור בו מה הדין שהמקבל המתנה בנה ו/או משתמש בשטח גם ללא בניה - האם לאחר הבניה ו/או השימוש יכול השכן לחזור בו בטענה שלא נעשה 'מעשה קנין'.

אשמח לדעת האם יש תקדים באחד מבתי הדין באופנים דלעיל.
יש לברר כמה נקודות:
האם נחשב קנין מדין "סיטומתא" ?
האם כשבונה הוי קנין חזקה ?
במקום שרק צריך להסיר התנגדות, האם תלוי במחלוקת הגאונים ור"ת אם בעי' חזקה שיש עמה טענה ?
מה משמעותו של השטר, קנין או הצהרה שאינו מתנגד ?

נא להוסיף עוד נקודות (אם יש).
 

ערך רב

משתמש ותיק
הדעת נותנת, שהסכמה חתומה, כמוה כאמירת "לך חזק וקני".
ולכן, אף אם בזמן כתיבת השטר לא נעשה קנין, אחרי שהמקבל בנה לאור הסכמת השכנים, יש לומר שהוא קונה את השטח.
כמובן, יש לבדוק היטב על מה בדיוק הם חתמו.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
תלמיד נאמן אמר:
ידוע שהשעהמ"ש נסתפק בזה (שותף שהפקיר האם זוכה השותף השני). ולכאו' נחשב חידוש. אולי יש לכם מקור ברור למה שכתבתם ?
כתבתי מסברא בעלמא.

איה מקום השעה"מ?
"שער משפט" כמדומני סימן ער"ה ?
 
 
חלק עליון תַחתִית