'מופתים' בזמננו
- Thread starter נהירו דאנפין
- תאריך התחלה
חשבתי על האופציה הזאת לפני כן, אבל מהר"ם פאדווה זה שם מספיק מוכר בשביל שלא יטעו אא"כ זה טעות סופר פשוטה.יחיה אמר:
בכל אופן ר' יעקב מאיר פאדווה התגורר בבריסק ובקרלין ושוב בבריסק, ניסיתי לבדוק היכן נולדה אמו של מהרי"ל דיסקין וגיליתי שלמעשה לא יודעים מי היה חמיו של ר' בנימין דיסקין ראה כאן.
יתכן גם שהוא הזדמן לעיר מולדתה פעם אחת או איפכא.
בספר אבי הישיבות (ר' דב אליאך) עמ' 425 מביא את הסיפור הנ"ל בשם הגרי"ז, הוא מביא שהם הלכו לרבי מלכוביץ (אם זה משנה),מבשן אשיב אמר:
ומקורו -"כל הכתוב לחיים" רשימות מתלמידי הגר"ח, פרק הליכות הגר"ח.
ובאבי הישיבות בפרק לאותות ולמפותים (שם) מביא הרבה מהשקפות הגר"א והגר"ח בעניין מופתים אצל גדולי התורה.
ודא"ג אני לא מבין למה אין איסור לשה"ר בסיפור הנ"ל?
לא מדובר רק באיש אחד אבל בד"כ היו בעלי המופתים כאלו שהיו מיוחדים בחסידותם ולאו דוקא גדולי ההוראה ומדברני דאומתא ולכך נשתקע זכרם.נהירו דאנפין אמר:
ואמנה כמה מהם.
ר' חיים זאלודקער/באקשטער (ובנו ר' אברהם) ור' משה איוויער ור' מנדל'י מדובראווא, ורפ"מ מאנטיפולי, (וגם אצל קודמו ברבנות אנטיפולי רמ"ץ רבינוביץ אומרים שהיו מעשים) וראיתי גם בספר פנקס סלוצק ובנותיה בעל שמס'קע מעשה של קפיצת הדרך מאיזה צדיק אחד, ןפעם ראיתי מעשה מפליא ביותר מצדיק אחד שכמדומה היה שמו ר' נחמיה ונשתכח ממני.
בקיצור בודאי שהיו אלא שרובם נשתכחו ואעפ"כ ברחבי אוצה"ח (ימים אחרונים שהוא פתוח) ניתן למצוא רבים.
היות שנפרס גדר הזמן של 'בזמנינו' ליותר מיובל אחור, אספר את ששמעתי שבוע שעבר מהרה"ח הישיש המפואר בלשון חסידים מוהר"ר לייבל סטעמפל שליט"א מלונדון [בן בתו של הקדושת ציון מבאבוב הי"ד זי"ע] שביקר פה ארה"ק, והוא גברא מהימן ודייק בלישני', כי בזמן לימודו בארה"ק [בישיבת בעלזא] קודם שובו לחו"ל לחג הפסח נכנס למרן החזו"א זצ"ל, החזו"א ישב על מטת ברזל בלא שולחן לפניו, והרה"ח הנ"ל אמר שבא לקחת ברכת פרידה, שאלו החזו"א לגילו, השיב בן עשרים, שאל החזו"א, און וואס איז מיט בן י"ח לחופה, השיב הגה"ח שאמו ע"ה [שהיתה אלמנה מזיו"ר אביו הגה"צ ר' משה הי"ד זצ"ל] שומעת עבורו הצעות שידוכין [והיינו שאין הוא מעורב בענין], אמר לו החזו"א שיכתוב על דף שמו ושם אמו לזיווג הגון בקרוב, משהגיש הפתקא קם החזו"א והוציא שו"ע אהע"ז ופתחו בהל' קדושין והכניס הפתקא בתוך השו"ע והחזירו לארון הספרים ובירכו לזיווג הגון בקרוב, בהיותו בלונדון הגיע מכתב מידיד המשפחה שהציע שידוך שאכן קם והיה [עב"ג בת הרה"צ חו"פ ר' שלמה קליינמאן זצ"ל], ומעיד ר' לייבל שליט"א כי תאריך המכתב של ההצעה היתה באותו יום שהיה אצל החזו"א.
