למה אין מקפידים בישיבות ליטא על אמירת קרבנות לפני התפילה?

מגנא ומצלא

משתמש ותיק
מעודי תמהתי מדוע רובו של הציבור הליטאי אינו מקפיד על אמירת פרשת הקרבנות לפני התפילה. כפי המובא בשו"ע. ובמיוחד פרשת התמיד שהביא הרמ"א לאמרה.
בפועל, רק הציבור הספרדי והחסידי מקפידים על כך. האם יש מקור להנהגה זו?
 
 

מגנא ומצלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
תלמיד נאמן אמר:
חימקו אמר:
כי זה לא חובה לומר.

לענין פרשת התמיד, יעוי' לשון השו"ע.
שו"ע או"ח סימן מ"ח:
אומרים פרשת התמיד ופסוקי קרבן שבת אומרים אצל פרשת התמיד. ובו סעיף אחד:
[font]הגה ואומרים פרשת התמיד וי"א סדר המערכה ורבון העולמים אתה צויתנו וכו' ואם אי אפשר לאומרו בצבור יכול לאומרו בביתו ולחזור לקרות פ' התמיד לבד עם הצבור ויכוין בפעם השנייה כקורא בתורה [טור]: [/font]
 

חימקו

משתמש ותיק
שו"ע הרב כתב: נהגו כל ישראל וקבעו חובה על עצמן לקרות פרשת התמיד בכל יום.
רואים שזה תלוי במנהג, ובישיבות המנהג הוא שונה.
 

מגנא ומצלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
שו"ע הרב כתב: נהגו כל ישראל וקבעו חובה על עצמן לקרות פרשת התמיד בכל יום.
רואים שזה תלוי במנהג, ובישיבות המנהג הוא שונה.

איך אפשר להפסיק מנהג שכבר נהגו בו כל ישראל?
 

אוהב שלום

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אוהב שלום אמר:
חימקו אמר:
כי זה לא חובה לומר.
ומה תגיד על לעולם יהיה אדם?

מחלוקת הראשונים האם חותמים בשם, ונראה שחובת אמירתה תלויה בזה.
לא נכון.
ברור שמי שחותם בשם זה מראה על יותר חשיבות הברכה.
בכל מקרה איזה ראשונים אומרים לחתום בלי שם?
כמדומה שרוב הראשונים [וכך נהגו הגר"א והחזו"א] לחתום בשם, האריז"ל וחכמי ספרד חתמו בלי שם.
 
 

חידוד

משתמש ותיק
מעבר לויכוחים על חובה או לא חובה, ואיך מותר לבטל מנהג שכבר דשו בהם פעמים רבות, אותי מעניין מתי זה התחיל כלומר מה היה בוואלאז'ין קלם סלבודקה חברון מי שיש לו מקורות שיביא.

אישית קשה לי להאמין שבוואלוז'ין של הגר"ח מוואלוז'ין ביטלו סתם חלק מצורת התפילה שנהגה עד אז, בדבר שאין לו מקור מהגר"א, השאלה מתי זה כן קרא.
 

לביא

משתמש ותיק
"ישיבות״? כל בית כנסת ליטאי שאני מכיר מתחילים מפסוקי דזמרה
 

חידוד

משתמש ותיק
לביא אמר:
"ישיבות״? כל בית כנסת ליטאי שאני מכיר מתחילים מפסוקי דזמרה
כל בית כנסת ליטאי שאתה מכיר היום הוא מבוגרי הישיבות ונוהג כמנהג הישיבות, בליטא המצב היה שונה, והיום תוכל להגיע לבתי כנסת של פרושים בירושלים שם מן הסתם התפילה מתחילה בברכות השחר, אני לא יודע אני משער.
 

HaimL

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
תמוה מאוד שלא אומרים במניני בני התורה קורבנות
ת"ת כנגד כולם. ואם מצינו תנאים ואמוראים שהתפללו לפרקים, או שהיו פטורים מתפילה, שמא בני התורה דהשתא פטורים מכל מה שאינו תפילת העמידה (?)
 
