להרים תינוק קודם הברית מילה

מסוא משה

משתמש רגיל
שלום וברכה!
ראיתי הרבה אנשים שנוהגים, שהאב לא מרים את התינוק עד שיגיע הברית מילה.
האם יש למשהו מקור למנהג הזה?
האם יש למשהו טעם למנהג הזה?
 

ידידיה

משתמש ותיק
מסוא משה אמר:
ראיתי הרבה אנשים שנוהגים, שהאב לא מרים את התינוק עד שיגיע הברית מילה.
לפי"ז יש להחמיר שלא להרים את הבנות לעולם. אין הבדל בין זכר קודם היום השמיני ובין נקבה.
 
ידידיה אמר:
לפי"ז יש להחמיר שלא להרים את הבנות לעולם. אין הבדל בין זכר קודם היום השמיני ובין נקבה.
שכחתי להוסיף: וברש"י שם
וז"ל רש"י, כל שבעה - שעדיין אין אביו מכיר בו שלא יצא מתחת ידי אמו ליכנס לברית מכאן ואילך מוטל על אביו להכירו כדכתיב יכיר.
 

ידידיה

משתמש ותיק
כמובן שרש"י רק מתאר את המציאות המצויה, ולא שכותב שכך ראוי לעשות.
[הודעתי הקודמת לא נכתבה על דבריך אלא לעיקר האשכול, אערוך כעת]
 
ידידיה אמר:
כמובן שרש"י רק מתאר את המציאות המצויה, ולא שכותב שכך ראוי לעשות.
[הודעתי הקודמת לא נכתבה על דבריך אלא לעיקר האשכול, אערוך כעת]
ברור שהדין עמך בלא שום ספק, ובודאי שאין שום ענין לא להרים את התינוק מיד עם לידתו, ואף אני נהגתי כך במי מבני שהיה אפשר.

והבאתי את הרש"י בדרך של אירוניה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
ידידיה אמר:
כמובן שרש"י רק מתאר את המציאות המצויה, ולא שכותב שכך ראוי לעשות.
[הודעתי הקודמת לא נכתבה על דבריך אלא לעיקר האשכול, אערוך כעת]
ברור שהדין עמך בלא שום ספק, ובודאי שאין שום ענין לא להרים את התינוק מיד עם לידתו, ואף אני נהגתי כך במי מבני שהיה אפשר.

והבאתי את הרש"י בדרך של אירוניה.
(באופן כללי שים לב שהאירוניה שלך אינה ניכרת אלא לת''ח דכאן, ואולי תוסיף איזה סימונים שזה אירוניה...)
 
 

אמונה

משתמש ותיק
וזכר אזכור את אשר שמעתי על אחד שבא לפני הגראי"ל זצ"ל טרם ימי הפסח, כשחומרה חדשה בידו: לנקות ולקרצף בחורים שבין המרצפות וה"בלטות", ואמר לו הגראי"ל שזו אכן חומרה מעולה אך משום חומרתה אין לסמוך בה על נשים וקטנים...
 

במבי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ידידיה אמר:
אין הבדל בין זכר קודם היום השמיני ובין נקבה.
[מבלי לדון בעיקר האשכול:] לא כן הוא (ראה ע"ז כז, א).

וראה חבורה שלמה בנושא (אליבא דברוריה)

במבי אמר:
והתנן קונם שאני נהנה ממולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי עובדי כוכבים אלמא אע"ג דלא מהילי כמאן דמהילי דמו אלא איכא בינייהו אשה למ"ד ואתה את בריתי תשמור ליכא דאשה לאו בת מילה היא ולמ"ד המול ימול איכא דאשה כמאן דמהילא דמיא ומי איכא למאן דאמר אשה לא והכתיב (שמות ד, כה) ותקח צפורה צר קרי ביה ותקח והכתיב ותכרות קרי ביה ותכרת דאמרה לאיניש אחרינא ועבד ואיבעית אימא אתיא איהי ואתחלה ואתא משה ואגמרה (עז כז.)

ראיתי פעם חבורא יפה בנושא (וראויים הדברים למי שאמרם)



yl_lvyn.pdf
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אין טעם בזלזול (ולמען הסר ספק: 'קראתי'... ויותר מפעם אחת).
אשמח לביאור טעותי.
 

ידידיה

משתמש ותיק
מבואר בסוגיא שם שישראל שמתו אחיו מחמת מילה "אע"ג דלא מהילי כמאן דמהילי דמו",
וק"ו בן בנו של ק"ו לישראל שלא הגיע לח' ימים שהוא כמאן דמהיל.

ומה שאמרו אשה כמאן דמהילא דמיא, בפשטות אין הכוונה משום שאין לה ערלה, אלא משום שהיא בקדושת ישראל, וממש כמו במתו אחיו מ"מ ופחות מח', וכן הוא ל' הרי"ף בשבת
כיון דישראל הוא אפילו ערלים כמהולים דמו איתתא נמי בכלל ישראל היא ומהלא
[וישנם עוד פירושים בזה: הראב"ד שם כ' "מה לשון מול, קטוע, דכתיב ובראש שבולת ימלו, ואשה קטועה היא". ולפירושו סברא זו אינה שייך במתו אחיו מחמת מילה, ובפחות מבן ח', וצ"ל שבהם יש סברא אחרת. - ובשם הגר"ח ראיתי מביאים שאשה כמאן דמהילא משום שאין עליה חובת מילה. וזה ל"ש במתו אחיו מחמת מילה וצ"ל שם סברא אחרת. ולפי"ז בפחות מבן ח' יש ב' סברות שהוא כמהול]
 

סתם איש

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
מבואר בסוגיא שם שישראל שמתו אחיו מחמת מילה "אע"ג דלא מהילי כמאן דמהילי דמו",
וק"ו בן בנו של ק"ו לישראל שלא הגיע לח' ימים שהוא כמאן דמהיל.

ומה שאמרו אשה כמאן דמהילא דמיא, בפשטות אין הכוונה משום שאין לה ערלה, אלא משום שהיא בקדושת ישראל, וממש כמו במתו אחיו מ"מ ופחות מח', וכן הוא ל' הרי"ף בשבת

מתו אחיו מחמת מילה אסור בתרומה לשיטת כמה מן הראשונים, בשונה מאשה. וערלה קודם זמנה יש נידון בגמ' האם מונע מאביו לאכול בפסח בשונה מבתו שאינה מהולה.
 
חלק עליון תַחתִית