שירת הלווים
משתמש ותיק
סבתי אף שבאופיה ובהלוך רוחה רחוקה מאוד מעניין המופתים פעם אחת כשאחד מבני המשפחה זלזל בעניין המופתים סיפרה על דברים שהיתה עדה להם אצל מהר"א מבעלזא ושאחיה ראה בעיניו איך שמהר"א אומר לניצול שואה שנישאר רק קרוב משפחה אחד ממשפחתו בן דוד ושהוא בארה"ב וכך היה וכן סיפרה על עוד דברים אלא שאיני זוכר בבירור.
ישראל הכהן
משתמש ותיק
מתון מתון אמר:
אצל החזון איש אי"צ לפנים שהתגלגלו כל יום מופתים מתחת לשולחן
ושמעתי גם מאנשים שהיו אצלו דברים מדהימים.
גם היה עוסק בתיקוני נשמות ועוד.
וזה ידוע שהיה יכול להרגיש באויר איפא דיברו מקודם בלימוד
לכתוב כן על מרן הגרמ''פ הוא קצת פלא שהרי לא רק שעשה המון מופתים אך סמך עליהם להלכהנהירו דאנפין אמר:
וידוע על כמה אנשים שהורה לעשות ע''פ ברכותיו
ובמוצאי שבועות דהאי שתא פגשתי אדם זקן מתלמידי הגר''א קוטלר וסיפר לי שהוא הי' בביתו של הגר''מ כשבאו להודיע שהי' תאונת דרכים בחוץ על הרחוב פ.ד.ר. ושילד יהודי בסכנה, וענה הגר''מ שזה לא ילד יהודי, לאחר שעה נתבאר שאכן כן שזה הי' ילד גוי, ושאלו הגר''מ מאיפה ידעת וענה במקום שאני לומד א''א שיקרה מעשה כזה
ויש לי שכן שאמו הי' חולנית מאד בילדותה, וכשהציע לאביו השידוך והוא לא ידע שהיא חולנית ורוצה לבדוק אחריה ושאל להראש ישיבה שלו והוא שכן ידע אמר שזה לא כדאי שהיא חולנית מאד, בקיצור הוא סבר שסתם הראש ישיבה אינו מרוצה מהשידוך ולכן הוא אומר כן והתעניין בזה ואך לבסוף נתודע שאכן היא חולנית ושאל הגר''מ מה לעשות, וענה שזה מן השמים ויש לעשות השידוך, והנה אביה של המדוברת הי' ת''ח וסבר שאסור לבתו להתחתן עם בחור שאין לו בנים שהרי היא מסוכנת ואינה יכולה לילד ואמר כן להגר''מ וענה הגר''מ שהוא יברך אתהם ויהא להם ילדים, והיות שבדרך כלל הקב''ה עונה ברכותיו יש לסמוך ע''ז למעשה. יש עוד פרטים ואקצר במקום שיש להאריך [שמעתי הסיפור מהבן, וגם מא' מאחי אביו]
וגם על בנו הגר''ד זצ''ל ידוע בכל אמירקא מעשים פלאים
סמוך מיעוטא
משתמש ותיק
משיחת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, ליל ב' אייר ה'שי"ת:שש אנוכי אמר:
huo yuc יום טוב
משתמש ותיק
כנראה שלא שמעת עליופתח הבית אמר:
אני זוכר כרגע שמסופר
כשהיה פותח ספר תמיד היה נפתח במקום שהיה צריך
פעם היה במקום שהיה הרבה זבובים ולא התקרבו אליו
אני לא חושב שזה לטובה ולברכה, לפחות מהצד של הליטאים ההשפעה הזו, הייתה סיבה למה בליטא לא היו את התופעות האלו,נהירו דאנפין אמר:
בליטא היו נפלאות, אבל הצניעו אותם ולא עשו מזה עניין
אני הייתי קרוב מאוד לאחד מזקני ראשי ישיבות ליטא, ואחר פטירתו ספרו לי בני משפחתו הקרובה סיפורים על רוה"ק גלויה, ולא עלה בדעתי כזאת בחייו
ישראל הכהן
משתמש ותיק
ונחנו מה אמר:
למשל רבי מרדכי מאושמינא
למרות שרבים חושבים שזה מהחילוקים בין חסידים למתנגדים אינו בהכרח כן,נהירו דאנפין אמר:
היו חסידויות שנתנו משקל גדול למופתים והיו שהלעיגו מהם אף אם היו באמת
היו מגדולי הליטאים שלעגו ממופתים והיו שהאמינו בהם וסיפרו הרבה מעין זה.
