איזה ברכה עושים על מאכל המורכב משלושה דברים שברכותיהם שונות

בשלמא

משתמש ותיק
אם הם ממש תערובת לכאורה ברכת הרוב.
ואם לא אזי ברכה נפרדת לכל אחד ואחד.
 

חפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשלמא אמר:
אם הם ממש תערובת לכאורה ברכת הרוב.
ואם לא אזי ברכה נפרדת לכל אחד ואחד.
אין רוב, כל אחד הוא שליש
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
חפר אמר:
בשלמא אמר:
אם הם ממש תערובת לכאורה ברכת הרוב.
ואם לא אזי ברכה נפרדת לכל אחד ואחד.
אין רוב, כל אחד הוא שליש
לא צריך רוב מכריע, רק הרוב שניכר לעין שהוא המרכיב השולט.
אולי בתוך התערובת יש משהו שהוא העיקר?

 
 

עלה מבבל

משתמש ותיק
חפר אמר:
אין רוב, כל אחד הוא שליש


מענין לענין, יש דיון לגבי סלט, שיש בו כמה מינים האדמה וכמה מינים העץ, והפשטות הוא שאם הרוב האדמה מברכין האדמה ואם הרוב העץ מברכין העץ, אבל שמעתי בשם הגר"נ קופשיץ, שאינו כן, כי אלו שברכותיהן שוה אינם עושים קואוליציה, ודפח"ח. אבל לכאו' יש לדון בזה טובא מצד דיני וגדרי רוב ואכמ"ל
 
 

חפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
מבשן אשיב אמר:
יש לדון בבשר שמא הוא העיקר מלבד במין דגן
השווה למי שלקות עם בשר

ומה יהיה הדין אם במקום בשר יש פטריות
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
חפר אמר:
כגון בשר ירקות ואורז

לפי הכותרת והשאלה עצמה ושהם שווים בכמות בדיוק הולכים אחר העיקר (גם אם אין רוב) לכן אם אורז נראה לומר שמברך מזונות אך לכאורה תקשה שהרי יש את דעת הרמב"ם בפשטות שסובר שאורז כאשר הוא בתערובת גם הוא רוב אין מברכים מזונות ועוד יש שיטות (ב"ח מג"א) שמברכים על אורז שהכל ולכן יאמר שיברך שהכל כי פחות סביר שירקות יותר עיקר מבשר.
אך נראה לענ"ד שאם אתה מברך על אורז מבושל מזונות (כך הפוסקים הספרדים וכך ערוך השולחן אם עוד להקת אחרונים) יש גם פה לברך מזונות מה עוד שבדיעבד מזונות  פוטר כל דבר משביע וכל זה בהנחה שהבשר הוא לא עיקר האוכל 
 

חפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרבמדיקר אמר:
חפר אמר:
כגון בשר ירקות ואורז

לפי הכותרת והשאלה עצמה ושהם שווים בכמות בדיוק הולכים אחר העיקר (גם אם אין רוב) לכן אם אורז נראה לומר שמברך מזונות אך לכאורה תקשה שהרי יש את דעת הרמב"ם בפשטות שסובר שאורז כאשר הוא בתערובת גם הוא רוב אין מברכים מזונות ועוד יש שיטות (ב"ח מג"א) שמברכים על אורז שהכל ולכן יאמר שיברך שהכל כי פחות סביר שירקות יותר עיקר מבשר.
אך נראה לענ"ד שאם אתה מברך על אורז מבושל מזונות (כך הפוסקים הספרדים וכך ערוך השולחן אם עוד להקת אחרונים) יש גם פה לברך מזונות מה עוד שבדיעבד מזונות  פוטר כל דבר משביע וכל זה בהנחה שהבשר הוא לא עיקר האוכל 
לא שווה בדיוק רק אין רוב מאחד נגד כולם
מזונות פוטר בדיעבד לכמה פוסקים אבל זה לא מתיר לברך מזונות לכתחילה
 
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
חפר אמר:
דרבמדיקר אמר:
חפר אמר:
כגון בשר ירקות ואורז

