חמש שנים לסילוקו של ר"י גרודנא מרן הגאון רבי דב צבי קרלנשטיין זצוק"ל

tkhvu

משתמש ותיק
מסתפק במועט אמר:
הגרד"צ כיבד מאוד את הגר"צ וסירב להתכבד בסידור קידושין , והגר"צ יסדר.
מצד ישיבת גרודנא עצמה לפי מינויו של מרן הרב כהנמן, הגר"צ דרבקין היה ראש הישיבה העיקרי. מטעם זה שנים רבות היה הוא היחיד שהיה מוסר שיעו"כ בבית מדרש, בשונה מהגרד"צ והגר"י הקר. מטעם זה כנראה גם סידר קידושין.
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
tkhvu אמר:
אז אולי לא רבות. זה משנה?

לא כ"כ. הענין הוא שבישיבה היה ידוע שכולם שוים  במעמדם כראשי ישיבה, אם-כי הגר"צ דרבקין היה יותר אמון על עניני הישיבה (כהגרד"פ בפוניבז'). 
 

זך הרעיון

משתמש ותיק
מסתפק במועט אמר:
זך הרעיון אמר:
מחכים אמר:
פעם שמעתי שהרבי שליט"א מגור היה ממש ידיד נפש עם הגרד"צ

אמת ויציב,
עפ"י בקשת הבית ישראל זי"ע למד רה"י זצ"ל חברותא עם הרבי שליט"א.

קצת תמוה בעיני חברותא כזו. רק בגלל שלא היו פירות לחברותא הזו. ללמוד עם הגרד"צ זצ"ל שעניינו היה הבנה יסודית של התורה ומציאת הגדרה לדיניה,  ואח"ז להתנגד ל"עיון"?  ברור לי שאם הרבי מגור היה לומד תקופה עם הגרד"צ זצ"ל ,הוא היה חווה גם את נחיצות הלימוד בעיון וגם את טעמו המתוק.
הסיבה להתנגדות לימוד העיון היתה ממניעים מסוימים מאוד,כידוע, ואכ"מ.
 
 

נכד גדולים

משתמש רגיל
מסתפק במועט אמר:
tkhvu אמר:
אז אולי לא רבות. זה משנה?

לא כ"כ. הענין הוא שבישיבה היה ידוע שכולם שוים  במעמדם כראשי ישיבה, אם-כי הגר"צ דרבקין היה יותר אמון על עניני הישיבה (כהגרד"פ בפוניבז'). 
מעמד ראשי הישיבה.
למיטב ידיעתי עד אלול תשל"ט השיעור כללי נמסר רק ע"י מרן הגר"ש רוזובסקי ומרן הגרא"מ שך זצ"ל. יתכן שהגרש"ר היה מוסר 3 פעמים בחודש והגרא"מ שך פעם אחת אבל זה לא ברור לי. אחרי פטירת הגרש"ר בסוף תמוז תשל"ט, החלו שלושת ראשי הישבה למסור שיעור כללי בתורנות ופעם רביעית מרן הגרא"מ שך זצ"ל.
בנוגע לסידור קידושין בכל 33 השנים שהיו באשדוד בדרך כלל רק הגר"צ דרבקין שליט"א סידר קידושין ופעמים בודדות שאר ראשי הישיבה. ואי"ז קשור לויתור ראשי הישיבה האחרים אלא כמו שחתם על התצהירים לצבא והיה המקרא בר"ה וכדו'. וכנראה הטעם מפני שהוא המבוגר משאר משלושת ראשי הישיבה.
דרך אגב לגבי הגר"צ שליט"א עד לפני 13 שנה נהג כך גם בישיבתו, ורק לאחמ"כ התחיל חלוקה קבועה של חתונה הגר"צ וחתונה הגר"י, כמדומני שכיום לאחר שהישבה גדלה בכמות הבחורים אין סדר אלא כל אחד מכבד את מי שרוצה.
 
