זה הדדי...עמנואל אמר:אם בצורה הזו מספקים הסברים "הלכתיים" הדיון מיותר...
מור וקציעה אמר:שמעתי מ"מבין" אחד סודם של דברים.
זה הדדי...עמנואל אמר:אם בצורה הזו מספקים הסברים "הלכתיים" הדיון מיותר...
מור וקציעה אמר:שמעתי מ"מבין" אחד סודם של דברים.
עמנואל אמר:אם כל העניין זה להתפלל לכתחילה אז למה מבלים את הזמן בלילה מחיצת הרבי או במסיבת חברים, במקום לישון על מנת להתפלל לכתחילה?בת עין אמר:השיטה ההלכתית היא כך:
מדוע הבטלנים ות"ח החסידים לא עושים כן גם ביום חול?
אתה באמת משוכנע שתפילת החסידים איכותית יותר מתפילות אלה שמתייצבים בזמן לעבוד את בוראם? אתה לגמרי בטוח שהתפילות של כולנו אינן לכתחילה?
אם בצורה הזו מספקים הסברים "הלכתיים" הדיון מיותר...
לבי במערב אמר:רק כהערה בעלמא (ועוד חזון למועד בל"נ להתייחס לשאר הענינים שנדונו כאן):בת עין אמר:והנה מקור חשוב נוסף בדבריו של הרה"ק בעל התניא, שלמרות שפסק בשו"ע שלו שאין לאחר זמן תפילה, הרי הוא מזכיר כאן בדבריו את מנהג הצדיקים בדורו (ומן הסתם נתכוון גם לרבו המגיד זי"ע) . .
כ"ק אדה"ז עצמו הי' מתחיל תפלתו מדי יום בשעה 7 (אודות ש"ק איני יודע).
דרופתקי דאורייתא אמר:אבקשה נא לא לסמוך על 'מקור' זה כי במקומו כתבתי לבאר דבריו בדרך אחרת, אבל כאן רק אציע המקור, ואשמח לשמוע חוות דעת המעיינים הי"ו.
כתב הרוקח,
"שהקב"ה ממתין את ישראל בשבת ומותר לישן בשבת, ואין חובה לקרות ק"ש בעונתה כל כך כמו בחול",
ככתוב בסידור רשב"ש מגרמייזא (עמוד דש).
מי חכם ויסביר פשר דבר
כדברי איתא ברשימה שנדפסה ב'מגדל עז', ויש לכאו' עוד ראיות לדבר. אך אכ"מ.בת עין אמר:ב'בית רבי' מפורש שהיה גומר תפילתו שעתיים לאחר חצות.
יושב בשבת תחכמוני אמר:המנהג היה להכין עצמם לתפילה עד סמוך לשקה"ח ואז להתפלל ברצף ג' תפילות
גם אני מבין כך, ומהאי טעמא מסתברא מילתא לכא' שפסוקי דזמרה אינם מתייחסים במסוים ל'תפילה שחרית' אלא ל'תפילה' ככלל <ולאו דוקא בפנימיות ענינם לזמור המשחיתים והמעכבים, אלא אף בפשטם של דברים>.לבי במערב אמר:בעיקרון, ההכנה לשחרית מועילה ומשפיעה גם לשאר תפלות היום.
יושב בשבת תחכמוני אמר:שאלה שלא ישירות ממין הענין:
מדוע הקפידא הגדולה של 'הכנה לתפילה' - עכ"פ כמות שתוארה לעיל - היא בשחרית דוקא ולא בשאר תפילות?
<ואוסיף תכף שבודאי שחרית שאני, והא קמן פסוד"ז, אבל הדברים כפי שאני תופס אותם לא כ"כ מתיישבים לי עם ההכנה המתוארת לעיל, ולכן הייתי שמח מאוד לדעת איך מבארים את הדברים בבתי המדרשות שעוסקים בהם בהכנה חיצונית לתפילה שאינה חלק מהתפילה עצמה>.
(אך יש להוסיף, שבאחד הספרים על בית קאצק ראיתי דבר מענין - שלא ראיתי בשום מקור אחר - שהמנהג היה להכין עצמם לתפילה עד סמוך לשקה"ח ואז להתפלל ברצף ג' תפילות).
