מדוע ברכת 'אתה חונן' פותחת בשבח בשונה משאר ברכות הבקשה?

חימקו

משתמש ותיק
ברכת אתה חונן היא היחידה שפותחת בשבח 'אתה חונן לאדם דעת' מתוך ברכות האמצע, מדוע?
 

שלו'

משתמש ותיק
חימקו אמר:
ברכת אתה חונן היא היחידה שפותחת בשבח 'אתה חונן לאדם דעת' מתוך ברכות האמצע, מדוע?
ע' שיחות הסבא מסלבודקא בראש כרך א' במכתב שכתב לג"ר אברהם קלמנוביץ זצ"ל, והרחיב בזה. 
 
 

נבשר

משתמש ותיק
למעשה כמעט כל ברכה רביעית פותחת ב"אתה", היינו בשבח של הברכה, אתה חונן, אתה קדשת, אתה אחד, אתה בחרתנו, מלבד תפילת יום שבת שיש לעיין בעניינו. ואולי שמשה הוא הדעת של כלל ישראל.
עכ"פ אף אתה גבור ואתה קדוש, ולכאו' הכוונה שברכה ראשונה היא המרכזית שעליה הכל נסמך וכן שהיא כוללת את כל הברכות מצד ברכה הסמוכה לחברתה, והיינו שגבור וקדוש מצטרף למהלך שהעמדנו בברכה ראשונה והיא הכרה במציאות ה' (ואף באותה ברכה מזכירים גבורה ונורא, והיינו בעצם שבגילוי של האדון הכל כלול בזה, בך חותמין) ומצטרף לבנין והגילוי הזה גבורה וקדושה ודעת, מלבד מה שברכה שניה ושלישית כנגד יצחק יעקב שהצטרפו למהלך של אברהם אבינו שהוא העמיד המלך בעולם, אף הדעת היא מהבנין של האדם שהוא שייך לשמים, אדם שיכול להוריד את כל גבהי מרומים לעולם הזה כצורת אדם שהוא שייך לעליונים ובו ישכון כבוד ה'. ושאר כל הברכות מתייחסים כבר לגוף העולם וטבעו, צרכי האדם, אבל דעת מלבד הצורך שיש בה היא מצטרפת לברכות ראשונות להעמיד עולם של כלל ישראל שמחובר לקב"ה. ובנקודה זו זה נראה פשוט שלכך היא הברכה הראשונה מצרכי האדם.
ויש לעיין.
 

יחיה

משתמש ותיק
עיין המצורף בעניין הזה:
 

קבצים מצורפים

  • אוצר החכמה_אוצר התפילה -אנציקלופדיה תלמודית- - קאהן, דוד_112.pdf
    2.1 MB · צפיות: 10

תלמיד רבותיו

משתמש חדש
שמעתי שני הסברים. א. שזה מפסיק את השבחים ומתחיל בבקשות, ולא ראוי להתחיל ישר בבקשות. ב. בגלל הבדלה במוצאי שבת שיהא מעניין האתה חוננתנו.
 

ה' הוא מלכינו

משתמש רגיל
שמעתי פעם פשט נפלא.
שהרי כל עניין התפילה הוא להחדיר בעצמו שהכל מידי הקב"ה .
וכל מה שאדם בוטח בעצמו זה שסומך על דעתו שיעשה כך וכך לפרנסה, וכן כך כך לרפואה וכדו',
וכמאמר הכתוב ואל בינתך אל תישען.
ולכך פתיחת הבקשות בתפילת שמו"ע היא אתה חונן לאדם דעת להחדיר בעצמינו שאנו תלויים רק ברחמיו יתברך ודפח"ח.
 

צבי הירש

משתמש ותיק
תלמיד רבותיו אמר:
שמעתי שני הסברים.
א. שזה מפסיק את השבחים ומתחיל בבקשות, ולא ראוי להתחיל ישר בבקשות.
ב. בגלל הבדלה במוצאי שבת שיהא מעניין האתה חוננתנו.
ההסבר הראשון ששמעת נראה אמת לאמיתה של תורה לפי פשוטם של דברים.
ההסבר השני ברצוני לדחות, כיון שמעיון בבית יוסף עולה שבמקור היו שני נוסחאות נפרדות לחול ולמוצ"ש, בחול אמרו 'אתה חונן וכו' [שבח על חנינת החכמה והבינה] חננו מאתך וכו' [בקשה לבינה], ואילו במוצ"ש אמרו אתה חוננתנו וכו' [שבח על חנינת החכמה והבינה שכוללות הבדלה] אבינו מלכנו וכו' [בקשה להיבדל מחטא ולהידבק ביראת שמים].
רק אחר כך החמירו להקדים במוצ"ש גם את הנוסח של חול, ושילבו את שתי הנוסחאות של אתה חונן ושל אתה חוננתנו, על אף שהם למעשה כפילות, ומשנה לא זזה ממקומה.
 
 

לביא

משתמש ותיק
בפשיטות נ״ל שבשביל לבוא לבקש חכמה בינה ודעת מה׳, צריך דעת דבר ראשון שצריך לבקש ממנו זאת, ולזאת אנו פותחים ב״אתה חונן לאדם דעת״ כי עצם האמירה מראה שיש לנו דעת לבקש ממנו חכמה בינה ודעת ובלעדיה איך נבקש זאת. ודו״ק.
 

יחיה

משתמש ותיק
לענ"ד עוד, כי הנוסח הפותח "אתה חונן", דומה לפתיח "אתה קדוש" שלפניה, ובכן נוצרה המשכיות ורצף בין הברכות ובין חלקי התפילה.

נוסיף עוד, כי מסתבר שמתקני התפילה, השוו סוף ברכות אמצעיות אל תחילתם, בפנייה הנוכחת של "אתה": התחלתם ב"אתה חונן" - סיומם ב"כי אתה שומע תפילת עמך ישראל ברחמים".
 

דרך אמונה

משתמש רגיל
הטעם הידוע (אולי הוא באחד מהקבצים המצורפים) דכיון ד'יהיב חכמתא לחכמין' יש להקדים שבח על החכמה הראשונה.
 

יחיה

משתמש ותיק
דרך אמונה אמר:
הטעם הידוע (אולי הוא באחד מהקבצים המצורפים) דכיון ד'יהיב חכמתא לחכמין' יש להקדים שבח על החכמה הראשונה.

נוסיף מלשון רבינו יונה - אבות ד, א:
בן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם - אמרו חכמי אומות העולם, כי היודע את החכמות, אם אינו אוהב החכמה אינו "חכם", והלוא טפש הוא, אחר שאינו אוהב את החכמה, כי היא הדעת.
אך האוהב אותה, ומתאוה אליה, אף על פי שאינו יודע כלום, הרי זה נקרא "חכם", שעל כל פנים ישיג החכמה, אחר שחפצו ורצונו בה, ודעת אלהים תמצא...
א"כ, יסוד החכמה ועיקרה, היא אהבתה והערכתה, וזוהי הקדמת "אתה חונן".
 
חלק עליון תַחתִית