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
נכד גדולים אמר:
אחרי פטירת הגרש"ר בסוף תמוז תשל"ט, החלו שלושת ראשי הישבה למסור שיעור כללי בתורנות ופעם רביעית מרן הגרא"מ שך זצ"ל.
הרב שך זצ"ל מסר כל שבוע שיעור.
נכד גדולים אמר:
בנוגע לסידור קידושין בכל 33 השנים שהיו באשדוד בדרך כלל רק הגר"צ דרבקין שליט"א סידר קידושין ופעמים בודדות שאר ראשי הישיבה. ואי"ז קשור לויתור ראשי הישיבה האחרים אלא כמו שחתם על התצהירים לצבא והיה המקרא בר"ה וכדו'. וכנראה הטעם מפני שהוא המבוגר משאר משלושת ראשי הישיבה.
המציאות היתה שכשניגשו לגרד"צ הוא סירב. הגר"י הקר כן לקח סידור קידושין כשהזמינוהו , אלא שברוב המקרים כיבדו לגר"צ. הגר"י צעיר יותר.
 

כותר

משתמש ותיק
מסתפק במועט אמר:

אז אני שומע. לא נראה לי שהכותב שמע את בקשת הבית ישראל, וגם לא ראה אותם בלימודם. סיפרו לו על כך, ואשמח שיברר את מקורותיו.
עד אז, ליבי אומר לי שלא היה ולא נברא, ונימוקי כתוב לעיל. (אא"כ מדובר על חברותא שלא החזיקה)
לגבי העיון, היה לו מהלך של שינוי בישיבות גור. להיתלות בדרך הלימוד הפולנית קצת תמוה, מדוע אדמורי גור הקודמים לו לא מצאו לנכון לנקוט בצעדים כאלו?
הרי מגור סובר שעיון מתאים רק לעילויים, וגורם קשיים וסיבוכים רבים לבינונים בכשרונות.
 
 

זך הרעיון

משתמש ותיק
זך הרעיון אמר:
דברי זכרון מיוחדים שמסר מרן הגרב"ש דויטש שליט"א בשבוע שעבר במלאות ה' שנים להסתלקותו.
דרך האמת הברורה, דברי זכרון למרן ראש הישיבה הגרד''צ קרלנשטיין זצוקללה''ה ע''י רבינו מרן שליט''א.pdf

מצו"ב גם הקלטה של הדברים.
 

קבצים מצורפים

  • מרן שליט''א בדברי זיכרון למרן ראש הישיבה הגרד''צ קרלנשטיין זצוקללה''ה ר''ח כסלו התשפ''א בהיכל...mp3
    635 KB

תוהה ומתבונן

משתמש רגיל
מה שדברו על שינוי בסגנון הלימוד אכן זה היה כך וזה קרה לפחות כארבעים שנה אחורה, ואכן היתה חתירה לאמת והתרחקות מכל זיוף, וזה היה גם בחיי היום יום.
 
 

השר מקוצי

משתמש רגיל
יושב בשבת תחכמוני אמר:
כעת נזכרתי במשהו אחר, אני לא בטוח שאני נוהג כדת כשאני כותבו אבל בכ"ז אכתוב. בחתונתו סידר קידושין הגרא"י אונטרמן שהיה אז הרב הראשי לישראל, לפי שחמיו הגאון רש"ב ורנר זצ"ל היה אב"ד ברבנות <אגב, כך גם היה בחתונת הגר"א ברלין עם רעייתו ע"ה בת הגריש"א מהאי טעמא>. הגאון רד"צ זצ"ל חשש מיינו של הרב הראשי, והרתיח את היין קודם החופה, וכך הוגשה הכוס למסדר הקידושין כשהיא חמה (כנראה בחוסר שימת לב), והלה שיודע ספר היה הבין היטב את אשר נעשה ונגע הדבר לליבו.

ההמשך היה שהרב אונטרמן אמר שהרי כל מה שאסרו יין נסך היה כדי שלא ישאו את בנותיהם, והגרד''צ נושא את בנותיהם ולא שותה את יינם.
 