בת עין אמר:בתפילת מנחה, אדרבה, מבואר בכמה ספרי חסידות שתפילת מנחה היא זמן של דין, וצריך למהר בה, וכל ההנהגה בתפילה זו היא בהיפך משחרית (בפרט בבעלזא ידוע שהקפידו על כך למהר במנחה משום טעם זה),
כלומר - בזמן חז"ל שהיה ליבם פתוח כאולם, גם אצלם היתה הצורה של שחרית כתפילה בגדלות המוחין, ואילו תפילת מנחה היתה יותר תפילה בקטנות המוחין.
ולא לחינם הוצרכו חז"ל להזהיר על תפילת המנחה (לעולם יהא אדם זהיר וכו'),
וכידוע שיצחק תיקן תפילת המנחה, ותיקן אותה 'לפנות ערב' בזמן התגברות הקליפות, והוצרך לתקנה ביראה גדולה להבריח הקליפות, וידוע שכאשר יש התגברות יראה קשה להרחיב המוח והלב (כמו שהרה"ק מקוריץ מאריך בספרו וכידוע), וזו היא כל צורתה של התפילה.
הנושא באמת טעון, כי כביכול החסידים צריכים להתמודד מול טענה קשה, אבל זה לא אומר שיש לפטור את העניין בפלפול לא אמיתי וישר.לבי במערב אמר:זה הדדי...עמנואל אמר:אם בצורה הזו מספקים הסברים "הלכתיים" הדיון מיותר...
מור וקציעה אמר:שמעתי מ"מבין" אחד סודם של דברים.
כנראה לא זכיתי לזה.בת עין אמר:כתבתי בצורה ארוכה ומנומקת, אתה יכול לפתוח את הדיון וללבנו עד תומו. זלזול - אין זה המקום (ענה לי בכנות, כמה פעמים באמת בחייך התפללת תפילה כהלכתה, שהנשמה התפללה ולא הגוף?)
בת עין אמר:חימקו אמר:אם אני יגיד לך שקבוע אני מתפלל ערבית יחיד מפני שאני חייב להיות בבית בשעות הערב, האם זה הופך את זה לשיטה הלכתית?!חייל של הרבי אמר:אבל עכ"פ זה לא יצא מכלל שיטה הלכתית של חלק מגדולי ישראל)
אם לא מספיקים להתפלל בזמן כי חייבים לכוין, זה אינו הופך את זה לשיטה הלכתית.
השיטה ההלכתית היא כך:
היות שתפילה אינה רק דקלום טקסט, אלא עיקרה תלוי בעבודת הלב (למרות שאדם יוצא גם אם אינו מכוון אלא בברכה ראשונה, אך עדיין ברור שעיקרה תלוי בלב, כמו שאמרו חז"ל 'איזו היא עבודה שבלב - זוהי תפלה').
ועבודת הלב אין הכוונה רק לפירוש המילות, שדבר זה הוא יותר עבודה שבמוח, אלא הכוונה להתדבקות בבורא בתשוקת הלב, באהבה וביראה -
הרי שברור הדבר כי שגם מי שיכול לכוון פירוש המילות, אם עדיין אינו במדרגה של 'נפתולי אלקים נפתלתי' (כמבואר בספרים שזהו הפירוש של 'תפילה'), עדיין תפילתו היא תפילה בדיעבד, ואינה תפילה לכתחילה,
ותפילה אמתית לכתחילה היא הלכה ולא מידת חסידות, ואף מבואר בשולחן ערוך בדיוק איך אמורה תפילה להיראות (כדברי השולחן ערוך הנודעים על החסידים הראשונים שהיו מגיעים למעלת נבואה וכו'),
ולכן פשוט שמי שיודע שלאחר זמן תפילה יש סיכוי להתפלל כראוי, ולפני זמן תפילה יוכל להתפלל רק בפירוש המילות, הרי מחוייב מצד הדין לעבור זמן תפילה, כי עדיף יותר שהזמן יהיה בדיעבד מאשר שהתפילה תהיה בדיעבד.
למעשה, מפני ירידת הדורות וחולשת המוחות וכו', אין זה דבר מצוי להתפלל תפילה לכתחילה, ורוב תפילות שלנו הן תפילות שבדיעבד,
והלא כבר אמרו בגמ' בעבודה זרה, שאמר רב חסדא, 'יכולני לפטור את העולם כולו מן הדין', ופירשו בגמרא שהוא מדין תפילה, כיון שהכל בבחינת 'שכורת ולא מיין' ואין יכולים להתפלל, כמו שמבואר בגמרא שם.
אך ברור שגם לנו יש סיכוי להתפלל תפילה כהלכתה, לכל הפחות במידה מסויימת, אם נתאמץ לכך.
