משמעות השם מיכל

עשירית האיפה

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
רבקה - עי' ב"מ דף ל'. "הכניסה לרבקה ודשה", ופירש"י "רבקה - קופל"ה בלע"ז שמדבקים שלש בהמות או ארבעה בצואריהן זו אצל זו ודשים הדישה", רק להזכיר ש"רחל" אחותה נקראה "רחל", כמו הכבשה הנקבה.
לא אכנס לגוף הביאורים ה"מוזרים" לדעתי...
אבל "רחל אחותה"??????
לגוף הביאורים המוזרים Tתה לא נכנס אבל לטעות שולית בדבריו כן ?
וכנראה דצ"ל 'אחייניתה' [וכלתה.....]
ועדיין זה עוזר למה שהוא ניסה לומר, שהיה נהוג במקום זה שמות מעין אלו 
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
עשירית האיפה אמר:
כי אם מוסיפים אותיות, מחליפים ניקוד
היכן הוסיפו אותיות? "ירום" יכול להיות גם בקבו"ץ (בלי וא"ו) ולא רק בשור"ק.
להחליף ניקוד? זה אותה המשמעות בדיוק.
אגב, אם דחוף לך אתה יכול לקרוא גם "ירם י-ה" (רי"ש בציר"ה), לשון תפילה, שירים אותו ה'.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
עשירית האיפה אמר:
הרוב אין לנו ידיעה מה המשמעות.
לדעת הרב אבן עזרא, אין בידנו להתחקות על שרשי השמות שבמקרא:​
א. אוצר המלים של לשון הקודש לא הגיע לידנו במלואו. (לולא חלום יעקב, למשל, לא היינו יודעים את שמו של מתקן העליה לגובה.)​
ב. שמות ניתנו על שום מאורעים, ולא אתנו יודע על שום איזה מאורע נקרא פלוני כך ופלוני כך.​
וכה כתב בפרשת בראשית אצל עדה וצלה:​
אַל תָּשִׂים לִבְּךָ לִשְׁמֹעַ אֶל דִּבְרֵי הַגָּאוֹן בְּשֵׁמוֹת, כִּי אִלּוּ הָיִינוּ יוֹדְעִים כָּל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, מֵאַיִן נוּכַל לָדַעַת כָּל הַקּוֹרוֹת, כְּטַעַם 'משֶׁה' וְ'יִשָּׂשׂכָר'.
 

ובכן

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
...אבל "רחל אחותה"??????
ובכן אמר:
אשתלי מר בשיטפיה.
למעשה, אינה טעות קריטית, וכדשח ראש מאמינים, 'וגם אמנה אחותי בת אבי', הגם שהיתה בת בנה דאביו, וכמוהו רחל היתה אחותה של רבקה, בהיותה בת בנה של אביה.
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
לא אכנס לגוף הביאורים ה"מוזרים" לדעתי...
אשאל שאלה קטנה. כבודו רגיל בלימוד כתבי הקודש?!
איני "כבודו" ועל מדת רגילותי בלימוד, לא אעיד. פוק וחזי
כמדומני שאין זו הפעם הראשונה שמר נתקל בתגובה שלי כאן בפורום.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
עשירית האיפה אמר:
לפי זה, אין בעיה לפרש גם את 'מיכל', כי אם מוסיפים אותיות, מחליפים ניקוד, ומפרשים משמעויות שונות לפי דעתנו אז אפשר לפרש כל שם
לא זכיתי להבין את רצונך כלל.

נתחיל מהשמות שמפורש טעמם בתורה.

אברהם - אב המון גוים. גם אם נבין את האות רי"ש, (וכמו שפרש"י או מטעם אחר), איך המון נהיה "הם".

יעקב - ידו אוחזת בעקב עשו. מאין הגיעה היו"ד, ואיך השתנה לגמרי כל הניקוד.

עשו - עשוי, כולו כאדרת שיער, חסרה היו"ד השתנה כל הניקוד.

