קושיות יסודיות בהבנת מח' הב"י והמבי"ט בענין יבול נכרי

רפי מאמאן

משתמש ותיק
התעסקתי זמן רב במח' הנודעת ונתקשיתי מאד ביסוד הדברים - הן על הב"י והן על המבי"ט.

הנה הב"י ביסס דבריו שאין קדו"ש בפירות נכרים על ג' סיבות: א. כיון שיש לגוי קנין להפקיע הקדושה כאשר הקרקע בידו ב. מפני שיש לגוי קנין להפקיע ממצות דרבנן. ג.  מטעם דרשת התו"כ לכם ולא לנכרים. ואילו המבי"ט פליג וס"ל שיש קדו"ש בפ"נ והביא ראיות עצומות לדבריו שיש בהם קדושה, אבל כאן הבעיה!!! כי כל דבריו מוכיחים רק שיש קדושה בפירות - אבל הטעם הסתיר רבינו מאיתנו ואדרבה הוא מודה לכל שלושת ההנחות של הב"י אתמהה, וא"כ איך תחול הקדושה לשיטתו שמודה הוא בזה???

(בהנחה הראשונה הסכים המבי"ט בשו"ת ח"ב סי' קצו  ובהנחה השניה שם סי' סד ובהנחה השלישית בקרית ספר הלכות שמיטה פ"ה ה"ט)

חיפשתי בזה הרבה ומצאתי באוצר החכמה (עד היכן שידי מגעת) לאחד בלבד שעסק בזה, וזה פלא עצום כי בדבר שדשו בו רבים לא עמדו בזעקה זו, ואולי יש לי טעות בסיסית בכל הסוגיא, אנא הבו עצה ותושיה.

נא להתמקד ולא להתפזר בשביל להגיע לחקר האמת!
 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
לא עיינתי במקור שציינת, אבל לכאורה נשמע מוזר שהוא הסכים עם הב"י בסיבה השלישית, שהרי עיקר דרשת התו"כ היא לגבי אכילה (שלא לתת לגוי לאכול פירות שביעית), והב"י לשיטתו חידש שזה גם לעניין שהגדל אצל גוי לא קדוש, וקשה להאמין שמי שלא מסכים עם הדין בזה יסכים לפשט זה.
 

רפי מאמאן

משתמש ותיק
פותח הנושא
וזה שהוא מסכים עם הב"י בהנחות א' וב' זה קל להאמין ולא מוזר?
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
רפי מאמאן אמר:
ובהנחה השניה שם סי' סד
הערה  עצומה, ואגב זה מבואר גם בסימן קצו ׁ[רק ששם לא כתב להדיא על שמיטה אלא על תרו"מ שבזמן הזה יש קנין להפקיע, והיה מקום לחלק בין פטורא דביאת כולכם לבין דרשא דרבי , אלא שבסימן קצו כתב דדין דביאת כולכם הוא אף בשביעית,(ודבר זה צריך לי עיון ) .]
(בהנחה הראשונה הסכים המבי"ט בשו"ת ח"ב סי' קצו 
שם לא מבואר אלא לענין מעשרות שאם היה מירוח ברשות עכו"מ לא חל חיוב, ויש מקום גדול לחלק בין  מירוח במעשרות שהוא הדבר המחייב , לבין קדושת שביעית שהיא חלה ממילא בזמן שהוא נעשה לפרי, וכמו שחילק בחידושי הגר"ח הלוי לענין ביכורים, ולענין שביעית עדיף טפי , דלענין ביכורים ס"ס הוא זמן חיוב הגברא בביכורים ,אבל שביעית אינו אלא דין שכל שחל עליה שם פרי, ממילא מתקדש הפרי .
ובהנחה השלישית בקרית ספר הלכות שמיטה פ"ה ה"ט)
בחיפוש מלמעלה לא מצאתי , אשמח להפניה מדויקת.
 