אך אני כשלעצמי מפקפק בהרבה מסיפורי המופתים גם מגדולי הדורות הקודמים
ופעמים רבות אף שהמופתים המסופרים אמת הם, אך לא מספרים מה שלא הצליח.
ואצטט משפט ששמעתי מאחד מזקני החסידים, שנותן מבט נכון על עניין זה
אוי לו למאמין שכל אמונתו תלויה אם המופת שמסופר על האדמו"ר אמת או לא,
ללא ספק בזמן הבעל והעשתרות הוא היה אדוק בע"ז (יעוין בחז"ל ממופתי הע"ז),
מי שמאמין במי שברא את השמים ואת הארץ, יש מאין, לא יתפעל משינוי קטן יש מיש.
כבר הבאתי כאן את דברי המשך חכמה היסודיים בענין זה
ם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם, הנה ידוע התהוות הכבוד בעם ישנו משני פנים או מעוצם חכמה של הנכבד ומדותיו האלקיות והנהגתו הנפלאה, או מפעולות זרות בלתי מושגות ופלאים יוצאים מגדר ההרגל הטבעי, עד כי יחשבוהו לאלקי, והנה המכובד מהחכמה ויושר הנהגתו הנה תחלת כבודו אצל החכמים האצילים בעם הם היודעים להוקיר חכמתו הם המבקרים הנהגתו הם החודרים בעין חודרת אל מדותיו ומאשר יפליאוהו לשלם אמיתי יתפרסם שמו גם אצל ההמון וחרדת קודש ירעדו ממנו, אולם האיש המכובד מצד פעולותיו הזרות והנפלאות, הוא יהלל תחלה מן ההמון אשר בעינים טוחות יחשבוהו לאלקי ולאמר כי הוא בלתי טבעי ויטפלו עליו שקרים ופליאות זרות בספורים מפליאים עד כי יתפרסם שמו אצל ההמון וגודל הפרסום יעש כנפים גם בלבות הנבונים בעם להטיל ספק בלבם לאמר לא לחנם יתפרסם שמו אצל ההמון עד כי גם הם יכבדוהו והנסיון יוכיח על זה. והנה משה נקרא איש אלקים כי הנהגתו הבלתי טבעית היה אלקית באמת עלה לשמים וירד, גוזר ומצוה על כל חוקות הטבע ומשטרי השמים מפיח פיו ימלאו קצות ארץ שחין, בהרים ידו באו חיות מקצות ארץ, הנה ממפעלות כאלה ההמון במצרים נחרדו נבעתו חיל אחזתם. לא כן החרטומים ושרים בדם וצפרדע הקשו לבם לאמר כי הוא מפעולות הכשוף או דבר אחר הנעשה בפעולת הדמיון עד כי אחרי כל התפלספותם הודו כי אצבע אלקים הוא וכן אמרו עד מתי יהי' זה לנו ולא אמרו האיש. פירוש שאינו איש כי יצא מגדר האנושי והנהגתו הטבעית חכמתו וענותנותו וכל מדותיו חושש לטובת זולתו רחמן בכל הגיוניו ופעולתו עד כי כל מבין שראוהו והתבונן בו אמר כי זה משה האיש האמיתי ומבלעדו אין ראוי האדם להקרא איש כי כולם כבהמות נמשלו נגדו. ומצד זה נתפרסם שמו אצל האצילים כי הם הבינו חכמתו והפליאו הנהגתו ומצד זה נתפרסם שמו מתחלה אצל האצילים בעם החכמים הם עבדי פרעה ואחרי כן אצל העם וזה ביאור הכתוב גם האיש משה [מצד אנושיותו והנהגתו הטבעית] גדול מאד וכו' בעיני עבדי פרעה ובעיני העם שנתפרסם לעבדי פרעה קודם ואח"כ להעם והבן.
