התבוננות בקושי להתפלל כראוי

נחמן הקטן

משתמש ותיק
מדוע קשה להשקיע בתפילה ?

הצורך של כל אדם בעשייתו ובמלאכתו היא לראות תוצאות.
גם אם נשלם שכר רב לאדם אך נבקש ממנו לעשות מעשים ללא תועלת הוא יתקשה לשרוד בכך.

תשלם לאדם 200 ש"ח לשעה, שישב ויחזור על האותיות מא' ועד ת', הוא לא ישרוד יותר משעה.
אך אם תשלם לאדם שכר מינימום כדי לשרת לקוחות בטלפון, הוא יודה לך על העבודה.
והדוגמאות ידועות...

התפילה על פניה נראית כמלאכה ללא תוצאה, אמירה חוזרת ונשנית מידי יום של טקסט דומה. [התוצאה העיקרית שהיא שישמע ה' את קול תפילתנו אינה מספיקה כי מלבד שאין בכך תוצאה לרוב התפילה שהיא שבח ולא בקשה, גם לבקש כל יום ג"פ באותו נוסח זה קשה].

עלינו להפוך את התפילה לעבודה עם תוצאות.
איך ?
כל עובד ה' משקיע את כל חייו בהתקדמות רוחנית הכוללת - העמקה באהבת ה', התבוננות בגדלותו של ה', חיזוק יראתו, דביקות בו, אמונה כללית, וכו' וכו'.
הזמן המתאים לכך ביותר הוא "זמן התפילה".

כשמקדישים את זמן התפילה להתקדמות הרוחנית הזאת אנחנו מרוויחים מתרי גיסא.
א. התפילה נהיית עבודה עם תוצאות, התקדמות.
ב. ויש זמן מוקדש לשאיפת חיינו.

יקובל ברצון...




 
 

אדיר במרום

משתמש ותיק
נחמן הקטן אמר:
עלינו להפוך את התפילה לעבודה עם תוצאות.
איך ?
כל עובד ה' משקיע את כל חייו בהתקדמות רוחנית הכוללת - העמקה באהבת ה', התבוננות בגדלותו של ה', חיזוק יראתו, דביקות בו, אמונה כללית, וכו' וכו'.
הזמן המתאים לכך ביותר הוא "זמן התפילה".

כשמקדישים את זמן התפילה להתקדמות הרוחנית הזאת אנחנו מרוויחים מתרי גיסא.
א. התפילה נהיית עבודה עם תוצאות, התקדמות.
ב. ויש זמן מוקדש לשאיפת חיינו.
לא הבנתי איך תכל'ס עושים זאת בתפילה
עוד לא הבנתי גם אם יש התרדמות באהבת ה' בתפילה אי"ז חיבור לתפילה אלא חיזוק באהבת ה' ובירא"ש
 

נחמן הקטן

משתמש ותיק
פותח הנושא
אדיר במרום אמר:
לא הבנתי איך תכל'ס עושים זאת בתפילה
עוד לא הבנתי גם אם יש התרדמות באהבת ה' בתפילה אי"ז חיבור לתפילה אלא חיזוק באהבת ה' ובירא"ש

ראשית, חיבור לתפילה היא מילה נרדפת לחיזוק באהבת ה' וכו',
תפילה אינה אמירת טקסט בכוונה, אלא בבחי' "נפתולי אלוקים נפתלתי".

ואיך עושים את זה ?
האמת היא שנתתי נקודה למחשבה, בתקווה שכל אחד יפתח את זה לפי ענינו, אינני מורה דרך ולא מעין זה.

אך עכ"פ אנסה לענות בשאלה -
מה אתה עושה כדי להתקדם בחובות הלבבות, איך אתה מקיים את זה, מתי אתה מקדיש לזה זמן ?
אם ענית בחיוב, נסה להצליב את זה לתוך זמן התפילה.
אך לפני כן על האדם להבין את הצורך לכך, את הצורך בהשקעה ב"חובות הלבבות".
מקוה שהצלחתי להסביר את עצמי.
 