וההתאמצות כרוכה בהרבה דברים, הן בדברים גשמיים, כמו להמתין כמה שעות מעת הקימה, עד אשר האדם מיושב בדעתו ולא מפוזר כמו ששכיח למתפללים קרוב למיטתם, והן בהכנת הלב, בלימוד תורה וכו'.
וגם אם לאחר כל ההכנות האלו לא נצליח להתפלל כהלכה, הרי עדיין אין איסור לדחות את הזמן כאשר ברור שלפניו לא יצליחו להתפלל, ולאחריו יש סיכוי שיצליחו להתפלל כראוי.
לא ניתן לדמות דבר זה למקרה חד פעמי של אדם שמתפלל ערבית ביחידות, מדובר בדבר ששייך לכל אחד ואחד, ואין מי שאינו בבחינת 'שכורת ולא מיין', והאמת היא שכמעט אין מושג כזה של תפילה כהלכתה סמוך לקימה, ובלי הכנת הלב.
ברגע שזה דבר ששייך לכל אחד ואחד, הרי זה דומה למשל לדברים מסויימים שהתירו בפוסקים 'היכא דלא אפשר', כמו שהתירו הפוסקים למשל למכור בהמות לגויים אע"פ שהוא איסור גמור מן הדין, והתירו אותם הפוסקים מפני שגרו בין הגויים ולא היה אפשר לקיים חיים רגילים בלאו הכי.
היתר המכירה לגויים נהפך ל'שיטה הלכתית' ולא רק להיתר מקומי פה ושם בעת הצורך, ברגע שזה נגע לכל אחד ואחד.
לבי במערב אמר:בעיקרון, ההכנה לשחרית מועילה ומשפיעה גם לשאר תפלות היום.
ולגופו של דבר: בישיבות תות"ל נהוג (בימות הקיץ) סדר חסידות קודם ערבית, והיו כ"כ מהחסידים שנהגו להאריך גם בה.
בת עין אמר:בתפילת מנחה, אדרבה, מבואר בכמה ספרי חסידות שתפילת מנחה היא זמן של דין, וצריך למהר בה, וכל ההנהגה בתפילה זו היא בהיפך משחרית (בפרט בבעלזא ידוע שהקפידו על כך למהר במנחה משום טעם זה),
שעת התפילה הוא שעה שראהו החסידים כזמן של עבודת חובות הלבבות אהבה יראה דביקות קבלת עול מלכות שמים וכו'יושב בשבת תחכמוני אמר:בת עין אמר:בתפילת מנחה, אדרבה, מבואר בכמה ספרי חסידות שתפילת מנחה היא זמן של דין, וצריך למהר בה, וכל ההנהגה בתפילה זו היא בהיפך משחרית (בפרט בבעלזא ידוע שהקפידו על כך למהר במנחה משום טעם זה),
כלומר - בזמן חז"ל שהיה ליבם פתוח כאולם, גם אצלם היתה הצורה של שחרית כתפילה בגדלות המוחין, ואילו תפילת מנחה היתה יותר תפילה בקטנות המוחין.
ולא לחינם הוצרכו חז"ל להזהיר על תפילת המנחה (לעולם יהא אדם זהיר וכו'),
וכידוע שיצחק תיקן תפילת המנחה, ותיקן אותה 'לפנות ערב' בזמן התגברות הקליפות, והוצרך לתקנה ביראה גדולה להבריח הקליפות, וידוע שכאשר יש התגברות יראה קשה להרחיב המוח והלב (כמו שהרה"ק מקוריץ מאריך בספרו וכידוע), וזו היא כל צורתה של התפילה.
קשה לי מאד לקבל את דבריך אלו יחד עם דבריך אלו שנראה מהם שההכנה קשורה עם עצם התפילה <שכשלעצמה היא דבר העומד לעצמו, ומצות עשה דולעבדו בכל לבבכם היא על גופה של תפילה בלי ירידה לזמן, 'ואין מנין התפלות מן התורה .. ואין לתפילה זמן קבוע מן התורה' - רמב"ם ריש הל' תפילה>, ואיך יתכן שהורדת התפילה לעולם של חלוקה לזמנים ממעטת מעצמותה.
<אדרבה - זה מסייע לכא' לדבריי כאן>.
דרופתקי דאורייתא אמר:הרב @בת עין שליט"א, בענין האיחור להתפלל אחר זמן תפלה, אתה עונה שצריך 'הכנה' כדי להתפלל בכוונה כראוי.