 

כהן ירושלמי

משתמש ותיק
בכל שלושת המקורות שכתבת המבי"ט חולק מפורש על הב"י
במירוח עכו"ם המבי"ט מאריך מאוד להסביר הפטור ולא מטעם דביד העכו"ם יש קנין אלא הסבר אחר [אין כאן המקום להיכנס לגדרי גזירת בעלי כיסין]
בסי' ס"ד התיר עבודה רק מצד ארנונא [ואגב הב"י לא חלוק ע"ז ואפי' בשדה הגוי, ואין כוונתו באבק"ר לדעת ספר התרומה דבזה"ז יש קנין כי א"כ גם לא יהא צריך לעשר ואדרבא החרים את האינו מעשר] 
ואת הדרשא של לכם ולא לעכו"ם בי' כפשוטו על איסור האכלת גוי בפירות שביעית
 

רפי מאמאן

משתמש ותיק
פותח הנושא
ברור שהוא חולק בדין!
השאלה על איזה טעם הדין מבוסס, והרי הוא מודה שיש קנין לעכו"ם להפקיע הקדושה
 

לקט יושר

משתמש רגיל
כהן ירושלמי אמר:
ואין כוונתו באבק"ר לדעת ספר התרומה דבזה"ז יש קנין כי א"כ גם לא יהא צריך לעשר ואדרבא החרים את האינו מעשר] 

בזה חלוק שביעית מתרו''מ, דבתרו'''מ יש חיוב לעשר מדרבנן אפי' למ''ד יש קנין, משא''כ בשביעית דלא מצינו,
והבעל התרומה כ' ע''ז בדרך אפשר שיפטר גם מהדרבנן, ואת זה לא נקטו למעשה,
 

כהן ירושלמי

משתמש ותיק
לקט יושר אמר:
כהן ירושלמי אמר:
ואין כוונתו באבק"ר לדעת ספר התרומה דבזה"ז יש קנין כי א"כ גם לא יהא צריך לעשר ואדרבא החרים את האינו מעשר] 

בזה חלוק שביעית מתרו''מ, דבתרו'''מ יש חיוב לעשר מדרבנן אפי' למ''ד יש קנין, משא''כ בשביעית דלא מצינו,
והבעל התרומה כ' ע''ז בדרך אפשר שיפטר גם מהדרבנן, ואת זה לא נקטו למעשה,
בסוריא אין חיוב מדרבנן לעשר בפירות הגוי לכו"ע, טענת התרומה היא דבזה"ז אר"י כסוריא 
ולא היה לב"י צד כזה אפי' לא כצירוף
ואין לדיון זה כלל שייכות למחלו' תנאים [ואמוראים] אם יש קנין באר"י להפקיע מתרו"מ דבזה לכו"ע מדרבנן אין קנין כמבו' בגמ' מנחות ל"א.
 
 

כהן ירושלמי

משתמש ותיק
רפי מאמאן אמר:
ברור שהוא חולק בדין!
השאלה על איזה טעם הדין מבוסס, והרי הוא מודה שיש קנין לעכו"ם להפקיע הקדושה
הדיון של הב"י הוא לגבי הפירות לא לגבי היתר עבודה [כתב ע"ז מפורש בכס"מ ובאבקת רוכל סי' כ"ד דאסור לעבוד בשדה גוי ואם ישראל עבד בשדה גוי מחיל איסור ספיחין] ואין לזה שייכו עם היתר ארנונא שהתיר המבי"ט
המחלו' של המבי"ט והב"י הוא בפירוש אם יש קנין בפירות לא בקרקע
 

לקט יושר

משתמש רגיל
כהן ירושלמי אמר:
בסוריא אין חיוב מדרבנן לעשר בפירות הגוי לכו"ע, טענת התרומה היא דבזה"ז אר"י כסוריא 
בסוריא אתה צודק,
אבל בעל התרומה בעצמו מסתייג ומחלק שאפי' אי נימא דאר''י הוא כסוריא היינו רק לגבי הא דיש קנין, אבל לגבי פטור מעשי מהפירות הוא כ' בדרך אפשר דהיינו שזה עוד חידוש שגם דרבנן לא יהי', כי כל הראי' שלו היא שאם בסוריא לכו''ע יש קנין כי אין הקדושה דאורייתא כך בא''י אם הדין הוא דרבנן, אבל אינו כסוריא ממש,

זה בעצם הטענה על החזו''א שהוכיח מכל הפו' שכ' דיש לעשר וע''כ דלא נקטו כבעל התרומה, והאמת דהבעל התרומה בעצמו מחלק שם כנ''ל דשמא לגבי מעשר כן יהי' חיוב, ועוד שכ' שכל דין דנים לגופו, ולאו דוקא תליא בלא קידשה לעת''ל, אלא אף אי קי''ל כרבי דאין שמיטה דאורייתא כיון דאין היובל נוהג והיינו שזה הלכה ספציפית בשביעית מ''מ אמרי' יש קנין כי זה דין דרבנן ובדרבנן קי''ל יש קנין, ואף אם הי' שייך דבמעשרות זה דאורייתא ולא נימא יש קנין, ודוק,

 
 
חלק עליון תַחתִית