ראובן - ראה ה' בעניי, "בן" זה "בעניי", חסרות האותיות עי"ן ויו"ד.

וכן הלאה, ואטו כי רוכלא וכו'.

כשנקבע שם, הרבה פעמים זה לפי השורש של המילה, ולא דווקא לפי צורת המילה המדוייקת בעצמה.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
לא אכנס לגוף הביאורים ה"מוזרים" לדעתי...
אשאל שאלה קטנה. כבודו רגיל בלימוד כתבי הקודש?!
איני "כבודו" ועל מדת רגילותי בלימוד, לא אעיד. פוק וחזי
כמדומני שאין זו הפעם הראשונה שמר נתקל בתגובה שלי כאן בפורום.
דבר ראשון, אתה כן "כבודו" ! ידיעותיך הנפלאות וגודל ענוותנותך מפעימות כל לב.

אני הדגשתי את לימוד הנ"ך, היות והמורגל בלימוד זה רואה כסדר ממש הרבה שינויי מילים, ושהמילה נשארת עם אותה משמעות או עם משמעות דומה ממש, גם אם היא משתנה מעט בצורתה החיצונית.
 
 

איש מזרע אהרן

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
כשנקבע שם, הרבה פעמים זה לפי השורש של המילה, ולא דווקא לפי צורת המילה המדוייקת בעצמה.
או כמו הסבר הספורנו בפרשתנו
ונראה שהיו כל אלה שמות של קדמונים כמו שמצינו קודם לזה יהודית בת בארי וכן שמואל בן עמיהוד קודם לשמואל הנביא והיו בוחרים מהשמות הקודמים את הנופלים על הלשון המאורע:
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
איש מזרע אהרן אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
כשנקבע שם, הרבה פעמים זה לפי השורש של המילה, ולא דווקא לפי צורת המילה המדוייקת בעצמה.
או כמו הסבר הספורנו בפרשתנו
ונראה שהיו כל אלה שמות של קדמונים כמו שמצינו קודם לזה יהודית בת בארי וכן שמואל בן עמיהוד קודם לשמואל הנביא והיו בוחרים מהשמות הקודמים את הנופלים על הלשון המאורע:
ייש"כ על הידיעה.
אמנם ברור, שגם השמות הקודמים ניתנו ע"פ הבנה כל שהיא של האותיות של השם, ולא סתם אוסף אותיות מגובב.
וההבנה של המילה שבתוך השם, היא לא תמיד עם הבנין המקורי והמדוייק של המילה, אלא לפי השורש ולפי הענין הכללי של צורת המילה.
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
לדעת הרב אבן עזרא, אין בידנו להתחקות על שרשי השמות שבמקרא:
א. אוצר המלים של לשון הקודש לא הגיע לידנו במלואו.
נכון, אך את רוב המילים כמדומה שיש לנו, ובמה שאפשר ודאי מותר להבין.

(אגב, המילים שנאבדו יחזרו ע"י מלך המשיח?, ישנם מילים שלמרות שהם נגנזו הם יחזרו בזמן הגאולה?!).
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
כִּי אִלּוּ הָיִינוּ יוֹדְעִים כָּל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, מֵאַיִן נוּכַל לָדַעַת כָּל הַקּוֹרוֹת, כְּטַעַם 'משֶׁה' וְ'יִשָּׂשׂכָר'.
כלומר, איננו יודעים בבירור למה אביו של "עמרם" ראה צורך להדגיש אצלו שהעם הוא מרומם, ובודאי היתה לכך סיבה שהיא נעלמה מאיתנו.
אך עצם השם הוא מובן היטב.
גם "יששכר" ו"משה" עצמם, אילולא היתה התורה מפרשת את טעם הענין, לא היינו יודעים למה הודגש בהם הענין של ה"שכר" והענין של ה"משייה", אך היטב היינו יודעים את תוכן המילה עצמה.

סוף דבר. לא זכיתי להבין היטב את דברי האבן עזרא שצוטטו. אשמח לשמוע ביאור בענין.
 

