איש מזרע אהרן
משתמש ותיק
נדצ"ל לשון נקבה, ונזכר בשאלת הפתיחהיאיר אמר:וראיתי שמיכל הוא הלשון זכר של מיכאל
נדצ"ל לשון נקבה, ונזכר בשאלת הפתיחהיאיר אמר:וראיתי שמיכל הוא הלשון זכר של מיכאל
לגוף הביאורים המוזרים Tתה לא נכנס אבל לטעות שולית בדבריו כן ?הצעיר שבחבורה אמר:לא אכנס לגוף הביאורים ה"מוזרים" לדעתי...המצפה לישועת ה' אמר:רבקה - עי' ב"מ דף ל'. "הכניסה לרבקה ודשה", ופירש"י "רבקה - קופל"ה בלע"ז שמדבקים שלש בהמות או ארבעה בצואריהן זו אצל זו ודשים הדישה", רק להזכיר ש"רחל" אחותה נקראה "רחל", כמו הכבשה הנקבה.
אבל "רחל אחותה"??????
יאיר אמר:מיכאל = מי כמכה באלים ה' (הרמב"ן)
וראיתי שמיכל הוא הלשון זכר של מיכאל
תוקן. ויש"כ לכל המעירים הנכבדים.ובכן אמר:אשתלי מר בשיטפיה.המצפה לישועת ה' אמר:... ש"רחל" אחותה נקראה "רחל"...
היכן הוסיפו אותיות? "ירום" יכול להיות גם בקבו"ץ (בלי וא"ו) ולא רק בשור"ק.עשירית האיפה אמר:כי אם מוסיפים אותיות, מחליפים ניקוד
עשירית האיפה אמר:הרוב אין לנו ידיעה מה המשמעות.
אַל תָּשִׂים לִבְּךָ לִשְׁמֹעַ אֶל דִּבְרֵי הַגָּאוֹן בְּשֵׁמוֹת, כִּי אִלּוּ הָיִינוּ יוֹדְעִים כָּל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, מֵאַיִן נוּכַל לָדַעַת כָּל הַקּוֹרוֹת, כְּטַעַם 'משֶׁה' וְ'יִשָּׂשׂכָר'.
הצעיר שבחבורה אמר:...אבל "רחל אחותה"??????
למעשה, אינה טעות קריטית, וכדשח ראש מאמינים, 'וגם אמנה אחותי בת אבי', הגם שהיתה בת בנה דאביו, וכמוהו רחל היתה אחותה של רבקה, בהיותה בת בנה של אביה.ובכן אמר:אשתלי מר בשיטפיה.
אשאל שאלה קטנה. כבודו רגיל בלימוד כתבי הקודש?!הצעיר שבחבורה אמר:לא אכנס לגוף הביאורים ה"מוזרים" לדעתי...
איני "כבודו" ועל מדת רגילותי בלימוד, לא אעיד. פוק וחזיהמצפה לישועת ה' אמר:אשאל שאלה קטנה. כבודו רגיל בלימוד כתבי הקודש?!הצעיר שבחבורה אמר:לא אכנס לגוף הביאורים ה"מוזרים" לדעתי...
ויותר נראה שמשמעות השם היא 'פַּטִּימָה' ('עֵגֶל מַרְבֵּק' ת"י 'עֵגַל פַּטִּים'), כשמה של אשת ישמעאל.המצפה לישועת ה' אמר:רבקה = צמד (לחיבור מספר בהמות יחד).
המצפה לישועת ה' אמר:להזכיר את רחל.
וזיבורתא וכרכושתא (מגילה יד:)משה נפתלי אמר:ואת עגלה אשת דוד, ואת צפורה אשת משה, ואת יעל אשת חבר.
אגב, היא נשואת אשכולנו.משה נפתלי אמר:ואת עגלה אשת דוד
אָמַר רַב: עֶגְלָה זוֹ מִיכַל, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ עֶגְלָה? שֶׁחֲבִיבָה עָלָיו כְּעֶגְלָה.ובכן אמר:היא נושא אשכולנו.
לא זכיתי להבין את רצונך כלל.עשירית האיפה אמר:לפי זה, אין בעיה לפרש גם את 'מיכל', כי אם מוסיפים אותיות, מחליפים ניקוד, ומפרשים משמעויות שונות לפי דעתנו אז אפשר לפרש כל שם
דבר ראשון, אתה כן "כבודו" ! ידיעותיך הנפלאות וגודל ענוותנותך מפעימות כל לב.הצעיר שבחבורה אמר:איני "כבודו" ועל מדת רגילותי בלימוד, לא אעיד. פוק וחזיהמצפה לישועת ה' אמר:אשאל שאלה קטנה. כבודו רגיל בלימוד כתבי הקודש?!הצעיר שבחבורה אמר:לא אכנס לגוף הביאורים ה"מוזרים" לדעתי...