ידוע שאחז להלכה למעשה שבכל מחלוקת משנ"ב וחזו"א הלכה כחזו"א משום דהלכה כבתראי, מעניין כמה תלמידיו ממשיכים בדרכו בענין זה ובכלל בחזונאשניקיות הגדולה שהיתה בו.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
השר מקוצי אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
כעת נזכרתי במשהו אחר, אני לא בטוח שאני נוהג כדת כשאני כותבו אבל בכ"ז אכתוב. בחתונתו סידר קידושין הגרא"י אונטרמן שהיה אז הרב הראשי לישראל, לפי שחמיו הגאון רש"ב ורנר זצ"ל היה אב"ד ברבנות <אגב, כך גם היה בחתונת הגר"א ברלין עם רעייתו ע"ה בת הגריש"א מהאי טעמא>. הגאון רד"צ זצ"ל חשש מיינו של הרב הראשי, והרתיח את היין קודם החופה, וכך הוגשה הכוס למסדר הקידושין כשהיא חמה (כנראה בחוסר שימת לב), והלה שיודע ספר היה הבין היטב את אשר נעשה ונגע הדבר לליבו.

ההמשך היה שהרב אונטרמן אמר שהרי כל מה שאסרו יין נסך היה כדי שלא ישאו את בנותיהם, והגרד''צ נושא את בנותיהם ולא שותה את יינם.

הוורט כמובן חד וחריף

רק שאומרו התכחש (במודע או בכוונה) שהיחס לרב אונטרמן של החזו"א, וממילא של תלמידיו (וכל חבורת תלמידי החזו"א בפוניבז' כהרד"צ
וכיבדל"ח ר' יודל בויאר ועוד) לא היה בגלל עצם כהונתו ברבנות, ואין הנידון קשור לראיה
 
יושב בשבת תחכמוני אמר:
כעת נזכרתי במשהו אחר, אני לא בטוח שאני נוהג כדת כשאני כותבו אבל בכ"ז אכתוב. בחתונתו סידר קידושין הגרא"י אונטרמן שהיה אז הרב הראשי לישראל, לפי שחמיו הגאון רש"ב ורנר זצ"ל היה אב"ד ברבנות <אגב, כך גם היה בחתונת הגר"א ברלין עם רעייתו ע"ה בת הגריש"א מהאי טעמא>. הגאון רד"צ זצ"ל חשש מיינו של הרב הראשי, והרתיח את היין קודם החופה, וכך הוגשה הכוס למסדר הקידושין כשהיא חמה (כנראה בחוסר שימת לב), והלה שיודע ספר היה הבין היטב את אשר נעשה ונגע הדבר לליבו.
שמעתי מגיסו שהוא שקר מוחלט כי לא העיז לדבר בפני חמיו וק"ו לא לעשות דבר כזה בגיל כזה
 
דעתו יפה אמר:
בעלי אוצר אמר:
האמת שזה מים שאין להם סוף. אכתוב נקודה הלכתית שעולה בזכרוני.
ידוע שדיבר הרבה על זה שכל הזמן המחשבה צריכה להיות בסוגיא.
ושאל מה עושים כשקמים באמצע הלילה או בבוקר ועוד לא יכולים לברך ברכת התורה. כיון שצריך לחשוש לגר"א לברך על הרהור.
ואמר חידוש גדול שהוא נוהג לחשוב בלימוד, ולחשוב כוונה הפכית שלא לצאת ידי מצוות ת"ת!!!
ועי"ז יכול לחשוב בלימוד גם להגר"א.
יש לפלפל בזה הרבה. ודו"ק.

לא הבנתי, חוץ מהחידוש ההלכתי, שאפשר לכוין לא לצאת ואז מותר ללמוד לפני ברכת התורה, אבל מה הענין, אם לא רוצה לקיים בפעולה זו את רצון ה', שיחשוב אז בדברים אחרים, אא"כ הי' אנוס ולא יכל שלא לחשוב בד"ת, ולכך מצא פתרון זה.
הענין הוא כמו שמסופר על א' מגאוני ישראל [איני זוכר כרגע מי] שבשבעה על אשתו ישב ולמד ואמר שזה שווה את העונש,
בי' הדברים אהבת התורה ודבקות התורה עומדים במקום כל כך גבוה שלא מסוגל שלא לערער בהם
 