 
HaimL אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
תמוה מאוד שלא אומרים במניני בני התורה קורבנות
ת"ת כנגד כולם. ואם מצינו תנאים ואמוראים שהתפללו לפרקים, או שהיו פטורים מתפילה, שמא בני התורה דהשתא פטורים מכל מה שאינו תפילת העמידה (?)
 
קשה לי, הרי פרשת הקרבנות עצמם היא תורה בטהרתה.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
ברכי יוסף אורח חיים סימן א
ט. דין ה. טוב לומר פ' העקידה ופ' המן וכו'. ובכל דור ודור תקון רבנן סדר לימודים שונים, וקביעות עתים במילי דחסידותא, וכונתם לזכות את הרבים, המון ישראל, דבלאו הכי הן בעון הם בטלים מת"ת, ועל ידי סדר הלמודים הללו, אינהו ואביזרייהו, הם מתעוררים, קורין ומקרין. ואולם לא נאמרו כל השעורים הללו לת"ח אשר להם יד ושם טוב, חכמים, וידועים לעסוק בגופי תורה ולעמוד על עיקר דיני התורה, להבין ולהורות. ופוק חזי הרב הקדוש האר"י זצ"ל (שה"כ ד' נ' ע"ד והנמשך) כי מעט מעט ראה והתקין בפרטים אלו. וכן מצאתי להרב לחם חמודות פרק הרואה אות פ"ד שכתב דמי שיש לו לב להבין, במקום ריצויים ותחינות ומעמדות, ילמוד. וכ"כ הרב אליהו רבה (אות ו) משם פסקי תוספות. 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
עלה מבבל אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
משנה ברורה סימן א ס"ק יב
ומי שהוא בעל תורה ויש לו לב להבין וללמוד יכול למנוע מלומר הרבה תחנות ובקשות הנדפסות בסידורים וטוב יותר שילמוד במקומם. 
היינו קרבנות???
חלקם ודאי.
ועי' במובא בהודעתי הקודמת ובהערות שם.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
עלה מבבל אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
משנה ברורה סימן א ס"ק יב
ומי שהוא בעל תורה ויש לו לב להבין וללמוד יכול למנוע מלומר הרבה תחנות ובקשות הנדפסות בסידורים וטוב יותר שילמוד במקומם. 
היינו קרבנות???
ועי' עוד
משנה ברורה סימן א ס"ק יז
מי שהוא אבל לא יאמר פרשת הקרבנות: 
משנה ברורה סימן נ ס"ק א
(א) קבעו לשנות וכו' - יש מקומות שאין אומרין איזהו מקומן בבית האבל מפני שאסור בת"ת ואין זה נכון שכל שהוא סדר היום אין בו משום ת"ת לאבל כמו שנפסק בסימן תקנ"ד ס"ד: 
הרי מבואר במשנ"ב ש"פרשת הקרבנות" אינו מסדר היום.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
איש מזרע אהרן אמר:
חימקו אמר:
כי זה לא חובה לומר.
בני תורה עושים רק את חובותיהם?!
אכן כן!!
והא לך לשון הרב דברי חמודות (ברכות פרק ט סימן כג)
אבל בשתים אני קורא תגר הא' שמפני שמברכים בענינים הרבה הרי הוא כעול על רובא דרובא וממעטין הכוונה ואין זה נכון כי טוב מעט בכוונה כו' כדלעיל ולקמן סימן כ"ה והשנית על מי שיש לו לב להבין וללמוד שנראה לי כי טוב לו תורת ה' ללמוד ויהיה די לו בתפלות המחוייבות מאנשי כנסת הגדולה ומה שנקבע פסוקי דזמרה ופ' איזהו ודומיו שהן כחובה על הכל ובמקום שאר התחנונים והקרבנות ילמוד ובפ' מפנין מוכח בהדיא דת"ת כנגד כולם ואפילו לענין תפלה: 
 
חלק עליון תַחתִית