כמדומני שאין זו הפעם הראשונה שמר נתקל בתגובה שלי כאן בפורום.
או כמו הסבר הספורנו בפרשתנוהמצפה לישועת ה' אמר:כשנקבע שם, הרבה פעמים זה לפי השורש של המילה, ולא דווקא לפי צורת המילה המדוייקת בעצמה.
ונראה שהיו כל אלה שמות של קדמונים כמו שמצינו קודם לזה יהודית בת בארי וכן שמואל בן עמיהוד קודם לשמואל הנביא והיו בוחרים מהשמות הקודמים את הנופלים על הלשון המאורע:
ייש"כ על הידיעה.איש מזרע אהרן אמר:או כמו הסבר הספורנו בפרשתנוהמצפה לישועת ה' אמר:כשנקבע שם, הרבה פעמים זה לפי השורש של המילה, ולא דווקא לפי צורת המילה המדוייקת בעצמה.
ונראה שהיו כל אלה שמות של קדמונים כמו שמצינו קודם לזה יהודית בת בארי וכן שמואל בן עמיהוד קודם לשמואל הנביא והיו בוחרים מהשמות הקודמים את הנופלים על הלשון המאורע:
נכון, אך את רוב המילים כמדומה שיש לנו, ובמה שאפשר ודאי מותר להבין.משה נפתלי אמר:לדעת הרב אבן עזרא, אין בידנו להתחקות על שרשי השמות שבמקרא:
א. אוצר המלים של לשון הקודש לא הגיע לידנו במלואו.
כלומר, איננו יודעים בבירור למה אביו של "עמרם" ראה צורך להדגיש אצלו שהעם הוא מרומם, ובודאי היתה לכך סיבה שהיא נעלמה מאיתנו.משה נפתלי אמר:כִּי אִלּוּ הָיִינוּ יוֹדְעִים כָּל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, מֵאַיִן נוּכַל לָדַעַת כָּל הַקּוֹרוֹת, כְּטַעַם 'משֶׁה' וְ'יִשָּׂשׂכָר'.
מהיכא תיתי. שמא רצה לייעד את בנו לעמר עמרים בשדה.המצפה לישועת ה' אמר:כלומר, איננו יודעים בבירור למה אביו של "עמרם" ראה צורך להדגיש אצלו שהעם הוא מרומם, ובודאי היתה לכך סיבה שהיא נעלמה מאיתנו.
אך עצם השם הוא מובן היטב.
אין ספק בכך ששם לא בהכרח מעיד על המשמעות הפשוטה.המצפה לישועת ה' אמר:לא זכיתי להבין את רצונך כלל.עשירית האיפה אמר:לפי זה, אין בעיה לפרש גם את 'מיכל', כי אם מוסיפים אותיות, מחליפים ניקוד, ומפרשים משמעויות שונות לפי דעתנו אז אפשר לפרש כל שם
נתחיל מהשמות שמפורש טעמם בתורה.
אברהם - אב המון גוים. גם אם נבין את האות רי"ש, (וכמו שפרש"י או מטעם אחר), איך המון נהיה "הם".
יעקב - ידו אוחזת בעקב עשו. מאין הגיעה היו"ד, ואיך השתנה לגמרי כל הניקוד.
עשו - עשוי, כולו כאדרת שיער, חסרה היו"ד השתנה כל הניקוד.
ראובן - ראה ה' בעניי, "בן" זה "בעניי", חסרות האותיות עי"ן ויו"ד.
וכן הלאה, ואטו כי רוכלא וכו'.
כשנקבע שם, הרבה פעמים זה לפי השורש של המילה, ולא דווקא לפי צורת המילה המדוייקת בעצמה.
אוהב שלום אמר:יאיר אמר:מיכאל = מי כמכה באלים ה' (הרמב"ן)
וראיתי שמיכל הוא הלשון זכר של מיכאל
אשמח למקור
וישנו אף במדבר רבה ב י, ובזוהר חדש.יאיר אמר:"למה נקרא שמו מיכאל? שבשעה שעבדו ישראל בים, פתח ואמר: מי כמוכה באלים ה' (שמות טו יא). וכשסיים התורה אמר: אין כאל ישורון (דברים לג כו). מי כמוך ואין כאל – הרי מיכאל" (פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מו – תוספתא).