הערשלה

משתמש ותיק
נחמן הקטן אמר:
עלינו להפוך את התפילה לעבודה עם תוצאות.
איך ?
כל עובד ה' משקיע את כל חייו בהתקדמות רוחנית הכוללת - העמקה באהבת ה', התבוננות בגדלותו של ה', חיזוק יראתו, דביקות בו, אמונה כללית, וכו' וכו'.
הזמן המתאים לכך ביותר הוא "זמן התפילה".

לי נראה שהתפילה אין מטרתה בהשגת הבקשות, אלא בעצם הפניה והבקשה לה', שבזה אנו בעצם נקשרים לה', זה משמעות ה'נפתולי אלוקים נפתלתי', הקשר!
קבלת הבקשה היא תוצאה וממילא, אבל היא איננה תכלית הבקשה.
 

chaim

משתמש ותיק
נחמן הקטן אמר:
אדיר במרום אמר:
לא הבנתי איך תכל'ס עושים זאת בתפילה
עוד לא הבנתי גם אם יש התרדמות באהבת ה' בתפילה אי"ז חיבור לתפילה אלא חיזוק באהבת ה' ובירא"ש

ראשית, חיבור לתפילה היא מילה נרדפת לחיזוק באהבת ה' וכו',
תפילה אינה אמירת טקסט בכוונה, אלא בבחי' "נפתולי אלוקים נפתלתי".

ואיך עושים את זה ?
האמת היא שנתתי נקודה למחשבה, בתקווה שכל אחד יפתח את זה לפי ענינו, אינני מורה דרך ולא מעין זה.

אך עכ"פ אנסה לענות בשאלה -
מה אתה עושה כדי להתקדם בחובות הלבבות, איך אתה מקיים את זה, מתי אתה מקדיש לזה זמן ?
אם ענית בחיוב, נסה להצליב את זה לתוך זמן התפילה.
אך לפני כן על האדם להבין את הצורך לכך, את הצורך בהשקעה ב"חובות הלבבות".
מקוה שהצלחתי להסביר את עצמי.


יפה מאוד! הכיוון של תפילה היא לא בוא נלך להתפלל אלא בוא נתרומם באהבה ויראה, וכל ספרי אדמו"ר הזקן מחב"ד מלא מלא מלא עם זה.
בשביל זה צריך להיות בדרדא שזה יעניין אותו, כי מי שלא רגיל לזה לא יודע מה רוצים ממנו, וע"ז כתיב אם תחפשנה ככסף וגו'
וכתב השפת אמת פרשת תולדות שאין עצה לתפילה בכוונה (היינו האמת והדביקות) אלא כפי ההתנהגות שלו כל היום, אם כל היום מחפש רוחניות אז בתפילה זה הזמן לקצור פירות וליהנות.
וכמובן שפירוש המילות זה דבר גדול מאוד, אבל אנו מדברים כעת על משהו אחר, על חיפוש בתוך תיבות התפילה להתעלות לאמת

בברכה בהרבה הצלחה
 
 

נחמן הקטן

משתמש ותיק
פותח הנושא
הערשלה אמר:
נחמן הקטן אמר:
עלינו להפוך את התפילה לעבודה עם תוצאות.
איך ?
כל עובד ה' משקיע את כל חייו בהתקדמות רוחנית הכוללת - העמקה באהבת ה', התבוננות בגדלותו של ה', חיזוק יראתו, דביקות בו, אמונה כללית, וכו' וכו'.
הזמן המתאים לכך ביותר הוא "זמן התפילה".

לי נראה שהתפילה אין מטרתה בהשגת הבקשות, אלא בעצם הפניה והבקשה לה', שבזה אנו בעצם נקשרים לה', זה משמעות ה'נפתולי אלוקים נפתלתי', הקשר!
קבלת הבקשה היא תוצאה וממילא, אבל היא איננה תכלית הבקשה.

אתה מסכים או חולק ?
 
 

נחמן הקטן

משתמש ותיק
פותח הנושא
ישר א-ל אמר:
הייתי אומר שלחתור שהתפילה תהיה עם תוצאות, זה עקירת חלק ממהות התפילה

מהי מהות התפילה לדעתך, היא לא תואמת עם סגנון התוצאות שמניתי ?