 
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
מסתפק במועט אמר:
לומאז אמר:

אז אני שומע. לא נראה לי שהכותב שמע את בקשת הבית ישראל, וגם לא ראה אותם בלימודם. סיפרו לו על כך, ואשמח שיברר את מקורותיו.
עד אז, ליבי אומר לי שלא היה ולא נברא, ונימוקי כתוב לעיל. (אא"כ מדובר על חברותא שלא החזיקה)
לגבי העיון, היה לו מהלך של שינוי בישיבות גור. להיתלות בדרך הלימוד הפולנית קצת תמוה, מדוע אדמורי גור הקודמים לו לא מצאו לנכון לנקוט בצעדים כאלו?
הרי מגור סובר שעיון מתאים רק לעילויים, וגורם קשיים וסיבוכים רבים לבינונים בכשרונות.
ולכל הליטאים שצוחקים מדרך זו כך גם ממליץ הגרי"ג שכ"א לפי טבעו
 
 

נבשר

משתמש ותיק
בר בי רב דחד יומא אמר:
ולכל הליטאים שצוחקים מדרך זו כך גם ממליץ הגרי"ג שכ"א לפי טבעו
זה לא אותו ענין וקל להבין, לפי טבעו זה לא חיים קלים ושטחיים אלא חיים בדרישה וחקירה בעומק אבל צורת הלימוד שאתה מעיין לפי טבעך.
 
נבשר אמר:
בר בי רב דחד יומא אמר:
ולכל הליטאים שצוחקים מדרך זו כך גם ממליץ הגרי"ג שכ"א לפי טבעו
זה לא אותו עני וקל להבין, לפי טבעו זה לא חיים קלים ושטחיים אלא חיים בדרישה וחקירה בעומק אבל צורת הלימוד שאתה מעיין לפי טבעך.
דבר ראשון גם בישיבות גור המחוננים שבהם לומדים בעיון מעמיק יותר [עדיין פחות מבישיבות הליטאיות משום שהרבי שם גורס שאם ילמדו בעיון רב לאחר כמה שנים שיצאו לעבוד יאבדו טעם בלימוד פשוט של בעלי בתים]
ולגבי הגרי"ג דבר מעניין הוא שבחורים שמטבעם מעמיקים רבות הוא ממליץ ללכת לישיבת מהרי"ל ולאחרים שאין את הכשרון הזה אומר ללמוד עמוד ליום כך שכל אחד לפום חורפיה דייה
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
בר בי רב דחד יומא אמר:
דעתו יפה אמר:
בעלי אוצר אמר:
האמת שזה מים שאין להם סוף. אכתוב נקודה הלכתית שעולה בזכרוני.
ידוע שדיבר הרבה על זה שכל הזמן המחשבה צריכה להיות בסוגיא.
ושאל מה עושים כשקמים באמצע הלילה או בבוקר ועוד לא יכולים לברך ברכת התורה. כיון שצריך לחשוש לגר"א לברך על הרהור.
ואמר חידוש גדול שהוא נוהג לחשוב בלימוד, ולחשוב כוונה הפכית שלא לצאת ידי מצוות ת"ת!!!
ועי"ז יכול לחשוב בלימוד גם להגר"א.
יש לפלפל בזה הרבה. ודו"ק.