והנה מבלי להיכנס לפרטי ההלכה, [האם מותר בידיים לאחר זמן תפלה אחרי שהשו"ע פסק שיתפלל אף בכה"ג], השאלה שלנו היא יותר מעשית, ובכן, ברצוני לשאול את כבודו, האם אחרי שהמתנת עד אחרי זמן תפלה, התפלה שלך הייתה בגדר המבואר בש"ע 'קרוב להתפשטות הגשמיות'? ואם לא, הרי מי התיר לך לבטל בידיים?
כלומר, האם בשביל 'תוספת' כוונה (כל דהוא) בתפלה, מותר לאחר זמן תפלה?! אשמח להבהרה מצידך בפרט זה. ואשמח למצוא לו מקור כתוב.
ועוד, וזה העיקר, אם אתה מכיר בעצמך שכדי להתכונן לכוונה כראוי אתה צריך 3 שעות נניח, הרי חייב אתה להשכים קום קודם לזה, כדי שאחרי שיעבור הזמן תהיה ראוי להתפלל כראוי. [כלומר, נניח ואתה צודק, הכיצד אפשר להנהיג ולקבוע שהמנין בבית הכנסת יתחיל בשעה זו וזו, הרי אם א"א לך לכוין עליך להשכים, ובשלמא אם היה אונס ומארגן מניין בעזרת נשים, מילא, אבל לכתחילה?].
ולא אוכל להתאפק מהוצאת שם רע בדבריך (שבודאי הגמור אינה מידיעה אלא מתום לב) כי א"א להתפלל בכוונה סמוך למיטתו, ועיין ש"ס ברכות ה' ב' אבא בנימין וכו', ופוק חזי בכל אתר ואתר וותיקין המכוונים תפלתם כראוי, ורובם לא משכימים כמה שעות קודם התפלה, ואעפ"כ תפלתם (לפי ראות עיני בשר ודם לפחות) היא בכוונה יותר מתפלות של מניינים חסידיים מאוחרים. צא וראה.
וצריך אתה לדעת, כי לדעת הרבה מהפוסקים, חז"ל שקבעו תפלה בציבור, וחזרה וכו', קבעו זאת בזמן תפלה, אבל אם מתפלל בשגגה אחר זמן תפלה, אע"ג דשכר תפלה יהבו ליה, מכל מקום חז"ל לא תיקנו תפלה בציבור וחזרה וכו' בשעה כזו. ודו"ק.
שמעתי בשטיבל בגור שכך מספרים על חסיד אחד.יושב בשבת תחכמוני אמר:שאלה שלא ישירות ממין הענין:
...
(אך יש להוסיף, שבאחד הספרים על בית קאצק ראיתי דבר מענין - שלא ראיתי בשום מקור אחר - שהמנהג היה להכין עצמם לתפילה עד סמוך לשקה"ח ואז להתפלל ברצף ג' תפילות).
כוונתי היתה לומר שאין ללמוד מדברי המרדכי לאחר זמן תפילה, דמלכתחילה עיקר זמן תפילה הוא בהנץ כמבואר בשו"ע ואם כן בשבת נוהגים לאחר קצת ולא להשכים לנץ אבל ודאי שאין צד בעולם לאחר זמן תפילה, ותמהני עליך היאך הסקת כן מדברי המרדכי, ובודאי לפי"מ שמבואר במשנ"ב לגבי ברכות קרי"ש לאחר זמן תפילה דאפשר שהם לבטלה.המרן הירושלמי אמר:לומד מכל אדם אמר:מי שנוהג כל השבוע להתפלל בבוקר בבוקר דהיינו בהנץ החמה ממילא בשבת מאחר קמעא, וישן בשעת הנץ, ויתפלל שעה או אפילו שעתיים אחר הנץ, אבל לאחר זמן תפילה ודאי שאין שום צד להתיר, ולואי שתהיה השכמה שלנו כאיחור שלהם.אור החכמה אמר:זה לא מקור אבל אולי קשור...