לפי הכותרת והשאלה עצמה ושהם שווים בכמות בדיוק הולכים אחר העיקר (גם אם אין רוב) לכן אם אורז נראה לומר שמברך מזונות אך לכאורה תקשה שהרי יש את דעת הרמב"ם בפשטות שסובר שאורז כאשר הוא בתערובת גם הוא רוב אין מברכים מזונות ועוד יש שיטות (ב"ח מג"א) שמברכים על אורז שהכל ולכן יאמר שיברך שהכל כי פחות סביר שירקות יותר עיקר מבשר.
אך נראה לענ"ד שאם אתה מברך על אורז מבושל מזונות (כך הפוסקים הספרדים וכך ערוך השולחן אם עוד להקת אחרונים) יש גם פה לברך מזונות מה עוד שבדיעבד מזונות  פוטר כל דבר משביע וכל זה בהנחה שהבשר הוא לא עיקר האוכל 
לא שווה בדיוק רק אין רוב מאחד נגד כולם
מזונות פוטר בדיעבד לכמה פוסקים אבל זה לא מתיר לברך מזונות לכתחילה
יש מג"א שכותב שאין צריך רוב דווקא אבל אין בידי כרגע להביאו
 
 

חפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרבמדיקר אמר:
חפר אמר:
דרבמדיקר אמר:
לפי הכותרת והשאלה עצמה ושהם שווים בכמות בדיוק הולכים אחר העיקר (גם אם אין רוב) לכן אם אורז נראה לומר שמברך מזונות אך לכאורה תקשה שהרי יש את דעת הרמב"ם בפשטות שסובר שאורז כאשר הוא בתערובת גם הוא רוב אין מברכים מזונות ועוד יש שיטות (ב"ח מג"א) שמברכים על אורז שהכל ולכן יאמר שיברך שהכל כי פחות סביר שירקות יותר עיקר מבשר.
אך נראה לענ"ד שאם אתה מברך על אורז מבושל מזונות (כך הפוסקים הספרדים וכך ערוך השולחן אם עוד להקת אחרונים) יש גם פה לברך מזונות מה עוד שבדיעבד מזונות  פוטר כל דבר משביע וכל זה בהנחה שהבשר הוא לא עיקר האוכל 
לא שווה בדיוק רק אין רוב מאחד נגד כולם
מזונות פוטר בדיעבד לכמה פוסקים אבל זה לא מתיר לברך מזונות לכתחילה
יש מג"א שכותב שאין צריך רוב דווקא אבל אין בידי כרגע להביאו
צריך או רוב או עיקר
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
חפר אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
יברך שהכל (או מזונות) ויפטור הכל.
מה הסברא לברך שהכל
אין לברך יותר מברכה אחת וממילא יש לברך ברכה הפוטרת כולם.
מה הסברא ? האם בגלל הפסק ? מאי שנא מ"שהחיינו" ?
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
האם יש מקור לכלל כזה, שעל מאכל אחד אין מברכים יותר מברכה אחת?
אולי כאן?
השורה ביסקויט בקפה – לדעת מג"א (מובא בשער הציון סימן קסח ס"ק סא) צריך לברך שתי ברכות:
'בורא מיני מזונות' על המאפה, ו'שהכל' על המשקה הבלוע בו.
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
תלמיד נאמן אמר:
האם יש מקור לכלל כזה, שעל מאכל אחד אין מברכים יותר מברכה אחת?
אולי כאן?
השורה ביסקויט בקפה – לדעת מג"א (מובא בשער הציון סימן קסח ס"ק סא) צריך לברך שתי ברכות:
'בורא מיני מזונות' על המאפה, ו'שהכל' על המשקה הבלוע בו.

לא הבינותי מה המקור ?
 