צריך להזכיר גם את דברי השינאווער על אביו הדברי חיים מצאנז שאם רוצים לספר ממנו מופים שיספרו גם את המופתים שלא הצליחו וד"ל.
ם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם, הנה ידוע התהוות הכבוד בעם ישנו משני פנים או מעוצם חכמה של הנכבד ומדותיו האלקיות והנהגתו הנפלאה, או מפעולות זרות בלתי מושגות ופלאים יוצאים מגדר ההרגל הטבעי, עד כי יחשבוהו לאלקי, והנה המכובד מהחכמה ויושר הנהגתו הנה תחלת כבודו אצל החכמים האצילים בעם הם היודעים להוקיר חכמתו הם המבקרים הנהגתו הם החודרים בעין חודרת אל מדותיו ומאשר יפליאוהו לשלם אמיתי יתפרסם שמו גם אצל ההמון וחרדת קודש ירעדו ממנו, אולם האיש המכובד מצד פעולותיו הזרות והנפלאות, הוא יהלל תחלה מן ההמון אשר בעינים טוחות יחשבוהו לאלקי ולאמר כי הוא בלתי טבעי ויטפלו עליו שקרים ופליאות זרות בספורים מפליאים עד כי יתפרסם שמו אצל ההמון וגודל הפרסום יעש כנפים גם בלבות הנבונים בעם להטיל ספק בלבם לאמר לא לחנם יתפרסם שמו אצל ההמון עד כי גם הם יכבדוהו והנסיון יוכיח על זה. והנה משה נקרא איש אלקים כי הנהגתו הבלתי טבעית היה אלקית באמת עלה לשמים וירד, גוזר ומצוה על כל חוקות הטבע ומשטרי השמים מפיח פיו ימלאו קצות ארץ שחין, בהרים ידו באו חיות מקצות ארץ, הנה ממפעלות כאלה ההמון במצרים נחרדו נבעתו חיל אחזתם. לא כן החרטומים ושרים בדם וצפרדע הקשו לבם לאמר כי הוא מפעולות הכשוף או דבר אחר הנעשה בפעולת הדמיון עד כי אחרי כל התפלספותם הודו כי אצבע אלקים הוא וכן אמרו עד מתי יהי' זה לנו ולא אמרו האיש. פירוש שאינו איש כי יצא מגדר האנושי והנהגתו הטבעית חכמתו וענותנותו וכל מדותיו חושש לטובת זולתו רחמן בכל הגיוניו ופעולתו עד כי כל מבין שראוהו והתבונן בו אמר כי זה משה האיש האמיתי ומבלעדו אין ראוי האדם להקרא איש כי כולם כבהמות נמשלו נגדו. ומצד זה נתפרסם שמו אצל האצילים כי הם הבינו חכמתו והפליאו הנהגתו ומצד זה נתפרסם שמו מתחלה אצל האצילים בעם החכמים הם עבדי פרעה ואחרי כן אצל העם וזה ביאור הכתוב גם האיש משה [מצד אנושיותו והנהגתו הטבעית] גדול מאד וכו' בעיני עבדי פרעה ובעיני העם שנתפרסם לעבדי פרעה קודם ואח"כ להעם והבן.