 
 

ישר א-ל

משתמש ותיק
נחמן הקטן אמר:
ישר א-ל אמר:
הייתי אומר שלחתור שהתפילה תהיה עם תוצאות, זה עקירת חלק ממהות התפילה

מהי מהות התפילה לדעתך, היא לא תואמת עם סגנון התוצאות שמניתי ?

לענ"ד מהות התפילה {לפי כל נוסחאותי', הפשוטה, החסידית (למיני'), והקבלית וכו'} היא: התבטלות ותלותיות מוחלטת של הנברא בבוראו.
כל נסיון להכניס את התפלה למטרות מוגדרות והתקדמות בהם, סותר א"ז

בהערכה על הרצון להתמודד עם בעית הבעיות, שלענ"ד זה גם חלק גדול מהקושי שלנו: "להתאיין"
 

נחמן הקטן

משתמש ותיק
פותח הנושא
ישר א-ל אמר:
נחמן הקטן אמר:
ישר א-ל אמר:
הייתי אומר שלחתור שהתפילה תהיה עם תוצאות, זה עקירת חלק ממהות התפילה

מהי מהות התפילה לדעתך, היא לא תואמת עם סגנון התוצאות שמניתי ?

לענ"ד מהות התפילה {לפי כל נוסחאותי', הפשוטה, החסידית (למיני'), והקבלית וכו'} היא: התבטלות ותלותיות מוחלטת של הנברא בבוראו.
כל נסיון להכניס את התפלה למטרות מוגדרות והתקדמות בהם, סותר א"ז

בהערכה על הרצון להתמודד עם בעית הבעיות, שלענ"ד זה גם חלק גדול מהקושי שלנו: "להתאיין"

בשורש הדברים אין כל חילוק בין דבריי לדבריך.

גם "התאיינות" היא מטרה, הלא כן ?
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
בית אלוקים למבי"ט שער התפילה פרק א
ראוי לתת גדר לענין התפלה, שתלויים בה כמה דברים גדולים, כמו שנבאר בעז"ה. ומצאנו גדרה נכון ושלם, והוא בקשת האדם מהאל דבר צורך שאינו ברשותו. 
 

שלו'

משתמש ותיק
נחמן הקטן אמר:
עלינו להפוך את התפילה לעבודה עם תוצאות.
איך ?
כל עובד ה' משקיע את כל חייו בהתקדמות רוחנית הכוללת - העמקה באהבת ה', התבוננות בגדלותו של ה', חיזוק יראתו, דביקות בו, אמונה כללית, וכו' וכו'.
הזמן המתאים לכך ביותר הוא "זמן התפילה".

יפה כתב,
ועצם היסוד לגשת לתפילה באופן זה מצאנו לזה בית אב בדברי רבותינו:

א. כתב הסבא מקלם ז"ל (חכמה ומוסר ח"ב סי' של"ה - הובא בהקדמה שם):

בעת שהאדם רואה שנשתקע בעולם יותר מדאי, יראה להתפלל בהתבוננות גדולה על דרך המוסר, למען יזדכך דרכו ולא ישתקע בתהום רבה ח"ו.

ובמקום אחר כתב (הובא בהקדמה שם):
להתחזק בתפלה, להתפלל בהתבוננות, וע"פ המוסר, כל שתהיינה אזניו שומעות מה שפיו מדבר ולבו מבין, ויתעמל בהאפשרי שיעשה זה רושם בקרבו.

ונתבאר מעט בדבריו בחכמה ומוסר (ח"ב סי' שנ"ז):

והנה ענין התפלה כבר נתקשו בה רבים, אבל הענין הוא לעורר לבנו על כל בקשה, חננו - האם צריך בינה לצוד את חברו בארבו?. השיבנו - הלא אם לא נשוב בעצמנו תחילה, לא ישיבנו ה'! סלח לנו אבינו - אבל צריך לתשובה, גאולה כו' רפואה כו' כנ"ל.

ב. והנה התפילה על דרך זו נראית דרגה גבוהה, אך עיין במכתב מאליהו (ח"ג עמ' 73) שכתב שבמצבנו ראוי להשתדל לכוון ע"ד המוסר, היי' להתבונן בהתעוררות שבתפלה, ומוטב לנהל את המחשבה בכיוון הרוחני כי מזה נתעלה יותר, ואז נזכה בעז"ה שירגיש לבבנו גם בחינת בקשה, וע"י שנתרומם במחשבות אלה נתקרב אל ה', וישמע ה' את תפילתנו. ע"ש בכל דבריו, ובהמשך כתב כמה ביאורי תפילה ע"ד המוסר.