לא הבנתי, חוץ מהחידוש ההלכתי, שאפשר לכוין לא לצאת ואז מותר ללמוד לפני ברכת התורה, אבל מה הענין, אם לא רוצה לקיים בפעולה זו את רצון ה', שיחשוב אז בדברים אחרים, אא"כ הי' אנוס ולא יכל שלא לחשוב בד"ת, ולכך מצא פתרון זה.
הענין הוא כמו שמסופר על א' מגאוני ישראל [איני זוכר כרגע מי] שבשבעה על אשתו ישב ולמד ואמר שזה שווה את העונש,
בי' הדברים אהבת התורה ודבקות התורה עומדים במקום כל כך גבוה שלא מסוגל שלא לערער בהם
 רח"ל לומר כזאת על אחד מגדולי ישראל, מי שאומר שלימוד תורה שוה את העונש, לא דרך על סיפה של עבודת ה, אנחנו עובדים את עצמינו או את הקב"ה?, אם הקב"ה לא רוצה, אז מה הכוונה זה שוה את העונש? אחד כזה לא יהיה לו שום שכר על תורה, הוא פשוט לומד להנאתו.
אפשר להבין טענת אונס, שאחד כל כך דבוק בתורה ולא מצליח להתנתק, אבל שוה את העונש? רח"ל לומר כך
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
בר בי רב דחד יומא אמר:
ולכל הליטאים שצוחקים מדרך זו כך גם ממליץ הגרי"ג שכ"א לפי טבעו
השוואה משונה.
גם הגריג בשיעורו לומד חצי עמ' ביום בעיון.
לעומת ישי' גור שאין שיעורים כלל וקוראים גמרות כל היום לרוב ללא תוס'.
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
בעלי אוצר אמר:
האמת שזה מים שאין להם סוף. אכתוב נקודה הלכתית שעולה בזכרוני.
ידוע שדיבר הרבה על זה שכל הזמן המחשבה צריכה להיות בסוגיא.
ושאל מה עושים כשקמים באמצע הלילה או בבוקר ועוד לא יכולים לברך ברכת התורה. כיון שצריך לחשוש לגר"א לברך על הרהור.
ואמר חידוש גדול שהוא נוהג לחשוב בלימוד, ולחשוב כוונה הפכית שלא לצאת ידי מצוות ת"ת!!!
ועי"ז יכול לחשוב בלימוד גם להגר"א.
יש לפלפל בזה הרבה. ודו"ק.
בהחלט יש מה לפלפל...
וכי האיסור הוא על מצוות תלמוד תורה? האיסור הוא לדבר או (להרהר  להגר"א) בד"ת, ואת זה הוא עושה בכל מקרה. 

הרי יסוד ושורש האיסור ללמוד בלא ברכה הוא משום שבזה אנו מתנהגים עם התורה כחכמה בעלמא ולא כתורת הד'
וא''כ ללמוד בכוונה הפכית גרע טפי ושמא איסור גמור הוא
אך שמא י''ל שלמד לשם דביקות ולא לשם מצוות ת''ת.

ועוד יש לדון דזה קשור לגדר הברכה אם זה ברכת המצוות - ולפי''ז מועיל - או שזה ברכת השבח - ולפי''ז אי''ז מועיל לכאורה.

ויש לפלפל.
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
בעלי אוצר אמר:
יהודי רציני אמר:
בהחלט יש מה לפלפל...
וכי האיסור הוא על מצוות תלמוד תורה? האיסור הוא לדבר או (להרהר  להגר"א) בד"ת, ואת זה הוא עושה בכל מקרה.
יעויין בגר"א שכתב דלא כהגר"ח, שהברכה היא על החפצא דת"ת. אלא מצד המצווה של ובהם נהגה.
ואם מתכוון כוונה הפכית לא יוצא את המצווה.
לדבריך, אם אדם יכוון כוונה הופכית שלא לצאת ידי מצוות ת"ת הרי שהד"ת שהוא חושב או אומר אינם ד"ת וא"כ גם בבית הכסא יותר לו להרהר או לדבר בד"ת?

 באופן אחר אפשר לשאול שא"כ יש עצה לא רק להרהר אלא גם לדבר בד"ת בלי ברכת התורה, ולמה אמר זאת רק על הרהור?
זה דברי תורה אך אינו מקיים 'ובהם נהגה'.
 
 

בעל אוצר

משתמש ותיק
חידוש מענין בהשקפה שאמר לי
בועד סיפר את מה שידוע שהגרח"ע אמר לר' אלחנן וסרמן שגם הציונים הם אומה שאסור להתגרות בהם!
ושאלתיו הא מה שאסור להתגרות באומות זה מכח שבועה שהשבעי הקב"ה את כנסת ישראל ואיך שייך לומר שבכלל השבועה הציונים שבכ"א הם יהודים.
וענה לי (בחיוך ) שברור שהגרח"ע לא התכוין מדינא, רק שפרקטיש לא שוה להתגרות איתם.
 