ובכן

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
כלומר, איננו יודעים בבירור למה אביו של "עמרם" ראה צורך להדגיש אצלו שהעם הוא מרומם, ובודאי היתה לכך סיבה שהיא נעלמה מאיתנו.
אך עצם השם הוא מובן היטב.
מהיכא תיתי. שמא רצה לייעד את בנו לעמר עמרים בשדה.
ולכאורה גם זה כלול בכוונת אבן עזרא, שעל ידי השמות בלבד, אין לנו אפשרות לדעת את טעמם. ['טעם' בשפת האבן עזרא הוא 'פירוש', ולא 'סיבה'].
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
עשירית האיפה אמר:
לפי זה, אין בעיה לפרש גם את 'מיכל', כי אם מוסיפים אותיות, מחליפים ניקוד, ומפרשים משמעויות שונות לפי דעתנו אז אפשר לפרש כל שם
לא זכיתי להבין את רצונך כלל.

נתחיל מהשמות שמפורש טעמם בתורה.

אברהם - אב המון גוים. גם אם נבין את האות רי"ש, (וכמו שפרש"י או מטעם אחר), איך המון נהיה "הם".

יעקב - ידו אוחזת בעקב עשו. מאין הגיעה היו"ד, ואיך השתנה לגמרי כל הניקוד.

עשו - עשוי, כולו כאדרת שיער, חסרה היו"ד השתנה כל הניקוד.

ראובן - ראה ה' בעניי, "בן" זה "בעניי", חסרות האותיות עי"ן ויו"ד.

וכן הלאה, ואטו כי רוכלא וכו'.

כשנקבע שם, הרבה פעמים זה לפי השורש של המילה, ולא דווקא לפי צורת המילה המדוייקת בעצמה.
אין ספק בכך ששם לא בהכרח מעיד על המשמעות הפשוטה.
אך מכאן ועד לנסות ולנחש על פי צירופים שכאלה... מהיכ"ת?
 

יאיר

משתמש ותיק
אוהב שלום אמר:
יאיר אמר:
מיכאל = מי כמכה באלים ה' (הרמב"ן)

וראיתי שמיכל הוא הלשון זכר של מיכאל

אשמח למקור

"למה נקרא שמו מיכאל? שבשעה שעבדו ישראל בים, פתח ואמר: מי כמוכה באלים ה' (שמות טו יא). וכשסיים התורה אמר: אין כאל ישורון (דברים לג כו). מי כמוך ואין כאל – הרי מיכאל" (פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מו – תוספתא).
משום מה זכור לי שראיתי כך גם ברמב"ן אך כעת לא מצאתי.

לגבי מיכל נקבה של השם מיכאל, גם זכור לי שראיתי בספר שמות סתמי וגם שם לא מצאתי אבל ברשת (חיפוש בגוגל) נכתב שיש הסוברים כך (לאו דוקא תורני).
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
יאיר אמר:
"למה נקרא שמו מיכאל? שבשעה שעבדו ישראל בים, פתח ואמר: מי כמוכה באלים ה' (שמות טו יא). וכשסיים התורה אמר: אין כאל ישורון (דברים לג כו). מי כמוך ואין כאל – הרי מיכאל" (פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מו – תוספתא).
וישנו אף במדבר רבה ב י, ובזוהר חדש.
 