דרומאי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
חס ושלום ברכה לבטלה.
כבר כתב מהר"י וייל (מובא בסמ"ע חו"מ סימן ג), שפסקי הבעלי בתים ופסקי הלומדים הם שני הפכים.​
אתה הוא הלומד, וכמעיין המתגבר בעל הבית?!
עולם הפוך ראיתי.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
תלמיד נאמן אמר:
האם יש מקור לכלל כזה, שעל מאכל אחד אין מברכים יותר מברכה אחת?
אולי כאן?
השורה ביסקויט בקפה – לדעת מג"א (מובא בשער הציון סימן קסח ס"ק סא) צריך לברך שתי ברכות:
'בורא מיני מזונות' על המאפה, ו'שהכל' על המשקה הבלוע בו.
במחילה לא הבנת כלל את דברי המ"א. כוונתו שיברך מקודם על קצת משקה בפני עצמו, ולא שיברך ב' ברכות בזא"ז.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
כוונתו שיברך מקודם על קצת משקה בפני עצמו.
.
הבוז לשאינם יודעים ספר ומלהגים! כה כתוב ב'משנה ברורה':​
הַשּׁוֹרֶה פַּת כִּיסָנִין בְּיַיִן אוֹ בְּיֵין שָׂרָף, אִם כַּוָּנָתוֹ גַּם בִּשְׁבִיל שְׁתִיַּת הַיַּיִן, שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּיַחַד,
נָכוֹן שֶׁיְּבָרֵךְ מִתְּחִלָּה עַל קְצָת יַיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ 'בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן' וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ בְּרָכָה עַל הַפַּת הַשָּׁרוּי.
.
ומוער ב'שער הציון':
אַף דִּבְ'מָגֵן אַבְרָהָם' כָּתַב שֶׁיְּבָרֵךְ עַל שְׁנֵיהֶם, לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי צָרִיךְ עִיּוּן, וְעַל כֵּן הֶעְתַּקְתִּי רַק דְּנָכוֹן לְכַתְּחִלָּה לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַ'מָּגֵן אַבְרָהָם' מִתְּחִלָּה.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
משה נפתלי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
חס ושלום ברכה לבטלה.
כבר כתב מהר"י וייל (מובא בסמ"ע חו"מ סימן ג), שפסקי הבעלי בתים ופסקי הלומדים הם שני הפכים.​
אתה הוא הלומד, וכמעיין המתגבר בעל הבית?!
עולם הפוך ראיתי.
עולם ישר ראיתי
לומד לחוד, ומלקט לחוד.
 

דרומאי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
דרומאי אמר:
כוונתו שיברך מקודם על קצת משקה בפני עצמו.
.
הבוז לשאינם יודעים ספר ומלהגים! כה כתוב ב'משנה ברורה':​
הַשּׁוֹרֶה פַּת כִּיסָנִין בְּיַיִן אוֹ בְּיֵין שָׂרָף, אִם כַּוָּנָתוֹ גַּם בִּשְׁבִיל שְׁתִיַּת הַיַּיִן, שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּיַחַד,
נָכוֹן שֶׁיְּבָרֵךְ מִתְּחִלָּה עַל קְצָת יַיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ 'בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן' וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ בְּרָכָה עַל הַפַּת הַשָּׁרוּי.
.
ומוער ב'שער הציון':
אַף דִּבְ'מָגֵן אַבְרָהָם' כָּתַב שֶׁיְּבָרֵךְ עַל שְׁנֵיהֶם, לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי צָרִיךְ עִיּוּן, וְעַל כֵּן הֶעְתַּקְתִּי רַק דְּנָכוֹן לְכַתְּחִלָּה לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַ'מָּגֵן אַבְרָהָם' מִתְּחִלָּה.
מה ענין הבוז למשא ומתן של הלכה?
לגופו של ענין אתה טועה ומטעה, למרות שאני טעיתי בכוונתו המדויקת של המג"א.
דהיינו, לברך על יין אחר זה כתב המ"ב לצאת מידי ספק, אבל המ"א עצמו כוונתו לברך על היין שבתוך המאכל בפני עצמו, אך בודאי לא לברך שני ברכות על אכילה אחת.
ומאד מעליב שאתה כותב עליי שאינני יודע ספר, בעוד שאני כבר עשרות שנים ב"ה לומד תורה והלכה שעות רבות ביום.
 
 
חלק עליון תַחתִית