צריך להזכיר גם את דברי השינאווער על אביו הדברי חיים מצאנז שאם רוצים לספר ממנו מופים שיספרו גם את המופתים שלא הצליחו וד"ל.
אחיהו השילוני
משתמש רגיל
שמעת את זה מהאינטרנט בכבודו ובעצמו?
פששששש, איך הגעת עד אליו
אני מקווה שלא עשית שם חיפוש מי ברא את העולם...
לא טרחתי כעת להזכיר לעצמי על מה מדובר, ומ"מ אשאלך, אתה רוצה לומר שזה סיפור אמיתי, או אתה סתם רוצה לקנטר אותי (לא שיש לי בעיה עם זה, רק לראות אם אתה סתם טפש או סתם רשע)
אציין כאן שפעם ראיתי שמישהו כתב (ואכמ"ל כאן מי כתב זאת ובאיזה הקשר)
שהיה דבר רגיל אצל החזו"א שהיו מביאים לו אוכל ונמנע ולא אכלו,
ושלחתי לשאול את הגר"י ברטלר זצ"ל אם זה נכון, והשיב לי השליח
ששאל זה להגרי"ב ואמר שזה היה קורה לפעמים אבל לא בגדר
דבר רגיל, וכשזה קרה (שנמנע ולא אכל) בדרך כלל אח"כ התברר שהיה באוכל שאלה הלכתית.
שהיה דבר רגיל אצל החזו"א שהיו מביאים לו אוכל ונמנע ולא אכלו,
ושלחתי לשאול את הגר"י ברטלר זצ"ל אם זה נכון, והשיב לי השליח
ששאל זה להגרי"ב ואמר שזה היה קורה לפעמים אבל לא בגדר
דבר רגיל, וכשזה קרה (שנמנע ולא אכל) בדרך כלל אח"כ התברר שהיה באוכל שאלה הלכתית.
שמעתי מר"מ לוריא ז"ל מנכ"ל החינוך העצמאי, שישב פעם אצל הגרא"מ שך זצ"ל והגישו לפניו צלחת עם אוכל והוא דחאה ולא אכלה, ואח"כ קרא לו הנכד והראה לו שיש שם איזה חרק קטן שלא יתכן שהרב שך ראה אותו משום שהיה קצר רואי. והוסיף רמ"ל שכשהוא סיפר זאת לרבו האדמו"ר הנתיבות שלום זצ"ל, א"ל הנתי"ש שזה מילתא זוטרתא לגבי הרב שך וזה דבר פשוט שלאדם גדול כזה ימנעו מהשמים מכשול.
ומענין לענין, סיפר ר"מ לוריא עוד "מופת" שראה אצל הרב שך, ולדבריו זה דבר שלא ראהו אצל אף אחד גם לא אצל הגדולים ביותר, שנכדתו של הרב שך אחר חתונתה קבלה משרה בחינוך העצמאי שהרב שך היה נשיאו וטרח הרבה בעניניו וכל שבוע היה נוסע לירושדלים להשתתף בישיבת הנהלה וכו', ולאחר כמה זמן כשנודע הדבר לרב שך הוא התקשר לרמ"ל ואמר לו בתקיפות שאין שום סיבה להקדים את נכדתו לפני אחרות, ואם יש אחרות ראויות שהיו לפניה צריך ליטול ממנה את המשרה וליתן להם.