לומד מכל אדם

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
עשירית האיפה אמר:
הרוב אין לנו ידיעה מה המשמעות.
לדעת הרב אבן עזרא, אין בידנו להתחקות על שרשי השמות שבמקרא:​
א. אוצר המלים של לשון הקודש לא הגיע לידנו במלואו. (לולא חלום יעקב, למשל, לא היינו יודעים את שמו של מתקן העליה לגובה.)​
ב. שמות ניתנו על שום מאורעים, ולא אתנו יודע על שום איזה מאורע נקרא פלוני כך ופלוני כך.​
וכה כתב בפרשת בראשית אצל עדה וצלה:​
אַל תָּשִׂים לִבְּךָ לִשְׁמֹעַ אֶל דִּבְרֵי הַגָּאוֹן בְּשֵׁמוֹת, כִּי אִלּוּ הָיִינוּ יוֹדְעִים כָּל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, מֵאַיִן נוּכַל לָדַעַת כָּל הַקּוֹרוֹת, כְּטַעַם 'משֶׁה' וְ'יִשָּׂשׂכָר'.
יש להביא כאן דברי המדרש (אינני זוכר היכן ואת לשונו המדוייק) שמפני מה אבותינו קראו בשמות ואנחנו רק קוראים על שמם ולא מחדשים שמות חדא מפני שהם ידעו לכוון מהות השם וכו' ועוד משום שאבותיהם האריכו ימים ולא יכלו לקרוא בשמותם משא"כ בימינו, וראיה מזה למנהג עדות אשכנז ועוד שלא קוראים בחיים, למרות שמצינו בתורה כמה פעמים שקראו בחיים.
 
 

אוהב שלום

משתמש ותיק
פותח הנושא
יאיר אמר:
אוהב שלום אמר:
יאיר אמר:
מיכאל = מי כמכה באלים ה' (הרמב"ן)

וראיתי שמיכל הוא הלשון זכר של מיכאל

אשמח למקור

"למה נקרא שמו מיכאל? שבשעה שעבדו ישראל בים, פתח ואמר: מי כמוכה באלים ה' (שמות טו יא). וכשסיים התורה אמר: אין כאל ישורון (דברים לג כו). מי כמוך ואין כאל – הרי מיכאל" (פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מו – תוספתא).
משום מה זכור לי שראיתי כך גם ברמב"ן אך כעת לא מצאתי.

לגבי מיכל נקבה של השם מיכאל, גם זכור לי שראיתי בספר שמות סתמי וגם שם לא מצאתי אבל ברשת (חיפוש בגוגל) נכתב שיש הסוברים כך (לאו דוקא תורני).
 רציתי מקור.
 
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
עשירית האיפה אמר:
לפי זה, אין בעיה לפרש גם את 'מיכל', כי אם מוסיפים אותיות, מחליפים ניקוד, ומפרשים משמעויות שונות לפי דעתנו אז אפשר לפרש כל שם
לא זכיתי להבין את רצונך כלל.

נתחיל מהשמות שמפורש טעמם בתורה.

אברהם - אב המון גוים. גם אם נבין את האות רי"ש, (וכמו שפרש"י או מטעם אחר), איך המון נהיה "הם".

יעקב - ידו אוחזת בעקב עשו. מאין הגיעה היו"ד, ואיך השתנה לגמרי כל הניקוד.

עשו - עשוי, כולו כאדרת שיער, חסרה היו"ד השתנה כל הניקוד.

ראובן - ראה ה' בעניי, "בן" זה "בעניי", חסרות האותיות עי"ן ויו"ד.

וכן הלאה, ואטו כי רוכלא וכו'.

כשנקבע שם, הרבה פעמים זה לפי השורש של המילה, ולא דווקא לפי צורת המילה המדוייקת בעצמה.
אם ככה למה כתבת כאן ?
המצפה לישועת ה' אמר:
חוץ מ'אהרן' ו'פנחס' ועוד כמה, שכבר נידונו במקו"א, 
הרי למשל: אהרן יכול להיות אוהב רון (כלומר: אוהב שמחה ...).
ו'פנחס' יכול להיות פני (עני ) חס (כלומר נותן צדקה בסתר ...).
ובהכרח כמו שכתב הרב הצעיר 
הצעיר שבחבורה אמר:
אין ספק בכך ששם לא בהכרח מעיד על המשמעות הפשוטה.אך מכאן ועד לנסות ולנחש על פי צירופים שכאלה... מהיכ"ת?
 
חלק עליון תַחתִית