בעל אוצר

משתמש ותיק
אכתוב כמה סיפורים שהייתי עד להם בענין קדושה שמירת העינים
בסוף ימיו הלך נתמך בנכדו ובכניסה לבנין עמדה בחורה הוא מיד צידד עצמו
בכל יום הלך מביתו לסדר ב' בערך בשעה 5 דרך השביל ליד פנימית וילקומיר בתור בחור בשיעור א' חששתי לעמוד במרפסת דשם (קומה א') שמא ירים ראשו ויראה אותי באמצע הסדר אבל המבוגרים הרגיעו אותי מעולם הוא לא מרים את הראש מהרצפה.
הראה לי על הפיג'מה שלבש שהיה שם כפתור שהידק את סוף המכנס לרגל שלא יראה משהו מהרגל. ואמר לי שיכול להיות שזה מדינא(לא זוכר נוסח מדויק)
באמצע שיעור קרא לעבר אחד הבחורים הראש שלך מלא יצר הרע! אחר כמה חדשים נודע שהלה הולך לים המעורב...
היה תמיד אומר מי שרוצה להיות למדן צריך שמחשבותיו יהיו טהורות!
 

בעל אוצר

משתמש ותיק
עוד ענין שבשהותי בישיבה לא ידעתי להעריכו. היה עובר בין הפנימיות ומעיר את הבחורים גם בבוקר וגם לסדר ב' (לפעמים)
ולעת זקנותו התאמץ ועלה בשארית כוחותיו. וכשנחלש עוד יותר עמד בפתח הפנימיה ושאג בקול גדול...
ושמעתי שאמר שעל מסירת השיעורים שהיה לו כבוד לא יודע אם יקבל שכר משא"כ על זה שזה נקי.
 

בעל אוצר

משתמש ותיק
אולי שייך לאשכול תחת השיחים
שאל בחור למה לא הגעת לסדרים לאחרונה
ענה לו שסובל מכאבי ראש
ענה לו אתה יודע ששואלים אותי בשידוכים, ולא אוכל להתעלם מכאבי ראש עזים שכאלו...
 

הערשל

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
הרבי מגור סובר שעיון מתאים רק לעילויים, וגורם קשיים וסיבוכים רבים לבינונים בכשרונות.
באמת שסברא זו של הרבי מגור נראה שיש לדורשה לשבח, דאופן העיון של חסידי גור אינו כאופן העיון של שאר העולם, שבגדול צורת הלימוד המקובלת היום זה כפי שהיה בישיבות אירופה הגדולות והנודעות, מיר קמניץ וכו' שדרך זו באופן כללי שוה לכל נפש מאחר שלא טורחים לחדש חידושים אלא להעמיק בהבנת פשט הסוגיא ובדברי הראשונים, ובזה כל אחד כפום דרגא דילי' שייך לזה, ולא כן חסידי גור החריפים והממולחים שניגשים לסוגיא בצורה של חיפוש הברק והחריפות, והפלפולים נוסח פולין, ועי"ז נוצר מצב אצל הלומד המצוי שגם כשלומד דברים פשוטים הוא מחפש קושיות מתחת לאדמה ותירוצים מעל הירח, ואין אפשרות שילמדו ההמון בצורה כזו, וכמובן שבצורה כזו רבים מגלים חוסר סיפוק וחוסר ענין בלימוד[ולהכניס את הרוח הליטאית בישיבות כנראה שזה בלתי אפשרי], וממילא לפי מצב זה צריך להנהיג לימוד פשטני כפי ראות החכם.
 

בעל אוצר

משתמש ותיק
בסוף ימיו סבל מקרע בגיד וסבל יסורים נוראים מזה.
ואמר שיודע שזה קרה לו בגלל שכתב הרבה חידושים שהם שטויות. ולכן נענש ביד שכתב.
ומ"מ אמר היה שוה לכתוב שטויות ולסבול יסורים מפני שהכתיבה עזרה ללימוד.
 
חלק עליון תַחתִית