פלגי מים אמר:
עשו היה מכבד את אביו מה שאף אחד אחר לא כיבד כדרך שעשו כיבד
ובדרך ממילא נמשכה אהבת יצחק כלפיו באופן מיוחד ורצה להשתמש בזכותו זו העצומה כדי להעלותו ולנסות להיטיב דרכיו
[יצחק הוא גבורות קדושות ועשו הוא גבורה דקליפה אם כן יש שייכות מיוחדת בעשו ליצחק ׳סוספיתא דדהבא׳].
ברוך שכיוונת, להסבר הזה כיוונתי ולא הספקתי לכותבו.
אנו יודעים שהנהגתו של יצחק היתה שונה מהנהגתו של אאע''ה מקצה לקצה, אברהם תכלית החסד, יצחק כולו יראה.
לשבר את האוזן בלבד - תדמיינו את הבריסקער רב, ואביו הוא ר' אריה לוין... [אם לדייק יותר, תפלת אאע''ה על סדום מזכירה יותר דמות עוד יותר דמות אחרת, אך מטעמים הידועים אמנע מלנקוט בשם המפורש...]
והנה בא יעקב עם הנהגה מחודשת הממזגת בין 2 ההנהגות המנוגדות, מידת התפארת.
גם אם יצחק ידע שיעקב כולו אמת ותום, הרי יעקב דרך בדרך חדשה, ואילו עשיו ''ציד בפיו'', הוא השכיל לרמות את אביו כי הוא דבק במידתו הוא, מידת הגבורה.
ואין תימה שיצחק אהב את בנו בכורו שממשיך את הנהגתו הוא ולא פונה לדרך אחרת.
וראה בזוה''ק תולדות דף קל''ו:
''אי הכי אמאי לא רחים ליה יצחק ליעקב כ''כ כמו לעשיו... אלא כל זינא רחים לזיניה, ואתמשיך ואזיל זינא בתר זיניה... ועל דא רחים ליה לעשיו יתיר מיעקב'',
ובאמת עשיו היה שייך למידת הדין מצד הסט''א, ולכן יצחק בעיניו הצופיות ראה אמת שהוא הולך ''בדרכו''.
לא פלא שעשיו שואל:
אבא האיך מעשרים את התבן... הנה אני לא מחפש לי קולות והתירים. אני מדקדק גדול...
ועוד יותר מזה, מה פתאום הוא שואל האיך מעשרים את המלח, הרי הוא מציג עצמו כע''ה, ואם אינו יודע שמלח פטרו ממעשר, א''כ מה השאלה בכלל? מעשרים, אחד מעשר!
אלא עשיו אמר ליצחק: נכון שמהדין א''צ לעשר, אבל למעשר יש הרי סיבה, אנו משתפים את הקב''ה במה שקיבלנו, וא''כ כיצד מעשרים את המלח, איך אפשר לקיים את הענין הזה במלח גם אם אין חובה עפ''י דין,
וזה גרם ליצחק לחשוב שעשיו הוא באמת אדם שלבו מלא רצון להיטיב ולהחמיר.