מרדכי מסכת שבת פרק כל כתבי רמז שצח
על מה שנהגו העולם שכל ימי השבוע מתעוררין בבקר לבית הכנסת להתפלל או ללמוד ובשבת ישנים יותר בשחרית זהו טעמו של דבר שבכל ימי השבוע נאמר בתמיד של שחר בבקר בבקר ובתמיד של שחר דשבת לא נאמר בבקר אלא וביום השבת ולשון זה משמע איחור כדמשמע ביומא [דף לג ב] וטעם זה שמע ר"י בר' יהודה בעיר רומא מפי רב האי גאון:
לא הבנתי מה הקשר למה שהוא מתפלל כל השבוע?? ולגופו של ענין אחרי עיון בדברי המרדכי (שבשו"ע מביא את זה להלכה) מוכח שלכתחילה מתפללין בשבת אחרי זמן תפילה (כי הרי כל הלימוד של זמן תפילה זה מבבוקר) וא"כ לא הבנתי על מה יצא הקצף (הליטאי) ואין מקום לאיסור כלל (מלבד שזה שכתוב מאחרין קשה לומר שהכוונה לסתם מאחרין כי בפשטות זה איחור הלכתי ולא טכני)
רוב הראשונים, ולא כל הפוסקים.נותן טעם לשבח אמר:היתר של בורים ועמי ארצותברזלים אמר:כתנא קמא עד חצות.
להלכה נפסק בגמ' ובכל הפוסקים כר' יהודה
שקרמ אלישע אמר:רוב הראשונים, ולא כל הפוסקים.נותן טעם לשבח אמר:היתר של בורים ועמי ארצותברזלים אמר:כתנא קמא עד חצות.
להלכה נפסק בגמ' ובכל הפוסקים כר' יהודה
בת עין אמר:אבהיר כאן פעם נוספת. ברור שדעת המתנגדים היא שתפילה מובחרת היא בכוונת פירוש המילות, ואם האדם מוסיף לה גם רגש יהודי חם, מה טוב ומה נעים.
תפילה כזאת אפשר להתפלל בכל שעות היום והלילה.
אני מבהיר כאן את דעת גדולי החסידות, ואף אחד אינו צריך להסכים עם כך. לדעתם, צורת תפילה לכתחילה היא תפילה של 'קרוב להתפשטות הגשמיות'. וכמובן שבין תפילה רגילה ובין תפילה כזאת יש הרבה חילוקי מדרגות זו למעלה מזו.
בעצם, כמעט אף אחד אינו מסוגל להגיע לתפילה לכתחילה, והסיבה לכך היא משום אורך הגלות, כמו שהבאתי גמרא מפורשת בעבודה זרה שאנו במצב של 'שכורת ולא מיין', ובדיוק על כך אמר רב חסדא 'יכולני לפטור את כל העולם מן הדין'.
אם כי כמובן בהתאמצות, אנו מסוגלים להגיע למצב שהוא קרוב יותר לתפילה כהלכתה. לשם כך יש צורך בישוב הדעת, בתפילה לאחר כמה שעות מהקימה, בהכנת הלב לפני התפילה וכו'.
וכיון שתפילה כזאת היא היא תפילה לכתחילה לפי השגתנו, ותפילה בפירוש המילות בלבד היא תפילה בדיעבד, הרי ברור מן הדין שעדיף שהתפילה תהיה לכתחילה והזמן בדיעבד, מאשר שהזמן יהיה לכתחילה והתפילה בדיעבד.
ומלבד זאת, כבר אמר ה'חידושי הרי"ם' שזה כלול בדברי השולחן ערוך שמי שאינו יכול לכוון דעתו אל יתפלל, ותפילה בדיעבד היא בכלל 'שאינו יכול לכוון דעתו'.
כך שלא מדובר ב'תוספת כוונה', אלא בעיקר דין תפילה (לדעת החסידים כמובן, ולא כן היתה דעת אחרים, שלדעתם אין זו אלא תוספת).
כמדומה שהפוסק ההוא רק התיר לומר ברכות קריאת שמע עד חצות.נותן טעם לשבח אמר:שקרמ אלישע אמר:רוב הראשונים, ולא כל הפוסקים.נותן טעם לשבח אמר:היתר של בורים ועמי ארצות
להלכה נפסק בגמ' ובכל הפוסקים כר' יהודה
גמרא מפורשת שהלכה כר' יהודה, וכך פסקו כל הפוסקים ראשונים ואחרונים
אם מצאת מישהו שפסק כחכמים, תציין אותו
בת עין אמר:אני מבהיר כאן את דעת גדולי החסידות, ואף אחד אינו צריך להסכים עם כך. לדעתם, צורת תפילה לכתחילה היא תפילה של 'קרוב להתפשטות הגשמיות'. וכמובן שבין תפילה רגילה ובין תפילה כזאת יש הרבה חילוקי מדרגות זו למעלה מזו.