והנה הענין כולו נראה מחודש מאוד, כאילו התפילה משמשת כסדר מוסר , וצריך ביאור.

ג. וע' בהרחבה בהקדמה לחכמה ומוסר (חלק ב' עמ' 9-4), מדברי רבינו ירוחם הלוי ז"ל [ונכתבו ע"י בנו הגרש"ז ז"ל] בביאור הענין, ואעתיק מעט מסוף דבריו:

כי התפילה על פי דרך המוסר הנה בדרגה אחרת לגמרי. כי יש אדם אומר "אתה חונן לאדם דעת" וגם מרבה לבכות ע"ז, ויתכן שהכל כולו ענין של חיקוי לבד, ולא מעצמו הוא.... והמתפלל ע"פ דרך המוסר, עם סוד "מעורר נפשו", ועל כל דבור ומלה לנוכח עצמו יביט, ואת עצמו בלי הרף יבקר ויתבע, וכשיאמר "אתה חונן לאדם דעת" יפשפש בו ובמעשיו, ויבקר את עצמו ויחשוב תיכף: האם באמת אני מאמין כי השם הוא הנותן חכמה מפיו דעת ותבונה? והאם באמת אני מבקש את הדעת? ולמה צריך לי זו הדעת? ומה אעשה אז כשכבר אשיג את הדעת? ומה אני עושה עכשיו עם זאת הדעת שכבר חוננתי בה? וכן בכל ברכה וברכה של התפילה...
הנה כשיעביר את עצמו בכל דבר ודבר תחת בקורת שבטו, בסוד התעוררות פנימה, כי אז כבר תפילותיו לא מחיקוי יהלכון, אלא מן ובתוך פנימיות נפשו יבואון. ע"י התפלה יגיע למדת עצמיותו, לדרגת יחידתו, ואז עם קונו יתדבק, וכש"אני" קרבת אלקים - ממילא - לי טוב, יושפע שפע רב ממקור הברכה...

וע"ע בדבריו העמוקים בדעת תורה (פרשת ואתחנן עמ' קי"ג - קי"ז), וצריך תלמוד היטב .

ד. שו"ר שכבר ביערות דבש (א' א') חזינן מהלך זה, ע"ש היטב בריש דבריו, וזל"ק:
ואין רצוני לומר כעת כוונות... רק נאמר פשוט בכונת הדברים בכל ברכה וברכה, מה יש לו לשים לב באמרו, וזה נמסר לכל אדם.
ובברכת אבות כתב:
ובאמרו "גומל חסדים טובים וזוכר חסדי אבות" וכו', יש ליתן אל לבו, כמה ראוי לבן אדם להיות חונן במעשיו וחסיד בדרכיו, להדמות לקצת דקצת למדות הבורא יתברך שמו, לזכור לאדם טובתו שהיטיב לו, ואל יזכור לו שהרע לו, כמדת הקדוש ברוך הוא זוכר מצוות ומעשים טובים, ומעביר ונושא עוון. וראוי לתפוס מדתו של אברהם אבינו, שהטיב לכל, ופרסם מדתו של הקדוש ברוך הוא וטובתו בעולם, והכריז יחודו של מקום, וקבע דת אמת בפי כל הבריות, וכן ראוי לכל אדם. ואיך יעז איש לומר מגן אברהם, והוא אינו שם על לב ללכת בעקבותיו, לרחם כל נדח, ולפקח בכל עסקי כושל, ולקבל מה שיקרה לו מה' באהבה, אף שצריך להיות נע ונד בארץ, ויקרהו צרות רבות כמו שקרה לאברהם, והיה עם כל זה תמים עם ה' באמת ולב תמים. וזהו מה שיש לו לשום אל לב בברכה ראשונה.
וע"ש עוד במש"כ באמירת השם שפתי תפתח, ובברכת אתה קדוש ועוד.
 
חלק עליון תַחתִית