(נ - נג) וסביב למשכן יחנו וכו' וחנו בני ישראל איש על מחנהו וכו' והלויים יחנו סביב למשכן העדות וכו'. הנה קיימא לן דבעל קרי מן התורה משתלח חוץ לשני מחנות, מן "וכל זב" - לרבות בעל קרי, כדאמר ר' יוחנן ריש פרק אלו דברים. ואם כן איך היו הלויים עושים במחנה שלהם, איך היו מותרים בתשמיש ואיך היו עם נשותיהם?! וצריך לומר דהלויים השומרים משמרת הקודש היו סמוכים סביב למשכן העדות, ואהליהם ונשיהם וטפיהם היו חונים סביבות מחנם לפני מחנה ישראל. ולכך היה בין מחנה לויה למחנה ישראל רחוק מיל, כדאיתא במדרש, הביאו רש"י על "מנגד סביב". ובתוך אלפיים אמה היו אהלי הלויים, ושם היו מותרים בתשמיש, ורק סביבות הארון היה לה דין מחנה לויה. לכן אמר "וסביב למשכן יחנו" - המה הגברים לבד. "והלויים יחנו סביב למשכן העדות" - זה עם נשותיהם כחניית מחנה ישראל. ולכן "עדות" כתיב, שעדות שהשכינה שורה בישראל, שזהירים ופרושים מעריות, וכמו שדרשו על קרא (תהלים קכב, ד) ד"שבטי י - ה עדות לישראל", הביאו רש"י פרשת פנחס על קרא (במדבר כו, ה) "משפחת החנוכי". ולכן כתוב (להלן ג, לח) "והחונים לפני המשכן קדמה (לפני אהל מועד מזרחה) משה ואהרן ובניו", דדריש משה על מחנה לויה בריש תמיד [וכמאן דאמר דמשה לא נתכהן אלא בשבעת ימי המילואים לבד (עבודה זרה לב, א)] - מה משה בחד דוכתא ואהרן בחד דוכתא. ואמאי מפיק קרא דמחנה לויה בלשון משה להיקרא השבט בשמו?! ולפי זה אתי שפיר, דמה משה היה בלא אשה, כן היו כל החונים לפני המשכן בלא אשה, שעל זה היה דין מחנה לויה, דבעל קרי משתלח חוץ לשתי מחנות. ועיין אבן עזרא פרשת קרח על (טז, כד) "מסביב למשכן קרח" כזה.