אשרי תמימי דרך
משתמש ותיק
מסתבר שההסבר בזה (שהוא ראה מופתים שאחרים לא ראו) הוא מש"כ כאן
ולגבי זה
אוסיף שבברסלב נהגו כהליטאים בעניין זה
ובספרי תולדות רביה"ק מוהר"ן התייחסו בעיקר לגודל רוממות עבודת ה' שלו והשגתו הנוראה בתורה, ובאופן שכמעט אין לו אח ורע בסיפורי צדיקים* מסופר בהם בפירוט רב אף על הקשיים הרבים והעליות והירידות שבדרך, ועל ריבוי העמל והיגיעה והתפילות שעי"ז זכה למה שזכה, אך כמעט אין שום אזכור ל'מופתים'. (יש משהו, אבל מעט מעט, פסקאות בודדות בספרים שלמים, ואף הן מובאות בהסתייגות כי 'לא באלה תהילתו')
------
*ידוע מכתבו של הגר"י הוטנר בעניין זה, וז"ל:
...רעה חולה היא אצלנו שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלמות של גדולינו, הננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם. מספרים אנו על דרכי השלמות שלהם, בשעה שאנחנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם.
הרושם שלך על גדולי ישראל מתקבל כאילו יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובצביונם. הכל משוחחים, מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון של בעל ה'חפץ חיים' זצ"ל, אבל מי יודע מן כל המלחמות, המאבקים, המכשולים, הנפילות והנסיגות לאחור שמצא החפץ חיים בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע - משל אחד מני אלף. ודי לנבון שכמותך לדון מן הפרט אל הכלל....
אשרי תמימי דרך
משתמש ותיק
אוסיף עוד, שיש ספר ליטאי אחד יוצא דופן שאני מכיר, שמצטיין מאד בעניין זה - שרוב הספר מספר על דרכי העלייה, ההתמודדות והקשיים, העליות והירידות:
"רבי נחומק'ה". (תולדותיו של רבי מנחם נחום קפלן מהורדנא, רבו של החפץ חיים)
מומלץ ביותר לילדים.
"רבי נחומק'ה". (תולדותיו של רבי מנחם נחום קפלן מהורדנא, רבו של החפץ חיים)
מומלץ ביותר לילדים.
שמעתי מהגר"ח מן שליט"א שפעם ישב אצל הגראי"ל, ובקש ממנו דבר מה, ואמר לו הר"י הרי צדיק, הגראי"ל ביטל בידיו וכי אני צדיק, ואח"כ שתק ואמר לו ברגע של גילוי לב, אתה יודע מה מעולם לא ביקשתי מאף אדם שום דבר עבור ילדי, אז אולי אפשר להגיד שאני צדיק
שמעתי מאדם ששמע מרש"ב סורצקין שעשה איזה טובה לאחד ממשפחת הגראי"ל, ואמר לו הגראי"ל אני יודע שעשית זאת עבורי לבא אח"כ לגבות ממני את החוב, אבל מאחר שמה שעשית לא היה שיקול ענייני לגופו של דבר, ולדעתי אפילו להפך, ועשית במקרה הזה שלא כהוגן, אז ככה אני דן את זה
כתבתי בצורה מפותלת כדי שלא יבינו מה הנושא, מפני כבוד החיים
עובדא ידענא מגוף ראשון, על שידוך של נערה שהציע הגרא"ק והרופא אמר שיצמחו שערות בכף ידו לפני שיהיו לה ילדים, ור' אהרן הבטיח במכתב שיהיו לה ילדים וכך הוי
נתנאל הלוי
משתמש ותיק
לכאורה זה שייך לדברי הגמרא בברכות הרוצה ליהנות יהנה כאלישע, ושאינו רוצה ליהנות אל יהנה כשמואל הרמתי,
וא"כ זה פשר ההנהגות השונות בין גדו"י, שיש [ואולי רובם]שלא דחו קבלת משרות לבני משפחתם, ויש שפעלו בהדיא למען קרוביהם. שנהגו בזה כאלישע.
אך יל"ע בזה, אולי כאן שיש גם אחרים שמחכים לאותם משרות, אין זה בכלל דברי הגמרא על "הרוצה ליהנות וכו' ויל"פ
נושאים דומים