יש להביא כאן דברי המדרש (אינני זוכר היכן ואת לשונו המדוייק) שמפני מה אבותינו קראו בשמות ואנחנו רק קוראים על שמם ולא מחדשים שמות חדא מפני שהם ידעו לכוון מהות השם וכו' ועוד משום שאבותיהם האריכו ימים ולא יכלו לקרוא בשמותם משא"כ בימינו, וראיה מזה למנהג עדות אשכנז ועוד שלא קוראים בחיים, למרות שמצינו בתורה כמה פעמים שקראו בחיים.משה נפתלי אמר:עשירית האיפה אמר:הרוב אין לנו ידיעה מה המשמעות.לדעת הרב אבן עזרא, אין בידנו להתחקות על שרשי השמות שבמקרא:א. אוצר המלים של לשון הקודש לא הגיע לידנו במלואו. (לולא חלום יעקב, למשל, לא היינו יודעים את שמו של מתקן העליה לגובה.)ב. שמות ניתנו על שום מאורעים, ולא אתנו יודע על שום איזה מאורע נקרא פלוני כך ופלוני כך.וכה כתב בפרשת בראשית אצל עדה וצלה:אַל תָּשִׂים לִבְּךָ לִשְׁמֹעַ אֶל דִּבְרֵי הַגָּאוֹן בְּשֵׁמוֹת, כִּי אִלּוּ הָיִינוּ יוֹדְעִים כָּל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, מֵאַיִן נוּכַל לָדַעַת כָּל הַקּוֹרוֹת, כְּטַעַם 'משֶׁה' וְ'יִשָּׂשׂכָר'.
לומד מכל אדם אמר:אינני זוכר היכן ואת לשונו המדוייק
לבי במערב אמר:(ב"ר פל"ז, ז)
רציתי מקור.יאיר אמר:אוהב שלום אמר:יאיר אמר:מיכאל = מי כמכה באלים ה' (הרמב"ן)
וראיתי שמיכל הוא הלשון זכר של מיכאל
אשמח למקור
"למה נקרא שמו מיכאל? שבשעה שעבדו ישראל בים, פתח ואמר: מי כמוכה באלים ה' (שמות טו יא). וכשסיים התורה אמר: אין כאל ישורון (דברים לג כו). מי כמוך ואין כאל – הרי מיכאל" (פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מו – תוספתא).
משום מה זכור לי שראיתי כך גם ברמב"ן אך כעת לא מצאתי.
לגבי מיכל נקבה של השם מיכאל, גם זכור לי שראיתי בספר שמות סתמי וגם שם לא מצאתי אבל ברשת (חיפוש בגוגל) נכתב שיש הסוברים כך (לאו דוקא תורני).
אם ככה למה כתבת כאן ?המצפה לישועת ה' אמר:לא זכיתי להבין את רצונך כלל.עשירית האיפה אמר:לפי זה, אין בעיה לפרש גם את 'מיכל', כי אם מוסיפים אותיות, מחליפים ניקוד, ומפרשים משמעויות שונות לפי דעתנו אז אפשר לפרש כל שם
נתחיל מהשמות שמפורש טעמם בתורה.
אברהם - אב המון גוים. גם אם נבין את האות רי"ש, (וכמו שפרש"י או מטעם אחר), איך המון נהיה "הם".
יעקב - ידו אוחזת בעקב עשו. מאין הגיעה היו"ד, ואיך השתנה לגמרי כל הניקוד.
עשו - עשוי, כולו כאדרת שיער, חסרה היו"ד השתנה כל הניקוד.
ראובן - ראה ה' בעניי, "בן" זה "בעניי", חסרות האותיות עי"ן ויו"ד.
וכן הלאה, ואטו כי רוכלא וכו'.
כשנקבע שם, הרבה פעמים זה לפי השורש של המילה, ולא דווקא לפי צורת המילה המדוייקת בעצמה.
הרי למשל: אהרן יכול להיות אוהב רון (כלומר: אוהב שמחה ...).המצפה לישועת ה' אמר:חוץ מ'אהרן' ו'פנחס' ועוד כמה, שכבר נידונו במקו"א,
הצעיר שבחבורה אמר:אין ספק בכך ששם לא בהכרח מעיד על המשמעות הפשוטה.אך מכאן ועד לנסות ולנחש על פי צירופים שכאלה... מהיכ"ת?